רב עוקבא בר חמא
| תקופת הפעילות | דור רביעי לאמוראי בבלי |
|---|---|
| השתייכות |
אמורא בבלי  |
| רבותיו |
רב נחמן |
| בני דורו | אביי, רבא, רב הונא בריה דרב יהושע |
  | |
רב (לפעמים נדפס בטעות: מר) עוקבא בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור הרביעי.
בשונה מאחיו הידוע רמי בר חמא, שנפטר בצעירותו לפני שנקרא בשם רב, הרי שהוא שהיה האח הגדול יותר וכבר הגיע לגיל הוראה, נקרא רב עוקבא בר חמא ברוב המקומות בהם מוזכר בש"ס, ולעיתים "מר" עוקבא בר חמא[1]. הייתה לו שותפות יחד עם אחיו רמי בר חמא[2]
אנו מוצאים אותו דן בהלכה עם רב נחמן[3] שהיה רבו ככל הנראה, עם חבריו אביי[4] ורבא[5], ועם אמורא צעיר יותר - רב הונא בריה דרב יהושע[6].
רב עוקבא בר חמא היה אחיו של רמי בר חמא, והם נישאו לשתי אחיות - בנותיו של רב חסדא. מסופר כי אמם של רמי בר חמא ומר עוקבא בר חמא העניקה קרקע שהייתה ברשותה לבנה רמי בר חמא, אך לאחר מכן העניקה אותה קרקע עצמה למר עוקבא בר חמא. רמי בר חמא בא לפני רב ששת (שהיה רבו המובהק) וזה פסק שהקרקע שלו מכיוון שהשטר נכתב על שמו לפני השטר השני שנכתב על שמו של מר עוקבא בר חמא. מר עוקבא בר חמא בא לפני רב נחמן וזה פסק בדין שודא דדייני שהקרקע שלו. כאשר בא רב ששת לרב נחמן, שאל אותו רב נחמן: מדוע פסקת כך? ענה לו רב ששת - כי רמי בר חמא היה קודם. שאל אותו רב נחמן: וכי בירושלים אנו יושבים, ששם מקפידים על סדר השעות ונוהגים לכתוב שעות, כדי לגלות דעת שהם מקפידים גם באותו יום על השעות? בבבל אנו, וכאן אין אנשים מקפידים בכתיבת השטר על כתיבת השעות ועיקר דעתם בכתבת השטר היא שהקניין יחול באותו יום, ולכן אין משמעות לשעה בה ניתנה השטר, וממילא אין לרמי בר חמא עדיפות על פני מר עוקבא. שאל אותו רב ששת: ולמה פסק מר כמו שפסק? השיב לו רב נחמן: לפי הבנתי הקרקע צריכה להיות של מר עוקבא בר חמא וכפי הכלל שודא דדייני, לפיו במקום שאין ראיות לאחד מבעלי הדין מסור הדין בידי הדיין כפי החלטתו וסברתו. נענה רב ששת: אם כן יחול הפסק אותו פסקתי מדין שודא? ענה לו רב נחמן: אין ביכולתך לעשות כך מפני שתי סיבות: האחת - לא פסקת את פסקך בתור שודא דייני אלא בתור פסק משפטי ומכיוון שכך לא היה לו תוקף, בנוסף, הכרעתך ב"שודא דדייני" אינה תקפה, מכיוון שזו תקפה רק אם נעשתה על ידי דיין גמור ואתה אינך דיין[7].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רב עוקבא בר חמא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 979-978, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף י"א, עמוד א' תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף כ"ה, עמוד א'.
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ט, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ס"ה, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ', עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף י"ט, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף כ"ח, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף צ"ד, עמוד ב'.