ציון (הערכה)

ציון הוא מתן ערך המשקף ומכמת את איכותה של פעילות מסוימת, במנעד ולפי אַמַּת-מידה (סקאלה או סולם-ציונים) נתונה, ומאפשר לבוחנים או לבודקים לקבוע אם הנבחן או הנבדק "עובר" או "נכשל".

מקור השימוש במילה במשמעות זו בעברית מגיע מהמונח "מצוין" שבו מציינים ומורים על חפץ יוצא דופן ומיוחד, בדומה לביטוי ציוני דרך.

תוצאות הציון: עובר או נכשל: נהוג לחלק בין שני סוגי מצב תוצאה של הציון ולמיינו כציון "עובר" או "נכשל". בדרך כלל ערך הציון נע בתוך מנעד ציונים, לדוגמה בין אפס למאה, או בין גרוע למצוין, אך יש שהציון עצמו הוא רק אחד משני מצבי התוצאה, לדוגמה במבחן נהיגה מעשי שבו ערכי הציון הם עובר או נכשל.

ציון יחסי: לעיתים ניתן לציון אופי תחרותי לשם קביעת ניצחון (קונקורסי), ומקומו של הציון ביחס לציוני הנבדקים האחרים הוא החשוב, ולא רק ערכו כשלעצמו. בתחרות בהתעמלות מכשירים, למשל, נותנים השופטים ציון לכל אחד מהמשתתפים, והמנצח הוא בעל הציון הגבוה ביותר.

כאשר לנבדק מסוים ניתנת סדרה של ציונים, לעיתים מייצרים מהם ציון כולל המסכם את כלל הציונים שנבחנו. חישוב הציון הכולל נעשה בדרכים שונות. המקובלות שבהם:

• ציון ממוצע - שהוא ממוצע הציונים
• ציון משוקלל שהוא ממוצע משוקלל המתחשב ב"משקלו" וחשיבותו של כל ציון. לדוגמה ציון שניתן על פעילות חד פעמית, אינה דומה לציון שניתן על פעילות לאורך זמן רב. "משקלו" של הציון מקבל ערך כמותי המוכפל בציון ומעלה או מוריד את ערכו לעומת הציונים האחרים המחושבים בציון המשוקלל.
• ציון מוערך. ציון מוערך הוא ציון כשכאשר התלמיד קיבל ציון שתואם את ציפיות הוריו, ע״פ משרד החינוך התלמיד יכול לקבל פרס לבחירתו. ערך הציון שהתלמיד קיבל שווה לערך הפרס שיקבל

חוסר ההערכה שבציון

אף שציון הוא דרך כמותית פשוטה לשקף את איכותה של פעילות מסוימת, לעיתים לא די בו. בעת הערכה של עובד, למשל, ניתן לתת לו ציון הערכה לפי קריטריונים שונים, ואף לכלול ציון זה בנוסחה לחישוב הבונוס השנתי, אך לעיתים נדרשת גם הערכה מילולית המשקפת טוב יותר את תרומתו של העובד למקום העבודה, מידע שאובד בכימות המספרי.

במערכת החינוך

השימוש בציונים נפוץ במערכת החינוך, לשם הצגת רמתו של התלמיד במבחן מסוים, במקצוע או קורס שנלמד במשך סמסטר מסוים, או בשנת הלימודים, או במאפיינים נוספים שלו, כמו התנהגותו. קיימת דעה המבקרת את מדרוג התלמידים ומבקשת לבטלו, אך יש הדבקים בתפישה שהכימות נחוץ ואף חיוני לקיומם של ארגונים ומערכות.

ציוניו של כל תלמיד מפורטים בתעודה שהוא מקבל אחת לתקופה, במחצית שנת הלימודים או בכל שליש. (כיום עדיין נהוג לתת תעודות לפי הלוח העברי בט"ו בשבט, לקראת חופשת הפסח ובסוף שנת הלימודים בתחילת הקיץ).

בעקבות ביקורת על מערכת הציונים ההופכת את התלמידים לדברי המבקרים למספרים או לנתונים בלבד (סטטיסטים), בבתי הספר הפתוחים (כמו רשת בתי הספר הדמוקרטיים או בתי ספר דיאלוגיים) משתדלים להימנע מציונים ולהישען יותר על הערכה מילולית, או אף משמיטים את הציונים לחלוטין. תפישה זו אומצה גם בבתי ספר רבים בישראל בשנות השמונים והתשעים, אך המגמה השתנתה חליפות לפי תפישותיהם השמרניות או החדשניות של שרי החינוך וצוותיהם.

ציונים ניתנים בשלושה סוגי סולמות הערכה (סקאלות):

• סולם הערכה מספרי (סקלה נומרית): למשל בטווח 0–10, שהיה נפוץ בעיקר בעבר, 0–100 הרווח כיום.

תוצאת הציון 55 ומעלה נחשב בישראל כציון "עובר" ופחות מכך "נכשל".

• סולם הערכה מילולי (סקאלה מילולית): לדוגמה: טוב, בינוני, גרוע. סולם ההערכה המילולי הנפוץ בישראל הוא: מצוין, טוב מאוד (ט"מ), כמעט טוב מאוד (כט"מ), טוב, כמעט טוב (כ"ט), מספיק, מספיק בקושי (מ"ב), בלתי מספיק (ב"מ, מתאר בדרך כלל ציון "נכשל"). לעיתים ניתן להוסיף תחומי ביניים, באמצעות שימוש ב"פלוס" או ב"מינוס" (לדוגמה – "טוב מאוד מינוס" או "טוב פלוס"). במסגרות חינוכיות שונות קיימת בדרך כלל התאמה בין הציון המילולי לבין טווח ציונים מספריים כלשהו בסקאלה 0–100.
• סקאלת אותיות (נפוצה בעיקר בארצות הברית): -A+, A, A-, B+, B, B-, C+, C, C וכו'.

בשלושת סוגי הסקאלות, מחולקים הציונים לשתי קבוצות: כאלה המייצגים הצלחה וכאלה המייצגים כישלון. ציון "נכשל" פירושו חוסר הכרה בלימודים שבהם ניתן ציון זה, ובעקבותיו נדרש התלמיד לעבור מבחן חוזר, או לחזור על פרק הלימודים שבו נכשל. במקרים קיצוניים מביא ציון "נכשל" להפסקת הלימודים.

לציון תפקיד במתן משוב להורים על הישגי ילדיהם וכן הוא משמש ככלי הערכה הקובע קבלה לבתי ספר אחרים, אוניברסיטאות, יחידות צבא מסוימות ועוד. מבחנים הקובעים ציונים משמשים גם כתמריץ לתלמידים לחזור וללמוד היטב את חומר הלימודים. מנגד יש הטוענים שלעיתים שיטות חינוך מבוססות ציונים גורמים לתלמידים לחץ מיותר וגורמים לתלמידים ללמוד בשביל הציון ולא בשביל הידע. בנוסף יש תפישות לפיהן הבחינה עצמה מגבילה את היקף הלימודים ואופן הלימודים ל"חומר" שידיעתו מתאימה למבחן, ומרדידה את חוויית הלימוד ומידת החידוש וההעמקה של התלמיד בעת תהליך הלמידה. משום כך לכן בשיטות חינוך חלופיות (אלטרנטיביות) במקרים רבים לא נערכים מבחנים ולא מוענקים ציונים.

במערכת החינוך בישראל

במערכת החינוך בישראל התעודות ניתנות במחצית שנת הלימודים או בכל שליש. כיום עדיין נהוג לתת תעודות לפי הלוח העברי בט"ו בשבט, לקראת חופשת הפסח ובסוף שנת הלימודים בתחילת הקיץ. במערכת השכלה הגבוהה מפרסמים ציונים בסוף כל עונת לימודים (הסמסטר).

הערך המספרי	הציון המילולי	הערכת הציון	תוצאת הציון
100	מצוין
90	טוב מאוד	85	כמעט טוב מאוד
80	טוב	70	כמעט טוב
60	מספיק	55	מספיק בקושי
40 -	בלתי מספיק	פחות מהציון 40	נכשל

ממיינים גם את איכות הציונים, ואת הערכת התוצאה שלהם:

הציון	איכות הציון	ערך התוצאה
80–100	ציון טוב	עבר
70–80	ציון בינוני	עבר
55–70	ציון גרוע	עבר
פחות מ-55	ציון כושל	נכשל

בתי ספר שאינם נותנים ציונים אלא הערכות או שנמנעים מהם לחלוטין הם בתי הספר הדיאלוגיים, בתי הספר הפתוחים, ואחרים הנמצאים במסגרת מסלול המוּכָּר אך שאינו רשמי במשרד החינוך. קיימים גם בתי ספר במסגרות החינוך הרשמי הנוהגים כך, לדוגמה באולפנת פלך בירושלים היה נהוג לתת הערכה בלבד. לטענתם עצם נתינת הציון מפריע לחינוך הילדים, מצמית את הדמיון ואת היצירתיות, מסווג אותם כנכשלים או מצליחים בתחומים שאחריהם יימנעו מהם או יגבילו את רוחב התעניינותם בהם. ביקורת שהושמעה נגד מגמה זו היא שבהגיע תלמידים ממסגרות אלו, קשה להם להתמודד עם מערכת ההשכלה הגבוהה, והם צריכים ללמוד "כיצד להצליח במבחן". ישנה דרישה לתואר במשרות ציבוריות רבות, וגם במגזר הפרטי, וכתוצאה מכך דרישה לציונים גם במהלך הלימודים לתואר במוסדות ההשכלה הגבוהה, וגם לעיתים דרישות קדם של ציון במוסדות אלו. כמו כן ישנה ביקורת על כך שהימנעות מהתמודדות עם מבחנים גורמת גם להימנעות מהתמודדות עם קשיים בכלל, ועם אתגרים קצרי מועד.

במערכות אחרות

השימוש בציונים מקובל גם במערכות אחרות, כדי להעביר בצורה תמציתית ונוחה להשוואה מידע על איכותו של גורם נבדק. מבקר קולנוע, למשל, יסכם את ביקורתו במתן ציון לסרט שאותו ביקר. במדריך טיולים ניתן ציון לכל אתר המופיע בו, וכך גם במדריך מסעדות. במקרים אלה הסקאלה מצומצמת יחסית, ומכילה כשלוש עד חמש רמות בלבד.

ראו גם

• מדידה והערכה בחינוך פורמלי

קישורים חיצוניים

• קיצורי ציונים בעברית
• אבי גרפינקל, התמונה כבר ברורה: שיטת הציונים עושה יותר נזק מתועלת, באתר הארץ, 20 ביולי 2022
• ציונים והערכה (סטודנטים), דף שער בספרייה הלאומית