לדלג לתוכן

פרס יציב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס יציב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק דבר לילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 1954–הווה (כ־70 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם יצחק יציב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרס יציב לספרות הילדים, על שם עורכו הראשון של "דבר לילדים", יצחק יציב (1890–1947), נוסד בידי כתב העת "דבר לילדים" ובידי הקרן להנצחת מרי ויצחק יציב, למטרת עידוד סופרים מתחילים וצעירים עד גיל 30.

הפרס חולק לראשונה ב-2 בפברואר 1954, על שיר וסיפור שפורסמו ב"דבר לילדים" בשנת תשי"ג.
החל משנת 1962 הורחבה יריעת הגיל לקבלת הפרס, והוסר התנאי של עד גיל 30.
ב-1965 הוחלט על שינוי בשיטת הקביעה של הפרס, והוסכם שהפרס יינתן לסיפור שטרם ראה אור מחיי הארץ לסופר שגילו אינו עולה על ארבעים, ושסיפורו יימסר בעילום שם בלבד, וכי הפרס יכלול התחייבות לפרסם את הסיפור ב"דבר לילדים". על זוכי הפרס בעבר נאסר להשתתף שנית[1].

לאחר פטירת מרי יציב, אלמנתו של יצחק יציב, נקבע הפרס לזכר שניהם: "הפרס על שם מרי ויצחק יציב"[2].

רשימת הזוכים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה הזוכים ויצירתם
תשי"ג (1954)[3] מיכל לבנית, על השיר "שוחחתי עם השמש"; אורי אורן, על הסיפור "הרפת שלנו".
תשי"ד (1955)[4] תמר בורנשטיין-לזר, על שורת סיפוריה;
יוסי מרגלית, על שיריו.
תשט"ו (1956)[5] גורית אכסלרוד, על רשימותיה במדור "הכתב הנודד".
תשט"ז (1957)[6] תרצה טנאי, על איוריה.
תשי"ז (1958)[7] רפאל ספורטה, על שירו "אביב".
תשי"ח (1959)[8] דבורה עומר (מוסינזון), על "דפי תמר".
תשי"ט (1960)[9] יפה קרינקין; דוד אגמון, שניהם על שירים.
צוין לשבח רפאל אליעז, שמפאת מגבלת הגיל לא היה זכאי לקבל את הפרס.
תש"ך (1961)[10] מטעמה קשתי, על רשימותיה שכונסו בספר "השמש אורית" (מחרוזת סיפורים ליריים לילדים).
פרס עידוד ניתן לסופרת העולה מפולין רומאנה אנקר, על סיפורה "במבי", שתורגם מפולנית.
תשכ"א (1962)[11] פרס מיוחד ללוין קיפניס, על מפעל חיים של חמישים שנה.
תשכ"ב (1963)[12] יפרח חביב, על ספרו "מעשה בתרנגולי הודו" (סיפור מהווי משפחה במושב).
תשכ"ג (1964)[13] פרס לנחום גוטמן, שפרש אז לגמלאות לאחר 33 שנים כמאייר "דבר לילדים".
תשכ"ד (1965)[14] יהואש ביבר, על סיפורו "פינת החי שלנו".
תשכ"ה (1966)[15] נילי יער יעקובסון, על ספרה "הילדים ברחוב אושה" (סיפורה של חבורת ילדים בירושלים שמנסה לפענח תעלומה אגדית מציאותית שמעורבת בה מגילה מסתורית וכתובת עשן בשמיים).
תשכ"ו (1967)[16] צביה בן שלום, על ספרה "הוא ברח מהבית" (הרפתקאות נער המתמרד בהוריו, נמלט מביתו ומגלה שהחיים אינם כה פשוטים) את גרסת הקומיקס של הסיפור עם פרטים על המחברת אפשר למצוא כאן
תשכ"ז (1968)[17] יוסי גמזו, על ספרו "לא רוצים לישון –רוצים להשתגע" (סיפורם של שלושה דורות חלוצים משומרי חומות ירושלים דרך לוחמי מחתרת ומפריחי הנגב ועד משחררי העיר העתיקה).
תשכ"ח (1969)[18] יגאל בן נתן (דרוקר), על ספרו "האגם בחולות" (הרפתקה של נערים שגילו אגם חבוי בלב נוף פראי).
תשכ"ט (1970)[19] עמוס לוין, על ספרו "בעקבות הסוסה הלבנה" (סיפור מבצע בלשי של ילדי השכונה שיצאו למצוא את סוסתו הגנובה של העגלון).
רבקה קרן (פרידלנדר) זכתה בציון לשבח על ספרה "רותי שמוטי" (על חבלי קליטתה של ילדה עולה חדשה שתחילה הכל מתרחקים ממנה עד שהיא נהפכת לחביבת הכיתה).
תש"ל (1971)[20] יגאל בן נתן (דרוקר), על ספרו "החאן על הגבעה" (מאבק הגבורה של ראשוני חדרה בקדחת ובפורעים).
תשל"א (1972)[21] נעמי וישניצר, על ספרה "חרוז כחול של מזל או קחו אותי הביתה" (לבטי קליטתה במושב של נערה מסוריה ועימותיה עם המשפחה האומנת אותה).
תשל"ב (1973)[22] נורית שחם, על ספרה "יומנו הפרטי של עוזי תפוזי" (שנה בחייו של נער ג'ינג'י העוקב בערנות אחרי הנעשה בעולם הקטן שלו ובעולם הגדול שמסביב ומגיב על כך).
תשל"ג (1974)[23] מעוז חביב, על ספרו "הקשרים הצעירים" (סיפור בעל רקע אוטוביוגרפי על חלקם של ילדי מושב בהתרחשויות שבסוף תקופת המנדט ובמלחמת העצמאות; נדפס בתחילה ב"דבר לילדים" בשם "עולים על הזרנוגה").
תשל"ד (1975)[23] משה בן-שאול, על ספרו "רודפים אחריך יונתן" (הרפתקה מימי המנדט שבמהלכה משחררת חבורת נערים ירושלמית חברת מחתרת מהכלא הבריטי).
תשל"ה (1976)[24] פוצ'ו (ישראל ויסלר), על ספרו "חבורת מתושלח" (חבורת ילדים מאמצת לעצמה את האדם עם הזקן הארוך ביותר בעולם ומפגישה אותו עם בנו האובד).
תשל"ו (1977)[2] אריה רוז'נסקי, על ספרו "מלך הצבועים" (הרפתקאותיו של נער רועים בדווי מהרי מואב שנעשה שליטו של עדר צבועים והקים את הממלכה המופלאה והמאושרת בתבל).

