קשר הגת והפרוזדור
 | |
| שיוך |
מערכת ההפעלה וההולכה החשמלית של הלב  |
|---|---|
| אספקה עורקית |
הענף של קשר הגת והפרוזדור מהעורק הכלילי הימני |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
nodus sinuatrialis |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A12.1.06.003 |
| TA2 (2019) |
3953 |
| FMA |
9477 |
| קוד MeSH |
A07.541.409.819 |
| מזהה MeSH |
D012849 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0037189 |
  | |
קשר הגת והפרוזדור (Sinoatrial node; נקרא לרוב בקיצור SA node ובעברית הסינוס) הוא הקוצב הראשי בלב. קשר הגת והפרוזדור מייצר עצמונית פוטנציאלי פעולה חשמליים שעוברים דרך מערכת ההולכה החשמלית של הלב ובכך גורמים להתכווצותו. קשר הגת והפרוזדור ממוקם בעלייה הימנית, בשריר הלב, בסמוך לפתח הווריד הנבוב העליון. רוחבו של הקשר הוא שלושה מילימטרים, אורכו חמישה עשר מילימטרים ועוביו מילימטר אחד.
קשר הגת מייצר את פוטנציאלי הפעולה עצמונית, אך קצב ההיווצרות שלהם (וכך גם קצב הדופק) מושפע מעצבים המעצבבים את קשר הגת ומשפיעים על פעילותו. העצבים המעורבים שייכים לשתי מערכות: המערכת הפאראסימפטטית פועלת על ידי העצב התועה, שגרויו מפחית את קצב יצירת הזרמים בקשר (ובכך את הדופק). המערכת הסימפתטית פועלת על ידי עצבי השדרה T1-4, וגירוי סימפטטי מגביר את קצב הסינוס.
אספקת הדם לקשר מגיעה באמצעות העורקים הכליליים: ברוב האנשים דרך העורק הימני הכלילי (ב-60–70 אחוז מהמקרים) ובחלקם דרך העורק השמאלי הכלילי (ב-20–30 אחוז מהמקרים, בדרך כלל על ידי העורק הכותר).
בדרך כלל, בתפקוד לב תקין, קשר הגת והפרוזדור מייצר את פוטנציאל הפעולה הראשוני בלב, הגורם להתכווצות הלב. זאת, כיוון שקשר הגת מייצר זרם מהר יותר משאר תאי הלב, וכשהזרם מתפשט במערכת ההולכה הוא מונע מהתאים האחרים הזדמנות ליצור פוטנציאל פעולה נוסף. קצב הלב המתקבל במצב זה נקרא קצב סינוס. עם זאת, לא רק קשר הגת והפרוזדור אלא גם תאי הולכה אחרים בלב יכולים ליצור פוטנציאל פעולה.[1]
מספר גורמים עלולים לגרום תפקוד לקוי של קשר הגת והפרוזדור. המוכר ביותר הוא ירידה באספקת הדם לקשר, לרוב עקב מחלת לב איסכמית, עד כדי איסכמיה ומוות של תאים בקשר. תוארה גם פגיעה דלקתית בקשר הגת, המערבת את מערכת החיסון.[2] כתוצאה מפגיעה בקשר הגת עלולות להופיע הפרעות קצב שונות ואף תסמונת הסינוס החולה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ד"ר אהוד קדמון, הפרעות קצב לב (אריתמיה): הסוגים, האבחון והטיפולים, באתר שירותי בריאות כללית, 16 ביוני 2023
- ^ Hiroshi Kadowaki, Hiroshi Akazawa, Sick Sinus Syndrome: More Than a Needle-in-a-haystack Manifestation of Immune Checkpoint Inhibitor-associated Myocarditis, Internal Medicine (Tokyo, Japan) 61, 2022-07-15, עמ' 2101–2102 doi: 10.2169/internalmedicine.9033-21 (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.