רבי זכריה בן הקצב
| לידה |
40 פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
|---|---|
| פטירה |
80 (בגיל 40 בערך) פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
| מקום קבורה |
 כפר חנניה (זיהוי עממי מהמאה ה-13) |
| מקום מגורים | ירושלים |
| תקופת הפעילות | דור ראשון לתנאים |
| השתייכות | כהנים, חז"ל, תנאים |
| תלמידיו | רבי יוסי בר יהודה, רבי אלעזר בר יוסי - אמרו משמו |
| אב | הקצב |
  | |
רבי זכריה בן הקצב (ג'ת"ת-ג'תת"מ, 80-40 לערך) היה תנא בארץ ישראל בן הדור הראשון.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי זכריה בן הקצב היה כהן, וחי בירושלים בתקופת חורבן בית המקדש השני.
מסופר בתלמוד כי מכיבוש ירושלים לא התייחד רבי זכריה עם אשתו, מפאת ההלכה האוסרת נשים שנאנסו על בעליהן הכהנים. ואף על פי שרבי זכריה נשבע: "המעון הזה! לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו עובדי כוכבים לירושלים ועד שיצאו", אמרו לו חכמים ”אין אדם מעיד על עצמו”[1]. עם זאת לא גירש רבי זכריה את אשתו אלא עשה לה בית בחצרו, והיה פוגש אותה לפעמים בנוכחות בניהם[2].
תורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קראו את המגלה באדר הראשון ונתעברה שנה צריכין לקרותה באדר השני, שכל מצוות שנוהגות באדר השני אין נוהגות באדר הראשון. ר' אלעזר בר' יוסי אומר משום ר' זכריה בן הקצב אין צריכין לקרותה באדר השני, שכל מצוות שנוהגות באדר השני נוהגות באדר הראשון.
וכשם שהבן קודם את הבת בנכסי האב כך קודם הבן את הבת בנכסי האם. ר' אלעזר בר' יוסי אומר משם ר' זכריה בן הקצב וכן היה ר' שמעון בן יהודה איש כפר איבוס אומר משום ר' שמעון, אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם.
בשאלה האם לפסוק כרבי זכריה במה שאמר שהבן והבת שוין בנכסי האם, הייתה מחלוקת גדולה בין האמוראים, שכללה דברים חריפים שאמר רב נחמן לרבי טבלא ורב הונא בר חייא שרצו לפסוק כרבי זכריה. הכרעת הגמרא היא כדברי האמורא שמואל שאמר "אפס זכריה",[3] ופירש הרשב"ם: "אין הלכה כמותו".[4]
מקום קבורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מסורת מתלמיד הרמב"ן (1291-1270) רבי זכריה נקבר במערה בכפר ענן (כיום: כפר חנניה) שבגליל התחתון. על פי רבי אשר אנשיל גרינוואלד (1934), נקברו לצידו גם תלמידיו.
במשך כמה שנים, עד לשנת 2007 קברו היה מצוין במקום אחר מתיאורי עולי הרגל, המקום המדויק נמצא וסומן על ידי אגודת "אהלי צדיקים". תוצאות המחקר פורסמו בספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יחיאל היילפרין, סדר הדורות, חלק ב'
- ישראל מאיר גבאי, מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, חלק א'
- רפאל הלפרין, אנציקלופדיה לבית ישראל, חלק 9
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]