שיחת משתמש:ליאור/גנזך/ב

יש לך חיים

פניות בנוגע למיזם ביתא ישראל מתקבלות בברכה גם כאן וגם בבית לאברהם. במיוחד אם הן מצחיקות ומלוות בתמונות יפות.

אנא לחצו כאן להשארת הודעה חדשה • Please click here to leave a message

"ים כחול, סירה ונשר. שמש זהב אדום. עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות מציירות לי את כל העולם" (:

על סדר היום

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

ינואר 2008

אהלן

רציתי לוודא, שליאור זה ליאור! איך החולדות ערופות הראש שלך, הבל בסדר?

היה כיף אתמול, סוף שבוע כתיבה ויקיפדית מוצלח שיהיה! טוקיוני 10:55, 11 בינואר 2008 (IST)

אכן היה כיף והבל בסדר גמור. עד שהגעתי החולדה כבר שכנה בעולם האמת (הפריזר), אז חבל שלא נשארתי וזהו. ועריפת ראשים זו עבודה לבזות. תהנה, ליאור ތޮ 15:27, 11 בינואר 2008 (IST)

טעם

יש בעיה קלה עם כל ההפניות שניסית להפנות אותי אליהן - כולן באנגלית, שפה שבלשון עדינה ניתן לאמר שאין בינינו יחסים משותפים. או במילים אחרות - בלתי מובנת. המורה 22:55, 13 בינואר 2008 (IST)

אם כך, תוכל להסתייע בדוברי האנגלית שבשכנותך (אולי המורה לאנגלית?). לחילופין, תוכל לבדוק מה נכתב בנושא בספרי הלימוד האקדמיים העבריים. יום נעים, ליאור ތޮ 08:50, 14 בינואר 2008 (IST)

בספרי הלימוד האקדמיים בעברית רשומה עדיין הגרסה המקובלת (המסורתית) המורה 10:47, 15 בינואר 2008 (IST)

לדעתי, מאחר ואתה נראה מבוצר בעמדתך, כדאי לפנות לבורר שיחליט האם יש הצדקה להציג את התיאוריה הרווחת גם באיור או שנקבל את דעת המיעוט (הנוכחי) בלבד. המורה 10:53, 15 בינואר 2008 (IST)

מוצק

בנוסף לאמור בטעם, למה שחזרת את המשפט בערך מוצק? המורה 11:08, 15 בינואר 2008 (IST)

שחזרתי את המשפט מכיוון שאינו מובן. מהו מוצק בודד? האם ניסית פעם להתיך נייר מבלי להבעיר אותו? אתה מוזמן לפנות בעניין זה, כמו בעניין טעם, לכל בר סמכא בוויקיפדיה, או לוק:הכה. ליאור ތޮ 11:21, 15 בינואר 2008 (IST)

הידעת? הוותיק ביותר...

מדי יום ביומו מתים במוחנו בין כמה אלפי לכמה עשרות אלפי תאי עצב ואילו רק מאות בודדות נוצרות להחליפם. עם זאת, אין מקום לדאגה, מכיוון שאנו נולדים עם כ-100 מיליארד תאי עצב, כשכל אחד מהם מקיים כ-10,000 קשרים עם תאי עצב אחרים באמצעות סינפסות. לכן די בתאים ובקשרים הרבים שנותרו כדי שמוחנו יוסיף לתפקד.

תן סיכום סופי... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י' בשבט ה'תשס"ח • 19:45, 16 בינואר 2008 (IST)

שלשום בחשתי בנזלת המילולית המרוחה בערך מוח. לכן אני מבקש ממך בלב כבד אך בדעה מוצקה - גנוז את הקטע הזה. כשמוח ותא עצב יגיעו לרמה סבירה, אכתוב לך שלושה קטעים כנגדו. יום נעים, ליאור ތޮ 07:55, 17 בינואר 2008 (IST)

חבל, לאחר דיון כה ארוך... אגנזהו לעד, כי מוח כנראה לעולם לא ישתפר. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י' בשבט ה'תשס"ח • 07:58, 17 בינואר 2008 (IST)

תודה חגי. היינו יכולים לדון עליו עוד חודשים ושנים בלי שייסמך על ערכים ראויים לקריאה. ואם מוח לא ישתפר, אכתוב לך על מערכת הראיה או משהו. יהיה בסדר. כל טוב, ליאור ތޮ 08:00, 17 בינואר 2008 (IST)

אסון החמצן

משתמש:חתול מפלצת מתכוונת לעדכן אותו מסיבית. כדאי שתפקח עין, לאור הדיונים האינסופיים שהיו בעניינו. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ה בשבט ה'תשס"ח • 23:47, 31 בינואר 2008 (IST)

זאת אעשה, תודה. ליאור ޖޭ 00:32, 1 בפברואר 2008 (IST)

פברואר 2008

ראה נא

את גורם מגביל. תיקנתי שם כמה דברים, אבל נראה לי שנדרשת בדיקה של ביולוג. תודה, ‏odedee • שיחה 04:38, 3 בפברואר 2008 (IST)

תודה. הערך באמת מבולגן, בעיקר לקראת סופו. הסרתי את החלקים שנראו לי לגמרי לא קשורים ותיקנתי את השגיאות הבולטות יותר. אני שוקל להסיר את מרביתו ולהותיר רק את מה שאני משוכנע בהקשר הישיר שלו לנושא. כך יהיה קל יותר להבין את הערך ולתחזק אותו. אך תחילה אמתין לחוות דעתם של ביולוגים מובהקים יותר. ליאור ޖޭ 21:19, 3 בפברואר 2008 (IST)

מזלך שלא ראית את מה שאני הורדתי על קרינה תרמית... תודה, ‏odedee • שיחה 22:50, 3 בפברואר 2008 (IST)

ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ביקשתם קיבלתם

מה דעתך על התא? מלמד כץ • שיחה 20:27, 3 בפברואר 2008 (IST)

תודה על ההזמנה. הסתכלתי על הערך לקראת פנייתכם והוא נראה די בסדר, גם אם דל במקורות. אני חלש יחסית בביולוגיה תאית ולא אתפנה לשפרו בחודשיים הקרובים לפחות. אם תהיה מי שתיקח את הערך על עצמה, אני מוכן לסייע לה/לו במלאכת הקודש. כל הכבוד על המיזם, ליאור ޖޭ 20:52, 3 בפברואר 2008 (IST)

הידעת

ליאור, אני יודע שכוונתך טובה, אבל לתמונה ששמת אין קשר מובן עם מושא הקטע. אף אחד לא יקשר את הידיים עם מים. בגירסה הסופית נמצא תמונה מתאימה. איתן • שיחה 22:34, 7 בפברואר 2008 (IST)

אה, סתם ניסיתי למשוך את המתיחה עוד טיפה וקיוויתי שלא תתרגז (: כמובן שבחרתי את התמונה הזו בדיוק משום שאינה מתקשרת מיידית עם מים. אחרת המתיחה לא מחזיקה מים. אפשר ללכת על תמונה של עננים אדומים בשקיעה, מה שמשאיר מקום לפרשנות. אני, בכל אופן, הולך לישון. צ'או, ליאור ޖޭ 22:38, 7 בפברואר 2008 (IST)

גם אני ניסיתי למתוח את המתיחה אבל לא היו תגובות כבר כמה ימים, אז אין טעם. בכל אופן, המלח הנשפך לכוס נראה כמו אבקה מסתורית ולא ימהרו לקשרו עם מים

הבעייה האמיתית היא עם הערך האדום - איך להציגו באחד באפריל. איתן • שיחה 23:20, 7 בפברואר 2008 (IST)

שירת הקייסים

לבקשתך העברתי למשתמש:ליאור/שירת הקייסים. סקרלט • שיחה • הפתיעו אותי 10:27, 8 בפברואר 2008 (IST)

תודה רבה סקרלט, שילבתי את הקישור שהיה שם בביתא ישראל#מנהגי העדה ובגעז והודיתי לתורם. שבת שלום, ליאור ޖޭ 11:07, 8 בפברואר 2008 (IST)

בכף הקלע

בס"ד תגובתי מצפה לך בדף שיחתי. יהודה מלאכי • שיחה • ד' באדר א' ה'תשס"ח • 22:26, 9 בפברואר 2008 (IST)

אגב, אני מודה לך על התיקון בלשון נקיה 1:0 לטובתך, מה שבודאי העניק תועלת לויקי. רציתי לשנות זאת ולא ידעתי איך, אינני יודע אם זכור לך, אך לגבי הקישור הפנימי אותו החלפת היה דיון לא פשוט כמובן שהייתי מהמתנגדים להשארתו, אלפי תודות!!!! - יהודה מלאכי • שיחה • ד' באדר א' ה'תשס"ח • 22:38, 9 בפברואר 2008 (IST)

לעונג הוא לי. לא ידעתי על הוויכוח ואני שותף לדעתך, כפי שניסחת אותה בדף השיחה של הערך. בבוא היום אנסה לגייס אותך למיזם יהדות אתיופיה, אך תחילה אייחל להכחלת בכף הקלע בידיך האמונות. כל טוב, ליאור ޖޭ 22:51, 9 בפברואר 2008 (IST)

מארלי

היי ותודה על העזרה. אני בינתיים קוראת כל מיני מאמרים על ההשפעה שלו, האם יש לך עוד שליפות כמו זו שנתת? אני ממש לא מומחית במוזיקה (רק בהאזנה 24/7). תודה :) ‏Leia‏ 01:00, 12 בפברואר 2008 (IST)

בכיף ליאה. אעדכן אותך אם יקפצו לי דוגמאות נוספות לראש. יום נעים, ליאור ޖޭ 08:08, 12 בפברואר 2008 (IST)

ענבל פרלמוטר

שלום ליאור, הסרתי את התוספת: "הלהקה נחשבת כיום ללהקת הרוק הנשי החשובה והמוערכת ביותר שפעלה בישראל.", שכן אין להוסיף דעה כזו לערך ללא סימוכין הולמים. בברכה ובתקוה להבנה - ברי"א • שיחה • ז' באדר א' ה'תשס"ח • 22:47, 12 בפברואר 2008 (IST)

כעת זה מגובה וזה בסדר. לא הבנתי את תקציר העריכה שלך, שכן בפעם שעברה הוספת את המשפט ללא שום מקור. היכן בדיוק הייתי אמור לעיין? ברי"א • שיחה • ז' באדר א' ה'תשס"ח • 23:08, 12 בפברואר 2008 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: המשפט הזה הופיע בערך עד הבוקר ועדיין מופיע במקומות אחרים, בסך הכל שחזרתי חלקית את עריכתו של כותב טרי. להבא, כשאתה מנטר את דף השינויים האחרונים הצץ גם בגרסאות הקודמות של הערך ושקול לחפש סימוכין בעצמך. תודה ולילה טוב, ליאור ޖޭ 23:11, 12 בפברואר 2008 (IST)

אני מבין

ליאור שלום. אני מבין את הרצון שלך להיות פוליטיקלי קורקט. אבל החומר מבוסס על ראיון בעיתון. עם כל הצער זו ההתבטאות של רות גביזון אייל המהולל 23:36, 14 בפברואר 2008 (IST)

אהלן אייל,

זה לא ראיון, זו כתבה של שחר אילן על אותו מסמך. וראיון עיתונאי מצטטים עם סימוכין מלאים - מי הכתב, מי המרואין, איזה עיתון, איזה תאריך, קישור וכו'. אבל עדיף שנדון כאן במקום לשחזר איש את רעהו. ליאור ޖޭ 23:39, 14 בפברואר 2008 (IST)

המסמך, אגב, גלוי באינטרנט ותוכל להורידו מכאן אחרי רישום חינם. ליאור ޖޭ 23:41, 14 בפברואר 2008 (IST)

אני לא מתכוון להתעקש. אתה תורם רבות לערך ואם אתה חושב שהעמדה של רות גביזון לא רלוונטית אז זה בסדר ואני אפסיק לשחזר. אבל לגופו של עניין זה ברור לחלוטין שהיא התכוונה אל העדה האתיופית... כפי שאמרתי ראוי שהערך יבטא גם את הקושי ולא רק את המתוק כפי שקיים היום בערך אייל המהולל 23:49, 14 בפברואר 2008 (IST)

הדו"ח מתייחס למאות אלפי העולים הנוצריים ממדינות ברית המועצות, לעולים ממדינות דרום אמריקה, לאיחוד משפחות בקרב ערביי ישראל, למגוון רחב של קבוצות אוכלוסיה שבני הפלשמורה מהווים מיעוט זעום לעומתן. בערך חוק השבות ציטטתי את גביזון בהרחבה כך שכל קורא יוכל להבין את דבריה ולייחס לה כוונות כרצונו. מיד אנסה לנסח משפט המזכיר את ההתנגדות לחוק במתכונתו הקיימת ומקשר לערך חוק השבות. אמור לי אם הנוסח מקובל עליך.

אני חושב שהעריכות ההדדיות בינינו עוזרת לאיזון הערכים על יהדות אתיופיה, כך שלא יטייחו את האמת הלא נוחה לכל הצדדים. פשוט יש מקורות רבים מאד שבעזרתם אפשר להרחיב את הערכים הללו, כמו עם דו"ח בנק ישראל שציטטת בזמנו, ואיני מתפנה להיעזר בכולם. ליאור ޖޭ 00:05, 15 בפברואר 2008 (IST)

אחרי שנסיים לנסח יחד את המשפט שהוספתי לביתא ישראל#הפלשמורה, אשלב אותו גם בעליית יהודי אתיופיה. ליאור ޖޭ 00:10, 15 בפברואר 2008 (IST)

תודה

על תמיכתך. בברכת הצלחה. ליש 23:03, 18 בפברואר 2008 (IST)

אהלן אריה,

נעדרתי מוויקיפדיה (ומהמחשב בכלל) לכמה ימים. לא שיערתי למצוא בשובי את הדיון המשתלשל בארכיון מפעיל נולד. לאחר שעיינתי בנימוקים שהועלו שם, אני עדיין משוכנע שתוכל להיות מפעיל מערכת מוצלח. קומם אותי במיוחד אזכור החסימה בוויקיפדיה הרומנית, מבלי להזכיר את האנטישמיות הפושה שם, אבל אין מה לעשות בנדון. לילה טוב, ליאור ޖޭ 23:26, 20 בפברואר 2008 (IST)

בון ג'ובי

רק עכשיו יצא לי לראות את הסרטון! אדיר :) ‏Leia‏ 20:38, 19 בפברואר 2008 (IST)

טעם

שלום, הפנת אותי למאמרים בנושא חוש הטעם אבל למאמר מ-annual reviews הגישה בתשלום. יש לך דרך אחרת להגיע אליו? ועוד שאלה: זה נכון שמלח בישול בריכוזים נמוכים (0.01-0.03 מול) מעורר טעם מתוק? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:03, 21 בפברואר 2008 (IST)