קטעים מהספר וסקירה עליו בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד"

תשל"ז (1978)[25] נורית זרחי, על ספרה "ילדת חוץ" (סיפור על ילדת חוץ, ילדה עירונית מסוגרת הבאה עם אמה לחיות בקיבוץ).
עורך "דבר לילדים" אפרים תלמי זכה בפרס כבוד מיוחד לרגל שנת השלושים במדינה על מפעל חייו בתחום הספרות והעיתונאות.
תשל"ח (1979)[26] צביה גולן, על ספרה "סוד גבעת הגמל" (חבורת ילדי קיבוץ נחלצים להציל גבעה עגולת דבשת שנמצאת תחת איום הריסה בידי סוללי כביש).

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אפרים תלמי, "פרסים בספרותנו לילדים", ספרות לילדים ונוער, חוברת ב', חשוון תשל"ה.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הוכרז על פרס יציב, דבר, 17 באוקטובר 1977
  2. ^ 1 2 "פרס יציב" לאריה רוז'אנסקי, דבר, 22 באפריל 1977.
  3. ^ פרס-יציב לסופרים צעירים, דבר, 3 בפברואר 1954.
  4. ^ פרס יציב לסופרים צעירים, דבר, 9 בפברואר 1955.
  5. ^ "פרס יציב" הוענק לגורית אכסלרד, דבר, 9 בפברואר 1956; מבית: פרס יציב לגורית אכסלרד, דבר, 17 בפברואר 1956.
  6. ^ "פרס יציב" הוענק לציירת תרצה, דבר, 6 בפברואר 1957.
  7. ^ 'פרס יציב' של 'דבר לילדים' הוענק למשורר ר. ספורטה, דבר, 26 בפברואר 1958.
  8. ^ "פרס יציב" לדבורה מוסינזון, דבר, 8 בפברואר 1959.
  9. ^ "פרס יציב" ניתן ליפה קרינקין ולדוד אגמון, דבר, 16 במרץ 1960.
  10. ^ "פרס יציב" – למטעמה קשתי; פרס-עידוד לסופרת-העולה רומנה אנקר, דבר, 16 במרץ 1961.
  11. ^ "פרס יציב" – ללוין קיפניס, דבר, 7 בפברואר 1962.
  12. ^ שמעון פינס, יפרח חביב מבית-קשת חתן "פרס יציב" תשכ"ב, דבר, 27 בפברואר 1963.
  13. ^ "פרס יציב" – לנחום גוטמן, דבר, 26 בפברואר 1964.
  14. ^ פרס יציב יוענק ליהואש ביבר, דבר, 26 בינואר 1965; פרס יציב ליהואש ביבר, דבר, 3 בפברואר 1965; שולמית עמיר, חתן הפרס הוא חניך קיבוץ, דבר, 3 בפברואר 1965.
  15. ^ "פרס יציב" הוענק לסופרת גילי יעקובסון, דבר, 16 בפברואר 1966; מרי יציב, גילי יעקבסון כלת פרס-יציב, דבר, 18 בפברואר 1966.
  16. ^ "פרס יציב" – לצביה בן-שלום, דבר, 26 בינואר 1967; "פרס יציב" תשכ"ז הוענק לצביה בן-שלום, דבר, 1 בפברואר 1967.
  17. ^ "פרס יציב" ליוסי גמזו, דבר, 28 בפברואר 1968.
  18. ^ "פרס יציב" ליגאל דרוקר, דבר, 26 בפברואר 1969.
  19. ^ "פרס יציב" – לעמוס לווין, דבר, 4 בפברואר 1970.
  20. ^ "פרס יציב" הוענק ליגאל דרוקר, דבר, 24 בפברואר 1971; "פרס יציב" ליגאל דרוקר, דבר, 26 בפברואר 1969.
  21. ^ נעמי וישניצר כלת "פרס יציב", דבר, 23 בפברואר 1972; אמא וישניצר בעקבות הבנים, דבר, טור 2, 27 בפברואר 1972.
  22. ^ "פרס יציב" לנורית שחם, דבר, 4 ביולי 1973; יגאל יששכרוב, פרס יציב לספרות ילדים – לנורית שחם, דבר, 9 ביולי 1973.
  23. ^ 1 2 "פרס יציב" הוענק למ. בן-שאול ומ. חביב, דבר, 14 באפריל 1975.
  24. ^ "פרס יציב" תשל"ה – הוענק לישראל ויסלר, דבר, 2 באפריל 1976.
  25. ^ פרס יציב לאפרים תלמי ולנורית זרחי, דבר, 10 במרץ 1978.
  26. ^ "פרס יציב" לצביה גולן, דבר, 29 ביוני 1979.