ספרות בלשית
ספרות בלשית היא ענף ספרותי שהתפתח מאמצע המאה ה-19 והגיע לשיא שגשוגו בעשורים הראשונים של המאה העשרים. בענף ספרותי זה מתוארים סיפורי פשעים – בעיקר רצח – בצורת תעלומה, שבלש (בלש משטרה, חוקר פרטי או בלש מטעם עצמו), גיבור הספר, פותר לקראת סיום הספר באמצעות הגיונו החריף ועל פי רמזים ועקבות השזורים לכל אורך הספר. חלק מספרי הבלשים הם סדרתיים ובהם דמות קבועה של בלש הפותר בכל ספר תעלומה אחרת.
הספרות הבלשית צמחה במקביל לאורבניזציה המואצת של החברה האנושית ולעליית תנועת הנאורות, שגרסה כי האדם יכול בכוח שכלו בלבד לפענח את העולם סביבו ולפתור את מצוקותיו.
סוגה ספרותית זו קרובה לספרי ריגול, סיפורי פעולה ובמידת מה לספרות אימה. חלק מספרים אלה הוסרטו כסרטי קולנוע.
בתרבות המערבית ישנם מופעים מוקדמים של סיפורים עם מאפייני בילוש, כגון המחזה "אדיפוס המלך" לסופוקלס, משפט שלמה, סיפור שושנה שבתוספות לספר דניאל, וסיפור שלושת התפוחים במחרוזת סיפורי אלף לילה ולילה. בניגוד למופעים נדירים אלה במערב, סוגה בלשית עשירה התפתחה בסין, החל מהמאה ה-14.
סוגות משנה בספרות הבלשית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעבר לתבנית הקבועה של גיבור-בלש וספר הסובב סביב פתרונה של תעלומת פשע, יש מספר סוגות משנה המסתעפות מן הספרות הבלשית:
- "מי עשה זאת" (Whodunit) בו נמצא מספר מוגבל של גיבורים במקום מבודד, וכל אחד ואחד מהם הוא בעל מניעים והזדמנות לבצע רצח. הסופרת אגאתה כריסטי התמחתה בסוג זה, המופיע למשל בספרה "רצח באוריינט אקספרס".
- "הבלש האפל", המתמחה בתיאור דמויות של בלש פרטי (private eye), הפועל בתחום האפור של החוק, כאשר הוא מודרך על ידי קוד מוסרי משלו. שנות הארבעים של המאה העשרים באמריקה הביאו לשיא את תת-הסוגה הזו. הפליא לגלם דמויות אלו בקולנוע השחקן המפרי בוגארט.
- "הבלש המשפטי", העוסק בפתרון תעלומה אגב תיאור הליכים בבתי המשפט (וזאת להבדיל מספרים כגון ספריו של ג'ון גרישם העוסקים בתיאור ההווי המשפטי, ופחות בפתרון תעלומה בלשית, ומהווים סוגה בפני עצמה). דוגמה לכך היא סדרת "פרי מייסון" של ארל סטנלי גרדנר.
- "הבלש ההיסטורי", המתאר תעלומה בלשית על רקע היסטורי. לסוגה זו ניתן לשייך את הספר "שם הוורד" מאת אומברטו אקו המתאר תעלומה בלשית במנזר בימי הביניים, אם כי הספר גם מכיל רעיונות דתיים ופילוסופים רבים, שהעסיקו את מחברו, אומברטו אקו, וכן סדרת "תיבת פנדורין" מאת בוריס אקונין.
- "מותחן האימה" (Thriller), הנמצא על הגבול שבין ספרות האימה לבין הספרות הבלשית, מערב סיפור מתח בלשי עם אלמנטים על-טבעיים או אלמנטים של מדע בדיוני, כגון ספריו של איירה לוין מחברם של "תינוקה של רוזמרי", ו"הנערים מברזיל".
- "הילד הבלש" – סוגה לילדים ונוער, המתארת ילד או חבורת ילדים הפותרים תעלומות בלשיות. לעיתים מדובר בתעלומות "ילדותיות" ולעיתים בתעלומות פשע של ממש. בולטים בסוגה – "השביעייה הסודית", "דני ידעני", "ננסי דרו" והסדרות הישראליות "ג'ינג'י" ו"חבורת כוח-המוח".
- "החדר הנעול", בו הבלש פותר תעלומות רצח בלתי אפשריות לכאורה, בהן לא נראית אפשרות לרוצח להיכנס ולצאת מזירת הפשע. ג'ון דיקסון קאר נחשב מגדולי הכותבים של סגנון זה.