לגבי המאמר, אוכל לשלוח לך אותו בדואל אם אדע את כתובתך. לצורך כך שלחתי לך הודעה דרך דף המשתמש שלך. לגבי מתיקות המלח, הריכוזים שתיארת (10-30~ מילימולאר) מתאימים לריכוז המלחים הכולל במי שתייה. לכן אפשר לאשר מהתנסות עצמית שלך ושלי שלמי מלח בריכוזים הללו יכול להיות טעם מתוק. איני יודע אם המלחים המומסים במים הם האחראים לטעם המתוק וכדאי למצוא לכך מקור עדכני ולא להסתפק בכתוב באנציקלופדיה העברית. במאמר הקצר והחינמי הזה לא מצאתי זכר לכך. ביום ראשון אוכל למשוך את המאמר PMID 17619823, המוקדש כנראה לטעמים של מים. עד אז, אפשר לשאול גם בהכה את המומחה. לילה טוב, ליאור ޖޭ 22:19, 21 בפברואר 2008 (IST)

תודה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:47, 22 בפברואר 2008 (IST)

חלקיק יסודי/אלמנטרי

נראה לי שנדרש קצת יותר דיון לפני שינוי שמו של הערך, וכל הערכים הרבים המקשרים אליו. אין די בחוסר תגובה בשיחת הערך. ‏odedee • שיחה 21:54, 23 בפברואר 2008 (IST)

(אנחה) טוף. אני עוצר את תיקוני הקישורים ומפרסם בלוח המודעות. ליאור ޖޭ 21:59, 23 בפברואר 2008 (IST)

וועדת נבון

שלום,

שמרתי את הדוח במחשבי, אני רק צריך את הדואל שלך כדי לשלוח אותו.‏Ingsoc‏ • שיחה 12:02, 26 בפברואר 2008 (IST)

תודה רבה! הדואל שלי מוסתר כאן:

אני חייב לך טובה, יום נעים, ליאור ޖޭ 12:44, 26 בפברואר 2008 (IST)

שלחתי.‏Ingsoc‏ • שיחה 14:43, 26 בפברואר 2008 (IST)

קיבלתי, נראה מרתק (: ליאור ޖޭ 15:02, 26 בפברואר 2008 (IST)

שירים

קיבלת את הסמס? אתה בא יום חמישי? טוקיוני 17:21, 26 בפברואר 2008 (IST)

ודאי ודאי. סליחה שהתקמצנתי להשיב (: ליאור ޖޭ 17:43, 26 בפברואר 2008 (IST)

מרץ 2008

הודעה חשובה מאדעולם

מאחר ואני עוסק בהיסטוריה הכללית של אתופיה שקשורה גם לביתא ישראל, קראתי את ספרו של דוקטור סטוארט מאנרו-האי (Stuart Munro-Hay), אקסום: ציביליזציה אפריקנית לקראת סוף העת העתיקה (Aksum: An African Civilization of Late Antiquity). שם הוא מתרגם את המומנטם אדטליטנום מיוונית שנכתב במאה ה-6 על ידי מלך אקסומי ששמו לא ידוע. שמתי לב בכתובת שמוזכר השם קאלאה (אולי הכוונה לקאיילה כינוי נוסף ליהודי אתיופיה), המלך האקסומי יצא למסעות כיבוש באזורם:

The Aua and Singabene and Aggabe and Tiamaa and Athagaous and Kalaa and the Samene people who live beyond the Nile in inaccessible mountains covered with snow where tempests and cold are continuous and the snow so deep that a man sinks up to the knees, I reduced to submission after having crossed the river then the Lasine, and Zaa and Gabala, who inhabit very steep mountains where hot springs rise and flow, and the Atalmo and the Beja and all the people who erect their tents with them.

— ציביליזציה אפריקנית לקראת סוף העת העתיקה, עמוד 11.

תרגום.

העמים אוה, סינגבנה, אגבה, טימה, אטגואס, קאלאה וסאמיאן אשר חיים מעבר לנילוס (כנראה הכחול לצידו הצפוני של אגם טאנה - מוצאו של הנילוס הכחול) היכן שההרים אינם נגישים והם בעלי שלג עם סערות קרות שנמשכים עד שהברכים פשוט נעלמים בשלג העמוק (רמז גדול להרי סאמיאן), אני (המלך) דרשתי כניעה של אותם העמים לאחר שעברתי את נחל הלאסין, הזאה והגבאלה ועמיים אשר חיים בהרים התלולים מאוד היכן שיש גיזרים, האטאלמו והבאג'ה, כל אותם אנשים עטפו את האוהלים שלהם (מה שמתבצע כאן הוא למעשה גירוש).

— ציביליזציה אפריקנית לקראת סוף העת העתיקה, עמוד 11.

אוקי הסבר, אותו מלך מיסותרי יצא לקמפיין צבאי צפונית לאגם טאנה באזור הרי סאמיאן ומזכיר את האטגואס שעל פי סטיורט מזוהים עם האגאווים, בנוסף הוא מזכיר את השם "קאלאה" הייתכן שזהוא קאיילה כינוי נוסף ליהודי אתיופיה (השוואה באנגלית בין קאלאה לקאיילה: Kalaa = Kayla), אם כן זהוא האיזכור הכתוב הראשון של מלך אקסומי על יהודי אתיופיה מהמאה ה-6 לספירה ומקדים את הקיסר עמדה ציון.

טוב ליאור אחרי שקראתי קטע זה חשבתי שזה יעניין אותך ואולי ישנו חומר נוסף הנמצא ברשותך שיכול לבדוק ולאשר את הדברים. אליש - שיחה 03:24, 1 במרץ 2008 (IST)

תודה רבה אליש, באמת מעניין מאד. ראשית, לא ידעתי שקיילה הוא אחד מכינויי קהילת ביתא ישראל. שנית, מהערך בוויקיפדיה האנגלית ומחיפוש ברשת הבנתי שהכתובת רק הועתקה במאה השישית ע"י הנזיר היווני קוסמס אינדיקופלוסטס (Cosmas Indicopleustes), שייחס אותה בטעות למלך תלמי השלישי . הכתובת מיוחסת לאחד ממלכי אקסום, אם כי המאמר הזה משנת 1972 טוען שהשאיר אותה מלך ערבי דרום-מערבי. הסתכלתי בספר שציינת בעזרת גוגל ספרים ונדמה לי שבתחתית עמוד 234 מיוחסת הכתובת לתקופת אזנה, מלך אקסום, כלומר לאמצע מאה הרביעית לספירה. בתחתית עמ' 28 של הספר Layers of Time: A History of Ethiopia מייחס פול הנזה את הכתובת למלך סאמבראוטאס (Sembrouthes) שפעל באמצע המאה השלישית לספירה, וכך גם מצטטים בוויקיפדיה האנגלית ממהדורת 1991 של ספרו של ד"ר מונרו-האי. בכל אופן, אין זיהוי מדויק של המלך שחיבר את הכתובת.

כפי שמצוין בוויקיפדיה האנגלית, האטגאוס (Athagaous בכתובת זו, או Atagaw בכתובות אחרות לפי [1]) מזוהים עם האגאווים של ימינו, כך שנשמע לי הגיוני מאד ש-Kalaa יתייחס לקיילה כפי שהצעת. לא מצאתי זכר להשערה הזו בספרות המדעית, אבל אולי לא חיפשתי נכון.

אשמח לכתוב איתך את הערך מוניומנטום אדוליטנטום, לפרט שם על כל העסק ולקשר אליו מתוך ביתא ישראל. כל טוב, ליאור ޖޭ 11:46, 1 במרץ 2008 (IST)

השם קיילה (ממה ששמעתי מזקני העדה האתיופית ומהמבוגרים) עדין בימים מתייחס ליהודי אתיופיה בנוסף לשמות ישראל פלאשה ואייהוד, ולאחר שחיפשתי חומר בספרות המדעית מצאתי אך רובם לא בהשיג ידי, ישנם שם איזכורם לשם קאיילה במיחוד בספר The Hyena People: Ethiopian Jews in Christian Ethiopia ובספר The Falashas: A Short History of the Ethiopian צריך לחקור הדבא ולהתעמק בו, מקור יהדות אתיופיה אם אכן ההשערה נכונה שהם התיישבו בהרי סאמאין צפון אתיופיה יכולה לחזק שני השערות ההגירה מתימן או ההגירה ממצרים ופוסלת שהם היו שבטי אגאווים שהתגיירו במאה ה-15. תודה על ההרחבה אני השתדל לחקור יותר עמוק לתקופה האקסומית באתיופיה ועל השפעותיה על יהודי אתיופיה. אליש - שיחה 18:22, 1 במרץ 2008 (IST)

הייתי רוצה שנמצא מקור שמציע במפורש כי המילה Kalaa או המילה Samene בכתובת שנמצאה באדוליס מתייחסות לקהילת ביתא ישראל, באחת משמותיה. אמנם יש תוצאות בספרות לחיפוש Jewish+Adulitantum, אך איני יודע אם הן מקשרות בין הכתובת לבין היהודים.

הכינוי "אייהוד" משמעו "היהודים", נכון? האם יש משמעות לכינוי "קיילה" או למילה סאמאין? הייתי רוצה להוסיף זאת לערך ביתא ישראל.

אם יש מאמר מסוים שאין לך גישה אליו, נסה לפנות למורט, אולי מהאוניברסיטה שלו יש גישה.

יש שורה של ממצאים אנתרופולוגיים וגנטיים הסותרים את ההשערה כי כל יהודי אתיופיה מוצאם באגאווים שהתגיירו. אין עדיין הסכמה רחבה על השערות ההגירה האחרות וסביר כי היו מספר גלי הגירה במרוצת אלפי שנות הגלות, גם דרך מצרים וגם דרך תימן.

אגב, הרצתי בדיקה סטטיסטית ומצאתי שנכנסים לערך ביתא ישראל יותר מ-1500 פעמים בחודש! אני מתכוון לעבוד עליו אחרי שאסיים לכתוב על פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה, אבל ייקח לי לפחות חודש לכתוב על הפרשה כמו שצריך. ככל שמתעמקים יותר כך ניכר יותר העוול והגזענות שמאחורי הפרשה. אם יש לך חברים שרוצים לעבוד על הערך ביתא ישראל בינתיים, אני אשמח לסייע להם. שבוע טוב ותהנה בצבא, ליאור ޖޭ 22:36, 1 במרץ 2008 (IST)

אמנם באיחור

אמנם באיחור, אבל השבתי לך בדף השיחה של הערך איידס אייל המהולל - שיחה 16:35, 1 במרץ 2008 (IST)

תודה, עניתי שם. ליאור ޖޭ 07:34, 2 במרץ 2008 (IST)

לתשומת לבך

שחזורך את ההשחתה בערך ג'יימס קוק לא היה מלא. כפי שעושים משחיתים לעתים קרובות הם עורכים כמה פעמים, ועל כן אין די בביטול גרסה בלבד ויש לבדוק את הגרסאות הקודמות של הערך ולשחזר לגרסא בטרם ההשחתה. עיון בגרסאות הקודמות של הערך והשוואה ביניהם תבהיר את העניין. בברכה, אורי • שיחה 19:06, 5 במרץ 2008 (IST)

תודה אורי, אך עדיין איני מבין: ראיתי שהאלמוני ערך פעמיים וביטלתי את עריכתו הראשונה. מה ההבדל בין ביטול גרסה זו לבין שחזור לגרסה שקדמה לה? לתשובת אודה, ליאור ޖޭ 19:10, 5 במרץ 2008 (IST)

ההבדל הוא שביטול גרסא מבטל רק את הגרסא, ולא משחזר לזו שלפניה, ולכן שינוייו בעריכה השנייה נשארו על כנם. ראה השוואה זו בין הגרסא לפני שערך לבין זו שלך, אחרי שביטלת את שחזורו. במילים אחרות, כלי הביטול טוב רק על מנת לבטל גירסא אחת, וכשיש יותר מאחת, יש לשחזר. בברכה, אורי • שיחה 19:21, 5 במרץ 2008 (IST)

תודה רבה, אני תוהה כמה פעמים ביטלתי גרסאות כשהתכוונתי לשחזר. כל טוב, ליאור ޖޭ 19:24, 5 במרץ 2008 (IST)

סאמיאן: ממלכת היהודים

לאחר שחפשתי במרחבי הרשת מצאתי את המאמר המעניין הזה שבו דוקטור להיסטוריה אתיופית מצהיר שישנו קשר ברור בין יהודי אתיופיה לאזור הרי סאמיאן שבה התקיימה ממלכה יהודית עצמאית בלי הפרעה של הנוצרים מלפני שנת 300 התקופה הפרוטו-אקסומית שבה הייתה הגירה מסיבית ממלכת סבא (שבא - תימן של היום) לאתיופיה ועד למאה ה-16 שבתקופה זו הקיסר הקתולי סוסוינוס שיכן מסיונרים פורטוגזים בעיירה גורגה דרומית ללב השטח היהודי ולאחר מכן יצא למסעות "תתנצרו או תמות", בשנת 1624 כבש הקיסר סוסוניוס את ישובי עדת ביתא ישראל ושם קץ לעצמאותה המדינית. הוא החרים את אדמות היהודים, מכר רבים מהם לעבדות, הגלה את מנהיג העדה גדעון השביעי והטביל רבים מהיהודים בכפייה לכנסייה הנוצרית. בנו פאסילדס מייסד השושלת הגונדרית הקים את העיר גונדר בגבול השטח היהודי על מנת לחזק את שלטון הנצרות באזור ובכך התרחשה אמהריזציה (נוצרית) של העמים באזור כגון היהודים והאגאווים:

Contrary to the widespread and popular belief about the foreign origins of the Falasha people in Ethiopia, it has been proven that the 'Falasha' were an already recognized group in the pre-Christian Axumite period (before 330 AD). Indeed, according to an Ethiopian historian named Dr. Lapso G Delebo, documents written in both Greek and Ge'ez mention these people and their land by the name "SIMIEN"
(האם הכוונה ל המומנטם אדטליטנום); a sovereign state existing in the estimated time between 300 until 1632 Gregorian Calendar.

These people and state fought for their survival with the neighboring states; and were geographically located between Tekeze and Abay Rivers. After surviving a devastating war with Atse Yis'haq (1414-1429) for their independence as well as other things, they were given the label "FALASHA" (meaning Migrant, Newcomer or Stranger) by their political and land rivals. Eventually, they began to call themselves "Jews" or "Bete-Esra'els", alternating between the two names.

Though many things happened in this vast span of time, much of our history is missing due of various factors. We are thus unfortunate in being unable to identify much of what happened in our past. One of the mysterious periods in the region's history is the time between 320 and 1332 (i.e. for 1000 years) where the Falashas appear to be a virtual 'nonentity' in terms of what's available to us by way of historical record. Yet according to Dr. Lapso, within this long millennium, we can be sure of two major events having happened. First, because of the spread of Greco-Roman influence in Ethiopia and its accompanying introduction of the Bible, the northern, pagan neighboring states and inter-related people of Axum-Tigre, Simien-Falasha, Agaw-Amhara began a historical process of religious-cultural inter assimilation. These people soon adopted the ancient Middle Eastern Jewish history and culture, particularly the Genesis belief, because of the influence of their religion (the new Christianity) and incorporated it with their own traditional beliefs. Secondly, the fall of the Axumite Kingdom occurred, which was then substituted by the 'Zagwe' dynasty (the then meaning in Ge'ez was 'Ze-Agaw'). The historical institution of the statehood and its development process is not identified to this date.

