לדלג לתוכן

צביקה פוגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צביקה פוגל
לידה 3 בנובמבר 1956 (בן 68)
כ"ט בחשוון ה'תשי"ז
באר שבע, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה תיכון בית ירח עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק חייל, חבר הכנסת
מפלגה עוצמה יהודית
חבר הכנסת
15 בנובמבר 2022 – מכהן
(שנתיים)
כנסות 25
תפקידים נוספים
שירות צבאי
השתייכות צבא ההגנה לישראל
תקופת הפעילות 19752003 (כ־28 שנים)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מבצע דין וחשבון
מבצע ענבי זעם
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צביקה פוגל (נולד ב-3 בנובמבר 1956) הוא חבר הכנסת ה-25 מטעם מפלגת "עוצמה יהודית" ויו"ר הוועדה לביטחון לאומי. תת-אלוף במילואים, שכיהן בין היתר כמפקד עוצבות בחיל התותחנים וראש מטה פיקוד הדרום. בנוסף, שימש ראש המועצה הממונה בטובא-זנגרייה.

פוגל נולד ב-1956 בבאר שבע לדיצה ולחיים שהיה שכיר במפעלי ים המלח. בתיכון נשלח לקבוצת כנרת ולמד בתיכון בית ירח, שניהם מבית התנועה הקיבוצית. בתיכון למד חקלאות ומיכון חקלאי. ב-1975 התגייס לקורס טיס אך הודח לאחר מספר חודשים מועט. הוא עבר לחיל התותחנים בו סיים את שירותו כמפקד סוללה. לאחר שהשתחרר פנה ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, אך לאחר כשנתיים, ב-1981, חזר לשירות, והיה סגן מפקד גדוד שפיפון בקבע. בתפקיד זה השתתף במלחמת לבנון הראשונה.

בהמשך קודם לתפקיד מדריך ראשי בשבטה, ובשנים 19861988, וכן גם בתחילת האינתיפאדה הראשונה, היה מפקד "גדוד הרעם". בהמשך היה סגן מפקד חטיבת האש 282 ומפקד קורס קציני תותחנים. בשנת 1993 מונה למפקד על עוצבת המילואים אדירים ובמבצע דין וחשבון (1993) היה מפקד הסיוע הארטילרי בעוצבת הגליל, ולאחר מכן פיקד על עוצבות סדירות: במהלך מבצע ענבי זעם (1996) על עוצבת גולן ובשנים 1997–2000 על עוצבת קלע דוד, שעיסוקה בעיקר בחימוש מונחה מדויק. בשנים הראשונות של האינתיפאדה השנייה, עד שחרורו ב־2003, היה פוגל ראש מטה פיקוד הדרום.[1]

במהלך שירותו בתפקיד ראש מטה פיקוד דרום, לקח חלק בהדחה של העיתונאי קלמן ליבסקינד משירות מילואים פעיל לאחר שחשף את פרשת השתלטות על קרקעות המדינה של המועמד לרמטכ"לות בזמנו, יואב גלנט.[2]

התגורר במיתר,[3] אותה עזב לקראת הבחירות המקומיות ב-2003 בהן התמודד על ראשות העיר באר שבע בראש "באר שבע בראש-שינוי" רשימה משותפת שכללה מועמדים מטעמו ומטעם מפלגת שינוי[1]. הגיע למקום השלישי לאחר שזכה לכ-15% מקולות הבוחרים. במהלך הקמפיין תמך בהקמת קזינו בבאר שבע.[3] סיעתו זכתה בשני מנדטים והוא היה חבר מועצת העיר עד 2005. במקביל למד מנהל עסקים עם התמחות בייעוץ ארגוני והשלים שני תארים בתחום[דרוש מקור].

ב-2006 הציע לאלוף פיקוד דרום החדש, יואב גלנט, לייסד בכל פיקוד מרכז אש פיקודי. האלוף הסכים להצעתו והוא שירת במילואים בתנאי קבע למשך כחצי שנה כדי למסד את הרעיון. הוא פיקד על מרכז האש של פיקוד הדרום גם במבצע עופרת יצוקה (2008–2009) ובמבצע עמוד ענן (2012). בתפקידו זה הוא ניהל את הפעלת האש הכבדה ברצועה, מסוללות הארטילריה ומשאר האמצעים, תיאם ואישר אותה, ועבד בחמ"ל הפיקוד בבאר שבע עם האלוף יואב גלנט ועם מחליפו טל רוסו.

