לדלג לתוכן

שיחה:קו מהדרין

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש תמונה מעניינת כאן.

הטיעון האחרון

[עריכת קוד מקור]

מי טוען אותו? יש ציטוטים, קישורים, משהו? זהו טיעון מוזר מאוד, מכיון שהחרדים מופרדים כבר דה פקטו מהחברה הכללית, מרצונם-הם. הלל 19:31, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

אני התכוונתי למחוק את השורה וכעת אני רואה שהיא נשארה, פשוט טעות. אני חייב לומר יחד עם זאת שאני חושב שזה די משתמע מרוח הדברים מבכתבה ב-02net אבל זה לא מספיק, בכל מקרה זו טעות- כבר יורד. A&D- עדי שיחה 19:38, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

האדמו"ר מוויזניץ'

[עריכת קוד מקור]

"האדמו"ר מוויזניץ', נשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל" - האם יש לו גם שם שנתנו לו אביו ואמו? דוד שי 19:45, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

למרבה הבושה אני חושב שכמעט אף אחד לא יודע את שמו... A&D- עדי שיחה 19:47, 31 אוקטובר 2005 (UTC)
במצבו הנוכחי, נראה לי שגם הוא כבר לא יודע.. יחסיות האמת • י"ח בכסלו ה'תשס"ט 16:55:43

השם שלו מאוד ידוע, והוא חותם בו בכל דבר, כמו לבחירות , קווי המהדרין וכו', השם הוא הה"צ משה יהושוע הגר שליט"א.

האם אי פעם מישהו ראה אוטובוס בו הנשים יושבות מקדימה והגברים מאחור? אם כן, האם בתדירות שווה? אסף 17:53, 29 יוני 2006 (IDT).

לא ראיתי, ובעיקרון זה נחשב פחות צנוע (יותר מפריע שגבר רואה אישה מלהיפך, ע"ע עזרת נשים בבית כנסת). אני מניח שזו טעות של הכותב. DGtal 17:56, 29 יוני 2006 (IDT)
זה מה שחשבתי, אני אראה אם אין השגות ואני אוריד את זה יותר מאוחר. אסף 18:03, 29 יוני 2006 (IDT).
תוריד את זה. זה משפט ממש לא נכון. בברכה, לב - שיחה 18:09, 29 יוני 2006 (IDT)

לא רק האדמו"ר מוויז'ניץ.

[עריכת קוד מקור]

גם הרב אלישיב, הרב שטיינמן, הרב עובדיה אמרו את אותם דברים.

כמה הערות

[עריכת קוד מקור]
  • תומכי ומייסדי הקו הם הציבור החסידי, עסקניו ורבניו. (לאדמור מויזניץ משמעות איזוטרית)
  • הציבור הליטאי ורבניו מתנגדים בתוקף להפרדה הגורפת המונעת אף מזוגות נשואים לשבת זה לצד זו.
  • בפועל, האכיפה על הסדר רוויה תדיר באלימות מילולית גבוהה אף כלפי מצבי קיצון (נשים מבוגרות, חוסר מקום, משים בהריון, ועוד), אף בקרב הציבור החרדי עצמו רווחת תחושה שמיעוט גברתני כופה את אדיקותו על הכלל.
  • לאור האלימות, והמהותה של הפרדה מגדרית, יש מתנגדים רבים לכך אף בקרב הציבור החרדי, וביותר בציבור הדתי-לאומי.
  • לאחרונה עלה העניין בפני ערכאות משפטיות, וכעת העניין בהליכים.

בברכה. Rex - שיחה 02:54, 18 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

לאור מה שנטען

  • גם מנהיגי הציבור הליטאי בראשות הרב אלישיב חתמו על קול קורא בעד קווי המהדרין.
  • ברוב המקרים הנסיעה מתנהלת בנינוחות וללא אלימות מילולית, יוצא מן הכלל מקרים בהם עולה על האוטובוס עיתונאית או פעילה בארגון נשים במטרה לעורר פרובוקציה, וזה כמעט לא קיים.
  • בקרב רוב הציבור החרדי ישנה אהדה גדולה מאד לעסקנים המצליחים להרבות עוד ועוד קווי מהדרין. טיפוסי - שיחה 18:35, 2 במרץ 2010 (IST)תגובה
אני לא חוזר בי מדברי. אעיר רק שהייתי עד ראיה לאלימות מילולית קשה הנערכת דרך קבע בקו 489 ובקו 350, אני חוזר - דרך קבע. כמו כן למרות שמנהיגי הציבור הליטאי חתמו על הקול קורא - הם לא מסכימים עימו, ומי שלא מאמין שישאל לדעתם, זה לא סוד. הטענה של טיפוסי "על עיתונאי ועל פרובקציה נשית" מגוחכת ומטעה, למי שלא זוכר [1]. אבל אני ספקטי לתועלת דיון בו מנצח מי שמשקר יותר. Rex - שיחה 19:56, 2 במרץ 2010 (IST)תגובה
ישראל, לגבי דעת הרב אלישיב כמובן שאם אתה מודה שפורסם קול קורא בחתימתו אי אפשר להתעלם ממנו בגלל ידיעות "מחתרתיות" ללא ביסוס. האם הקול קורא פורסם גם ביתד נאמן? אם כן - זה מחזק את אמינותו, לא? איך מתיישבת טענתך על כך שהציבור הליטאי ורבניו "מתנגד בתוקף" עם פרסומים כאלו? ממתי הרבנים הליטאים מתבטלים בצורה כזו לאדמו"רים או לעסקנים חסידיים? בלי קשר לשאלה איך הדברים יוצגו בערך, דעת הרב אלישיב מעניינת אותי אישית ואשמח אם תוסיף סימוכין חוץ מ"תשאלו אותו" (לצורך סיפוק סקרנותי האישית אני רוצה גם ידיעות "מחתרתיות", אבל עם איזשהו פירוט על ערכן ומקורן). שאלה נוספת, מהתרשמותך האישית בקווי המהדרין שבהם נסעת (לי לא יצא) - כמה אחוזים מהציבור החרדי תומך בהם לדעתך? עזר - שיחה 20:27, 2 במרץ 2010 (IST)תגובה
הציבור החסידי ברובו - תומך. הציבור הליטאי - מתנגד גם ברמה ההלכתית לצורך בהפרדה בין זוגות. Rex - שיחה 22:04, 2 במרץ 2010 (IST)תגובה
אגב, ישראל וטיפוסי - אפשר להכריע את שני הויכוחים ביניכם בבת אחת: לבדוק האם בתיבה שנמצאה על הרי אררט יש חלוקה מגדרית, ואם כן - יוכח שזוהי תיבת נח ושיש מקור הלכתי מבוסס לקוי המהדרין! (קבלו בהבנה, אני מהמוקפין וטרם התפכחתי סופית) עזר - שיחה 20:39, 2 במרץ 2010 (IST)תגובה
Rex - שיחה 22:04, 2 במרץ 2010 (IST)תגובה
לאחר שהמצב בויקיפדיה נרגע קצת, התחלנו לחפש מריבות באופן מלאכותי במטרה שליהודים יהיה אורה ושמחה וששון ויקר. Rex וטיפוסי, אנא מכם, בכל לשון של בקשה, הצמדות לערך ודונו רק במה שקשור לערך, בראיות ברורות שאפשר לצטט. אמנם במקרים מסויימים עדות אישית יכולה לשמש אותנו בבואינו לבחון תוכנו של ערך, אבל גם במקרים אלו יש לבדוק קודם שאין ראיות אחרות, להביא עדות בלבד בלי דעות ולהצמד לנושאי הערך. קיימים ברשת אתרים רבים לויכוחים ולדיונים, חבל לנהל את הויכוחים כאן. כמו כן, במידת הצורך ישנם אוטובוסים בהם הנוסעים נוהגים לתקוף זה את זה באלימות מילולית ובגז מדמיע. תוכלו לנהל את הויכוחים גם שם. על מנת לאפשר לכם לעשות זאת, הנסיעה במחירים נוחים. תודה על התחשבותכם. עדירל - שיחה 20:32, 2 במרץ 2010 (IST)תגובה
ההתרשמות שלי היא (אני גר בשכונה שבה פועלים קווי מהדרין, ואף נסעתי בהם לא אחת), שזה לא מדויק לומר שהליטאים מתנגדים לקווי מהדרין. בשכונה שלי יש יותר ליטאים מחסידים, ובכל זאת קווי מהדרין פעילים - דבר שלא היה יכול לקרות אם הליטאים היו מתנגדים להם. באופן כללי, ברור שעיקר היוזמה היא מצד החסידים, אך הליטאים ברובם מקבלים את זה בהבנה, גם אם זה לא בוער בעצמותיהם שתהיה הפרדה באוטובוס. חלקם גם מעוניינים בקווים אלה. בנילה - שיחה 23:17, 2 במרץ 2010 (IST)תגובה
הערה נוספת וחשובה
  • עסקני הקו מצהירים שלזוגות המעונינים בכך ניתנת האפשרות בדרך לכתחילה לשבת יחדיו באמצע האוטובוס, כלומר בחלק המפריד בין הגברים והנשים, וכך אכן נהוג בקווים הללו. ככל הנראה זה נעשה כדי לרצות את הציבור הליטאי שחלק לא מבוטל ממנו מעדיף לשבת ליד נשותיהם. טיפוסי - שיחה 12:31, 3 במרץ 2010 (IST)תגובה
בקווי המהדרין, ובייחוד בקווים עליהם דיברתי (350) מתנהלת מלחמת חורמה נגד ישיבת זוגות באמצע האוטובוס, תוך נקיטת אלימות מילולית קשה, איום על עצירת האוטובוס והורדת הנוסעים הסוררים, ועוד. ופה טמון עיקר הפולמוס בקווי המהדרין בין החסידים המתנגדים לישיבת זוגות לבין הליטאים שאינם רואים בה פסול, אלא להיפך. Rex - שיחה 15:13, 3 במרץ 2010 (IST)תגובה
ייתכן שישנם מהדרין מן המהדרין שמעירים גם לזוגות שיושבים ביחד באמצע האוטובוס, אבל התיאורים הנלווים יש בהם מן הגוזמא. טיפוסי - שיחה 19:03, 3 במרץ 2010 (IST)תגובה

