קרלו השלישי, דוכס פארמה
 | |||||||||
| קרלו השלישי, דוכס פארמה | |||||||||
| לידה |
14 בינואר 1823 לוקה, דוכסות פארמה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 במרץ 1854 (בגיל 31) פארמה, דוכסות פארמה | ||||||||
| שם מלא | פרדיננדו קרלו השלישי ג'וזפה מריה ויטוריו בלדסארה די בורבון, דוכס פארמה ופיאצ'נצה | ||||||||
| שם לידה |
Ferdinando Carlo Giuseppe Maria Vittorio Baldassare  | ||||||||
| מדינה | איטליה | ||||||||
| מקום קבורה |
ויארג'ו | ||||||||
| בת זוג | לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה | ||||||||
| שושלת בית בורבון | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
קרלו השלישי, דוכס פארמה (14 בינואר 1823 – 27 במרץ 1854), היה דוכס פארמה בין השנים 1849–1854.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצעירותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרלו נולד ב-14 בינואר 1823 בלוקה, לקרלו, נסיך לוקה ולמריה תרזה, נסיכת סבויה בתם של ויטוריו אמנואלה הראשון, מלך סרדיניה ומריה תרזה מאוסטריה-אסטה, מלכת סרדיניה. בשנת 1824 מתה סבתו מריה לואיסה, דוכסית לוקה, וקרלו הפך לנסיך הכתר של דוכסות לוקה.
בעשר שנות חייו הראשונות נסע קרלו עם הוריו במסעותיהם התכופים לטירותיהם באושנדורף ובוייססטרופ ליד דרזדן, ולחצר הקיסרית בווינה. בהיותו בן ארבע הוטלה האחריות על חינוכו על כומר הונגרי בשם זיגמונד דאקי, ובנוסף הוא למד היסטוריה ואיטלקית על ידי לזארו פאפי, מנהל הספרייה של לוקה. כמו כן למד קרלו ספרדית, צרפתית, הונגרית, גרמנית ואנגלית.
בשנת 1833 חזרו הוריו ללוקה, וקרלו ניתן לחינוכה של אמו. אולם על אף היותו בן יחיד ואהוב מאוד על הוריו, אמו הקדישה את חייה בעיקר לחיי הדת, ואילו אביו היה אדם נהנתן וגס מאוד, ובשל כך שניהם לא מספיק השקיעו בחינוכו, ומשום כך גדל קרלו כילד מפונק ומרדן מאוד.
עם התבגרותו נשלח קרלו לשרת בצבא כחייל פשוט, ובשנת 1841 בהיותו בן 18, השיג אביו אישור מקרלו אלברטו, מלך סרדיניה שקרלו ישרת בצבא הסרדיני כקפטן בחיל הפרשים. אולם כעבור שנה פוטר קרלו מהצבא הסרדיני, בעקבות סכסוך עם קרלו אלברטו, מלך סרדיניה ובנו ויטוריו אמנואלה, נסיך פיימונט.
נישואיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-10 בנובמבר 1845 התחתן קרלו בשלוס פרוחסדורף על יד וינה, עם קרובתו לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה בתם של שארל פרדינן, דוכס ברי ומריה קרולינה, נסיכת נאפולי וסיציליה, דוכסית ברי, בנישואים שאורגנו על פי החלטת אביו, מאחר שהכלה הגיעה עם נדוניה גדולה מאוד שסייעה לשפר את המצב הכלכלי בדוכסות. אולם קרלו מלכתחילה לא רצה להתחתן עמה, משום שהייתה מבוגרת ממנו ב-4 שנים. בני הזוג חגגו את ירח הדבש בגרמניה ולאחר מכן באנגליה, ובשנים לאחר מכן נולדו להם 4 ילדים.
נסיך הכתר של פארמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-17 בדצמבר 1847 מתה מארי לואיז, דוכסית פארמה, ואביו של קרלו ירש את הדוכסות כקרלו השני, דוכס פארמה. דוכסות לוקה צורפה לדוכסות הגדולה של טוסקנה, וקרלו הפך לנסיך הכתר של פארמה.
קרלו השני שלט רק כמה חודשים בפארמה, ובמרץ 1848 פרצה מהפכה בדוכסות שנתמכה על ידי קרלו אלברטו, מלך סרדיניה. קרלו נמלט מפארמה, אך נעצר בקרמונה ונלקח כאסיר למילאנו, שם שהה במשך מספר חודשים עד שהממשלה הבריטית ניהלה משא ומתן על שחרורו. לאחר שהות קצרה באי מלטה, נסע קרלו לנאפולי ולליבורנו, שם הצטרפה אליו אשתו לואיז מארי, שזה עתה ילדה את בנם הראשון בגלות בפירנצה. לאחר מכן ביקשה המשפחה מקלט בבריטניה, והם התיישבו בקוטג' בסורביטון, דרומית מערבית ללונדון.
ב-5 באפריל 1849 נכנס הצבא האוסטרי לפארמה, והחזיר את קרלו השני, שהיה בגלות בסקסוניה, לשלטון. אולם קרלו ומשפחתו נותרו באנגליה, שכן הלחימה עדיין נמשכה בין הצבא האוסטרי לצבא סרדיניה.
דוכס פארמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-24 במרץ 1849 התפטר אביו קרלו השני, דוכס פארמה מתפקידו, וקרלו, שעדיין חי באנגליה, ירש את התואר "דוכס פארמה ופיאצ'נצה". ב-18 במאי אותה שנה נכנס קרלו לפארמה, אך כעבור יומיים יצא לאולמוץ, על מנת להשיג תמיכה אוסטרית, ורק ב-25 באוגוסט הוא שב לפארמה.