בסוף 2007 עבר לצפת ומונה לחבר המועצה הממונה ביישוב הבדואי הסמוך טובא-זנגרייה, ולאחר שנה מונה לראשה. תוך שנה ממינויו האחרון עלה שיעור גביית הארנונה מ-37% ל-70%, ועד 2012 עלה שיעור ההצלחה בבחינות הבגרות ביישוב מ-9% ל-40%.[4] בספטמבר 2009 ירו אלמונים לעבר משרדו ושרפו את רכבו.[5] לאחר מהומות אלימות שפרצו ביישוב בעקבות שריפת מסגד בסוף 2011, שבהן נשרף גם בניין המועצה, החליט לפרוש כשנה לאחר מכן.[4][6][7]

במקביל, החל משנת 2008 הוא סגן ראש איגוד הכבאות של הגליל העליון המזרחי והגולן.

בתחילת 2010 החל לפקד בהתנדבות על יחידת חילוץ גולן במשטרה,[8] תפקיד אותו מילא עד תחילת 2023[9] עת נבחר לכנסת.

ב-2017, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, הכריז על מועמדותו לראשות מועצה אזורית מבואות החרמון,[10] אך הסיר את מועמדותו כחודשיים לפני הבחירות.[11]

בשנת 2020 הצטרף לתנועת "הביטחוניסטים".[12]

כחבר הכנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2022 נבחר לכנסת ה-25 מטעם מפלגת "עוצמה יהודית". הוא הוצב במקום ה-10 ברשימת "הציונות הדתית" המשותפת ל"האיחוד הלאומי – תקומה" ו"נעם".[13]

בעקבות אמירה של פוגל כי המהומות בחווארה "יצרו אפקט הרתעה" והתייחס לכך "בעין יפה מאוד", נפתחה נגדו חקירת משטרה.[14] באפריל 2024 החליטה הפרקליטות לסגור את התיק נגדו.[15]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצביקה פוגל אח אחד. הוא נשוי לענת, מפתחת תוכניות לימוד לגיל הרך ומדריכת טיולים, ולהם שלושה בנים. מתגורר במשמר הירדן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אמיר אורן, שמונה אנשים ורשמקול, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2003
  2. ^ ערן סויסה, בצבא מודים: הדחנו את חושף פרשת גלנט, באתר nrg‏, 4 בפברואר 2011
  3. ^ 1 2 צחר רותם, מאוד לא מרוצים מטרנר, אבל נחושים לבחור בו, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2003
  4. ^ 1 2 קובי בן שמחון, האש שבוערת, וזו שכבתה, באתר הארץ, 12 בינואר 2012
  5. ^ איילה חננאל ואופק עיני‏, ירי אוטומטי למשרדי מפקד בעופרת יצוקה, באתר וואלה, 27 בספטמבר 2009
  6. ^ עוזב את העיר, ראיון בערוץ "חדר החדשות – הצפון", באתר יוטיוב (אורך: 3:56), 23 בספטמבר 2012
  7. ^ חדשות 2, ‏ראש מועצת טובא-זנגריה צביקה פוגל עוזב מחשש שיירצח, באתר ‏מאקו‏, 5 באוקטובר 2011
  8. ^ עוד תפקיד: צביקה פוגל יפקד על יחידת חילוץ גולן, באתר mynetafula, ‏2010-03-07
  9. ^ עמירן שוסטר מונה למפקד יחידת חילוץ גולן, באתר גליל עולה, ‏2023-03-21
  10. ^ מאיר ינקו, צביקה פוגל מתמודד: הפסיד את הראשות בבאר שבע ומאמין שינצח במבואות חרמון, באתר חדש בגליל, ‏2 באוגוסט 2017
  11. ^ באתר "קול רגע"
  12. ^ מי אנחנו, באתר הביטחוניסטים
  13. ^ חזקי ברוך, תא"ל במיל' צביקה פוגל מצטרף לעוצמה יהודית וישובץ במקום העשירי ברשימה המאוחדת עם סמוטריץ', באתר ערוץ 7, 7 בספטמבר 2022
  14. ^ אברהם בלוך, ‏היועמ"שית אישרה למשטרה לפתוח בחקירה נגד ח"כ צביקה פוגל, באתר מעריב אונליין, 1 במרץ 2023
  15. ^ תיק החקירה נגד ח"כ צביקה פוגל נסגר, באתר ערוץ 7, 11 באפריל 2024