הגדרת קו מהדרין

[עריכת קוד מקור]

היה כתוב בפתיחה לערך שקו מהדרין הוא קו בו יש הפרדה, כגון שגבר לא יושב ליד אשה ולהיפך. מחקתי את זה, כי אי ישיבה של גבר ליד אשה ולהיפך נהוגה בכל הקוים החרדיים, גם אלו שאינם מהדרין. קו מהדרין נקרא רק קו שיש בו הפרדה מוחלטת. בנילה - שיחה 23:22, 2 במרץ 2010 (IST)תגובה

לא מדויק, בנילה. בדרך כלל גבר חרדי לא יושב ליד אשה זרה, אבל יושב ליד אשתו, מה שאין כן בקוי מהדרין. עזר - שיחה 23:38, 2 במרץ 2010 (IST)תגובה
נכון; אבל בקוי מהדרין יש גם חלוקה של האוטובוס לשנים. כוונתי היתה שקוים בהם אין הפרדה של האוטובוס לשנים, ויש בהם רק הקפדה שלא תהיה ישיבה של גבר ליד אשה (שאינה אשתו, אמו, בתו וכו') - אינם קרויים קוי מהדרין. לא ידוע לי על קוים בהם אין הפרדה מוחלטת של האוטובוס, ובכל זאת יש הקפדה שגבר לא ישב ליד אשתו, ולא נראה לי סביר שיש קוים כאלה.בנילה - שיחה 23:55, 2 במרץ 2010 (IST)תגובה

התייחסות להליך בבג"ץ

[עריכת קוד מקור]

ראיתי שהערך מאוד שנוי במחלוקת וכל עריכה מעוררת פולמוס, לכן נאי לא ממהרת להוסיף, אבל תהיתי: איך זה שאין בערך אף מילה על העתירה לבג"ץ וההחלטה בה (שבעקבותיה הוקמה הוועדה שהדו"ח שלה משמש בסיסי למחצית מהערך? Goldmoon - שיחה 17:08, 20 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

את מוזמנת להוסיף 85.65.209.203 19:53, 20 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

דיון על שיפורים ומקורות

[עריכת קוד מקור]

נתבקש מקור, לעובדה שהמחיר בקווי המהדרין זהה לקווים המקבילים למוצא ויעד הזהים בקווים רגילים. מתוך הנחה שהתנסותנו שלנו אינו מקור קביל, למרות שכל אחד יכול לבדוק את זה, לדוגמה, המחיר בקו 400 שאינו מהדרין, וקו 402, שניהם נוסעים מבני ברק וירושלים, זהה, או המחיר בקו 450 המוגדר מהדרין, וקו 438 שאינו מהדרין, שניהם בקו ירושלים - אשדוד - ירושלים, והמחיר זהה. שכן הכל פועל על פי קודים, והקודים זהים כאמור לפי מוצא ויעד. הבאתי את הדף של כל המחירים וההנחות מאתר אגד, וגם שם ניתן לראות שאין הנחה מובנית לקווי מהדרין, פשוט לא קיים (נישט דא). אלי חושב שזה לא מקור קביל, האם יוכל לנמק? שאר השינויים יידונו בהמשך בל"נ. טיפוסי - שו"ת 10:37, 7 בינואר 2011 (IST)תגובה

מתברר, שעניין שאלת התעריפים, מופיע בחלקו הראשון של פסק הדין האחרון, כדבר לא רלוונטי כיום. קחנו משם. טיפוסי - שו"ת 12:31, 7 בינואר 2011 (IST)תגובה
התבקש מקור לטענה שאגד מצהירה על השוואת מחירים בין קווים רגילים לקווי מהדרין. המקור שהבאת לא ענה לטענה ולכן השבתי את דרישת המקור.
תעריף הנסיעה בחלק מקווי המהדרין נמוך יותר, ולעיתים אף באופן משמעותי מהתעריפים הרגילים [1] [2] [3]. בעקבות המקור הראשון והספק שעוררת הלכתי והשוויתי מחירים היום (7.1.2011), הנה התוצאות:
  • נסיעה בין ירושלים לנתיבות בקו מהדרין 492 תעלה 24.5 ש"ח, לעומת 42 בקו הרגיל 443.
  • נסיעה בין ירושלים לפתח תקווה בקו מהדרין 426 תעלה 20 ש"ח, לעומת 24.5 בקו הרגיל 423
  • נסיעה בין ירושלים לחיפה בקו מהדרין 972 תעלה 29 ש"ח, לעומת 45 ש"ח בקווים הרגילים 940 ו947.
בחרתי להשוות את הנתונים הברורים בלבד=ללא החלפת קווים, ושהופיעו גם בכתבה הראשונה המצוטטת. השופט רובינטשיין כתב ששאלת תעריפי הנסיעה לא רלוונטית למשפט, הוא לא כתב שיסודה בטעות או שהתעריפים תוקנו והושוו לתעריפים בקווים הרגילים. שפם אדום - שיחה17:51, 7 בינואר 2011 (IST)תגובה


מבדיקת הנושא גם באמצעות יועץ אגד למגזר, מתברר שהנך צודק בדוגמאות שהבאת, ואפשר לקבוע שבחלק מקווי המהדרין המחירים אכן זולים יותר ביחס למחירי הנסיעה בקוים המקבילים הרגילים, אולם הסיבות האובייקטיביות לכך ברורות ונגזרות מעקרונות של שוק חופשי, תחרות, וכוח קניה מאוגד, דוגמה מצויינת לכך ניתן להביא מאחותה של הקו הכשר הלא היא הסלולרי הכשר שם המחירים נמוכים בצורה משמעותית מהמסלולים הרגילים, בהקשר זה ראוי לציין למשל תכנית ספציפית אקטואלית לקו כשר (המוצעת למתניידים מחברה מתחרה), בה מדברים 2050 דקות בחודש (בהתפלגות של 1000 לכלל הקוים הנייחים, 1000 לכל הקוים הכשרים, 50 לניידים לא כשרים), ומשלמים 35 ש"ח בלבד, כולל מכשיר מתקדם עם מסך מגע. טיפוסי - שו"ת 14:54, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה

פרובוקציות

[עריכת קוד מקור]

מן הראוי להביא בערך את עניין נסיונות הפרובוקציה המתקיימות בקוים אלו לעיתים, על ידי מיעוט שולי המונע מאינטרסים לא ברורים, לדוגמה הנה מה שפורסם בגיליון הלכה ומעשה, המתפרסם מדי יום שישי בלוחות המודעות בבתי הכנסת החרדיים: "בג"ץ התנה את הסכמתו להפעלת קווי המהדרין בריכוזים החרדיים, בכך שהיא תוטמע ללא שימוש ב'אלימות' ושאר דרכים שאינן חוקיות. ועדת הרבנים לענייני תחבורה יצאה לא אחת בקריאה לקהל המהדרין להזהר שבעתיים מפרובוקטורים חילונים, שינסו בכח לגרום לאלימות באוטובוס, כדי להוכיח לכולם שכך מתנהלים קווי המהדרין, ואכן השבוע זה קרה. ביום שלישי עלו זוג שאינו חרדי לקו מהדרין שיצא לדרכו מהר חוצבים בירושלים, והתיישבו בקידמת האוטובוס בנסיון לעורר מהומה. אחד הנוסעים העיר את תשומת ליבם כי מדובר בקו מהדרין בו נהוג כי הנשים יושבות בחלק הפנימי, אך תגובתם ה מיידית היתה כי זכותם לשבת היכן שימצאו לנכון. הנוסע שהבין כי מדובר בפרובוקציה עמד והזהיר את כל העולים אחריו שלא להתגרות בזוג ולא להתייחס אליהם כלל. והנה הפלא ופלא, כשהאוטובוס הגיע ליציאה מהעיר, קם הזוג וירד מהאוטובוס כשפניהם מביעים אכזבה על שלא הצליחו ב'שליחותם' הציבורית להפיל את הסדר קווי המהדרין בארץ..."סוף ציטוט. טיפוסי - שו"ת 19:26, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה

הנה "ההוכחה" - מודעה מטעם העסקנים על לוחות המודעות. נו...שוין. ההוכחה על אלימות אינה זקוקה לפרובקציות ודיווחים בויקיפדיה ובעיתונות החילונית. היא מלאה ומדווחת דרך קבע בפורום "בחדרי חרדים" על ידי ניקים וותיקים שהם חרדים למהדרין. --שפ2000 - שיחה 21:51, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
מעניין. שכן מתברר שה"חרדים למהדרין" נמצאים בכל מקום בו אפשר ללכלך על חרדים, רק לא על האוטובוס המהדרין. טיפוסי - שו"ת 21:55, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
בעניין זה אתה צודק. חרדים למהדרין (בחלקם) מלכלכים בפורום זה ובמסגרות אנונימיות אחרות - רבות על המיגזר בו הם מצויים. וכל זאת ללא פחד שיעיפו את בנותיהם מהסמינר או שיוכו בידי טיפוסים שונים. זה כוחו של האינטרנט. שפ2000 - שיחה 21:59, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה

הבנת הרקע

[עריכת קוד מקור]

לצורך הבנת הרקע בצורך של קוי המהדרין למגזר החרדי, נדרש היה להציב משפט שיסביר את אורח החיים של משתמשי הקוים הללו, וזה התווסף כציטוט ישיר משופט ביהמ"ש העליון בפסק דינו המפורסם, בצורה נכונה, מכאן שלא ברור מדוע זה הושמט משם, לדעתי גם אלי וגם אחרים יסכימו עמי לגבי הצורך בקטע זה, דוד נא תגובתך השקולה, והלא צינית. טיפוסי - שו"ת 21:10, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה

ההפרדה בין גברים לנשים בחברה החרדית היא מן המפורסמות שאינן צריכות הוכחה. בוודאי אין צורך להרחיב על כך בערך שלפנינו, ולכן ציטוט דברי השופט רובינשטיין בעניין זה מיותר.
הסרתי גם את הקטע המספר על הפרדה במדינת ניו יורק, שעליו הונחה תבנית "מקור". אני סבור שלא די בתבנית זו, ויש להסיר את הפסקה עד שיובא לה מקור. דוד שי - שיחה 21:14, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
  • ההפרדה בין גברים לנשים בחברה החרדית, היא זאת שבוערת בעצמותיהם של מתנגדי הקו, לעומת זאת היא היא הרקע הבסיסי והאמיתי לצורך בקווים אלו, שלמעשה כנראה אינם מובנים מאליהם במדינת ישראל, ומכאן חשיבותה לפסקת הרקע בערך שלפנינו, במיוחד שבפסק הדין ניתנה לרקע זה חשיבות מכרעת להיתר המשך הפעלת קווי המהדרין במתכונתם. אקווה שדעות נוספות תגענה ותצדדנה בבקשתי להחזיר את הקטע הנדון בהקדם
  • זה מאד לא מכובד, שעובדה מתווספת ונערכת בערך על ידי מספר משתמשים ותיקים, שגם מוכנים להעיד מניסיון אישי, ומטבע הדברים מקור לה אינו זמין ברשת באופן מיידי, ובמקביל מדובר במילתא דעבידא לאיגלויי, תימחק, בטענה שלא די בהוספת מקור, ויש להסירה עד שיובא לה מקור. טיפוסי - שו"ת 21:22, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
פסק הדין אסר על כפיית ההפרדה - זה עיקרו של פסק הדין. לא ניתן שמץ של היתר להפעלת קווי מהדרין - ההיפך הוא הנכון, ועוד אפרט בערך. ניתן היתר, למי שחפץ בכך, לשבת מאחור או מלפנים, לפי שיקול דעתו.
המשתמשים שחוו נסיעה בהפרדה במדינת ניו יורק מוזמנים למצור את עדותם כאן. האם ההפרדה כללה גם הפרדה בין גברים שחורים לגברים לבנים? וההיספנים, באיזה צד הם ישבו? דוד שי - שיחה 21:32, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
בשטח ועל פי פסק הדין, האוטובוסים פועלים בדיוק כפי שפעלו עד כה, קרי: גברים בהתחלה, נשים פנימה. יתירה מכך פסק הדין חייב להוסיף שילוט מתאים, שיסמן את הקווים המוגדרים כמהדרין, יתירה מכך פסק הדין מאשרר את הנוהל של פתיחת שני הדלתות גם יחד, וכך יש לראות את זה. אולם בל נשכח שאיננו דנים כעת על משמעות פסק הדין, אלא על השמטת הקטע שהוספתי בעניין התרבות החרדית המפרידה בין המינים, לצורך הבנת הרקע לקווי המהדרין, וכפי שהיטב לתאר מר רובינשטיין. לתועלת הדיון, אהיה מוכן לדחות את הדיון בנושא השני, עד למיצוי ויכוח זה. טיפוסי - שו"ת 21:40, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
טיפוסי, מקובל להביא ציטוטים רק לעתים רחוקות יחסית, ולא ברור לי למה זה אחד מהם. באותה מידה ניתן לצטט קטעים רבים נוספים מפסק הדין. אם יש שם מידע משמעותי, כתוב אותו במילים שלך. אני-ואתהשיחה 21:45, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
גם לכבוד השופט דנציגר יש מה לומר בעניין זה: "איני יכול להימנע מלהעיר כי דורות רבים של יהודים חיו בתוך חברות בהן הפרדה כגון זו שיש שמבקשים לכפות כעת לא הייתה נהוגה. האם היו הם אדוקים פחות באמונתם מאלו המבקשים לכפות הפרדה כאמור כעת? האם התיימרו הם לכפות הפרדה במרחב הציבורי בו עשו שימוש יחד עם כל אותם אנשים שלא היו מעוניינים בהפרדה כאמור? האם הפתרונות שמצאו גדולי הדור של אז נופלים מפתרון של כפיית הפרדה? לטעמי התשובות לשאלות אלה ברורות והעובדה כי יש המבקשים לנצל את כוחם, לרבות כוחם הצרכני והפוליטי, על מנת להחיל ואף למסד כפייה כאמור מעוררת אי נחת של ממש במיוחד על רקע נסיבות אלה." אפשר לצטט את שני השופטים הנכבדים, אך לטעמי ניתן לוותר על שני הציטוטים. ברי שאין לצטט רק אחד מהם. דוד שי - שיחה 21:45, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
טיפוסי כותב: "יתירה מכך פסק הדין חייב להוסיף שילוט מתאים, שיסמן את הקווים המוגדרים כמהדרין", ואני תמה: היכן? פסק הדין דורש לשים בקווים שבהם הופעלו בעבר הסדרי מהדרין שלט המורה "כל נוסע רשאי לשבת בכל מקום שיבחר (למעט המקומות המסומנים לאנשים עם מוגבלויות), הטרדת נוסע בעניין זה עלולה להיות עבירה פלילית" - האם לכך מתכוון טיפוסי? דוד שי - שיחה 21:48, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
לבקשתך המנומסת, הנה ציטוט מהפסקה סוף דבר, בפסק הדין (הגלוי לכל): סוף דבר וסיכומו, מאחר שהשר החליט לאמץ את המלצות הועדה, אין אנו מוצאים מקום להתערב בהחלטתו במישור העקרוני, והמלצות אלה יהפכו לעת הזאת להסדר המחייב - בתוך פרק זמן גם יציבו שתי המשיבות בכל האוטובוסים שבם נהגו "הסדרי מהדרין", ללא יוצא מן הכלל, את השלטים שתוארו מעלה. בכל הנוגע למתן האפשרות להעלאת נוסעים בכל דלתות האוטובוס, תחל תקופת הבדיקה עליה הורתה הועדה 30 יום ממועד פסק דין זה. טיפוסי - שו"ת 21:50, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
הציטוט שהבאת מתייחס כמובן לשלטים החדשים שיוצבו ושאת נוסחם ציטט דוד שי, אתה כנראה מתבלבל בין פסק הדין לבין המלצות הוועדה הישנות שפם אדום - שיחה22:12, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
יש לי קרוב משפחה במדינת ניו יורק, ולפי עדותו יש הפרדה בקוים היוצאים בין השכונות החרדיות בברוקלין, אך חילוק מעניין: בעוד שבין בורו פארק לויליאמסבורג הפרדה היא בין חלקו הקדמי של האוטובוס לחלקו החיצוני,הרי שבין מונסי לוילאמסבורג ובורו פארק, ההפרדה היא בין חלקו הימני לחלקו השמאלי של האוטובוס, על ידי וילון. טישיו - שיחה 21:51, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
אכן יש באמריקה יש מספר קווים יוממיים חרדיים נפרדים שמחברים בין ריכוזי אוכלוסייה חרדיים. אך מדובר באוטובוסים ישנים וכנראה פרטיים (אני לא יודע אם הם נקראים תחבורה ציבורית). למיטב ידיעתי הקווים קיימים כבר עשרות שנים ומשרתים בעיקר חסידים. יותר מוקדם היום חיפשתי מקור ומצאתי בינתיים רק את סיפורה המשעשע של האישה הזאת. מקווה שזה יספיק כדי להחזיר את הפיסקה עד למציאת מקור ראוי. שפם אדום - שיחה22:03, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
זה הקטע המדובר, בעיני זה בובה של ציטוט, המתאים לפסקה כמו כפפה ליד: ההפרדה בין גברים ונשים בחברה החרדית, היא חלק מהמאפיינים ומאורח החיים של ציבור זה, ביטוי לכך ניתן למצוא בדברי השופט אליקים רובינשטיין {כאן היה הערת שוליים - מקור} בהביאו את התרשמות הוועדה שהתמנתה לבדוק סוגיה זו:

...כמו שהם נוהגים בגדרי צניעות באולמות שמחה או במקומות אחרים (שלא לדבר על הפרדה בבית הכנסת, הנשמרת גם בחוגים שאינם חרדיים). המשנה (סוכה ה', ב') מתארת "תיקון גדול" שנעשה בעת שמחת בית השואבה בימי המקדש, ומהו אותו "תיקון גדול"? כדי שלא יבואו לידי קלות ראש, התקינו הפרדה בין נשים לגברים (בבלי סוכה נא ע"ב).

טיפוסי - שו"ת 22:07, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה

התאהבת בטקסט, או מה? שפם אדום - שיחה22:12, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
פשוט מצא חן בעיני שבשניים וחצי שורות, אפשר להסביר כל כך טוב את הרקע לסוגייה הזאת, לכן מילא אם הרבי מוולברז' היה אומר את זה מילא, אבל אומר ומצטט את זה השופט שפסק בתיק, אני עוצר כאן כדי שלא אעבור את השניים וחצי שורות גם אני. טיפוסי - שו"ת 22:15, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
ידע אישי - אוטובוסים בהם יש הפרדה הם אוטובוסים פרטיים של חסידויות מסויימות. אוטובוסים אלו (לרוב אוטובוסים ישנים צהובים של הסעת תלמידים) משרתים בעיקר את אלו שעובדים מחוץ לשכונה וצריכים להגיע בבטחה מהשכונה לחנות (ובחזרה). זו לא תחבורה ציבורית אלא הסעה פרטית. ואכן יש וילון לאורך המעבר. כולם עולים מאותה דלת ומתפצלים בין ימין ושמאל האוטובוס על פי מגדר. ייתכן ויש הסעות בין שכונות העובדות על פי אותו עיקרון אבל כאמור, זו לא תחבורה ציבורית ואפילו לי - יהודי כשר, לא נתנו לעלות על האוטובוס Maximilian - שיחה 23:58, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה

מה ראשון ומה שני

[עריכת קוד מקור]

דוד וכולם, יש כאן שני גישות בעניין פסק הדין ובכלל, הגישה הראשונה, לפיה מה שהיה הוא שיהיה, ובג"ץ הבין שאין אפשרות חוקית או מעשית למנוע ממגזר משמעותי ומאוגד כל כך להתנהל ולהסיע את עצמו בהתאם לתרבותו ואורח חייו, ובכך שם קץ לניסיונות הרפורמים והאנטי חרדים לתקוע גלגלים גם בגלגלים של התחבורה המשרתת אותם, לעומת זאת יש את הגישה השניה, לפיה בג"ץ שם סוף לאלימות הנוראה ששררה בקווי המהדרין, ומכאן ואילך כל שיקסה שתעלה לקו תזכה ליחס אוהד ומפרגן, וכאשר יעירו לה על הלבוש זה יסתכם בכתב אישום, והחרדים יבינו סוף סוף מי שולט במדינה, וחסל אלימות בקווי המהדרין. מובן לכל בר דעת איזו גישה מציאותית ואיזו תלושה ממנה. כאשר אנו כותבים שבג"ץ פסק שאין לכפות הפרדה וכו' אבל התיר את המשך וכו' אנחנו מאמצים את הגישה השניה, וכאשר אנו כותבים שבג"ץ התיר את המשך הפעלת וכו' אבל קבע שאין לכפות אנחנו הוגנים הרבה יותר. אני מבין את המורכבות שבהחלטה, אבל הבה נחשוב על זה. ראוי להוסיף שהנה לנו דוגמה למשפטים זהים ללא תוספת או מגרעת, אך המשמעות משתנה מאד אך לפי סדר קדימתם. טיפוסי - שו"ת 22:39, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה

הפרדה מרצון אינה זקוקה להיתר של בג"ץ, זו הרי מדינה חופשית. בעתירה לבג"ץ איש לא ביקש היתר כזה. העתירה ביקשה לבטל הפרדה בכפייה, ובקשתה נענתה, תוך שבג"ץ מביע שאט נפש מהסדר קווי מהדרין וקובע איך לבטלו באופן שאינו משתמע לשתי פנים. העותרות ביקשו גם לאסור עלייה מהדלת האחורית, ובקשתן זו נדחתה, אך אין זה עיקר פסק הדין. לכן הדרך שבה אתה מנסה להציג את הדברים אינה ראויה. דוד שי - שיחה 23:38, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
הפרדה מרצון אינה זקוקה להיתר של בג"ץ אתה צודק, ומסתבר שבג"ץ הבין את זה טוב, העתירה ביקשה להשתמש בבג"ץ כדי לכפות ביטול ההפרדה מרצון וגם לרבות להקשות על ביצוע ההפרדה מרצון, והיא לא נענתה, וטוב שכך, בג"ץ חרג מסמכותו כאשר העביר ביקורת (סותרת את עצמה מניה וביה, אגב) על תרבותו ואורח חייו של מגזר הזר לרוחו. הוא מה שאמרתי מה שהיה הוא שיהיה, אני מזמין אותך בזמנך החופשי, לנסיעה חווייתית בקו מהדרין כדי שתשפוט בעצמך, מי מציג את הדברים בצורה ראויה נכונה ואמיתית. טיפוסי - שו"ת 23:55, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
טיפוסי, כדאי שתקלוט: אסור להפעיל קו מהדרין, ולכן אי אפשר להזמין אותי "לנסיעה חווייתית בקו מהדרין". דוד שי - שיחה 00:22, 26 בינואר 2011 (IST)תגובה
"קו מהדרין" הוא מושג מעורפל. אם תגדיר קו מהדרין כהפרדה בכפייה - בג"ץ אסר (כמובן). אם תגדירו כהפרדה מרצון - הוא התיר (כמובן). כל צד לוקח מפסק הדין את מה שנוח לו. בשורה התחתונה, קרוב לוודאי, הדברים ימשיכו להתנהל במידה רבה כמו עד היום, חוץ מהשלטים. נרו יאירשיחה • כ"א בשבט ה'תשע"א • 13:14, 26 בינואר 2011 (IST)תגובה
דוד, אתה עדיין מוזמן לנסיעה חווייתית באחד הקוים המוכרים ומכונים בשם "קו מהדרין" במהלכו יתאפשר לך לתשאל את הנהג ואת הנוסעים אודות היסטוריית הקו ואופן פעולתו, באוזן בלתי אמצעית, ולפזר את הערפל מעל התמונה כולה. טיפוסי - שו"ת 15:39, 26 בינואר 2011 (IST)תגובה
טיפוסי, מה יהיה אם אני ארצה להצטרף לנסיעה חווייתית בקו מהדרין, אבל ארצה לעלות ולשבת מקדימה? Goldmoon - שיחה 18:19, 26 בינואר 2011 (IST)תגובה
נכון לחוויות מנסיעה מבני ברק לצפת שנסעתי בה לפני כחודשיים - יעירו לך בקול רם וישלחו אותך לירכתי האוטובוס (והקולניות ביותר תהיינה הנשים). כל זאת בתנאי שתבואי בלבוש צנוע, כי אחרת ההתבטאות תהייה יותר חריפה ותצורף אליה קריאת "טפו" מצד אחד הגברים, קריאה המלווה נתזי רוק. Tar - שיחה 18:25, 26 בינואר 2011 (IST)תגובה
Goldmoon באם תרצי לעלות ולשבת דווקא מקדימה, תקפידי לא לקחת את מקומותיהם של אנשי הבטחון, בהתאם להוראת בג"ץ. התחשבות בנוסעי הקו שעלולים לבקש ממך במלוא הנימוס להיכנס פנימה, לא בא בחשבון, כי כאן זה לא איראן. טיפוסי - שו"ת 19:16, 26 בינואר 2011 (IST)תגובה
למרבה הצער, "מלוא הנימוס" במגזר החרדי כולל לעתים יריקה הצידה כאשר עוברת אישה בלבוש שאינו צנוע (לפי הקריטריון החרדי). אם שמעתם על רב שמחה על תועבה זו, ספרו לי. אם לא שמעתם, קיימו "מדבר שקר תרחק", ועל תספרו לי על "מלוא הנימוס". דוד שי - שיחה 20:49, 26 בינואר 2011 (IST)תגובה
האם שמעת על שופט או זמר שמחה על תועבה זו? האם על כל מנהג פסול צריך כל רב למחות, די בכך שהרבנים מגדירים מה כולל לבוש צנוע, שהם מצפים לנהוג בקוד לבוש זה, מצאן מרעיתם, ובכך שבשכונות מסוימות אף מוצבים שלטים המבקשים למנוע את כניסתן של אלו הלבושות בסגנון הפוגע ברגשות התושבים. טיפוסי - שו"ת 09:03, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה
"ההגדרות, הציפיות והשלטים" לא מעידים על נימוס אלא על שתלטנות של קבוצה על המרחב הציבורי.. בכל מקרה לשאלתך - כן, מצופה ממנהיג שייקח אחריות על בן קהילתו ויגנה בפומבי התנהגות שאינה ראויה. שפם אדום - שיחה15:38, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה
'ההגדרות הציפיות והשלטים' מעידים על הכרה בזכויות של ציבור חשוב וקהל רחב, במרחב הציבורי, וטוב שכך. ולתשובתך, הבה נחשוב, הרי במידה וישמעו את ההוראה לא לירוק הצידה בהיתקלות עם לא צנועה, אלו שלא נוהגים כך ולהבנתי מדובר ברוב מוחץ של הקרויים חרדים, זה יפגע בהם לחינם, וכאשר ישמעו הוראה זו אלו שנוהגים לירוק הצידה, אלו יירקו גם לצד רב זה, אם כן מה הועילו חכמים בתקנתם. טיפוסי - שו"ת 20:05, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה

האם משרד התחבורה מצפצף על בג"ץ?

[עריכת קוד מקור]

בפסק הדין של בג"ץ נאמר:

  • "אנו מורים למשיב לפרסם את הדו"ח במלואו באתר האינטרנט של המשרד". המשיב הוא משרד התחבורה, והדו"ח הוא הדו"ח של ועדת לנגר.
  • "המלצות אלה (אשר יוצגו באתר האינטרנט של המשרד) יהפכו לעת הזאת להסדר המחייב" ההמלצות הן אלה של ועדת לנגר, והמשרד הוא משרד התחבורה.

נגשתי לאתר האינטרנט של משרד התחבורה, ולא מצאתי בו זכר לקיום הוראות אלה. גרוע מכך, עדיין מופיע באתר דף, שנוצר לפני מתן פסק הדין, המתייחס להסדר המהדרין כאילו הוא שריר וקיים.

הייתכן שמשרד התחבורה מצפצף על בג"ץ? דוד שי - שיחה 00:19, 26 בינואר 2011 (IST)תגובה

נו באמת? הבחור שאחראי על סדר הדפוס נמצא כרגע בהשתלמות על שימוש בסדר דפוס באינטרנט ועל פי ההסכם הקיבוצי המעסיק לא יורשה להעביר דו"חות לדפוס שלא דרך הצינורות המקובלים. בעוד כמה חודשים הכל יסתדר. עדירל - שיחה 00:22, 26 בינואר 2011 (IST)תגובה
יהיה מעניין לעקוב אילו סנקציות יוטלו על צוות אתר משרד התחבורה, על סירובם לקיים את הוראות בג"ץ, אולי קנסות גבוהים, ואולי אף מאסר להם ולנשותיהם לסירוגין. טיפוסי - שו"ת 13:35, 26 בינואר 2011 (IST)תגובה
אתה שוכח שהאימהות של הבנות מעמנואל גם הן הפרו בעצמן את החלטות בג"ץ (מאחר שההחלטות הופנו ישירות אליהן, ולא רק אל בעליהן. ככה זה בג"ץ, הוא לא חושה שהגבר לבדו מייצג את התא המשפחתי, אלא גם לאישה יש מה לומר בעניין חינוך בנותיה). נשותיהם של עובדי משרד התחבורה לעומת זאת, לא. Goldmoon - שיחה 18:21, 26 בינואר 2011 (IST)תגובה
את צודקת, יחד עם זאת יש להצדיע לנשים האמיצות הללו שפשוט לא הופיעו למאסרם, כי הרב אסר להם. טיפוסי - שו"ת 19:11, 26 בינואר 2011 (IST)תגובה
בואו ננסה בבקשה להתמקד בדיונים הנוגעים ישירות לערך. יש מפסיק פורומי דעות ברשת. נרו יאירשיחה • כ"א בשבט ה'תשע"א • 19:32, 26 בינואר 2011 (IST)תגובה

מדובר בכינוי ולא במונח יסוד

[עריכת קוד מקור]

דוד הסבר מדוע אתה משמיט את המילה כינוי במשפט הראשון של הפתיח, וכי אין מדובר בכינוי, (וכך מתייחסים לקו כל מי שעסק בדבר)? טיפוסי - שו"ת 09:00, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה

מונחים כמו "כינוי ל" או "שמו של" כמעט תמיד מיותרים בפתיח של הערכים. אני-ואתהשיחה 11:34, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה
בסוגיה זו עסק בהרחבה פרדינן דה סוסיר בדבריו על מסמן ומסומן. גם רנה מגריט עסק בסוגיה זו בציורו הנודע "בגידת הדימויים". בלשונו של דה סוסיר, ערכי ויקיפדיה עוסקים במסומן ולא במסמן, ולכן המילה "כינוי", שמרמזת שהערך עוסק במסמן, מיותרת. דוד שי - שיחה 12:57, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה
שימו עין ולב על התוצאות בקישור הזה, ועם דה סוסיר, ומגריט הסליחה. טיפוסי - שו"ת 13:40, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה
דוד, האם אין הבדל בין ערך על מושג מוכר וידוע לכול (למשל עץ) ובין ערך על מושג מגזרי שהגדרתו מעורפלת? נרו יאירשיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"א • 13:43, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה
כהמשך לדברי ני"ו, המושג - מגזרי ומקומי, שכן בחו"ל זה לא מכונה כך. (ואגב, אפילו בעץ מופיע שהוא כינוי לצמח, ראו בקישור שהנחתי לעיל. טיפוסי - שו"ת 13:44, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה
ראו גם ויקיפדיה:לשון#ביטויים מיותרים: "הוא שמו". אני-ואתהשיחה 13:55, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה
כדי להקל, הנה הציטוט משם: הוא שמו – לעתים מתחיל ערך בצורה "מוצאי שבת הוא שמו של הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". המילים "שמו של" בהגדרה זו מיותרות, ויש לכתוב "מוצאי שבת הוא הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". הסיבה לכך היא שכל ערכי האנציקלופדיה עוסקים בשמות של עצמים – "אמריקה הוא שמה של יבשת גדולה", "יבשת היא מושג המתאר שטח אדמה גדול" – ככה זה כשחומר הגלם הוא מילים. סוף ציטוט, עשרות התוצאות בקישור שהבאתי סותרות קביעה מוטעית זו, כך או כך אין הנדון דומה לראיה. טיפוסי - שו"ת 13:59, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה
מה שניסיתי לומר הוא שיש הבדלי משמעות בין שם לבין כינוי. כלומר: בנימין נתניהו הוא ראש ממשלת וכו'; אבל ביבי הוא כינויו של וכו'. נרו יאירשיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"א • 14:02, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה
אציע להפנות מלוח המודעות, בשאלה מרתקת זו. טיפוסי - שו"ת 14:18, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה
גם אני חושב שבמקרה של הערך הזה צריך לכתוב שקו מהדרין הוא כינוי, אבל מסיבה אחרת: כפי שעמדה על כך הוועדה בתחילת דבריה (וועדת משרד התחבורה שאת המלצותיה קיבל בג"צ במלואם, פרק ראשון סעיף א'2) עצם השימוש בכינוי קו מהדרין הוא מוטה (וכך גם השימוש בביטוי קו הפרדה). הפשרה שהוועדה בחרה היא השימוש בביטוי "הסדר" או "הסדרים מיוחדים".
לנו בוויקיפדיה אני חושב שזה לא מתאים משום שאנחנו קוראים ערכים על השם היותר מוכר ושימושי = במקרה זה קו מהדרין, אולם כדי לא לחטוא בהטיה שממנה הוועדה הצליחה להתחמק, מן הראוי שנכתוב בהגדרת המושג שהשם קו מהדרין הוא כינוי שפם אדום - שיחה15:00, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה
שמו המקובל של הסדר זה הוא "קו מהדרין", ואין צורך ללכת סחור סחור. החיפוש שעשה טיפוסי מציג הרבה פתיחות פתולוגיות לערכים, שבהם אנשים עוסקים במסמן במקום במסומן. במרבית המקרים נדרש תיקון. דוד שי - שיחה 18:49, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה
ואכן לא הצעתי ללכת סחור סחור בעקבות הוועדה, אלא רק לעמוד על כך שהשם "קו מהדרין" הוא כינוי שלא מקובל על כולם ושיש בו משום נקיטת עמדה. אפשר כמובן לכתוב את כל ההסבר הזה באריכות אבל נראה לי שהצמדת התואר כינוי מספיקה. לגבי כל השאר אני כמובן מסכים איתך שפם אדום - שיחה18:58, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה
דוד, תיקון קטן, ותקן אותי אם אני טועה, פתיחים ולא פתיחות. טיפוסי - שו"ת 23:33, 27 בינואר 2011 (IST)תגובה

שאלות משפטיות בעקבות קריאת הערך

[עריכת קוד מקור]
  1. האם מותר על פי החוק לבקש בנימוס ממי שהתישבה בחלק הקדמי של אוטובוס המהדרין, שתיכנס פנימה, כמקובל בציבור המשתמשים בקווי מהדרין?
  2. האם גורם משפטי או ממשלתי, יכול לכפות לפרסם מודעה לציבור בעיתון חופשי, למרות התנגדות עורכי העיתון? בברכה. טיפוסי - שו"ת 15:57, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה
תשובות לשאלותיך:
1. לפי פסק הדין (הוא הפירוש המוסמך של הדין) - לא. כפי שקבע פסק הדין "הטרדת נוסע בעניין זה עלולה להיות עבירה פלילית".
2. כן. לדוגמא: פקודת העיתונות, סעיף 10:

(1) חייב העורך לפרסם חינם את כל ההודעות הרשמיות הנשלחות אליו לפרסום ע"י שר הפנים או מטעמו בגליון הראשון של העתון היוצא לאור מיד לאחר קבלתן. את ההודעות הללו עליו לפרסם ככתבן וכלשונן. (2) "הודעה-רשמית" פירושה לצורך סעיף זה, כל הודעה שלדעת שר הפנים דרוש פרסומה לטובת עניני הציבור ואשר נתאשרה בכך מטעם שר הפנים.

משתמש:Goldmoon (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמה 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מניין שבקשה מנומסת היא הטרדה? נרו יאירשיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"א • 19:10, 2 בפברואר 2011 (IST)תגובה
1.אין שום ספק, ואין שום סיכוי שבקשה מנומסת שמופנית לכל אדם בכל מצב, מותרת על פי החוק הישראלי, עדיין בכל אופן.
2.ספק גדול, האם פקודת העיתונות סעיף 10, כוללת גם הוראות בית משפט (גבוה ככל שיהיה) לגוף שלישי, ולעניינינו זה שקיבל הוראה לפרסם הוא אגד או משרד התחבורה, אך משרד התחבורה אינו רשאי לכפות פרסום מודעה על עיתון, ככל שלא מדובר על הודעה רשמית הנשלחת לפרסום ע"י שר הפנים או מטעמו. ומכאן שייתכן והנחת היסוד עליה התבסס חלק זה מפסק הדין, לפיה הפרסום בעיתונות החרדית בדבר ביטול ההסדר יזכה לשיתוף פעולה מצד עורכי העיתון, בטעות יסודה, ואף ככל הנראה אינה חוקתית. טיפוסי - שו"ת 19:53, 2 בפברואר 2011 (IST)תגובה
כפי ששיערתי, העיתונות החרדית כשופרה של היהדות החרדית, עמדה על זכותה לסנן מודעות המתקבלות במערכת, ולא פירסמה את המודעה המדווחת כאילו על ביטול ההסדר, ברוך שכיוונתי. טיפוסי - שו"ת 15:35, 14 בפברואר 2011 (IST)תגובה

כיצד הנשים משלמות על הנסיעה?

[עריכת קוד מקור]

אם הנשים עולות מאחור, כיצד הן משלמות על הנסיעה?

בקוים עירוניים יש מנקב בדלת האחורית עבור כרטיסיות, ובקוים בינעירוניים הנשים עולות לשלם מהדלת הקדמית, יורדות בחזרה, ועולות מהדלת האחורית. טיפוסי - שו"ת 16:05, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה
גם הגברת עם סלים? שפם אדום - שיחה23:53, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה

בעקבות פסק הדין

[עריכת קוד מקור]

מוצע להוסיף תת פסקה, בשם כותרת הפסקה, שתעסוק בתגובות שנתקבלו הן מצד ארגוני הנשים והרפורמים שעתרו לבג"ץ, שלרוב בירכו על החלטת בג"ץ, ומנגד תגובת ועד הרבנים לענייני תחבורה, העומדת מאחורי יוזמן קווי המהדרין, שאף היא בירכה על ההחלטה, המכירה לדבריה בזכויות הציבור החרדי, ומאפשרת פתיחת שני דלתות, והפרדה מרצון, בבחינת מה שהיה הוא שיהיה, קישור חיצוני, לצורך ניסוח ומקורות. טיפוסי - שו"ת 16:16, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה

אלה תגובות חסרות חשיבות. בג"ץ אינו מגרש כדורגל, ואך טבעי שהכל יברכו על פסק דין שלו. דוד שי - שיחה 19:53, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה
כבר הוכח שכאשר פסק הבג"ץ אינו אהוב על המגזר בו אנו עסוקים, הם יודעים לעקרו מכל תוכן, ואף לשיר בתוך אולם בית המשפט שירי מחאה ותפילה, לעיניהם המשתאות של השופטים רמי הדרג. טיפוסי - שו"ת 20:03, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה
אני תומך באזכור העובדה ששני הצדדים ראו בפסק תמיכה לעמדתם, יש בכך חשיבות. נרו יאירשיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"א • 21:24, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה
תהיה לזה חשיבות בעוד שנה אם בית המשפט יפסוק שהניסוי לא הצליח שפם אדום - שיחה23:14, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה
לא הבנתי את הקשר. אם בית המשפט יפסוק בעתיד משהו אחר ספק אם השלב הנוכחי ישנה הרבה. נרו יאירשיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"א • 23:40, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה
אתה צודק, גם בעוד שנה לא תהיה לזה חשיבות בערך, רק בדף השיחה שפם אדום - שיחה23:49, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה
אני עדיין לא מבין כיצד והיכן אתה מנמק את דעתך. הקורא הפשוט רוצה להבין את משמעות פסיקת בג"ץ, ומן הראוי להבהיר שבג"ץ לא הכריע באופן מובהק. קווי המהדרין ממשיכים דה פקטו ושני הצדדים רואים בפסיקה תמיכה בעמדתם. נרו יאירשיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"א • 23:53, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה
בית המשפט הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: הפרדה מרצון מותרת, כפייה אסורה. זה המידע החשוב שצריך למצוא הקורא בערך אנציקלופדי. זה שכל אחד מהצדדים מנכס לעצמו הישג, זה טבעי ולא מיוחד.
קווי המהדרין לא ממשיכים, בית המשפט רק לא אסר את הסדר פתיחת הדלתות האחוריות והבהיר שאם ההסדר יתברר כבעייתי הוא ייאסר שפם אדום - שיחה00:10, 1 בפברואר 2011 (IST)תגובה
ועדיין נרו יאיר צודק, יש להביא את תגובתם לפסק הדין, של העותרים, ושל משתמשי הקו, להן משמעות חשובה ורלוונטית לערך ולקורא. טיפוסי - שו"ת 14:07, 1 בפברואר 2011 (IST)תגובה
אלי, הרושם הוא שאתה מייצג צד אחד בדיון במקום להבין שהמצב מורכב יותר. ברוב פסיקות בג"ץ ברור אם העתירה התקבלה או לא, גם דה פקטו. כאן - לא. זה מאוד משמעותי. כמובן שמה שברור ברור (גם שמות עורכי הדין ועוד פרטים רבים ברורים), אבל העיקר, האם זה יימשך או לא - אינו ברור. הפרדה בכפייה לא הייתה לב העניין של קווי המהדרין, ולכן הפסיקה נגדה אינה נוגדת את המשך קיום הקווים. למרות שלדעתך כבר אין בעולם קווי מהדרין, מבחינת החרדים עולם כמנהגו נוהג ואין חדש תחת השמש. הלוא דבר הוא? נרו יאירשיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"א • 19:18, 1 בפברואר 2011 (IST)תגובה

אני דווקא תומכת, אולי קצת במפתיע, בעמדתם של טיפוסי ונרו יאיר. נתקלתי גם בקרב אקדמאים (שלא לדבר על האדם מהרחוב) בחוסר הבנה של משמעותו של פסק הדין, ונראה לי חשוב לציין שכל צד טוען לנצחונו (כאשר ימים יגידו מה באמת קרה). Goldmoon - שיחה 18:48, 2 בפברואר 2011 (IST)תגובה

לאור תמיכתך, ותמיכת נרו, הוספתי תת פסקה המכילה את המידע בעניין זה. בברכה. טיפוסי - שו"ת 11:02, 4 בפברואר 2011 (IST)תגובה

מה הגבול

[עריכת קוד מקור]

מדוע לטענה על אלימות בקווי המהדרין, לא תובא הטענה הנגדית שלרוב זה מבוצע בעזרת פרובוקטורים, ולהזכירך דוד אנו בפסקת הפולמוס, מה עוד שזה מגובה היטב במקורות. טיפוסי - שו"ת 19:49, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה

מזכיר לי את הנאשם ברצח שאמר להגנתו: "עמדתי בפינת הרחוב וקילפתי תפוח, ובא האיש הזה ונכנס לי 14 פעמים לתוך הסכין, יש המון עדים שראו זאת". דוד שי - שיחה 19:57, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה
או פַּה, שכחתי לבקש תגובה בלי ציניות אופיינית, ובדרך כלל מבורכת, ולעצם העניין להזמנתי סירבת, כעת אתה ממשיל את נוסעי הקו לרוצחים, ההשמטה הזאת אינה ראויה. טיפוסי - שו"ת 20:01, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה
חלילה לי מלהמשיל את נוסעי הקו לרוצחים. המשל עסק רק בניסיונות לזרות חול בעיניים. כידוע, גם זריקת אבנים בכביש בר אילן נעשית על ידי פרובוקטורים, כך גם הצתת פחי אשפה בכיכר השבת וכדומה. מעולם לא נעשה מעשה בריונות בשם האל. דוד שי - שיחה 20:27, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה
דעתך, כמי שמושפע כנראה מהתקשורת הממלכתית לפיה זריקת אבנים בבר אילן בשבת, והצתת פחי אשפה בכיכר השבת הן ממאפייניה של היהדות החרדית, חשובה אך לא רלוונטית לדיון זה, בו אני מביע את תרעומתי על כך שמחקת משפט חשוב מפסקת הפולמוס על הקו, שהציג את תגובת החרדים על טענה לאלימות בקוים אלו בצירוף המקור לה. טיפוסי - שו"ת 20:31, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה
מה זה "דעתך"? אנו מדברים על עובדות. האם היו חרדים שזרקו אבנים בכביש בר אילן וסיכנו את חיי הנוסעים? האם היו חרדים שהציתו פחי אשפה בכיכר השבת? נסה לענות כן/לא, ולא תשובה מתחמקת. דוד שי - שיחה 20:45, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה
טיפוסי, במשפט שהשמיט דוד היה כתוב שהאלימות נעשית על ידי אנטי חרדים. זה אכן נשמע תמוה. למה הכוונה? חילונים מחופשים? ובכל מקרה, מן הראוי להביא מקור. נרו יאירשיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"א • 21:27, 31 בינואר 2011 (IST)תגובה
למרות שחרגנו מהדיון העיקרי, אענה לך תשובה דוד, אלא שגם אני מבקש לבל תתחמק מפשטותה ואמיתותה, כאשר עוסקים בחרדים אלו שמכירים את יחסי הכוחות, נעשית הבחנה בין הזרם המרכזי שהוא רובו ככולו של המגזר, שמעולם לא הצית פח, ומעולם לא זרק צרור בשום מקרה ובאף הפגנה, דוגמה חיה לכך ניתן לקחת מהפגנות המאות אלפים שהיה לאחרונה נגד התנהלות בג"ץ בפרשת עמנואל, בו לא נרשם מקרה אלימות אחד לרפואה, לאכזבתם העמוקה והכואבת של שדרני התקשורת הממלכתית שאתה מצרכניה, לעומת חוגים קנאים קטנים וחשובים ככל שיהיו, שמרבים בהפגנות ואינם שוללים אף הצתת פחים וזריקת אבנים, כמקובל ברוב ההפגנות בעולם המערבי, כאשר הם לרוב אף פוסלים את קווי המהדרין בתחבורה הציבורית, שכן יש לה איזשהו קשר ל"ציונות" שהם כל כך סולדים ממנה, ומקיימים תחבורה פרטית כידוע המקשרת בין המקומות בהם הם מתגוררים, ולעניינינו נוסעי הקו הם כולם אנשים ישרי דרך וחפים מפשע, למעט הפרובוקטוריות שעולות על הקו במטרה לגרום מהומה (ובאורח פלא, בדיוק כאשר המתלוננות עלו ועמדו על זכותן לשבת בקדמת האוטובוס, נכחו בו צלמת ועיתונאית, ונציגת ארגוני הנשים, שייטיבו לתאר את מה שנגלה לעיניהם, ובג"ץ עוד קונה את הלוקשים שלהם, כתורה מסיני, שכן ידידות בית המשפט המה) ונרו יאיר, הבאתי מקור טוב לטענה, ואולי אפילו שניים, בדוק ותמצא. טיפוסי - שו"ת 14:02, 1 בפברואר 2011 (IST)תגובה
לא ברור לי מאיזו תקשורת ניזון מי שכותב "ואינם שוללים אף הצתת פחים וזריקת אבנים, כמקובל ברוב ההפגנות בעולם המערבי" אבל כדאי שיחליף את מקורות התקשורת שלו. ערןב - שיחה 20:47, 2 בפברואר 2011 (IST)תגובה
ראה למשל את הערכים אם קיימים, על הפגנות הסטודנטים בישראל, ולהבדיל הפגנות הערבים במצרים, גם האנרכיסטים נגד הגדר, ותחזור לכאן. טיפוסי - שו"ת 13:02, 3 בפברואר 2011 (IST)תגובה
אלה הן "רוב ההפגנות בעולם המערבי"? נרו יאירשיחה • כ"ט בשבט ה'תשע"א • 13:24, 3 בפברואר 2011 (IST)תגובה
אני מקבל את ההערה, ומחליף את המילה 'רוב' ל'חלק' מההפגנות בעולם המערבי, כלומר אלימות בהפגנות היא אינה תופעה נדירה בהפגנות בעולם המערבי, אני הבאתי רק שלש דוגמאות, אולי יש סטטיסטיקות בענייין, אך הן אינן ידועות לי, לע"ע. טיפוסי - שו"ת 13:30, 3 בפברואר 2011 (IST)תגובה

נחזור לעניינינו, כאמור יש להוסיף מידע בצירוף סימוכין, על טענות החרדים בעניין התגרויות ופרובוקציות שנעשות על ידי בעלי אינטרסים שליליים בעניין הקו. טיפוסי - שו"ת 16:37, 13 בפברואר 2011 (IST)תגובה

מה לנו להכביר מילים. אם יש לך סימוכין משמעותיים בעניין אנא הבא. נרו יאירשיחה • ט' באדר א' ה'תשע"א • 16:52, 13 בפברואר 2011 (IST)תגובה

קישורים חיצונים

[עריכת קוד מקור]

לתשומת הלב, רוב ככל הקישורים החיצונים המופיעים בפסקה, הינם מאמרים בגנות הקוים החרדים, וכאשר לאחרונה נוספו קישור או שניים למאמרים בשבח הקוים, הן הושמטו בתואנות שוא, יש לתקן מצב זה, לשם האיזון בערך מן הסוג הנידון, בברכה. טיפוסי - שו"ת 12:48, 6 בפברואר 2011 (IST)תגובה

אני הייתי משאיר את הטור של רבקה שמעון, יש בו טענות מעניינות (ובכל מקרה, מן הראוי לעדכן את הערך בחלק מהטענות שבו ולהביאו לפחות כהערת שוליים). עם זאת, רוב הקישורים (כל?) כרגע הם חדשותיים או כתבות עומק, לא טורי דעה. נרו יאירשיחה • ב' באדר א' ה'תשע"א • 14:05, 6 בפברואר 2011 (IST)תגובה
לא הבנתי מדוע יש לסטות כאן מהנורמה שלא מוסיפים קישורים פובלציסטיים ב"קישורים חיצוניים". זאת בפרט שמכל הקישורים החיצוניים שכבר הקיימים, כרגע רק אחד מהם הוא גם כן פובלציסטי (עירית ורונין), אלא שהוא גם כן תומך בקו המהדרין, ולמיטב זכרוני הוא טוען כמעט את אותן טענות כמו רבקה שמעון. האמת היא שכדאי להסיר גם אותו. אני-ואתהשיחה 16:09, 6 בפברואר 2011 (IST)תגובה
דומה, כי דף המדיניות של הקישורים החיצונים ובמיוחד המשפט שבסוגריים בפסקה 'לאלו דפים לא לקשר' בסעיף 5, תומך בהוספת קישורים גם כשמדובר בדעות או פובלציסטיקה שבכוחם להעביר לקורא סקירה של הדעות השונות אודות נושא הערך. בברכה. טיפוסי - שו"ת 16:36, 6 בפברואר 2011 (IST)תגובה
פעם לא היה מקובל לציין אסמכתאות בהערות שוליים, כך שכדי להראות דיון ציבורי היה צריך להביא כמה מאמרי דעות ב"קישורים החיצוניים". כיום הדרך המקובלת היא להפנות למאמרים פובלציסטיים כאלו בהערות שוליים, על פי הדרך שהציע נרו, ככל שהם מהווים אסמתכא לדיון הציבורי. לא ייתכן שבכל אירוע תקשורתי יבואו כולם להפציץ את פסקת הקישורים החיצוניים בטורי דעות איש איש כפי הפובלציסט שביטא את העמדה שמצאה חן בעיניו. באשר למקרה הספציפי הזה, כבר הערתי שיש פה כבר מאמר מאוד דומה ונדמה שההוספה הייה מיותרת לגמרי. אני-ואתהשיחה 17:49, 6 בפברואר 2011 (IST)תגובה
בפועל יש אצלנו הרבה מאוד קישורים חיצונים פובלציסטיים, ואני לא בטוח שכולם ישנים. גם כאן יש מקום לשיקול דעת ובעיקר לאיזון. נרו יאירשיחה • ב' באדר א' ה'תשע"א • 19:44, 6 בפברואר 2011 (IST)תגובה
אני מסכים עם אני-ואתה, ומגנה את חתירתו של טיפוסי להפוך את ויקיפדיה לפורום ולכלי תעמולה. יש די והותר מקומות כאלה באינטרנט ובקירות ירושלים, נא להשאיר את ויקיפדיה אנציקלופדיה. דוד שי - שיחה 21:27, 6 בפברואר 2011 (IST)תגובה
אינני מקבל את הגינוי ודוחה אותו על הסף, אעיר רק, במקום להעריך את הזמן וההשקעה שמוקדשים בכדי להשאיר את ויקיפדיה אנציקלופדיה, אתה משחק איתי במשחק החתול והעכבר, כאשר עדיין לא ברור מיהו החתול ומיהו העכבר. טיפוסי - שו"ת 14:15, 7 בפברואר 2011 (IST)תגובה

כתבה נוספת

[עריכת קוד מקור]

כתבה נוספת בנושא ההפרדה בשעה הקרובה במבט שני (ערוץ 1) שפם אדום - שיחה‏‏ 13:18, 12 במרץ 2011 (IST)תגובה

הכיצד?

[עריכת קוד מקור]

הערך מספר ש"הנשים עולות, משלמות ויושבות בחלקו האחורי של האוטובוס". האמנם יש כרטיסן גם בחלקו האחורי של האוטובוס, או שניסוח ברור יותר יהיה "הנשים עולות בדלת הקדמית, משלמות לנהג ועוברות לשבת בחלקו האחורי של האוטובוס"? דוד שי - שיחה 07:54, 8 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה

הנשים עולות מאחור. היה נסיון לארגן שאחת הנוסעות תאסוף את הכסף ותעבירו לנהג דרך שליח או שליחה. היו עם זה מספר בעיות ועל כן כמדומני לאחר תום תחנות האיסוף בעיר המוצא, הנהג עוצר את האוטובוס בצד הכביש והולך לאסוף את הכסף מהנוסעות. ייתכן שנמצאו גם פתרונות אחרים לבעיה שהעלית, אלו השניים שאני שמעתי עליהם. עדירל - שיחה 09:28, 8 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
שיטה נוספת שהיתה ואולי עודנה נהוגה היא שהנשים עולות בדלת הקדמית כדי לשלם לנהג ואז יוצאות מהאוטובוס ונכנסות שוב דרך הדלת האחורית. אגב, השאלה כבר נשאלה כאן שפם אדום - שיחה09:45, 8 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
הסרתי את "עולות, משלמות". די בעובדה העיקרית, והיא שהן יושבות בחלקו האחורי של האוטובוס. דוד שי - שיחה 19:51, 8 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה

פסקה "הדיון בציבור הדתי והחרדי"

[עריכת קוד מקור]

"ההפרדה בין גברים ונשים היא חלק מאורח החיים בחברה החרדית, אולם עד לתחילת העשור הראשון של המאה ה-20 לא הונהגו קווי הפרדה לקהל הרחב, למעט מספר קווים מצומצם שנועדו לבחורי ישיבות." האם הכוונה היא למאה ה-21? ההיגיון אומר שכן.. Fade to Black - שיחה 19:57, 19 בדצמבר 2011 (IST)תגובה

השם

[עריכת קוד מקור]

המרכז לפלורליזם יהודי כבר לא נקרא כך. הוא שינה את שמו ל"המרכז הרפורמי לדת ומדינה". גם הערך שלו שונה.

Radi0star - שיחה 20:42, 12 בינואר 2012 (IST)תגובה

אין זה משנה את העובדה שבתקופה המתוארת כאן הוא נקרא "המרכז לפלורליזם יהודי". דוד שי - שיחה 07:34, 13 בינואר 2012 (IST)תגובה
ולכן ההערה "כשמו אז" לא ממש מיותרת, בהתחשב בעובדה שהשם הזה הוא הפניה והלוחץ מגיע לערך בשם אחר לגמרי. יאירשיחה 09:27, 13 בינואר 2012 (IST)תגובה
לדעתי אין צורך, מי שיקליק (לא רבים כ"כ) יגיע לשם החדש, יקרא מעט ויבין שהשם השתנה. נרו יאירשיחה • י"ח בטבת ה'תשע"ב • 13:29, 13 בינואר 2012 (IST)תגובה


קישור שבור

[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 06:15, 16 במאי 2013 (IDT)תגובה

מהי העבירה הפלילית?

[עריכת קוד מקור]

השלט מציין שהטרדת נוסע בעניין זה עלולה להיות עבירה פלילית, אך לא מציין (וגם הערך לא מציין וגם האינטרנט מתקשה להסביר) מהי אותה עבירה פלילית. למרבה השמחה, השופטים (יש קישור לפסק הדין בתחתית הערך), כן מציינים:

במישור הפלילי נזכיר את תקנה 455(א) לתקנות התעבורה המורה: "לא יפעל נוסע [באוטובוס - א"ר] בצורה העשויה לגרום נזק או אי-נוחות בלתי-סבירה לכל נוסע אחר". לדידי אין ספק, כי ההתנהגות המתוארת בתצהירים שנזכרו מעלה עולה כדי גרימת "אי-נוחות בלתי-סבירה". ככל שמדובר בתקריות אלימות, הפתרון הברור הוא הגשת כתבי אישום בהתאם.

אם יוכל מי מהעורכים הנכבדים של ויקי זו לשלב את זה בערך בצורה הולמת, ייטב. רוב תודות, 89.139.45.56 00:00, 24 ביולי 2013 (IDT).תגובה

הוספתי. דוד שי - שיחה 05:44, 24 ביולי 2013 (IDT)תגובה

האם משרד התחבורה מתחבא מאחורי חברות התחבורה הציבוריות?

[עריכת קוד מקור]

בערך מתוארת התפתחות תופעת 'קווי המהדרין' כ־'אגד הנהיגה', 'סופרבוס הפעילה', כביכול יוזמה פרטית של חברות תחבורה ציבורית ישראליות. דא עקא, שעל פי הנוהג בישראל, החברות אינם מרימות ידיהם ורגליהם ללא אישור משרד התחבורה, וכל שינוי מסלול / הוספת מסלול / הוספת נסיעה / גריעת נסיעה נעשים אך ורק בהוראתו ואישורו. לכן, המתואר בערך על התפתחות התופעה נראה כחסר מאוד, לא הגיוני שלא הייתה מעורבות משמעותית של משרד התחבורה באישור קוי נסיעה והסדרי נסיעה שונים, ולא הגיוני שלא הייתה יוזמה שלו בנושא. נת- ה- - שיחה 22:51, 23 בפברואר 2015 (IST)תגובה

אני לא בטוח שאכן משרד התחבורה מעורב גם בדברים כאלה. אבל מה בעצם אתה רוצה לשנות בערך? נרו יאירשיחה • ו' באדר ה'תשע"ה • 23:58, 25 בפברואר 2015 (IST)תגובה
ההנחה שמאחורי הערך, לפי ישנה יוזמה פרטית לחברות התחבורה הציבורית בישראל - אינה נכונה. כל שינוי ברמה הכי קטנה דורש אישור של משרד התחבורה, ועל כן, כל השינויים שנעשו היו על דעת משרד התחבורה, אם לא שמשרד התחבורה בעצמו יזם אותם, אבל בודאי שאין פה יוזמה פרטית של אגד / סופרבוס. נת- ה- - שיחה 19:19, 26 בפברואר 2015 (IST)תגובה
אתה חוזר על שכבר כתבת, ושאני פחות בטוח בו. אולי בכל זאת תענה מה אתה רוצה לשנות? נרו יאירשיחה • ז' באדר ה'תשע"ה • 20:14, 26 בפברואר 2015 (IST)תגובה
להחליף את הניסוח: "בשנים xxxx-yyyy הנהיגה "אגד" מדיניות של...", בניסוח: "בשנים xxxx-yyyy הונהגה בקוי "אגד" מדיניות של...". המדיניות הייתה, אבל בלי לקבוע מסמרות בשאלת מי יזם, וכאשר ימצאו מקורות למעורבות משרד התחבורה, לציין את הדבר: "משרד התחבורה הנהיג בקווי אגד x y z...". נת- ה- - שיחה 22:05, 26 בפברואר 2015 (IST)תגובה
חשבתי שהעריכה הזאת[2] תייתר את המשך הדיון, אבל כנראה שטעיתי. נת- ה-, הערך מסתמך על דו"ח הועדה "לבדיקת הסדרי ההסעה בתחבורה ציבורית בקווים המשמשים את המגזר החרדי", עם הפניות לעמודים הרלוונטיים. עיינת בו? בברכה, גנדלף - 23:26, 26/02/15

ראו גם חרם האוטובוסים של מונטגומרי

[עריכת קוד מקור]

משתמש:נרו יאיר מחק את תרומתי בטענה שזה "לא דומה. כאן שני המינים תומכים בהפרדה". אני סבור שהדימיון מספיק כדי להצדיק את ההפניה, והקוראים יוצאים נשכרים מהרחבת האופקים. מה דעתכם? שושושושון - שיחה 14:07, 15 באפריל 2018 (IDT)תגובה

אני סבור שעלינו למעט ב"ראו גם" שעלולים ליצור קונוטציה שלילית (במקרה זה גזענית) לנושא הערך. זו בעיניי הטיה, לא הרחבת אופקים. מלבד מה ששני המינים תומכים כאן (ברובם המוחלט) בהפרדה, ישנו הבדל נוסף: זו הפרדה וולונטרית, לא כפויה. נרו יאירשיחה • ל' בניסן ה'תשע"ח • 14:11, 15 באפריל 2018 (IDT)תגובה
שושושושון, אמנם 2 הערכים עוסקים באוטוביוסים ובהפרדה, אך בכך מסתיים הקשר ביניהם. באותה מידה היית יכול לצרף לכאן טת הערך אוטובוס מפרקי או אוטובוס דו-קומתי. Eladti - שיחה 14:15, 15 באפריל 2018 (IDT)תגובה
נרו - זה שיש הבדלים זה מובן מאליו, אחרת היינו מאחדים את שני הערכים. אלעד - נדמה לי שפספסת את הנקודה. אגב, הזכויות להשוואה לא שמורות לי. השופט אליקים רובינשטיין תהה בפסק הדין האם אין פה חזרה לימי רוזה פארקס. שושושושון - שיחה 14:18, 15 באפריל 2018 (IDT)תגובה
מסתבר שפופוליזם משותף לעורכים בויקיפדיה ולשופטים בבג"צ. Eladti - שיחה 14:20, 15 באפריל 2018 (IDT)תגובה
אולי נפנה גם לפסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד, שגם כן עוסק במקרה של אקטיביזם שיפוטי? מאחר שאין מדובר בהכללה ב"ראו גם" על פי קריטריון ברור, מוטב להימנע מהפניות שרירותיות שיוצרות קונוטציה שמשרתת את אחד הצדדים. בברכה, גנדלף - 15:01, 15/04/18

קישור שגוי

[עריכת קוד מקור]

ההפנייה של הערה 13 לא מובילה למאמר הרלוונטי. תודה. 217.132.190.127 21:53, 13 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה

תיקנתי. דוד שי - שיחה 22:06, 13 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה

חוסר הגינות...

[עריכת קוד מקור]

אני חושב שהדף נוקט בחוסר הגינות וכבוד כלפי גדולי פוסקי ההלכה היהודית בימינו שתחת הכוונתם נמשכת המסורת היהודית, כך שאינם מתוארים אפילו בתואר 'הרב'. המעניין הוא שאת רבני הציבור הדתי שנוקטים בגישה פתוחה יותר זכרתם כן להכתיר בתואר 'רב'. תודה רבה לכם. 2A01:6502:1F2C:8E35:75E9:9E6:3B19:267D 20:43, 30 במאי 2021 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (פברואר 2023)

[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בקו מהדרין שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:13, 13 בפברואר 2023 (IST)תגובה

בוצע תוקן בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 07:54, יום שני בשבת, כ"ב בשבט ה'תשפ"ג (IST).