קרלו השלישי היה אמנם שליט סמכותי, אך שלטונו היה פחות ריאקציונרי מאלו של בני דודיו בנאפולי ובטוסקנה. קרלו התנגד בתקיפות לעונש המוות, ושום עונש מוות לא בוצע במשך חמש שנות שלטונו. קרלו אהב את אנגליה, שאותה אף ביקר פעם נוספת אחרי עלייתו לשלטון, אך לא הייתה לו כל אהדה כלפי אוסטריה, אף על פי ששלטונו הושג בעקבות ההתערבות האוסטרית. למרות הקסם האישי שלו, קרלו לא היה אהוב על אזרחיו. קרלו חיבב מאוד את הבלט, והוא היה אהוב על רקדנים, חיילים, איכרים ואזרחים מן השורה. אף על פי שהיה מודע בכל עת לדרגתו - הוא השתמש במקל ההליכה שלו על כל מי שנראה לו בלתי מכובד כלפיו, הוא היה פשוט בנימוסיו, היה נגיש מאוד והיה לו קסם אישי גדול. עם זאת, החלטותיו השרירותיות הרסו את הכבוד שהיה לנתיניו כלפיו וכלפי שושלתו והוא הפך ללא פופולרי, ובשנת 1853 היו שמועות על ניסיונות להדחתו מהשלטון.
גם חייו הפרטיים היו סוערים, והוא חי בנפרד מאשתו שהפכה לשמנה מאוד. הקרע בין בני הזוג התרחב, כאשר קרלו השלישי פתח בגלוי ברומן עם אמה גואדני, גיסתו של מושל טרנטו האוסטרי, שאותה פגש בפירנצה בפברואר 1852, כאשר ביקר באופן רשמי את לאופולד השני, הדוכס הגדול של טוסקנה. בדצמבר 1853 לקח קרלו השלישי את מאהבתו לביקור רשמי אצל איזבלה השנייה, מלכת ספרד, ובכך גרם להתמוטטות הסופית של נישואיו.
ההתנקשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-26 במרץ 1854, בסביבות ארבע אחר הצהריים, עזב קרלו את ארמון ריסרבה כדי לטייל ברחובות פארמה, כפי שנהג לעשות מדי יום אחר הצהריים. כשהוא מלווה רק על ידי הרוזן באציאנטי. במהלך ההליכה, הוא ראה את אשתו, הדוכסית לואיז מארי, שישבה בכרכרה והקשיבה לקונצרט באוויר הפתוח בכיכר פארמה, והם נופפו זה לזה בנימוס. ב-17:45 חזר קרלו לארמונו, וכשעבר ליד כנסיית סנטה לוצ'יה, עצר לרגע כדי לשאול על זהותה של נערה יפה שראה זה עתה בחלון העליון שמעבר לרחוב. לאחר מכן הוא הצדיע לשני חיילים שחלפו על פניו, ולפתע הותקף מאחור על ידי שני אנשים שעקבו אחריו. אחד מהם הפיל את קרלו באלימות, ודקר אותו עמוק בבטן עם להב משולש. הכל קרה כל כך מהר, שקרלו לא הבין מה בדיוק התרחש, ושניות לאחר מכן התנשף ואמר: "אלוהים, אני גמור, הם דקרו אותי". בתוך הבלבול, שני התוקפים נמלטו בריצה בכיוונים מנוגדים והתערבבו עם הקהל.
קרלו הפצוע נפל על הקרקע בתוך בריכה של דם, כשהלהב עדיין בבטנו. קרלו נישא אל הארמון, ולא התלונן כשהרופאים טיפלו בפצע שלו שהיה עמוק. קרלו שאל את הרופאים אם הם חושבים שחייו בסכנה, אולם הם שיקרו לו שזה לא כך והוא התעלף. לאחר מכן ברגעים של צלילות, חזר קרלו והבין את חומרת מצבו, ואמר: "אני מכין את עצמי למסע ארוך". קרלו קיבל את הטקסים האחרונים, ואף ראה את אשתו וילדיו בפעם האחרונה. לאחר סבל אכזרי, שקרלו סבל באומץ, הוא מת בערב שלאחר מכן, ב-27 במרץ, בשעה 17:30, והוא בן שלושים ואחת. גופתו של קרלו נקברה בקפלה דלה מאצ'יה ליד ויארג'ו, ובנו רוברטו הראשון, דוכס פארמה עלה לשלטון במקומו, תוך שאשתו לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה משמשת כעוצרת בשמו.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-10 בנובמבר 1845 התחתן קרלו עם לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה בתם של שארל פרדינן, דוכס ברי ומריה קרולינה, נסיכת נאפולי וסיציליה, דוכסית ברי, ממנה נולדו לו 4 ילדים:
- מרגריטה, נסיכת פארמה (1847–1893), התחתנה עם קרלוס, דוכס מדריד
- רוברטו הראשון, דוכס פארמה (1848–1907)
- אליצ'ה, נסיכת פארמה (1849–1935), התחתנה עם פרדיננד הרביעי, הדוכס הגדול של טוסקנה
- אנריקו, רוזן בארדי (1851–1905)
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קרלו השלישי, דוכס פארמה בית בורבון נולד:14 בינואר 1823 מת:27 במרץ 1854 | ||
| קרלו השני | דוכסות פארמה 1849–1854 |
רוברטו הראשון |