לדלג לתוכן

צונג-דאו לי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארצות הבריתארצות הברית זהו שם סיני; שם המשפחה הוא לי.
צונג-דאו לי
李政道
לידה 24 בנובמבר 1926
הרפובליקה הסינית (1912–1928)הרפובליקה הסינית (1912–1928) שאנגחאי, הרפובליקה הסינית
פטירה 4 באוגוסט 2024 (בגיל 97)
ארצות הבריתארצות הברית סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית
ענף מדעי פיזיקה
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט אנריקו פרמי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Norman Christ, Richard M. Friedberg, Gerald Feinberg עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג Jeannette Hui-Chun Chin עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Stephen Lee, James Lee עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
הפרת זוגיות, פיזיקת חלקיקים, סוליטון לא טופולוגי, מודל לי
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צונג-דאו ליאנגלית: Tsung-Dao Lee, בכתב סיני: 李政道;‏ 24 בנובמבר 19264 באוגוסט 2024) היה פיזיקאי אמריקאי ממוצא סיני. ב-1957, בגיל 31, זכה יחד עם צ'ן-נינג יאנג בפרס נובל לפיזיקה על עבודתם בנושא אי שימור הזוגיות של הכוח הגרעיני החלש. החל משנת 1953 לימד באוניברסיטת קולומביה עד לפרישתו ב-2012.

לי היה מהצעירים ביותר שקיבלו את פרס נובל לפיזיקה, צעירים ממנו היו רק ויליאם לורנס בראג (בגיל 25) וורנר הייזנברג (בגיל 30). לי ויאנג היו הסינים הראשונים שזכו בפרס נובל.

נולד בשאנגחאי ב-24 בנובמבר 1926. אביו עבד בתעשיית הכימיקלים. ב-1943 החל לימודי הנדסה כימית באוניברסיטת ג'ג'יאנג אך עבר למחלקה לפיזיקה ובה למד בשנים 1944-1943. בעקבות המלחמה נאלץ לעבור ל"אוניברסיטה הלאומית המאוחדת של דרום המערב", איחוד של מספר אוניברסיטאות שהתקיים בזמן המלחמה. ב-1946 עבר לאוניברסיטת שיקגו שם החל לימודי דוקטורט וב-1950 הגיש את עבודת הדוקטורט, בהנחיית אנריקו פרמי. שימש תקופה כחוקר באוניברסיטת קליפורניה בברקלי וב-1953 מונה לפרופסור באוניברסיטת קולומביה, שם נשאר עד פרישתו. בתחילה חקר מודל פתיר של תורת שדות קוונטית הידוע כמודל לי. לאחר מכן עבר להתמקד בפיזיקת חלקיקים, ובפרט חקר את הקאון.

הקאונים הנייטרליים נתגלו לראשונה בשנות ה-40 המאוחרות, הם תויגו כמזוני t ו-q, ודעיכתם הייתה תעלומה גדולה, ונקראה 'חידת ה-τ–θ'. לשני החלקיקים הייתה מסה זהה, והדבר היחיד שהיה שונה ביניהם היה תהליך הדעיכה שלהם והעובדה שלשני סטים נפרדים של תוצרי התפרקות הייתה זוגיות שונה. בשנת 1956 הציעו לי ויאנג שזוגיות לא צריכה להישמר באינטראקציות חלשות (אינטראקציות חזקות ואלקטרומגנטיות משמרות את הזוגיות). לאחר שבשנת 1957 צ'ין-שיונג וו הציגה אימות ניסויי להשערה זו בהתפרקות בטא של קובלט, זכו השניים בפרס נובל לפיזיקה על עבודתם.

מעבר לפיזיקת חלקיקים, לי היה פעיל בפיזיקה סטטיסטית, באסטרופיזיקה, בהידרודינמיקה, במערכות מרובות עצמים, במצב מוצק ובכרומודינמיקה קוונטית על סריג.

ב-1983 כתב מאמר תחת הכותרת "שמא הזמן הוא משתנה בדיד דינמי?", המאמר גרר סדרה של פרסומים על ידי לי ועמיתיו סביב ניסוח יסודות הפיזיקה באמצעות משוואות הפרש.

ב-1975 לי ועמיתיו ייסדו את התחום של סוליטונים לא טופולוגיים, דבר שהוביל לעבודתו על כוכבים סוליטונים ועל חורים שחורים במהלך שנות ה-80 וה-90.

בשנים 1997–2003 היה ראש מרכז המחקר RIKEN-BNL שפעל לבניית מחשבי-על לצורך חישובים של כרומודינמיקה קוונטית על סריג. ב-1998 הגיעו ל-1 טרהפלופס וב-2001 הגיעו ל-10 טרהפלופס.

עבד יחד עם ריצ'רד פרידברג על פיתוח שיטה חדשה לפתרון משוואת שרדינגר.

נפטר ב-4 באוגוסט 2024.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צונג-דאו לי בוויקישיתוף