כותבים מפורסמים של ספרות בלשית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוצרי הספרות הבלשית הקלאסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדגר אלן פו, המשורר והסופר האמריקאי הידוע, נחשב למבשר סוג ספרות זה.
- ארל סטנלי גרדנר, יוצרה של דמות הבלש פרי מייסון.
- ארתור קונאן דויל, יוצרה של דמות הבלש שרלוק הולמס.
- דשיל האמט, יוצרו של סם ספייד.
- אגאתה כריסטי, היוצרת של הרקול פוארו ומיס מארפל.
- ז'ורז' סימנון, יוצרו של המפקח מגרה.
- ריימונד צ'נדלר, יוצרו של פיליפ מרלו.
- ג. ק. צ'סטרטון, יוצרו של האב בראון.
- אלרי קווין (שם עט של שני סופרים שכתבו ביחד ושם גיבורם אף הוא אלרי קווין).
- רקס סטאוט, יוצרו של נירו וולף חובב הסחלבים.
- ג'ון דיקסון קאר, יוצרם של ד"ר פל (באנגלית: Dr. Fell) וסר הנרי מריבל (אנגלית: Sir Henry Merrivale).
יוצרים בני זמננו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רות רנדל, יוצרת המפקח וקספורד
- סקוט טורו, וסטיב מרטיני, יוצרים אמריקאים של "בלשים משפטיים".
- פ.ד. ג'יימס, יוצרת המפקח אדם דאלגליש.
- מיקי ספיליין, יוצרו של הבלש מייק האמר.
- ינווילם ון דה וטרינג, יוצרו של חרייפסטרה ודה חיר.
- לי צ'יילד, יוצרו של ג'ק ריצ'ר.
- רוברט ב. פארקר, יוצרו של ספנסר.
- הרלן קובן, יוצרו של מיירון בוליטר.
- ג'יימס אלרוי, יוצר "רביעיית אל-איי".
- דן בראון, יוצרו של חוקר הסמלים פרופ' רוברט לנגדון
- הנינג מנקל, יוצרו של קורט ולאנדר.
- בוריס אקונין, יוצר סדרת "תיבת פנדורין".
- אלכסנדר מק'קול סמית, יוצרה של מא ראמוצווה.
- מייקל קונלי, יוצרו של הארי בוש.
- ג'פרי ארצ'ר, יוצר "אסיר מלידה","קין והבל" ו"כבוד בין גנבים".
- ג'ון גרישם, יוצר "המייצגים", "משחק המושבעים", "הזימון" ו"הברוקר".
- ג'ון ורדון, יוצר "חשוב על מספר", "עצמי עיניים חזק", "תנו לשד לישון" ו"פיטר פן חייב למות".
- לורנס סנדרס, יוצרו של אדוארד איקס דילייני.
- קלייב קאסלר, יוצרו של דרק פיט.
- סטיג לרסון, יוצרה של טרילוגיית מילניום.
- יו נסבו, יוצרו של הארי הולה.
- דניאל סילבה, יוצרו של גבריאל אלון.
- פיטר ג'יימס, יוצרו של רב פקד רוי גרייס.
- נאטסואו קירינו, יוצרת "בריחה", "התפוררות".
- בתיה גור, יוצרת מיכאל אוחיון.
- פיי קלרמן, יוצרת פיטר דקר.
- פרנקלין דיקסון, יוצרם של בני הרדי הבלשים הילדים.
- אסטריד לינדגרן, יוצרת הבלש הילד קאלה בלומקוויסט.
- לאוני סוואן, יוצרת תעלומות בלשיות הנפתרות באמצעותם של בעלי חיים.
סופרים קנוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף שספרות זו אינה נחשבת ספרות קנונית ישנם סופרים קנוניים ונחשבים ששלחו ידם בכתיבת ספר בלשי. מבשר הסוגה, אדגאר אלן פו, הוא כאמור יוצר נחשב אף בתחומי השירה והפרוזה, ודוגמה טובה נוספת היא המחזאי השווייצרי פרידריך דירנמאט, שכתב את אחד מטובי הספרים בסוגה – "ההבטחה".