Despite the fact of the nativeness of the Simien-Falasha people and their state mentioned previously, several local and foreign writers stress the literal meaning of the 'Falasha' name, forging their theory to strengthen the beliefs that;

— לחץ כאן לאתר ממנו מצוטט דבר זה.

―אדעולם (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מצוין אליש! עכשיו עלינו לאתר את המקורות עליהם מסתמך הדף הזה. הם מזכירים שלושה מקורות, שאת שלושתם לא מצאתי:

1. Dr Lapso Ge.Delebo, "Historical foundations and evidences on Ethiopia.

2. Hess, "Falasha History"

3. Tekle Sellasie; " The story of Susenious"

לגבי לאפסו דלבו - הצלחתי לאתר כמה ספרים שהוא כתב באמהרית:

1. YäItyop’ya yäGäbar Ser’atenna Jemr Kapitalizm (Ethiopia’s Feudal System and Nascent Capitalism), 1900-1966, Commercial Publishers: 1983. - כנראה לא רלבנטי לנו, נזכר כאן וכאן
2. YaItyopya yamakara seratna yaיtera teyaqי - כנראה לא רלבנטי לנו - נזכר כאן
3. YäItyop’ya Räjzem yäHezbenna yäMängest Tarik, Vol. 1, Commercial Publishers: 1992. - לא רלבנטי לנו, נזכר כאן תורגם ל- Letters from Ethiopian Rulers (Early and Mid-Nineteenth Century), trans. David L. Appleyard and A. K. Irvine, annotated by Richard K. P. Pankhurst, Appendix by Bairu Tafla, Oxford: 1985 (HC, dust jacket).

בנוסף מצאתי ספר אחד שלו באנגלית, שגם הוא לא קשור לענייננו:

1. The Italo-Ethiopian War of 1887-1896: From Dogali to Adwa - באמזון

את הספר/מאמר שהם מזכירים לא הצלחתי למצוא ואין לי מושג איך הוא נקרא באמהרית. אולי כדאי לשאול אותם?

לגבי הס - הכוונה כנראה לרוברט הס שכתב את המאמר הזה על מסע בנימין מטודלה למזרח אפריקה:

http://links.jstor.org/sici?sici=0021-8537(1965)6%3A1%3C15%3ATIOBOT%3E2.0.CO%3B2-G

לא הצלחתי למצוא את הספר/מאמר שהם מזכירים.

לגבי טקלה סלאסי - לא הצלחתי למצוא אותו ואת המאמר שהם מזכירים, אולי גם הוא באמהרית.

בקיצור, לא מצאתי כלום אבל בזכותך יש לנו קצה חוט חשוב ביד ואפשר להתקדם. שבוע טוב, ליאור ޖޭ 08:32, 9 במרץ 2008 (IST)

הערך הרי סאמיאן בויקי-אנגלית , מי תרגם את הערך לא הזכיר את ההתייחסות ליהודי אתיופיה ולמומנטום אדליטיום.

The Semiens are remarkable as being one of the few spots in Africa where snow regularly falls. First mentioned in the Monumentum Adulitanum of the 4th century AD (which described them as "inaccessible mountains covered with snow" and where soldiers walked up to their knees in snow), the presence of snow was undeniably witnessed by the 17th century Jesuit priest Jerónimo Lobo.[1] Although the later traveler James Bruce claims that he had never witnessed snow in the Semien Mountains, the 19th century explorer Henry Salt not only recorded that he saw snow there (on 9 April 1814), but explained the reason for Bruce's failure to see snow in these mountains -- Bruce had ventured no further than the foothills into the Semiens.[2]

Despite their ruggedness and altitude, the mountains are dotted with villages linked by tracks. Historically inhabited by Ethiopian Jews (or the Beta Israel), who after repeated attacks by the zealous Christian Emperors in the 15th century withdrew from the province of Dembiya into the more defensible Semien mountains.

בנוסף מצאתי מאמרים נוספים כגון כאן, ספר המתיחס להרי סאמיאן ולביתא ישראל - אני מהמר על ספר זה, ישנם גם את המאמר הזה.

בנוגע לערך ביתא ישראל הרחבתי אותו, בנוגע להתיחסות של הקיסרים פאסילדס, סוסוינוס, זרע יעקב ועמדה ציון הראשון. בערך על ידהודי אתיופיה צריך להזכיר את ההתיחסות של האנשים בנימין מטודלה, הנוסע האנגלי ג'ימס ברוס, ראובן קשאני, יוסף הלוי ועוד לביתא ישראל.

אליש - שיחה 10:08, 9 במרץ 2008 (IST)

ההרחבה מרתקת, אשתדל לערוך אותה הערב. השלמתי בעזרתה חלקית את הרי סמיאן שתרגם אורי אך עדיין לא התייחסתי שם למוניומנטום אדוליטנטום (מתאים לך לכתוב איתי את הערך הזה בפסח?).

לגבי הספר של קפלן, מהדורת 1992 שלו (ISBN 081474625X) מוחזקת בשש ספריות בישראל ונזכרת בדף המיזם שלנו. מהדורת 1995 שלו (ISBN 0814746640) מצוטטת הרבה בוויקיפדיה האנגלית אבל לא מצאתי עותקים שלה בארץ. אני תוהה אם יש דרך למצוא את הספר הבא:

Idrís, Muhammad Jalál, Yahúd al-Faláshá: Asúlahum wa Ma’taqadátahum wa ‘Aláqátahum bi-Isrá’il, Madbuli: 1993.

שנזכר כאן. ליאור ޖޭ 11:12, 9 במרץ 2008 (IST)

לעניין בנימין מטודלה

בנוגע לבנימין מטודלה, קראתי עכשיו את המאמר של רוברט הס ולדעתו בנימין לא מתייחס ליהודי אתיופיה אלא ליהודים ממקומות אחרים. הוא מזכיר את קרלו קונטי רוסיני (Carlo Conti Rossini, 1912) שטען כי בנימין מתייחס לפלאשה וטוען שאינן הגיוניות. קונטי והס מסתמכים על תרגומים של סיפורו של בנימין, בעוד לנו יש את המקור. הקטע שנוגע לנו מתחיל בסוף עמוד 26 במסמך ה-PDF:

ומשם שמונה ימים להודו אשר ביבשה הנקרא בעדאן והיא עדן אשר בתלסר ובה הרים גדולים ושם מישראל הרבה ואין עליהם עול גוים ולהם ערים ומגדלים בראשי ההרים ויורדים לארץ המעטום הנקראת לוביא והיא ממשלת אדום והבז הלובים אשר בארץ לוביא ונלחמים עמהם היהודים ולוקחין שלל ובזה ועולין אל ההרים ואין אדם יכול להלחם עמהם ובאים שם מאותם היהודים אשר בארץ עדא רבים לארץ פרס וארץ מצרים ומשם לארץ אסואן מהלך עשרים יום במדבר שבא על נהר פישון היורד מארץ כוש

— עמוד 26

הקטע מסתיים בחלק הימני של עמוד 27 במילים "ומחלואן דרך יג' ימים לקוץ המדינה היא ראש תחלת מצרים ובה כמו שלשים אלף יהודים". אדלר טוען שהמילה "המעטום" שהדגשתי היא שיבוש של המילה "המישור", כלומר התייחסות למישורי חבש. קונטי טוען שהמילה "המעטום" היא שיבוש של אקסום. הס חולק על שניהם וטוען שהמילה "המעטום" היא שם שהיה מוכר באותה עת בין היהודים לשבטי "Ma'addam" או "Ma'add" בצפון ארץ ערב. הס מציע שבנימין מטודלה בלבל את חבל Ma'adam לחופי הים האדום עם אזורים בשליטת שבטי Ma'add בעמק הנילוס:

"Benjamin might easily have confused the Ma'adam coastal plain with the Ma'add-occupied areas in the Nile Valley that were foremerly part of Christian Nubia."

בעמוד 22 למאמרו מוסיף הס:

Somewhat more developed were the Arab tribes of the Ma'adam and the Beja, who lived a nomadic life and, apparently with impunity, frequently raided the sedentary peoples of the Nile Valley. No mention is made of kingship, and we may assume with a fair degree of certainty that their political organization was tribal. Again, this would rule out the Falasha, who, according to their own traditions, had a fairly clearly defined dynastic succession of kings and queens, at least in the tenth and seventeenth centuries, and probably in the twelfth as well.

— רוברט הס, שם

לאור הדברים הללו ולאחר שקראתי את המקור העברי, אני נוטה להסכים שבנימין מטודלה לא שמע על יהודי אתיופיה במסעותיו בתימן ובמצרים. אבל אולי פספסתי מקורות אחרים וקטעים אחרים מסיפורו, ממנו קראתי רק חלק קטן. כל טוב, ליאור ޖޭ 20:13, 9 במרץ 2008 (IST)

ג'אז

הייתכן? האם יש מאזין ג'אז שפספסתי? אתה באמת מאזין לג'אז נכון? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 20:11, 10 במרץ 2008 (IST)

כרגע אני מאזין ל-Ceora של לי מורגן. אבל בכללי, אפשר לומר שכן (: ואם תרשה לי לענות בשאלה על שאלה - לאיזו מהן ללכת בהינתן שדייב דאגלס חביב עלי במיוחד? ליאור ޖޭ 20:16, 10 במרץ 2008 (IST)

לי מורגן, הוא אחד המוזיקאים הגדולים ביותר בהסטוריה, לרוע המזל הוא לא מקבל את הקרדיט הראוי לו, לדעתי. קודם כל אני מאושר לדעת שאני לא לבד כפי שחשבתי! חוץ מזה בקשר לשאלתך, זה קשה לחזות בסגנון הזה, אבל הייתי אומר ללכת אחרי לבך, קוברה נראה לי הכי מעניין... נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 20:56, 10 במרץ 2008 (IST)

אתה מוזמן לפנות אלי בכל עת בענייני ג'אז. אמנם אני מתעצל ומתרשל בכתיבתי עד אין קץ, אבל תמיד שמח לרחרח סביב ערכים מוסיקליים. זה עתה הזמנתי כרטיס לקוברה ונראה מה ילד יום. שלך, ליאור ޖޭ 18:57, 11 במרץ 2008 (IST)

Sunny

ליאור שלום רב, אני מבקש להביע תרעומת רבה מכך שערכת את השיר של בוני אם בשם SUNNY. לכשעצמו,התיקון בתרגום שעשית הוא איננו נכון. כאשר מבצעים תרגום חופשי אמנם אין צמודיםפ בצורה דווקנית למילות השיר כול עוד מועבר המסר. בד בבד, באם ניתן והדבר אינו מאבד את המשמעות אז נצמדים לטקסט. הפירוש החופשי שנתת והתרגום שביצעת בכלל אינו קשור למילות השיר ולמסר של אותה שורה לפיכך מהווה טעות ועוות את המשמעות הכוללת. זאת ועוד, מעבר לאמור, למה הורדת את הבית ? אבקש שתתקן את המעוות למצב שהיה לפני הבקרה שערכת על השינוי הנכון שביצעתי. user name:גבע ניר

אהלן ניר,

אני שמח שנרתמת לשיפור הערך Sunny.

השורות המקוריות בשיר היו:

My life was torn like a windblown sand, then

the rock was formed when you held my hand. (יש הבדלים קטנים בנוסח בין מאות האתרים שמציגים את המילים)

עד שלשום השורות הללו תורגמו ל:

קרעי חיי כמו חול נושב

נוצקו לסלע למגעך

אתה שינית זאת ל:

חיי נקרעו כמו קצה חוט קרוע המתנופנף ברוח

נוצקו לסלע למגעך

ואני שיניתי זאת ל:

חיי ניתקו כחול נושב, איך

סלע נוצק למגעך

לעניות דעתי, קשה לבטא את המילים "חיי נקרעו כמו קצה חוט קרוע המתנופנף ברוח" בתיבה שאורכה זהה ל-"שקע האובך, כעת בהיר". אבל אתה מוזמן לפנות לכותבים אחרים (בדף השיחה של הערך, או בדף השיחה שלהם, או בלוח המודעות) ולבדוק אם לדעתם התרגום שלך מוצלח יותר. מי יודע, אולי נביא לשיפור התרגום של השיר כולו.

לשאלתך "למה הורדת את הבית?" אין לי תשובה טובה מאחר ולא ידוע לי על בית שירד, בטח לא ביומיים האחרונים. אתה מוזמן להחזיר את הבית כדי שאבין במה מדובר.

כל טוב, ליאור ޖޭ 05:52, 13 במרץ 2008 (IST)

שכוייח

בס"ד
תחזקנה ידך על שמירת הלשון של הערך לשון נקיה, ערך החשוב לכולנו ושהייתה לי הזכות לתרום רבות לבנייתו וגם לך! בברכה, יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים •הסבר פניך לחדש! וגם לותיק!*כמה חדשים קיבלת היום? • ו' באדר ב' ה'תשס"ח • 09:54, 13 במרץ 2008 (IST)

תודה יהודה! בעזרת השם בעוד שבוע אתפנה לתרומות נרחבות יותר למרחב הערכים. שלך, ליאור ޖޭ 11:07, 13 במרץ 2008 (IST)

הערה

בעניין מטבח ימי הביניים - הקפדתי להשתמש בספרים שהם נגישים בישראל, ונמצאים בספריות נגישות (ספריית אוניברסיטת ת"א ובית אריאלה). ככלל, אין להפנות לספרים שאינם בנמצא כאן. דרור - שיחה 18:49, 13 במרץ 2008 (IST)

אהלן דרור,

בימי אמזון וכשיש לנו קוראים בתפוצות, אין להשמיט מקורות שאינם נגישים בישראל, מה גם שהנתון הזה משתנה עם השנים. מדבריך אפשר להבין מדוע יש לציין גם מקורות פחות מוצלחים כאשר הם נגישים יותר. מאותה סיבה, כשאני מוצא מאמר מדעי וכתבה עיתונאית המצטטת חלקים ממנו, אני משתדל לציין את שניהם בערך כי לרבים מקוראינו אין גישה לכתב העת המדעי. כל טוב, ליאור ޖޭ 19:40, 13 במרץ 2008 (IST)

הארץ

רק בישראל נהוג לכנות את ישראל כ"הארץ". איך קוראי העברית תושבי נסיכות סילנד יבינו את העריכה הזו? האם תקציר העריכה "עולים רק ארצה" אומר שעולים רק לנסיכות סילנד? דולב • שיחה 16:30, 14 במרץ 2008 (IST)

זו ויקיפדיה העברית ולא ויקיפדיה הישראלית, על כך אין בינינו כל מחלוקת. המונח עלייה, או עלייה לארץ ישראל, ציין מאז ומתמיד את הגירתם (או חזרתם או בואם) של בני עם ישראל לארץ ישראל. לנסיכות סילנד אפשר רק להגר (רצוי באמצעות מסוק). אם הסילנדי היקר שלנו (או הסילנדית היקרה עוד יותר) מתקשה בהבנת המילה ארצה, הוא (וגם היא) יכול לצלול לכחול ולהחכים. אם חלילה לא השתכנעת, אפשר לשתף כותבים (וכותבות) נוספים (ונוספות) בדיון. שבת שלום ומבורך, ליאור ޖޭ 16:54, 14 במרץ 2008 (IST)

אגב, אם נסיכות סילנד תאמץ אף היא את המונח עלייה לציון ההגעה אליה, אני מוכן לשקול חיובית ביותר את תיקון הערך עלייה והעריכה הנדונה גם יחד. כל טוב, ליאור ޖޭ 16:57, 14 במרץ 2008 (IST)

מזמין אותך להשתתף בדיון בויקיפדיה:בוט/בוט החלפות/אולם דיונים#"עלה ארצה" ← "עלה לישראל" או "עלה לישראל". דולב • שיחה 23:51, 14 במרץ 2008 (IST)

פורטל:גוף האדם/הידעת?/קטעי הידעת

דרושים קטעים חדשים. תוכל לעזור? אם לא לכתוב אותם במלואם (שהרי עצלן אתה), אסתפק ברעיונות בלבד. יוספוס • שיחה 23:57, 14 במרץ 2008 (IST)

תודה יוסי, הוספתי את הדף לרשימת המעקב הנמרצת שלי. בדיוק קראתי על תקרית פוקמון לקראת סמינר שאני עומד להעביר. מסתבר שאפילפסיה רגישת-אור נפוצה בקרב נשים פי 2 לערך מאשר בקרב גברים. בשנת 2007 בדקו אם זה בגלל המגוון הגדול יותר של הפיגמנטים ברשתית הנשית ומצאו שלא - כך שהרגישות הנשית הגבוהה יותר היא עדיין בחזקת תעלומה. זה נשמע כמו בסיס לקטע?

פרט לכך, אני מציע לגנוז את קטע 17 שאינו מדויק כל כך, לפחות עד שיקומם המיוחל של מוח ותא עצב.

ומכיוון שלא זכרתי אם ראיתי עצלנית חומת-גרון או חיוורת-גרון במרז'ו, עם עצלן חמוד חבוק לחזהּ, הרחבתי את מרז'ו קמעה. ליאור ޖޭ 07:33, 15 במרץ 2008 (IST)

אפשר גם לזרוק מילה על מערכת העצבים המעית ובה תאי עצב רבים יותר מבחוט השדרה, מוליכים עצביים דומים לאלה שבמערכת העצבים המרכזית וקשר לא ברור לתחושות בטן ולדיכאון.

אפשר גם לספר מעט על תופעות תוך-עיניות כמו ראיית כוכבים וצפצפים , או איך שלא קוראים להם.

ואפשר לספר על תוצא פורקינייה ולהכביד על רגשות האשם שלי בנוגע לראייה וראיית לילה. מי יודע, אולי בפסח אשוב לכך.

טוב, אני חוזר לעבוד על הסמינר. יום נעים, ליאור ޖޭ 07:48, 15 במרץ 2008 (IST)

תודה רבה! זכור לי שהסיבה העיקרית לארכוב של קטע 17 הוא מצבם של מוח ותא עצב וזו פריבילגיה שפורטל גוף האדם לא יכול להרשות לעצמו. ערכים רבים מספור נמצאים במצב לא כל כך טוב.

דרך אגב, אם אני זוכר נכון, העין שולחת דחפים עצביים במצב של אין-אור ולא במצב של יש-אור. אני זוכר נכון? וגם יותר דחפים עצביים נשלחים מגבולות של קונטרסט ופחות ממשטחים אחידי צבע (ולכן הרגישות הגבוהה לתנועה בשדה הראיה שכן הגבול חולף על פני שטחים רבים), מדויק? יש ערכים מתאימים לקטע כזה? יוספוס • שיחה 11:20, 15 במרץ 2008 (IST)

בכיף. קטע 17 שגוי בזכות עצמו - תאי העצב שנוצרים לא נועדו להחליף את כל תאי העצב המתפגרים. יש גם תהליכים התפתחותיים תקינים שכרוכים ברצח המוני של תאי עצב. ובכלל, תאי עצב לא נולדים שווים והנימה הכמותית של הקטע לא משקפת זאת - מחלת ALS למשל נגרמת מפגיעה באוכלוסיה מצומצמת יחסית של תאי בץ . גם המספרים המופיעים בקטע לא מאומתים. בקיצור, כפי שאמרתי לחגי, בזמן שייקח לנו לשקם את הקטע הזה אפשר לכתוב חמישה קטעים מעניינים ומהימנים יותר.

התיאור שזכרת בקשר לתאי הגננגליון ברשתית בערך נכון, אבל לא מדויק. ערך המפתח לנושא הוא שדה קלט שכתב בנצי. מפורט שם סיווג של תאי עצב לפי קצב הירי שלהם כשהגירוי מופיע (או נעלם) ממרכז (או משולי) שדה הקלט שלהם. יש יותר תאי OFF מתאי ON ברשתית האנושית ולפני חודש שמעתי לראשונה הרצאה מפי Vijay Balasubramanian שמציעה הסבר מרתק מדוע זה ככה. מסתבר שהשכיחות היחסית של סוגים שונים של תאי הגנגליון ברשתית תואמת את הסטטיסטיקה של אור וחושך בנוף טבעי. אם בנוף טבעי הקטעים הבהירים גדולים יותר בממוצע מהקטעים החשוכים, תמצא שלתאי ON יש שדה קלט גדול יותר בממוצע מלתאי OFF. יחס השטחים הממוצע בין הקטעים הבהירים לקטעים החשוכים תואם את יחס השטחים הממוצע בין שדות הקלט של תאי ON לשדות הקלט של תאי OFF. בזכות זאת מושג חיסכון מטבולי - דחפים עצביים עולים אנרגיה והרשתית ממזערת את ספיקת הדחפים העצביים שהיא צריכה לשלוח. סביר להניח שהמשפטים האחרונים שלי מתובלים בשגיאות מביכות, אך אפשר למצוא מה נכון בעזרת המאמרים של מר באלאסובראמאניאן (PMID 12463343, [2], [3]). אבל אני לא אעשה זאת בקרוב (: ליאור ޖޭ 12:30, 15 במרץ 2008 (IST)

פורטוגזית יהודית

שבוע טוב ליאור, ראיתי שאתה מחפש מקורות לטענות שנכתבו בערך שפות רומאניות יהודיות בהקשר לשפה פורטוגזית יהודית. מצאתי מקור שדן באריכות בשפה זו ואני מציע שתסרוק אותו לצורך העניין. בברכה - ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • ט' באדר ב' ה'תשס"ח • 09:23, 16 במרץ 2008 (IST)

שבוע טוב ומבורך ברי"א. תודה על המקור, כדאי לשלב אותו בגוף הערך, לצד המקורות עליהם הוא עצמו מסתמך. אני בסוג של חופשת ויקי בלתי מוצהרת עד יום שישי, אז אשתדל לעמוד בפיתוי לעשות זאת בעצמי (: אני מאחל לך חופשה פוריה ודלה ברענון רשימת המעקב. בהוקרה, ליאור ޖޭ 18:11, 16 במרץ 2008 (IST)

שדרות

יש לי רצון עז לצאת לשדרות עבור ויקיחדשות. אפשר לארגן משהו? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:27, 17 במרץ 2008 (IST)

מגניב. מצדי אפשר ביום שישי הזה, בהנחה שלא נסתובב עם קרטוני "באתי להזהוצ עם שדרוצ" על החזה ולא נרביץ קניות לשבת. ביום שישי שאחריו אני תפוס ובזה שאחרי אחריו פנוי. גם בשבתות הולך. ליאור ޖޭ 05:35, 17 במרץ 2008 (IST)

המממ... בעיה. סופי השבוע שלי הולכים הפוך משלך. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:07, 17 במרץ 2008 (IST)

אררג... בעוד שבוע אתפנה בשעות אחר הצהריים המוקדמות, באזור ראשון לציון. רק בשבוע הבא אדע מאיזו שעה אני פנוי. כאמור, בשבתות אני פנוי אך איני יודע עד כמה שוממות שדרות שדרות בשבתות. ליאור ޖޭ 10:34, 17 במרץ 2008 (IST)

אז נדבר שבוע הבא. חוששני שגם אז עדיין יהיה רלוונטי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:46, 17 במרץ 2008 (IST)

לעניות דעתי יהיה עניין חדשותי בשדרות גם בעוד חודש. ואיני מאמין שההפגזות ייפסקו עד אז. אם לא יסתדר בשבוע הבא, בטח נמצא זמן פנוי משותף בפסח.

אהבתי את כתיבתך כאן ואשמח אם תציג את הדברים איפשהוא במרחב המשתמש שלך כדי שאוכל לקשר לשם. יום נעים, ליאור ޖޭ 06:55, 18 במרץ 2008 (IST)

אכן, נראה שלצערנו יהיה עניין חדשותי גם עד פסח. לגבי הדברים - תודה על המחמאה, אבל לא מדובר במשנה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:56, 18 במרץ 2008 (IST)

בדומה למילים "פרלמנט" ו-"כיכר העיר", גם המילה "משנה" גדולה על ההגיגים הפזורים בדפי המשתמש. לדעתי יש מספיק אנשים בקהילה שישמחו לעיין בדבריך מפעם לפעם ולהרהר בהם, כדי להצדיק קישור נוח. כמובן שבדף המשתמש אין צורך להזכיר את הדמויות המעורבות בתקרית המסוימת הזו. ובכל מקרה, רצונך כבודך. ליאור ޖޭ 12:00, 18 במרץ 2008 (IST)

טוף, יש לי תשובה: ביום שישי הבא אהיה פנוי להובלות בסביבות 12:30, אי שם בצפון-מזרח ראשון לציון. אם תחליט להפליג לשדרות, אגייס מכונית עבירה במיוחד לטובת העניין. ליאור ޖޭ 14:27, 18 במרץ 2008 (IST)

לא טוף, אני בשדמות דבורה, מהמקומות הנאים בארץ. אני עדיין מאוד רוצה לבקר בשדרות, אחזור אליך כשיהיה לי לו"ז קצת יותר סביר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:34, 18 במרץ 2008 (IST)

משפט נתר

הועבר לשיחה:מכניקה אנליטית#משפט נתר. ליאור ޖޭ 11:10, 22 במרץ 2008 (IST)

כינויי ביתא ישראל

שלום ושבוע טוב ליאור.

שמתי לב השם יהודים כלפי ביתא ישראל שומש לראשונה על ידי הקיסר עמדה ציון הראשון שנלחם באנשים שהם "כמו יהודים" (געז: קאמה אייהוד) וביתא ישראל השתמשו בשם יהודים רק לאחר הגעתם של הפורטוגזים שקראו להם יהודים. ולכן השאלה הנשאלת היא איך קראו לעצמם יהודי אתיופיה לפני עמדה ציון??, יש לי אולי תשובה מאחר ושנינו קראנו את המאמר הזה אני חושב שיהודי אתיופיה על פי המאמר קראו לעצמם בשם "סאמיאן", נקודה נוספת השם "סאמיאן" משמעו בשפות השמיות האתיופיות בהם געז: הוא צפון, באתיופיה כאשר משתמשים בשם סאמיאן מתכוונים להרי סאמיאן בלבד אך עם אומרים למשל גונדר סאמיאן זון (נפת גונדר הצפונית), ולכן סאמיאן=צפון. מכאן אפשר למשוך את הפירושים ממנו כמו למשל שהמלך האקסומי של המומנטום התכוון לסאמיאן הוא התכוון ליהודים שכך כנראה הם קראו לעצמם (סאמיאנים=צפוניים). מכאן ההקשר התנ"כי אולי הרי אם סאמיאן=צפון ממלכת ישראל= ממלכת הצפון, בהשוואה לממלכה הדרומית=יהודה, אם ככה אולי סיפורי אלדד הדני אינם מונפצים ויש בהם אמת שתושבי הממלכה הצפונית=ישראל התיישבו באתיופיה ושם המשיכו לקרא לעצמם צפוניים=סאמיאן. שאלה נוספת נשאלת איך קראו לעמם תושבי ממלכת ישראל לאחר הפילוג מיהודה, השם יהודים נפסל מכיוון שמתייחס ליהודה וישראליים לכלל ישראל כולל יהודה אז אולי צפוניים=סאמיאנים????. נראה שככל שאני מתעמק על ההיסטוריה האתיופית אני מבין יותר את ההיסטוריה היהודית באתיופיה. לאחר שקראת זאת רצית לשאול אם גם אתה שאלת את עצמך לגבי זה?

ראיתי בערך של ביתא ישראל שערכת אותו מעט ולכן מצאתי אתר על יהודית המלכה מאת אלי אשד.

בנוסף לכך לגבי הערך רשום שם ש:

נבואה נוספת של ישעיהו עוסקת בעלייה לרגל לירושלים של העמים המצויים "מעבר לנהרי-כוש". נבואה זו מתוארכת לתום המצור של סנחריב על ירושלים בימי חזקיהו המלך. במדרש סדר עולם רבה מסופר כי סנחריב פנה מעל ירושלים לדכא מרידה של תרהקה מלך כוש.

זה לא כל כך מונפץ מכיוון שכוש=אתיופיה והמלך הכושי של מצרים תרהקה, בזמן זה מצרים נשלטה על ידי ממלכת כוש ובה נוסדה שושלת מלכים כושית לאחר כיבוש מצרים על ידי אשור המלך של ממלכת כוש Tantamani נלחם כנגד האשורים וניצח אותם ועל פי המדרש בעזרת היהודים. ממלכת כוש על פי הספר האימפריה הכושית הקדומה הייתה איפריה ששלטה בין היתר באזור אתיופיה עד עליית ממלכת סבא (שבא) ולאחריה אקסום שהשמידה אותה ונתנה את השם אתיופיה לאזור חבש דהיום. להוספה צריך גם לקשר בין יהדות תימן לאתיופיה והמלחמות של חמיר ואקסום. אז טוב שהיה שבוע נעים. אליש - שיחה 18:21, 22 במרץ 2008 (IST)

שבוע טוב ומבורך אליש,

הרעיון שלך מעניין מאד. את הציטוט בקשר לתרהקה לקחתי מהמאמר המרתק הזה של מנחם ולדמן. הוא מצטט מספרות חז"ל את הסיפור על שבנא:

בספרות חז"ל מצויה מסורת נוספת באשר לנעשה בתוך ירושלים הנצורה. כשקרא רבשקה, שליח סנחריב, לכניעת העיר, לא היו הכול שותפים לעמדתם העקשנית של חזקיהו וישעיהו. בתוך העיר נוצרו שני מחנות ; האחד - מחנהו של חזקיהו, והשני - של שבנא. סיעתו של שבנא אף הייתה גדולה יותר, ומנתה 130,000, לעומת 110,000 של חזקיהו. אנשי שבנא ביקשו להיכנע ולהשלים מיד עם מלך אשור.

— מנחם ולדמן, גולים ויורדים מארץ יהודה אל פתרוס וכוש – לאור המקרא ומדרשי חז'ל

יחד עם עדויות אחרות שציטטתי בערך ביתא ישראל, נראה כי סיעתו של שבנא הצטרפה למסע המלחמה של סנחריב במלך כוש ומעולם לא שבה. כלומר, נראה שבגרעין הראשוני של קהילת יהודי אתיופיה היתה קבוצה של בני ממלכת יהודה הדרומית (שבטי יהודה ושמעון) ולא רק מממלכת ישראל הצפונית.

יכול להיות שהשם "צפוניים" קשור פשוט לעובדה שהיהודים הגיעו מהצפון - מארץ ישראל, מתימן ומיב - מה דעתך?

אני תוהה על מה כדאי שנכתוב קודם - על שבנא, על תרהקה או על יהודית המלכה סוף סוף. כשכותבים על יהודית אפשר להשתמש במקורות שציין אלי אשד, אך צריך להיזהר לא להסתמך בלעדית על מה שהוא כותב - אני מכיר מאמרים קודמים שלו ולפעמים יש בהם הפרזות ושגיאות.

בזכות העבודה הנהדרת שלך אפשר לכתוב עכשיו ערכים על מנהיגי ביתא ישראל לדורותיהם, עם קישורים כחולים לקיסרי אתיופיה ולמלכי אקסום מתקופתם. אתמול ניסיתי לגייס כותבים נוספים למיזם דרך פורטל יופי ואני שוקל לכתוב גם לאתר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. יש לך עוד רעיונות למי אפשר לפנות? חג שמח, ליאור ޖޭ 19:12, 22 במרץ 2008 (IST)

מפה המראה את אזור כיאנאום (Cyeneum).

מפת מזרח אפריקה בשנת 1450 לפנה"ס עם כוש

סנאר גובל בדרום מזרחו בקווארה

חג שמח ומבורך גם לך.

כנראה אולי שאתה צודק, אבל אל תשכח שממלכת ישראל חרבה לפני יהודה, כך שיהודי אתיופיה הגיעו לאזור אתיופיה לפני המקרה של שבנא, כך אולי שהיה גרעין ממלכת ישראל עוד לפני זה, לפי מפות עתיקות של סודאן על ממלכת כוש ייתכן כי מסורת של חלק מיהודי אתיופיה, שהיהדות הגיע לקווארה ומשם התפשטה לאזורים נוספים, היהדות הגיעה ממדינת סנאר שבסודאן שמזוהה על ידי היסטוריונים ועל ידי השיוט בים האריתראי כאזור כיאנאום (Cyeneum).

לגבי ממלכת ישראל והגעת היהדות עוד לפני פיצול הממלכה, אל תשכח את האתוס האתיופי הכברה נגסט ששם מתואר מסעה של מלכת שבא, על בנם המשותף "אבן אל חכים" (מנליק) וחזרתם עם פמלייה גדולה יחד עם ארון הברית שהוחבא באגם טאנה אזור הנקרא יותר מאוחר "אגא" על ידי קוסמס אינדיקופלוסטס. מקרה זה מתוארך למאה ה-8 לפנה"ס שהיא גם שנת עלייתה של ממלכת סבא.

אז לפי מה שאני חושב נראה כי חלק מעשרת השבטים הגיעו לממלכת שבא (סבא) ומכיוון שממלכת סבא שלטה על אזור הים האדום יהודים הגיעו לממלכת ד'מאט שהייתה למעשה גרורה או מדינת חסות סבאית (אולי בגלל זה המדרש מזהה שני ממלכות שבא?? והיסטוריונים כגון יוספיוס פלביוס זיהו את אתיופיה עם שבא).

ובכן לאחר המצור על ממלכת יהודה בזמנו של סנחריב הייתה הגירה יהודית נוספת לאזור אתיופיה הפעם מאזור מצרים דרך ממלכת כוש עובר בקווארה ומדינת סנאר שבסודאן, (כיאנאום) לאזור "אגא". אגב ישנו מאמר שאני הייתי רוצה שתקרא לחץ כאן למאמר על הגירות העמיים מתימן לאזור אתיופיה. ישנו גם משהוא מעניין יותר שיהודי אתיופיה כמעט ולא השתמשו בשם יהודים שהתייחסו לעצמם ועל פי מבוגרי העדה הם התיחסו לעצמם בשם "ישראל" ולא יהודים, רמז נוסף לממלכה הצפונית.

שאלה נוספת שאני מעלה ומבלבלת את העניין היא לגבי "ארץ חוילה" שמזוהה על ידי אלדד הדני ויוספיוס פלביוס והיסטוריונים נוספים בשטח אתיופיה של היום נרמז שארץ חויליה בעלת זהב, אולי הכוונה לאזור בנישנגול-גומאז, סנאר וקווארה שמזוהה בתקופה האקסומית כאזור כיאנאום (Cyeneum)????.

אליש - שיחה 22:27, 22 במרץ 2008 (IST)

בוקר טוב אליש,

תודה על המאמר, באמת מעניין. ממצאים תורשתיים ראשוניים תומכים בהשערה על מעבר אוכלוסיות על פני באב אל מנדב שוב ושוב לאורך ההיסטוריה. זה מתאים לתיאור המלחמות ויחסי הסחר בין הממלכות השונות שהשתרעו משני צדי המיצרים. ראה למשל את שני המאמרים החופשיים האלה - [4],[5]. מאמר שלישי [6], שאשלח לך אם תרצה, מציע שיש קירבה תורשתית מסוימת גם בין יהודי תימן ליהודי אתיופיה, אך הוא מייחס אותה למגע של כל אחת מהקהילות עם האוכלוסיה הלא-יהודית השכנה. למשל, אם גם יהודי תימן וגם יהודי אתיופיה מגיירים לעצמם נשים מקומיות, ובין האוכלוסיות המקומיות מהן נלקחו הנשים יש קירבה תורשתית, אז עם השנים תימצא קירבה תורשתית בין יהודי תימן ליהודי אתיופיה. בכל אופן ממצאי המחקר הזה ראשוניים בלבד ומחבריו נזהרים מלהציע מסקנות חד-משמעיות בנושא.

אני מציע שתרחיב בביתא ישראל#מוצא העדה על המקורות השונים להגעת יהודים לאתיופיה - חורבן ממלכת ישראל, מצור סנחריב, המרד הגדול, המלחמות בין ממלכת אקסום לממלכה הביזנטית וכל מה שביניהן. אם תשלח לי דואר אלקטרוני, אוכל לשלוח לך מאמר מעניין מאד על ועידת רמלה משנת 524 לספירה:

http://links.jstor.org/sici?sici=0022-2968(196404)23%3A2<115%3ABTCORA> (הקישור שבור, למאמר קוראים Byzantino-Arabica: The Conference of Ramla, A. D. 524 והוא נכתב על ידי Irfan Shahid בשנת 1964)

במאמר מסופר על הניסיונות של רבנים מארץ ישראל לתמוך בממלכה יהודית בחצי האי ערב, שהובסה ע"י כוחות נוצריים מאתיופיה.

יצרתי את הפיסקה ביתא ישראל#כינויי הקהילה בעקבות דבריך על השם קיילה. אולי כדאי שתרחיב גם אותה עם עדויות מזקני העדה. אם צריך, אפשר לפרסם את העדויות עצמן בפורטל יופי ולקשר אליהן מהערך.

שיהיה לך שבוע קל בצבא, ליאור ޖޭ 07:34, 23 במרץ 2008 (IST)

הציור השבועי לילד

הי ליאור, ניסיתי וניסיתי, אך לא הצלחתי למצוא את הצפרדע בתמונה. תגלה לי? ST∙אסתר - שיחה 01:02, 23 במרץ 2008 (IST)

הו אסתר, ברוכה הבאה למועדון (: לפני שאת מוותרת, קבלי רמז - הנה התמונה המקורית והתמונה שאחריה מסגירה איך נראית הצפרדע. שתי התמונות שאחריה מסגירות צפרדע דומה אך שחומה יותר. רוצה לשמוע איך המדריך שלי גילה אותן?

אגב, ראיתי שפצחת במבצע העברה מבורך של תמונותייך לוויקישיתוף. אני פרשתי מוויקישיתוף בזעף (1,2) ומקווה שהמדיניות שם תשתנה לפני שארד מהעץ (: ליאור ޖޭ 07:43, 23 במרץ 2008 (IST)

ליאור מדהים!!! - "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית, מלאה הארץ קנינך" תודה! יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים •הסבר פניך לחדש! וגם לותיק!*כמה חדשים קיבלת היום? • ט"ז באדר ב' ה'תשס"ח • 09:43, 23 במרץ 2008 (IST)

תודה יהודה (: בפרפרזה על אימרה חסידית מפי אם-סבתי זכרונה לברכה - גם אם המשיח רוכב על צפרדע מוסווית ביער האמזונאס ולוקח דרכים עוקפות כדי לא לחשוף אותה, הוא כבר היה צריך לבוא. שבוע טוב, ליאור ޖޭ 10:23, 23 במרץ 2008 (IST)

אוקייייי זה לקח זמן אבל בסוף מצאתי בעקבות הרמזים :) וואו. איך באמת הוא זיהה אותה? היא בטח זזה...? יש לי הצעת ייעול: אולי תעלה גרסה נוספת של התמונה גזורה לאזור יותר קטן סביב הצפרדע? זה יתן קצת יותר סיכוי לאנשים למצוא אותה (לפחות לצורך הערך הסוואה בבעלי חיים). ST∙אסתר - שיחה 05:17, 31 במרץ 2008 (IDT)

התשובה הקצרה היא: אין לי מושג. והתשובה המפורטת: הלכנו ביער ופתאום פרנסיסקו נעצר. כלומר, הוא הבחין בצפרדע, שלמיטב הבנתי עדיין לא זזה, מגובה של כמטר שבעים. חלפה עוד דקה או שתיים של בהייה כמו דביל כנגד אצבעו המושטת של פרנסיסקו, עד שהבחנתי בצפרדע בזכות ראייתי הסטריאוסקופית. התקשיתי כל כך בזיהוי הצפרדע, שלא הצלחתי למצוא אותה על מסך המצלמה. הייתי צריך להזדהות על עצמים סמוכים לצפרדע ולמקם אותם במסך המצלמה כדי לתפוס אותה. זו גם עשויה להיות הסיבה לכך שהצפרדע לא ממש במרכז התמונה. את הצפרדע השנייה מצא פרנסיסקו באותו טיול בוקר ביער, הפעם על רקע פחות בעייתי. נדמה לי שראינו צפרדע דומה גם באחד הסיורים האחרונים שלי ביער, אבל התמונות משם אבדו.

אני בעד הכנה של נגזרות מהתמונה, אם כי לעניות דעתי בערך הסוואה בבעלי חיים כדאי להציג גם את התמונה הרחבה. פניתי למייסד ויקישיתוף בתקווה לסיים במהרה את פרישתי הזועפת. ליאור ޖޭ 09:33, 31 במרץ 2008 (IDT)

למותר לציין שהבחור זיהה רחש קופים ממאה מטרים וכמעט תמיד נקב בשם המין הנכון עוד לפני שראינו אותם. הוא דג טוקונרה (Tucunaré) עם קרס קטנה נטולת פתיון הקשורה לפחית פפסי. הוא נהג להטיל אותה לפי העין לעבר האוושות הרגעיות שיוצר הדג בהתקרבו לפני המים העכורים. הוא ידע לקרוא לקופים שונים, לטפירים, ללוטרות ענק ולגורי קיימן ממושקף. הוא טען שהוא שמע יגואר קורא מרחוק והשיב לו בשאגות כדי שישמור מרחק מפנינו, אבל אני לא שמעתי כלום לפני שהבחור, בעיצומו של דיג לילי כושל, התחיל לשאוג. גורי הקיימן ענו לקריאותיו, אותן בלבלו עם קריאות האם. המינים האחרים השמיעו קריאות דומות לשלו, אבל אין לי מושג איזה רושם עשו קריאותיו עליהם. הוא אשף בל יתואר בזיהוי חיות וצמחי היער, אך זיהה את דגל מדינת אמזונאס כדגל ארצות הברית.

גדול! כל אחד וההתמחות שלו ;-) ST∙אסתר - שיחה 18:16, 1 באפריל 2008 (IDT)

בעיטה

Leia - שיחה 21:42, 25 במרץ 2008 (IST)

תודה ליאה (: למראית עין שכחתי את מייטנר, אך למעשה אני בכלל מחכה להראל. אולי בערך הגרמני יש מקורות שאיני מודע להם המיישבים את הסתירה בין הערכים.

עד אז, תרשי לי לגלוש לדמגוגיה זולה. אני תוהה כמה היסטוריונים של המדע השוו בין יחסי מייטנר-האן ליחסי וילקינס-פרנקלין. בשני המקרים הניסוי בוצע בידי חוקר אחד (האן/פרנקלין) ותוצאותיו פורשו לראשונה ע"י חוקרים אחרים (מייטנר-פריש / ווטסון-קריק). וילקינס-ווטסון-קריק קיבלו נובל, מייטנר-פריש קיבלו קדחת. פרנקלין קיבלה סרטן, האן קיבל נובל. חלק מההבדלים בין המקרים רק מחדדים את הסתירה ביניהם - מייטנר קיבלה את תוצאות הניסוי ברשות ובסמכות בניגוד לווטסון-קריק, פרנקלין היתה קרובה לפרסום פירוש התוצאות בעצמה בניגוד להאן ולשטראסמן. הבדל נוסף בין המקרים עשוי ליישב את הסתירה, אך מחשיד את ועדת נובל בהטייה מגדרית וגזעית - מייטנר ופרנקלין היו נשים יהודיות. כך או כך, קשה להבין איך גם מבצע הניסוי וגם מפרש התוצאות אינם נחשבים לאדם אשר תרם את התגלית. יום נעים, ליאור ޖޭ 06:33, 26 במרץ 2008 (IST)

נקודה מאוד מעניינת. לכשיעמוד זמני לרשותי אקרא על האישים האלו, אינני בקיאה בפרשה. אין לחץ לתיקון הערכים, אתה ביקשת בעיטה, ולבקשה כזו אי אפשר לסרב :) Leia - שיחה 09:14, 26 במרץ 2008 (IST)

אני מבקש

כדי למנוע את המכה הבאה, אני מבקש שלא תפרוש. לעיתים, כשיש מריבות מסביבך, צריך להתנהג כאילו הן לא קיימות ולהמשיך הלאה ולא לקחת ללב. דווקא טריקות הדלת הזועמות הן אלו שהופכות את ויקיפדיה לפחות ופחות נעימה. נוי - שיחה 19:36, 27 במרץ 2008 (IST)

אהלן נוי,

אני לא בטוח שהבנתי איך דבריך מתקשרים לתסכול הגובר שביטאתי (1, 2, 3, 4). נניח שבירוקרט מאשים אותי בחוסר שיקול דעת, כי אינו מסכים לדעתי על טיבו של ערך, האם עלי להתנהג כאילו דבריו לא קיימים ולא משקפים את תרבות הדיון הנוכחית בוויקיפדיה? ואיך הימנעותי מפרישה תהפוך את ויקיפדיה לפחות לא נעימה? ליאור ޖޭ 20:59, 27 במרץ 2008 (IST)

ואני סתם עצוב שככה אתה מרגיש. אני יכול לתת לך עשרות קישורים לדיוניום שבהם רואים שיש גם צד יפה לדיונים שלנו. יש גם ויקיפדים חביבים, ובעיני אתה אחד מהם אז חבל שתפרוש... נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 11:11, 28 במרץ 2008 (IDT)

זה פשוט מאוד- כל פרישה גורמת לוויקיפדים להרגיש פחות טוב, מה שגורם לעוד פרישות, מה שגורם ל... תזהר שלא להמשיך את אפקט הדומינו. נוי - שיחה 11:57, 28 במרץ 2008 (IDT)

תודה לשניכם. גם אני נהנה מחברתכם, גם כשאנו מסכימים וגם כשלא. כשמתקיפים אותי אישית כפי שעשה אלון כאן וחגי במספר הזדמנויות אחרות, אני נוטה להיפגע. אני לא רוצה לגדל עור של פיל כדי לשפר ערכים לקויים. ואם מדובר בממלאי תפקידים בכירים בקהילה, קשה לי לשמור מהם מרחק ולהמשיך לכתוב בניחותא.

פעם היה ממש מגעיל בוויקיפדיה העברית והעדפתי לכתוב באנגלית. אחר כך נהיה קצת פחות מגעיל, ועכשיו שוב גואים נהרות הארס ושנאת החינם. אני מתוסכל מכך שבירוקרט מתנצח איתי במשך יממה במקום לשפר את הערך בכמה דקות. אני מדוכדך מכך שההשתלחות המעליבה של עמנואל באלמוג אינה חריגה במיוחד על רקע התבטאויות של כותבים אחרים כאן. כשהאנשים הנאהבים והנעימים בקהילה נעלבים ועוזבים בזה אחר זה, אני תוהה אם עדיף לי לחכות קצת עד שהאווירה תשתפר, במקום לקטר על רמת החומציות הנוכחית.

תגיד נינצ'ה, בא לך לתרגם איתי את אפתכאסאת ? הדרוויש הלטיני נשמע מבריק. ליאור ޖޭ 14:26, 28 במרץ 2008 (IDT)

קראתי את הוויכוח בינך לבין מגיסטר- זה היה וויכוח לגיטימי (לא משנה מי צודק) שהופתעתי לגלות שגרם לך לכזאת מורת רוח. נוי - שיחה 14:46, 28 במרץ 2008 (IDT)

צר לי לשמוע זאת. כפי שערן העיר פעם, בדיונים מקוונים הרבה יותר קל להיקלע לאי הבנות שנמנעות בשיחה פנים אל פנים. כשאני משוחח עם חבריי, אני יכול לומר להם שגישתם קיצונית או חסרת שיקול דעת, בלי לפקפק במתינותם או בטיב שיקול דעתם. באינטרנט קשה הרבה יותר להעביר נימות עדינות כאלה. עדיף להימנע מגלישה לביקורת על טיבו של הזולת ולהיצמד למושא הדיון - במקרה זה ליקויים בערך. ועוד יותר עדיף לשפר את הערך במקום להתווכח עליו - אך בכך לא רק אלון אשם, גם אם הוא בירוקרט. בשורה התחתונה, נשארנו עם ערך לקוי, כמה ערכים אחרים שלא הורחבו במקומו ועוד הגדשה של סאת הסחי המילולי בדפי השיחה. ליאור ޖޭ 15:57, 28 במרץ 2008 (IDT)

אני גם קראתי את הדיון וגם לי הוא נראה סביר בהחלט. אין חשיבות להיותו של מגיסטר בירוקרט. גילגמש • שיחה 16:02, 28 במרץ 2008 (IDT)

אני לוקח זאת לתשומת לבי. עם זאת, קראתי את הדיון אחרי שינה טובה ועדיין מצאתיו בעייתי. אני מנסה לחשוב איך כותב טרי היה מגיב אם היו מתייחסים אליו כך. הרי גם אסתר, גם יחסיות האמת וגם אני ביקשנו סימוכין לערך וכותבו פשוט סירב להישמע למדיניות הברורה בנושא. ליאור ޖޭ 16:14, 28 במרץ 2008 (IDT)

גם בהנחה שהוא טועה בגדול, הוא התנהג כלפיך בנימוס, ואם תפרוש זו תהיה אבידה גדולה לוויקיפדיה. נוי - שיחה 18:31, 28 במרץ 2008 (IDT)

כנראה שאיננו מסכימים, הן בנוגע לתרבות הדיון הראויה והן בנוגע למשקל היחסי של תרומתי לוויקיפדיה. כתבתי כמה ערכים טובים ואני מתכוון לכתוב עוד כמה ערכים טובים בעתיד הנראה לעין. הקהילה תסתדר מצוין גם אם אצא לחופשה נוספת. יותר מכך, אני ממליץ לכל מי שסבור שפרישתו תהיה אבידה ניכרת למיזם או לקהילה, לקחת חופשה ממושכת עם ים של שמש ומוסיקה טובה. ליאור ޖޭ 21:55, 28 במרץ 2008 (IDT)

בקשר לג'אז המצרי. כן הם די מגניבים נכון? מוזיקה מפתיעה למדי... בשבועיים הקרובים אני אשתדל לתרגם (תזכורת אולי תועיל, אבל אולי אזכור לבד אפילו). בדבר החופשה שלך. לי היא תהיה מצערת. לא קראתי את הדיון, אבל אני מאמין שאתה יכול גם לתרום כאן למרחב הערכים בלי לגעת במרחבי השיחה. אך אם אתה חש שאתה רוצה בחופשה, זכותך המלאה. רק שים לב כמה אנשים ימתינו לשובך. אני בטוח שיש עוד רבים. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 22:06, 28 במרץ 2008 (IDT)

אני מבין ללבך, גם אני מתעצבן לפעמים, וגם אני בגלל זה מוריד קצת את נפח פעילותי כאן. מצד שני יש דרכים לפרוק את הכעס והתסכול, לדוגמא טרולים, ו-סימוכין?.טוקיוני

דה קוביליה

הי ליאור, ערב טוב. הצץ בבקשה בדף שיחתי, מרקו • שיחה 22:28, 30 במרץ 2008 (IDT)

אפריל 2008

לוינברג

היי ליאור. יש שתי בעיות עם התיקון שביצעת בערך. ראשית, לא ניתן לספק אסמכתא לטענה לפיה הכינוי משמש בהכשרות חמ"ן. שנית, בשום אופן לא ניתן לטעון שזהו ההקשר היחיד בו נעשה שימוש בכינוי. הכינוי נפוץ בשיח הצה"לי, ולמעשה גם בשיח הציבורי. לא ערכתי מחקר על כך, אבל אני מניח שרוב בני דורי שמעו על הקב"ר המזמר, גם אם לא שירתו בחמ"ן, אך השם עמוס לוינברג לא יאמר להם דבר. ‏ PRRP ■ שו"ת 09:56, 3 באפריל 2008 (IDT)

אהלן, אשיב לך בזריזות בדף השיחה של הערך ואצא להרצאה. יום נעים, ליאור ޖޭ 09:57, 3 באפריל 2008 (IDT)

שלום ליאור

שלום ליאור וסופשבוע נעים.

ראיתי שבדף השיחה שלי הערת לגבי מספר הערות. לגבי שליטי אתיופיה אני המשיך את הערכים כמה שיותר מהר גם בנוגע לערך החדש שלי חבשים. לגבי ההערה לגבי איך מבוטא השם Kayla, לפי איך ששמעתי שאומרים את המילה היא מבוטאת עם דגש באותה הראשונה ולכן יותר נכון לרשום זאת כ קא - KA, יי - E, לה - LA. לגבי המונח "כילאה" שהזכיר אבשלום אליצור ניתן להניח שהתכוון לכינוי קאיילה, מכיוון שבשפה האמהרית צבוע אומרים ג'יב.

לגי ההיסטוריה של העדה התחלתי לערוך טיוטה התחלתית על ההיסטוריה של העדה כאן - משתמש:אדעולם/יהדות אתיופיה, בערך זה הסברתי איפה שבא נמצאת, למה אתיופיה היא כוש, ביקורה של מלכת שבא, מנליק ארון הברית וחזרתו לאתיופיה, המקדש ביחא כמקדש לארון הברית והמצור האושרי על יהודה עם המלחמה כנגד תרהקה ואיזכור שבנעא. אליש - שיחה 15:29, 3 באפריל 2008 (IDT)

אהלן אליש,

בערך שליטי אתיופיה רק רציתי שתבדוק אם אין שגיאות בעריכה הזו, לא ניסיתי לזרז אותך. הלוואי שהייתי חרוץ כמוך. תיקנתי את האיות של המילה קאיילה בערך ביתא ישראל, אולי כדאי לכתוב אותה שם גם באמהרית. ארחיב על הפירוש של המילה ככינוי גנאי כשאמצא ליד הספר של אברהם אדגה ואצטט ממנו.

משתמש:אדעולם/יהדות אתיופיה מרתק וחשוב מאד! בעזרתו נחליף את הפרק הלקוי "מסורות ביתא ישראל" בערך ביתא ישראל. אולי כדאי להקדיש ערכים נפרדים למסורת הנוצרית המתוארת בקברה נאגסט ולמסורת של הקהילה היהודית, כדי שהקוראים לא יבלבלו ביניהן. שוכבים אצלי שלושה מאמרים - אחד של ריצ'רד פאנקהרסט, אחד של סטיבן קפלן ואחד של אירפאן שאהיד, זה שסיפרתי לך עליו לפני שבועיים. אשתדל לקרוא אותם סוף סוף ולעדכן אותך בממצאים. יש עוד כמה גילויים חשובים מהשבועיים האחרונים שאני לא מספיק לעדכן, אשתדל במהלך סוף השבוע.

אולי יעניין אותך הציטוט שהבאתי בשיחה:שד"ל#שמואל דוד לוצאטו ויהודי אתיופיה. שבת שלום, ליאור ޖޭ 21:41, 3 באפריל 2008 (IDT)

אינג'ירה

הי ליאור, האם תוכל להתייחס להערה שלי בשיחה:אינג'ירה? 08:52, 4 באפריל 2008 (IDT)

בוקר טוב רונן,

אני עוקב אחר הערך ההוא וראיתי את הערתך, אך איני שולט באמהרית. אני מציע שתשאל את אליש. לעומת זאת, אני יכול להמליץ על מסעדה אתיופית נהדרת בז'נבה (: שבת שלום, ליאור ޖޭ 09:00, 4 באפריל 2008 (IDT)

מהודו ועד כוש

סאלם (שלום באמהרית/ערבית).

לגבי פורים, יהודי אתיופיה לא חגגו אותם, אך ישנו אבל גדול ביותר העדה צמה כשלושה ימים (באתיופה כאן בארץ העדה צמה כלל העדות יום אחד) רק בבקרים, העדה צמה את תענית אסתר עוד מימי קדם, מהיכן הגיע מסורת זו??, האם יהודי אתיופיה צמו כאשר המלכה אסתר ביקשה לצום??, הרי ממלכת פרס הייתה מהודו ועד כוש (=אתיופיה), וחג הפורים נקבע רק מאוחר יותר. נקודה היסטורית נוספת להיסטוריה היהודית-אתיופית בין 485 -465 לפנה"ס שלטונו של חשיארש הראשון המזוהה עם אחשורוש.

נ.ב. אם לא אכפת לך אימצתי את הלוגו שלך ללמיזם הדות אתיופיה ޖޭ. לוגו שאולי ישמש את כותבי המיזם בעתיד, מה דעתך??

אליש - שיחה 10:47, 4 באפריל 2008 (IDT)

סאלם אליש (:

על שלושת ימי צום אסתר שמעתי לראשונה בדף הזה. חשוב מאד לכתוב על כך בוויקיפדיה, כמו גם על שאר חגי ישראל הנחוגים בעדה. איני יודע אם ממלכת פרס השתרעה גם על הרי סמיאן ואגם טאנה, אך הגיוני מאד שרבים מאבותיה של יהדות אתיופיה חוו את המאורעות המתוארים במגילת אסתר. למשל אלה שהגיעו מהיישוב היהודי באי יב.

מאד מעניין מדוע הקהילה מציינת את התענית אבל לא את החג - או שהחגיגות בוטלו או נשכחו בשלב מסוים, או ששאר קהילות ישראל אימצו את החג מתרבויות אחרות. בהרבה תרבויות אנושיות מציינים את בוא האביב בחגיגות, בקרנבלים או בעשיית שטויות כמו אחד באפריל - אולי יהודי אתיופיה שימרו את החג במתכונת דומה יותר למקורית.

את הלוגו בחרתי פשוט כי צורת האות נראתה לי מעניינת. אין לי מושג איזו אות זו בכלל, אני רק יודע שכותבים מימין לשמאל בשפה הזו. וזה מה שחשוב בחתימה כי כשמשלבים אותיות באנגלית נוצר בלגן (:

אתה כמובן מוזמן לאמץ את הלוגו או להחליף אותו - אני אאמץ כל מה שתבחר (:

עכשיו אני עובד על הפרק הרגיש מאד על הממצאים המדעיים על הקרבה התורשתית בין בני העדה לשאר תפוצות ישראל. כשהפרק ההוא יהיה במצב סביר, ארחיב גם על פסיקת הרדב"ז מהמאה ה-15 - הוא חקר את היהודים האתיופים שהובאו בפניו על מנהגיהם ופסק שהם יהודים בתום החקירה ולא רק לפי סיפורי אלדד הדני, כמו שכתוב אצלנו כרגע.

הרבה עבודה והרבה נחת (: שבת סאלם, ליאור ޖޭ 13:51, 4 באפריל 2008 (IDT)

יכול להיות מאוד כי הגיע מיב אך צריך לשים לב שבתקופה הפרסית התרחשו גם סיפור מגילת אסתר וגם עזרא ונחמיה שמהם יהודי אתיופיה לקחו את חג הסיגד. אם אבות יהודי אתיופיה הגיעו ממצרים מדוע יהדות מצרים לא חוגגת את הסיגד??? שקרה גם בתקופה הפרסית, נקודה נוספת שאכן העדה צמה בעקבות בקשת אסתר ופורים (בעיקר ההתחפשות) נחגג בעקבות השפעות לא-יהודיות. אליש ޖޭ 15:00, 4 באפריל 2008 (IDT)

לגבי הסיגד השבתי בדף שיחתך. הדברים שכתבתי הבוקר לאלמוני הגזעני כאן גורמים לי להרהר בעובדה שיהודי תימן ואתיופיה חיו מחוץ לתחום שליטתה של הקיסרות הרומית, מה שאיפשר להם לשמר מסורות ומנהגים שאינם מקובלים בעיני הרומאים. יש הרבה ספרים שאנחנו עוד צריכים לקרוא בנושא (: ליאור ޖޭ 20:38, 10 באפריל 2008 (IDT)

מאכלי טפיוקה

שלום ליאור, ראיתי ששינית את סדר מאכלי הטפיוקה לפי "הנפוץ תחילה". אני מנחש שזה מבוסס על נסיונך מברזיל. למיטב ידיעתי (ותקן אותי אם אני טועה), בישראל קשה להשיג טפיוקה שמתאימה לחביתיות (ראיתי דיונים על כך בפורומים של אוכל). לעומת זאת, הפודינג המיוצר מה"פנינים" נפוץ הן כקינוח במסעדות והן להכנה עצמית בחנויות אסייתיות. זה כמובן לא נראה לי עילה למחלוקת על סדר המאכלים בערך, אבל תן דעתך לכך. ומלבד זאת, אם ידוע לך היכן יש בארצנו טפיוקה לייצור חביתיות, אשמח אם תיתן רמז. אמנון שביט • שיחה 12:21, 4 באפריל 2008 (IDT)

אהלן אמנון,

אני משיב לך מהמחשב הנייד של בת דודתי היקרה ואיני רגיל למקלדתה. לאחר שכתבתי לך תשובה מפורטת וחברותית, רפרפה אצבעי על איזה מקש זערורי שסגר את החלון לבלי שוב. בקיצור, אני מציע להניח למרקו לפסוק בסוגיה הגורלית ולהעתיק את הדיון לשיחה:טפיוקה, כדי שכותבי ויקיפדיה העתידיים יתוודעו למסורת הפסיקה בהלכה זו (: את שאר דבריי אכתוב ממקלדת פחות הפכפכה (: שבת שלום, ליאור ޖޭ 14:05, 4 באפריל 2008 (IDT)

בפעם הבאה כשאתה בביקור משפחתי, תהיה יותר מנומס וחברותי ואל תפרוש לך למחשב...:) הגבתי לדבריך בשיחה: טפיוקה. אמנון שביט • שיחה 21:29, 6 באפריל 2008 (IDT)

מה שנכון נכון (: את רוב היום הקדשתי בלעדית לבת דודתי ביום הולדתה החגיגי. לאור תבונתה והשכלתה, רציתי שתראה את הפרק הנפיץ מאין כמותו עליו עמלתי. בינתיים הפרק תפח לשני ערכים בכתיבה, שניהם כה רגישים שאעלה אותם רק כשיהיו פחות או יותר מוכנים, וגם אז רק כדי שהסוציולוגים שבינינו יוכלו לבדוק אותם ולשפר אותם. אתה מוזמן כמובן לעיין בערך החצי-אפוי על ביתא ישראל ולמסור לי את הערותיך הטובות. יום נעים, ליאור ޖޭ 10:20, 7 באפריל 2008 (IDT)

רצה המקרה וקראתי את ביתא ישראל לאחר ארוחה דשנה ב"אינג'רה" (בן יהודה 9 ת"א, מומלץ), כך שמראש הגעתי אליו עם סימפטיה. הגעתי עד סוף פרק ההיסטוריה וכאן אפסיק להערב. הוא מאוד מעניין, ויש עוד הרבה עבודה לעשות בו (כפי שהעיד הנחתום על עיסתו). יש לי כמה הערות, כרגע הן על נייר, ולאחר שאקרא את הערך כולו בעיון וביתר ערנות, אקרא גם את דף השיחה ואוסיף אותן. לעת עתה אסתפק בכך, שכמי שמתעניין ביותר בזהויות ובמורכבות שלהן, אני לא אוהב את הנסיונות לבסס זהות קבוצתית על דמיון או שוני של מחרוזות נוקלאוטידים, כך שלפרק העוסק במחקרים אלו אוכל לתרום רק בהערות הנוגעות לסגנון ועריכה לשונית, אם לא יעשו זאת לפני. לעומת זאת, ההיסטוריה והמסורות מעניינות אותי הרבה יותר, למדתי דברים חדשים ואשמח ללמוד עוד. כאמור, המשך יבוא. תצלחנה ידיך! אמנון שביט • שיחה 23:52, 7 באפריל 2008 (IDT)

פרו דה קוביליה

זהו ליאור. דיווחיו של דה קוביליה מוגשים עתה אונליין גם לקורא העברי. ביקשתי מאלדד להגיה, כשיתפנה לכך, ואשמח אם תעבור גם אתה על הערך. יש בויקי-אנגלית פרטים נוספים שאין כאן ואשמח אם תוסיף משם. סוף שבוע נעים, מרקו • שיחה 15:39, 4 באפריל 2008 (IDT)

Beleza! Estou acompanhamento deste artigo nos últimos três dias. Vou começar em editando breve. Muito obrigado e שבת שלום, ליאור ޖޭ 20:06, 4 באפריל 2008 (IDT)

ביתא ישראל

ליאור שלום ראה נא הערתי בדף השיחה של ביתא ישראל. אני יודע שאתה מחובר חזק לנושא האתיופים ותורם הרבה לערך ושזה לא הוגן שאני עצמי לא תורם לערך (בעיקר כדי להימנע ממלחמות עריכה מיותרות). אבל הפרק של הגנטיקה לטעמי לא ראוי. זכור לי שלפני מספר חודשים תרמת לשאלת "הידעת?" או משהו כזה ושם כתבת שלפי מחקר גנטי כלשהו יש מכנה משותף ליהודי אשכנז/ספרד ולאתיופים. נראה לי שזה מידע שיכול להיות רלוונטי.אייל המהולל - שיחה 18:16, 4 באפריל 2008 (IDT)

מיכאל סהול

בהקשר להצעתך במזנון; נתקלתי בערך אמש, ואינני בטוחה כי הוא קשור למיזמך במישרין. פניתי לכותב בדף שיחתו בבקשה שירחיב אותו, ואם לא תתקבל תשובה עד מחר, אני שוקלת להעבירו לארגז חול אצלו. ראה נא אם תוכל לעשות משהו בנידון. Leia - שיחה 14:55, 5 באפריל 2008 (IDT)

רוב תודות ליאה, אני עוקב אחר תרומותיו של יניב וטופח בסיפוק על כרסי הקטנה והעצלה. את הקצרמר הזה פספסתי עד שפנית אלי. הוספתי לו בינוויקי, אם יניב לא ירחיב אותו בשבוע הקרוב אעביר אותו לארגז חול אצלי. שלך, ליאור ޖޭ 15:03, 5 באפריל 2008 (IDT)

נהדר. המשך שבת מקסימה, Leia - שיחה 15:06, 5 באפריל 2008 (IDT)

...

קוביליה

ליאור, ראה תגובתי בדף שיחתי. שמחתי שנהנית, מרקו • שיחה 18:31, 5 באפריל 2008 (IDT)

מקורות למיזם

יתכן ואני מתפרץ לדלת פתוחה אך נדמה לי שהכרך הבא בסדרת קהילות ישראל במזרח בעריכת חיים סעדון אמור לצאת על יהדות אתיופיה - שווה בדיקה. בנוסף, בהקשר המוזיקולוגי, אני יודע שבאתר "הזמנה לפיוט" נערכים להעלאת פיוטים ממסורת יהודי אתיופיה (+חומר כתוב על הפיוטים)- ג"כ שווה בדיקה. נריה - שיחה 13:38, 7 באפריל 2008 (IDT)

תודה רבה נריה!

אני מודה שלא ידעתי דבר ממה שאמרת. הצד ההלכתי והתרבותי של המיזם מכוסה כרגע בצורה לקויה ביותר ועוד לא נמצא מי שיתפנה לטפל במקורות מרתקים הזמינים ברשת, כמו המסמך החשוב הזה. אם תרצה לטפל מתישהוא באחת הפסיקות ההלכתיות או הקולות הקוראים ששלחו רבנים בעניין, אני מבטיח לך שלא תתאכזב. אגב, אני בטוח שגם לרב קוק ולתלמידיו היו עיונים חשובים בעניין העדה, אם תמצא משהו כזה אשמח אם תציין זאת בדף המיזם. יום נעים, ליאור ޖޭ 14:25, 7 באפריל 2008 (IDT)

אם כך אוכל לעדכן אותך שנכתבו כמה מאמרים הלכתיים בכתב העת תחומין בנושא. אני זכרתי מאמר בשם "דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה" שיש בו גם סקירה היסטורית של הקשרים עם יהדות זו, אך כעת, בחיפוש במפתח האינטרנטי של תחומין אני רואה שיש גם מאמרים אחרים שהתפרסמו ובהם:"הטפת דם ברית של יוצאי אתיופיה הנימולים" שכתב הרב שאול ישראלי, "חובת קירובם של יהודי אתיופיה" שכתב הרב משה פיינשטיין, "ייחוס (=לעניינים של תקפות נישואין וגירושין) עולי אתיופיה" שכתב הרב הראשי שלמה עמאר, "נישואין וגירושין בקרב יהודי אתיופיה", "הרב הרצוג זצ"ל על יהודי אתיופיה - חילופי מכתבים", "שיבתם ליהדות של בני ה"פלשמורה"", ו"נישואין וגירושין בקרב יהודי אתיופיה" שכתב רב בשם מנחם ולדמן שנראה כמתמצא בנושא, וכן מאמר פיקנטי על "ברכת לחם האִנְגַ'רה העשוי מטֵף" שכתב ד"ר זהר עמר. אני מניח שאני לא אגיע בקרוב לעיסוק בנושא אבל תדע שמדובר בכתב עת נגיש, תרתי משמע, ובקלות ניתן לחלץ מתוכו סיכומים אנציקלופדיים באופיים. נריה - שיחה 15:09, 7 באפריל 2008 (IDT)

רוב תודות נריה! בחיפוש מהיר מצאתי תריסר מאמרים וכעת רכשתי את המאמר שציינת. אם תיתקל במישהו שעשוי לחפוץ לכתוב בנושא, אנא מסור לו את הכתובת לדף המיזם. שלך, ליאור ޖޭ 06:37, 8 באפריל 2008 (IDT)

אתמול ביקרתי בחנות ספרים וראיתי שהכרך על יהדות אתיופיה כבר יצא, ממש לאחרונה. לידיעתך. חג שמח, נריה - שיחה 10:29, 16 באפריל 2008 (IDT)

חן חן נריה, אני מוצף בספרים שאספתי בשבוע שעבר וגדושים בכל טוב. גם המאמר המרתק שציינת שוכב אצלי וממתין לחול המועד פסח (אפילו לי לא נעים לערוך דברי הלכה בשבת). מאמציי לגיוס כותבים נוספים למיזם נושאים פרי לאיטם ובתקווה אוכל לרכוש גם את הספר החדש של סעדון.

אם להודות על האמת, ההכפשות המצטברות שלא נודעו כמותן מימי תימני כנרת מביאות לגילויי יאוש. המאמרים שבידי קורעים את לבי וקשה לי מאד לשמור על איזון וקור רוח במרחב הערכים. אני מחמיר על עצמי בחובה להמציא סימוכין לכל דבר ומשתדל לכתוב גם על עניינים משמחים יותר, אבל הדם השפוך לפנינו לא נותן לי מנוח. כבר ביקשתי מכותבים שקולים ממני לומר לי מתי להרפות מכתיבת ערכים בנושא וחוששני שהיום קרוב.

ובנימה כנה פחות, אני עומד להקדיש דף משנה מהמיזם לספרייה. היית ממליץ על רשימה או על טבלה? ליאור ޖޭ 12:30, 16 באפריל 2008 (IDT)

>נברנים<

לא הגבנו על זה כי אנחנו מחבבים אותך... ‏Gridge ۩ שיחה 16:14, 9 באפריל 2008 (IDT).

תודה אביעד, החיבה הדדית (: סימן השאלה שלי כוון לסימן השווה האובד, שנשמט בשגגה. כל טוב, ליאור ޖޭ 16:20, 9 באפריל 2008 (IDT)

אוטו האן וליזה מייטנר

אש בזמנך החופשי. Leia - שיחה 16:43, 9 באפריל 2008 (IDT)

תודה ליאה. זמני החופשי לא יבוא בקרוב, אז מוטב שלא נמתין לו. צריך להחליף את שני המשפטים השגויים הללו:

התוצאות של האן ושטרסמן פורסמו בינואר 1939 בכתב העת "Die Naturwissenschaften" והיוו הוכחה מכרעת (באמצעות חישובי האנרגיה המשתחררת במהלך התגובה) לכך שהאורניום אכן מתפרק ליסודות קלים וקטנים יותר. בפברואר 1939, לאחר שקיבלה מהאן דיווח כתוב על תוצאות ניסוייו, פירסמה מייטנר ביחד עם אחיינה אוטו פריש, שאף הוא היגר בינתיים לשבדיה, הסבר תאורטי פיזיקלי ראשון לביקוע הגרעיני בכתב העת האנגלי Nature, ובו טבע פריש את המינוח האנגלי "Nuclear fission", שהתקבל מאז כשמה של התופעה.

בתרגום של הפיסקה הזו:

On December 22, 1938, Hahn and Fritz Strassmann sent a manuscript to Naturwissenschaften reporting their radiochemical results, which were the irrefutable proof that the uranium had been split into fragments consisting of lighter elements; simultaneously, they communicated these results to Lise Meitner, who had escaped out of Germany earlier that year and was then in Sweden. Meitner, and her nephew, the young physicist Otto Robert Frisch, correctly interpreted these results as being nuclear fission, a term coined by Frisch, which subsequently became internationally known. Frisch confirmed this experimentally on 13 January 1939.

ולשלב לתוך הפיסקה המתורגמת את המשפטים הבאים מהערך ליזה מייטנר:

באירופה של שנת 1939 היה זה בלתי אפשרי מבחינה פוליטית עבור מייטנר, שגלתה מגרמניה על רקע מוצאה היהודי, לפרסם במשותף את עבודתה עם האן. האן פרסם תגליות כימיות בינואר 1939 ומייטנר פרסמה את ההסבר הפיזיקלי חודשיים לאחר מכן, יחד עם אחיינה הפיזיקאי אוטו פריש (Otto Frisch); השניים כינו את התהליך ביקוע גרעיני . מייטנר הבינה כי ייתכן ותגובת שרשרת כזו תגרום לפיצוץ גדול.

לא אנסה לתרגם את הפיסקה אחרי שעתיים שינה, אבל אני מוכן לסייע לך בתרגום אחרי שינה הגונה, או לעשות כל זאת בעצמי בעוד חודש כעת חיה, בכפוף לתזכורת (: כדאי גם להוסיף את ISBN 0425181642 כמקור לסיפור על חג המולד 1938 של מייטנר ופריש בשבדיה. שלך, ליאור ޖޭ 18:29, 9 באפריל 2008 (IDT)

בהמשך לפוליטיקאים יהודים אמריקאים ועליית יהדות אתיופיה

הי, מצאתי לך עוד פוליטיקאי יהודי אמריקני שפעל למען יהודי אתיופיה. קוראים לו גארי אקרמן. באינציקלופדיה של הקונגרס כתוב שהוא היה מבין המובילים של הנושא, אם כי אין שם מקורות לכך. אני מציע שתכנס לאתר הבית של שני חברי הקונגרס, ג'רלד נדלר וגארי אקרמן באתר הרשמי שלהם בקונגרס (זה מופיע בערכים שרשמתי עליהם)- לכל אחד יש "חיפוש באתר" שנותן לך תוצאות של מה שאתה רוצה - רק מהאתר שלהם - תרשום את המילים, Ethiopian Jews ותלחץ חפש ושם יהיו לך תוצאות.

יום טוב, --שירלי2 - שיחה 20:48, 11 באפריל 2008 (IDT)

תודה עדנה, בעקבות דברייך יצרתי את ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יהדות אתיופיה#שדולת העלייה וציינתי שם את נדלר ואקרמן. כרגע אני עובד על שלושה ערכים כבדים אחרים אז אין לי פנאי להרחיב את הערכים עליהם, אבל אם תמצאי מקורות אשמח אם תוסיפי אותם לצד שמותיהם. שבת שלום ושבוע טוב, ליאור ޖޭ 15:43, 12 באפריל 2008 (IDT)

בשמחה, ברגע שגם לי יתפנה הזמן אכתוב על " ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה", אבל ייקח קצת זמן אני מניחה.

