פרשת רכישת מסוקי העטלף
פרשת רכישת מסוקי העטלף היא פרשת שחיתות שהייתה כרוכה ברכש מסוקי יורוקופטר AS-565 פנתר (שכונו בישראל עטלף) על ידי ישראל מארצות הברית.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יורוקופטר AS-565 פנתר
ה-AS565 פנתר הוא מסוק בינוני, דו-מנועי, רב משימתי, מתוצרת חברת איירוספסיאל (בהמשך יורוקופטר, ואחר כך איירבוס הליקופטרס), הצרפתית. למסוק יכולת לבצע מגוון משימות לסיוע לכוחות ימיים ויבשתיים, ובהם סיור ימי, חיפוש והצלה, פינוי נפגעים, תספוקת אנכית, פיקוח ומעקב, תובלת סער לכוחות מיוחדים, לוחמה נגד צוללות ולוחמה נגד יחידות שטח. לפנתר שני מנועי טורבו-ציר טורבומקה אריאל, המניעים את הרוטור ואת רוטור הזנב, הבנוי בתצורת פנסטרון. המסוק נוח לתמרון ויכול לעמוד בעומסי ג'י משמעותיים ולשמור על רמה גבוהה של יציבות.
חיל האוויר הישראלי מפעיל מסוקי פנתר עבור משימות של חיל הים הישראלי. המסוקים נרכשו מחברת בת של חברת איירוספסיאל הפועלת בארצות הברית, "אמריקן יורוקופטר", כדי שמדינת ישראל תוכל להשתמש בכספי הסיוע האמריקאי, המחייבים רכש מארצות הברית. המסוקים הראשונים הגיעו לישראל ב-12 באוגוסט 1996 ונקלטו בטייסת 193 ("מגיני המערב")[1]. בסך הכל נרכשו חמישה מסוקים, שהוטסו מארצות הברית במטוס מטען כשהם מפורקים בארגזים. עלות המסוקים הייתה כ-9 מיליון דולר למסוק. מסוקי ה"עטלף" נועדו להחליף את היורוקופטר HH-65 דולפין, שסבלו במהלך שירותם בטייסת מתקלות רבות. במסוקים הוכנסו מספר שינויים שנועדו להתאמתם לצורכי חיל האוויר הישראלי. בין השאר, הותקנו על המסוקים אמצעי הגנה שכללו משגרי מוץ ונורים ומערכת לוחמה אלקטרונית. ב-1997 יצאו סופית מסוקי ה-HH-65A ("דולפין") משירות בחיל האוויר הישראלי.
פרשת השחיתות ברכש המסוקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1994, פתחה ממשלת ארצות הברית בחקירה בחשד כי העסקה לרכישת המסוקים, שהייתה בהיקף של כ-58 מיליון דולר ונעשתה בכספי הסיוע האמריקאי נופחה בכ-10 מיליון דולר. אף על פי שהמסוקים היו תוצרת חברת איירוספסיאל הצרפתית, הם נרכשו מחברת בת שלה הפועלת בארצות הברית, חברת "אמריקן יורוקופטר" (זאת כדי שמדינת ישראל תוכל להשתמש בכספי הסיוע האמריקאי המחייבים רכש מארצות הברית). 10 מיליון דולר מסכום העסקה לא שלמו לחברת "אמריקן יורוקופטר" אלא לגורמים שונים. מתוכם קיבל המתווך אורי אדלסבורג, מנכ"ל חברת אדלטק, 4.8 מיליון דולר ועוד 2.4 מיליון דולר הועברו ל"פקידים זרים". גורל יתרת הסכום נותר לוט בערפל. בשנת 1996, סמוך למועד מסירת המסוקים, דרש ה-FBI מהרשויות בישראל לחקור את הפרשה. ונפתחה חקירה נגד אדלסבורג ונגד ראש הפרויקט בחיל הים באותה עת, תת-אלוף אלכס אייל. תת-אלוף אייל שיתף פעולה בחקירה, עבר בהצלחה בדיקת פוליגרף ונוקה מכל חשד, אך אדלסבורג שמר על זכות השתיקה[2].
בינואר 1997, הוגש בבית משפט בווירג'יניה כתב אישום נגד אדלסבורג ונגד שני חשודים נוספים. אחד מהם הורשע ונגזר עליו מאסר על תנאי. אדלסבורג בחר שלא להתייצב למשפט בארצות הברית, והוכרז עבריין נמלט[3]. בפברואר 1997, הפסיק משרד הביטחון את התקשרותו עם אורי אדלסבורג, וביטל את היתר הייצוא הביטחוני של חברת אדלטק שבבעלותו[4].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מסוקי העטלף הראשונים נוחתים בישראל, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ החשד: שחיתות ב-10 מיליון דולר בעיסקת מסוקי ה"פנתר", באתר גלובס, 5 בנובמבר 1996
- ^ המשטרה ערכה עימות בין האלוף (מיל') רם לסוכן הנשק אידלסבורג, באתר גלובס, 31 ביולי 1997
- ^ דרור מרום, משרד הביטחון הפסיק הקשרים עם אדלסבורג בשל החשדות בפרשת ה"פנתר", באתר גלובס, 18 בפברואר 1997