ספרות בלשית בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל זכתה הסוגה לקידום משמעותי רק משנות ה-80 של המאה העשרים. אמנם חלוצת הספרות הבלשית העברית הייתה "ספריית הבלש" בשנות ה-30 של המאה ה-20, אך לא היה לה ממשיך במשך עשרות שנים. "ספריית הבלש", נוצרה בשנת 1932 כאשר העיתונאי שלמה בן ישראל פנה אל דוד תדהר, דמות ידועה ופופולרית ביישוב ומי שהיה קצין במשטרת המנדט ולאחר מכן בעל משרד חקירות (לימים מחבר האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו) והציע לו להוציא יחדיו ספרות בלשית מקורית. כך נולדה "ספריית הבלש" שהוציאה חוברות עם סיפורים בלשיים מקוריים, על רקע ארץ ישראל, נופיה ואנשיה, שנכתבו על ידי בן ישראל על יסוד מקרים שתדהר הכיר מעבודתו. כמו כן השאיל תדהר את שמו לחוברות כגיבור עלילותיהן ואת תמונתו לשעריהן. החוברות התפרסמו 28 שבועות ברציפות והיו ללהיט ביישוב. פרסומן הופסק עקב הטרדה שנגרמה לתדהר מלחץ הקוראים שצרו על ביתו ומשרדו כדי לראות את הבלש המפורסם.
הספרות הבלשית העברית התחדשה רק כיובל שנים לאחר מכן. פרצו את הדרך אמנון ז'קונט ובעקבותיו ראויות לציון בעיקר סופרות: בתיה גור, יוצרת הבלש סגן ניצב מיכאל אוחיון, שהתפרסם לראשונה בספר "רצח בשבת בבוקר", ושולמית לפיד, יוצרת הבלשית העיתונאית ליזי בדיחי, שהתפרסמה לראשונה בספר "מקומון". לשני הספרים באו המשכים שזכו אף הם להצלחה. עוד ידועות כסופרות בלשים, לצד יצירות מרשימות בתחום הספרות הקנונית, הסופרות רות אלמוג ואסתר אטינגר, הכותבות את ספרי הבלשים שלהן במשותף תחת שם העט "אלמוג אטינגר". סופרת נוספת הידועה בכתיבתה בתחום זה היא אדיבה גפן.
סופרים נוספים הפועלים בתחום בישראל – המשורר אריה סיון אשר ספרו "אדוניס" נחשב על ידי רבים לספר הטוב שפורסם בשפה העברית בסוגה זו, אורי אדלמן, ששימש אף כעורך תחום זה בהוצאת כתר, אהוד אשרי, לימור נחמיאס הידועה בנועזות השפה בספריה ובבחירה נועזת של הנושאים, הסופר, העיתונאי והעורך הספרותי רם אורן, העיתונאי, עורך העיתון מעריב, אמנון דנקנר, הסופר והעיתונאי רפאל פוגל, עורך הדין גל אמיר, העיתונאי יוסף שביט, יאיר לפיד והבלש הפרטי שיצר ג'וש שירמן, דרור משעני ופקד אברהם אברהם שיצר, והרשימה עודנה ארוכה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד גורביץ', הבלש כגיבור תרבות : ספרות, קולנוע, טלוויזיה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2013.
- זהר שביט, יעקב שביט (עורכים), הבלש העברי חוזר : מבחר הסיפור הבלשי מפלשתינה (א"י), תל אביב: ספרי מוניטין, 1983.
- יונתן דה שליט, קסמו האפל של הכפור – על בלשים ומרגלים, הוצאת כתר, 2021.
- גילברט קית' צ'סטרטון, רצח באחוזת העמודים הלבנים; ארבע מסות קטנות על סיפורי בלשים, הוצאת נהר, 2023.
סופר/ת:
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריאנה מלמד, לברוח עם גוויה, אקדח ובלשים מנייר, באתר ynet, 19 באוקטובר 2000
- דן מירון, כומרייה בישראל – כמה הערות בעניין הסיפור הבלשי ומקומו בתרבות הישראלית, הו! 3, פברואר 2006, עמ' 99–128
- מתן אהרוני, c.s.i : הבלש החדש מהעולם הישן, במגזין tv-il,1 בינואר 2006
- אורן נהרי, פגישה עם בלש פרטי, באתר ynet, 9 במאי 2007
- נורית קנטי, תרגילי מתח: ספרות המתח הישראלית מתפתחת, באתר nrg, 1 במאי 2009
- אלי אשד, בעקבות הבלש העברי: הספורת הבלשית בספרות הישראלית, בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד", 25 באוקטובר 2010
- דליה קרפל, דוד תדהר מחפש יורש, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2016
- אורן נהרי, פתרו לנו חידה: כך הפכו הבלשים לגיבורים הכי מרתקים שלנו, באתר וואלה, 29 ביוני 2017
- דרור משעני, מה אנחנו עלולים לגלות אם נקרא סיפור בלשי פעמיים? : עיון מחודש בצמיחת הסיפור הבלשי ובשגשוגו, הו! 6, נובמבר 2007, עמ' 108–120
- סיפורי מתח ובלשים, דף שער בספרייה הלאומית
- זיוה שמיר, על ספרות הבלשים העברית, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית