לדלג לתוכן

קבוצת מוביסטאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קבוצת מוביסטאר
Team Movistar
סמליל הקבוצה
סמליל הקבוצה
מידע על הקבוצות
קוד UCI MOV
אופניים קניון
מכלולים סראם
מיקום ספרדספרד ספרד
תאריך ייסוד 1980
תחום כביש
סטטוס UCI World Tour
צוות מקצועי ראשי
מנהל כללי Eusebio Unzué עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהל ספורטיבי Eusebio Unzué, José Luis Laguía, Pablo Lastras, Jürgen Roelandts, José Luis Jaimerena, Alfonso Galilea, José Vicente García, José Luis Arrieta, Xabier Muriel, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שמות קודמים
1980–1989
1990–2000
2001–2003
2004–2005
2005
2006
2007–2010
2011–היום
ריינולדס
בנסטו
איי .באנסטו.קום
אילס בלרייס–בנסטו
אילס בלרייס–קאס ד'פארן
קאס ד'פארן–אילס בליירס
קאס ד'פארן
מוביסטאר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קבוצת מוביסטאראנגלית: Team Movistar) היא קבוצת אופני כביש ספרדית מסבב ה-UCI World Tour. הקבוצה מתמחה בעיקר בתחום הגרנד טורס, היא ניצחה בטור דה פראנס עם פדרו דלגדו (1988), מיגל אינדוראין (1991, 1992, 1993, 1994, 1995) ואוסקר פריירו (2006[1]), בג'ירו ד'איטליה עם מיגל אינדוראין (1992, 1993), נאירו קינטנה (2014) וריצ'רד קאראפאס (2019). ובוואלטה אספנייה עם פדרו דלגדו (1989), אברהם אולנו (1998), אלחנדרו ולוורדה (2009) ונאירו קינטנה (2016). הקבוצה נוסדה ב-1980 והיא אחת מהקבוצות המקצועניות הוותיקות ביותר בעולם, ובמשך השנים השתנתה והחליפה שמות בהתאם.

הקבוצה נתמכת כלכלית על ידי חברת הטלקומוניקציה מוביסטאר (אנ') מאז שנת 2011. שגם משמשת כספונסרית של קבוצת מוביסטאר–ימאהה המוטורית.

היא רוכבת על אופני קניון (אנ').

היסטוריה ופעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצה בטור דה לה פרובנס, 2019

הקבוצה קמה בשם "ריינולדס" בשנת 1980. בשנותיה הראשונות הייתה קבוצה קטנה שמיעטה לנצח בזירה הבינלאומית, אך ב-1988 ערכה את הפריצה הגדולה שלה, כשניצחה עם פדרו דלגדו (אנ') את הטור דה פראנס[2], בנוסף לניצחון הכללי, דלגדו גם ניצח את הקטע ה-13 במרוץ. ב-1989 דלגדו רשם עבור הקבוצה הישג בכיר נוסף, כשניצח את הוואלטה אספנייה.

בשנות ה-90 של המאה ה-20, הקבוצה ביססה את עצמה כאחת מקבוצות הגרנד טורס הבכירות בענף עקב ניצחונותיו של מיגל אינדוראין בטור דה פראנס (1991, 1992, 1993, 1994, 1995) ובג'ירו ד'איטליה (1992, 1993). אינדוראין רכב בכל הקריירה המקצועית שלו בקבוצה, ופרש בתום 1996 מרכיבה מקצועית.

ב-1998, אברהם אולנו, רוכב הקבוצה, שיחזר את ההישג של דלגדו עשר שנים קודם לכן וניצח את הוואלטה אספנייה. הקבוצה רשמה בוואלטה מרוץ מאוד מוצלח, כשניצחה חמישה קטעים (ארבעה עם חוזה מריה חימנז ואחד עם אולנו).

הגרנד טור הבא שהקבוצה ניצחה בו היה הטור דה פראנס ב-2006, לאחר פסילתו של פלויד לאנדיס, אוסקר פריירו, שסיים במקור במקום השני, ניצח במרוץ.

בעשור השני של המאה ה-21, שני הרוכבים הבולטים של הקבוצה היו אלחנדרו ולוורדה ונאירו קינטנה. ואף על פי שהקבוצה נחשבת כקבוצה של גרנד טורס, ולוורדה דומיננטי גם בקלאסיקות האביב, כשניצח את לה פלש ואלון 5 פעמים (2006, 2014, 2015, 2016, ו-2017) ובמונומנט לייז'–בסטון–לייז' 4 פעמים (2006, 2008, 2015 ו-2017). קינטנה ניצח עבור הקבוצה את ג'ירו ד'איטליה 2014 ואת וואלטה אספנייה 2016 וסיים שני בטור דה פראנס 2013 ו-2015 ובג'ירו ד'איטליה 2017. בנוסף לכך קינטנה גם בלט במרוצי קטעים, הוא ניצח את טירנו - אדריאטיקו ב-2015 ו-2017 ואת טור דה רומאנדי ב-2016. קינטנה עזב את הקבוצה לטובת ארקאה–סאמסיק הצרפתית ב-2020.

בעונת 2019 צולמה על הסדרה סדרת דוקו, שנקראת The Least Expected Day: Inside the Movistar Team 2019 וזמינה לצפייה בנטפליקס.

סגל הקבוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשיות סמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנחל ארויו, אחד מרוכבי הקבוצה שגם ניצח עבורה את הוואלטה אספנייה ב-1982, נמצא חיובי בבדיקת ריטלין רק 48 שעות לאחר הניצחון. ארויו היה הרוכב הראשון שניצח את הוואלטה ונפסל עקב סמים.

אלחנדרו ולוורדה, אחד מרוכבי הקבוצה הבכירים, הושעה לשנתיים החל מ-1 בינואר 2010 לאחר שה-DNA שלו נקשר למבצע פוארטו.

עוד אחד מרוכבי הקבוצה שהושעה היה ג'יימי רוסון, שהושעה על ידי ה-UCI לארבע שנים מפברואר 2019 לאחר חריגות בפספורט הביולוגי שלו, לאחר ההשעייה מוביסטאר ביטלה את חוזהו[3].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבוצת מוביסטאר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לאחר פסילתו של פלויד לאנדיס
  2. ^ הגרנד טור הראשון שהקבוצה מנצחת לאחר הפסילה של ארויו
  3. ^ Roson handed four-year ban for biological passport anomalies, cyclingnews.com