Senators Alan Cranston and Alfonse D'Amato

Richard Krieger (לא יודעת מי זה?)

America's Role in the Rescueof Ethiopian Jewry

[7]

וגם:

[8] [9]

--שירלי2 - שיחה 11:43, 13 באפריל 2008 (IDT)

הנה המקור של מה שרשמתי בערך של ג'רלד נדלר, [10]

איידס

שלום ליאור. המצב של ערך מומלץ עם תבנית שכתוב בעייתי. אודה לך מאוד אם תפעל לתיקונו. אם לא (ולא יימצא לבעיה מענה), נידרש לנקוט בפתרונות יצירתיים (הסרת הקטע? הסרת המלצה?). בברכה, ירון • שיחה 21:39, 15 באפריל 2008 (IDT)

אהלן ירון,

לאור הבעייתיות שטחתי את השקפתי על הערך בשיחה:איידס#שכתוב או הסרת המלצה? לעניות דעתי, הערך זקוק לעריכה ובמקומות מסוימים לשכתוב, גם אם נסיר את הפיסקה הבעייתית יותר. אני באמת מקווה שנצליח לשמור על תווית ההמלצה על הערך וגם פניתי לפיקסי בעניין זה, אבל לא אוכל בזמן הקרוב לפתור את כל ליקוייו בעצמי. אם לא תהיה היענות, נלך לנוהל הסרת המלצה. שלך, ליאור ޖޭ 06:14, 16 באפריל 2008 (IDT)

חזרתי ואני כאן

שלום ליאור מזמן לא התראנו, לאחר שסגרתי שבועיים חזרתי לויקי ולחופשת פסח, מקווה שלא היה משעמם בלעדיי (: , כעת חזרתי וניתן להמשיך את הההתקפה שלי על אתיופיה.

צאגה אמלאק

בנוגע לשאלתך על בנו של זרע יעקב צאגה אמלאק זהו אסקאל וזהו סיפורו: אסקאל היה בנו הבכור של זרע יעקב מאשתו היהודיה ממומרת ציון מורגשה, בזמן המרד של היהודים שאותו הובילה מורגשה, אסקאל היה זה שצריך להתמנות לקיסר אם המרד יצליח, לאחר שהמרד נכשל והקיסר הביס את היהודים ולקח את מנהיגיהם בשבי, בין השבויים היה גם אבא צברה (אחד מפוסקי ההלכה הגדולים של יהדות אתיופיה בתקופה זו והשתייך לשושלת הגדעונים הטוענים למוצא משבט לוי) ורצח את אשתו ציון מורגשה. השבויים נלקחו לבית סוהר בשאווה ובנו של זרע יעקב, אסקאל היה אחראי על כליאתם. אסקאל שהיה עצוב וכועס על רצח אמו בידי אביו נקם את נקמתו כאשר אביו היה בסיבוב קרבות נוסף כנגד סולטנות אדאל ושיחרר את השבויים היהודים, אסקאל שיכנע את אבא צברה שייקח אותו איתו וצברה החזירו לחיק היהדות (אסקאל היה יהודי כבר מכיוון שאימו הייתה יהודייה ולכן אין צורך בגיור) מאוחר יותר אסקאל שינה את שמו לצאגה אמלאק שמשמעו "בנו של אלוהים" ונדד יחד עם צברה בכפרים יהודים שונים על מנת לא להיתפס בידי אביו.

מוצא חג הסיגד

יהדות מצרים ואתיופיה מוקפות אוכלוסייה סונית, האסלאם באתיופיה ובקרן אפריקה וסודאן הוא סוני ברובו הגדול. לעומת זאת בתימן ישנו זרם הנקרא זיידים שהוא פלג שיעי המונה בין 45% - 50% מאוכלוסיית תימן ולכן השפעה שיעית כלשהי הייתה צריכה להגיע ולהשפיע בתימן על יהודי תימן.

על מנת לחקור את מוצא החג ישנו לבדוק מתי פעל עזרא שלו מיוחסת קביעת החג, עזרא על לארץ ישראל בשיבת ציון בשנת 457 לפנה"ס והוא זה שהכניס לשימוש את שמות חודשי השנה העברית וצריך לשים לב לזה, יהודי אתיופיה אכן השתמשו בשמות אלו ואפילו השפיעו על הנוצרים האתיופים להשתמש בהם דוגמאות: ניסן - ליסן, תשרי - תשרתו, חשוון - תשואן ועוד. עכשיו לשאלה מדוע רק יהודי אתיופיה חוגגים את הסיגד??

התשובה האפשרית נמצאת מתחת לשטיח, בשנת 332 לפנה"ס ארץ ישראל נכבשת על ידי אלכסנדר הגדול שבתקופה זו מתחילה גם להתגבש ממלכת אקסום באתיופיה שהושפעה מהתרבות ההלניסטית ותושביה דיברו וכתבו ביוונית כדוגמת המונומנטום אדוליטנום שנכתב ביוונית ובגעז. בשנת 301 ארץ ישראל נכבשת על ידי בית תלמי (מצרים). ההשערה שלך לגבי החג השיעי ארבעין שהיא ההשפעה על חג הסיגד, כנראה טעות (מבלי להעליב) מכיוון שבין שני החגים מפרדים כנראה כ-1138 שנים.

תשובה זו מגובה על ידי הדוקטור להיסטוריה אתיופית לאפסו דלבו שהעריך כי הממלכה היהודית באתיופיה התגבשה בשנת 300 לפנה"ס לערך, כנראה שכשאר ארץ ישראל נכבשה בידי בית תלמי התנתק הקשר בין יהודי אתיופיה ליהודי ארץ ישראל. לגבי הסיגד ייתכן כי אכן עזרא קבע חג זה אך היהודים שהיו פזורים ומעטים עדיין לא קיבלו זאת כחג רשמי וכנראה חלקם כן קיבלו זאת הגיעו לאתיופיה ושם קבעו אותו כחג.

עוד נקודה יהודי אתיופיה צמים כ-3 ימים תענית אסתר אך לא חגגו את חנוכה שנקבע מאוחר יותר אחרי שיחררו ארץ ישראל על ידי החשמונאים שהתרחשה בשנת 160 לפנה"ס כ 140 שנה לאחר הניתוק הקשר המשוער בין יהודי ישראל לאתיופיה.

לגבי השאלה על עשרה בטבת שנכללו גם את צום תשעה באב. יהודי אתיופיה לא צמו בהם מכיוון שלא יידעו על חורבן בית שני שהתרחש בשנת 70 לספירה כ-330 שנה לאחר ניתוק הקשר בין יהודי ישראל ואתיופיה. בוא נשאל את השאלה הבאה האם היהודים צמו לאחר חורבן בית ראשון בלבד בכל התפוצות כנראה ששני הצמות נקבעו לאחר חורבן הבית השני ולאחר ניתוק הקשר ולכן יהודי אתיופיה לא ידעו על חורבן בית המקדש השני ועל קביעת הצומות.

דיווח על יהודים בכוש

אחרי רצח גדליהו, שהושאר על ידי הבבלים כממונה על יהודה, מחשש לנקמת הבבלים, ירדה למצרים קבוצת יהודים, אנשי צבא, בראשות יוחנן בן קרח. הם לקחו עימם את ירמיהו הנביא והתיישבו במקומות אחדים בארץ מצרים כפי שמתואר בספר ירמיהו:

וַיִּקַּח יוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ, וְכָל-שָׂרֵי הַחֲיָלִים, אֵת, כָּל-שְׁאֵרִית יְהוּדָה אֲשֶׁר-שָׁבוּ, מִכָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִדְּחוּ-שָׁם, לָגוּר, בְּאֶרֶץ יְהוּדָה. אֶת הַגְּבָרִים וְאֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַטַּף, וְאֶת בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר הִנִּיחַ נְבוּזַרְאֲדָן רַבטַבָּחִים, אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּןאֲחִיקָם בֶּןשָׁפָן; וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, וְאֶתבָּרוּךְ בֶּן-נֵרִיָּהוּ. וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּי לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה; וַיָּבֹאוּ, עַד-תַּחְפַּנְחֵס.

הַדָּבָר, אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, אֶל כָּל-הַיְּהוּדִים, הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם--הַיֹּשְׁבִים בְּמִגְדֹּל וּבְתַחְפַּנְחֵס וּבְנֹף, וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס לֵאמֹר .

— מ"ג, ה'-ז', מ"ד,א'

האם פתרוס זוהי יב או נוביה על הגבול בין סודאן ומצרים??

בספר החיצוני "איגרת אריסטיאס" ("איגרת אריסטיאס", הספר המתאר כיצד תורגם המקרא ליוונית, הוא תרגום השבעים בפקודת תלמי השני (פילאדלפוס), מלך מצרים) כתוב: "גם לפני שבאו היהודים למצרים עם מלך פרס, הם נשלחו ...להלחם נגד מלך הכושים" (מקור: מגלות לקוממיות, עמ' 64) האם מדובר בשבענא וסיעתו??

יותר מאוחר מלך מצרים מבית תלמי, תלמי הראשון ששלט במצרים שלח לגבולות מצרים לוחמים יהודים שיגנו על ממלכתו. יוסף בן מתתיהו בחיבורו "הפולמוס נגד אפיון" מצטט מקורות רשמיים לפיהם המלך תלמי העביר 120.000 יהודים לשמירה על הגבולות במזרח ובדרום. עדות לכך שאכן מספר הגדול של היהודים הגיעו לאזור אפשר לקבל מכתביו של הפילוסוף היהודי פילון האלכסנדרוני (30 לפנה"ס - 40 לספירה) שחי באלכסנדריה. הוא כותב כי בתקופתו התגוררו מיליון יהודים במצרים, בלוב וכוש (אתיופיה/סודאן??).

נ.ב בנוגע לשאלתך לגבי קייס כן ישנו לומר ולהעביר לקס.

שבת שלום וחג פסח שמח וכשר ממני. אליש ޖޭ 15:28, 17 באפריל 2008 (IDT)

סטיב רוטמן

חבר בית הנבחרים יהודי. השיג בוועדת ההקצאות שהוא מכהן בה סיוע כלכלי וצבאי לישראל שכללה גם סיוע ליישובם מחדש של יוצאי ברית המועצות, מזרח אירופה ואתיופיה (סכומים נאים).

אם זה נחשב, תוסיף.

הנה המקור [11]. --שירלי2 - שיחה 23:17, 18 באפריל 2008 (IDT)

תודה עדנה! בטח שזה נחשב, הרי ממשלת ישראל והסוכנות היהודית מקבלות סכומי עתק ממשלתיים ופילנתרופיים מאמריקה לצורך העלאת יהודי אתיופיה. אחר כך נותנים להם למות באורוות בגונדר ([12]) ובאדיס אבבה ועושים עם הכסף דברים אחרים, כנראה לזירוז ביאת המשיח. הוספתי את המקורות החשובים שציינת לויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יהדות אתיופיה#מדינאים אמריקניים ואת מוזמנת להוסיף לשם כל מה שתמצאי. חג שמח! ליאור ޖޭ 09:08, 19 באפריל 2008 (IDT)

מיזם יהדות אתיופיה

עבודה מרשימה, יישר כוח! יש לי אליך שתי שאלות בנושא. ראשונה- האם יש ערך כלשהו, לא ארוך או מסובך, שאני יכול לתרום בנושא, בלי ידע ומוקדם ובלי ספרות מקצועית ענפה- רק על בסיס חומר אינטרנטי? זה כל מה שאוכל לעשות בנושא. ושאלה שנייה- אולי כדאי שתפתח את פורטל:יהדות אתיופיה? נוי - שיחה 16:37, 19 באפריל 2008 (IDT)

תודה רבה נוי! יש שפע של חומר ברשת שמחכה לנשמות טובות כמוך. אני מציע שתבחר את החג החביב עליך מכאן ותיעזר בעמ' 40-47 במסמך הזה להשלמת פרטים לגביו. לחילופין, תוכל לכתוב על ניסיון העלייה שהוביל אבא מהארי לפי עמ' 20-21 באותו מסמך.

הפורטל יוכל להמתין בסבלנות לכתיבת כמה וכמה ערכים בסיסיים על ביתא ישראל, כמו מסגיד, יהודית המלכה וקפו קאן.

וחוץ מזה, אני ממליץ בחום על המאמר המרתק הזה. הוא יכול לפרנס כמה וכמה ערכים בוויקיפדיה, והרבה מחשבות על השפה העשירה והעדינה שממתינה להיטמע בעברית הקוצנית שלנו. חג שמח! ליאור ޖޭ 16:51, 19 באפריל 2008 (IDT)

אשתדל בימים הקרובים (ואם אין לי כוח תמיד יש את ברוך דגו...). נוי - שיחה 16:58, 19 באפריל 2008 (IDT)

למבה למבה

ליאור היקר, כפי שהבטחתי הערך למבה ערוך ומוכן לבחינתך :) אשמח לראות אם יש לך מה להעיר. מכיר מישהו שיכול קצת לעבות את הנושא של גן הלוויים? נתקעתי עם זה קצת בתרגום מאנגלית כי אני לא גאון בגנטיקה. בכל מקרה - מה הלאה? תביא אתגר --ארז נמרוד כהן - שיחה 01:06, 26 באפריל 2008 (IDT)

אשריך ארז! בזכותך פתחתי את הבית לאברהם (: עניתי לך כאן. תודה רבה על הערך! ליאור ޖޭ 06:46, 26 באפריל 2008 (IDT)

תספיג דנ"א

היה ראוי להעלות את זה בדף השיחה. כפי שאפשר לראות כבר היה דיון בנושא (ההצעה הזו כלל לא הועלתה) והייתה העדפה לשם אחר. ערן - שיחה

סקרתי את דף השיחה, ראיתי שלפני שנתיים דנו בו שניים שלא הכירו את מילון המונחים ושעטתי קדימה. שנתיים הם נצח במונחי ויקיפדיה העברית, אבל אתה כמובן צודק. ליאור ޖޭ 11:02, 20 באפריל 2008 (IDT)

פתחתי מחדש את הדיון בשיחה:תספיג דנ"א#שם הערך. אתה מוזמן להביע את דעתך. ערן - שיחה 11:27, 20 באפריל 2008 (IDT)

התנצלות קלה

שלום ליאור, סליחה שלא עניתי להודעתך בדף שיחתי, רציתי לקרוא את זה ברצינות וזה ברח לי מהראש. חג שמח, תומאס 09:45, 21 באפריל 2008 (IDT)

פלאשט

ביקשת את דעתי - הפיסקה במקום בו נכתבה הייתה מיותרת לחלוטין ולא דנה בפרק הרלוונטי ולכן טוב שהוסרה. אולי יש מקום לשים אותה תחת פרק אחר בערך, אולי תחת ניסוח שונה והתאמה לאותו פרק - אבל לא קראתי את הערך כך שאינני יודע (התמקדתי בפיסקה). אעיר שצריך לעבוד על הניסוח, אשר גורם לכל הסיפור להשמע כאילו זה עניין של מה בכך שפגז צה"לי פוגע בעיתונאים. באופן כללי אני לא תומך בתוספות שכאלו כה קרוב לזמן התרחשותן. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:27, 22 באפריל 2008 (IDT)

תודה זהר, טוב לדעת. אתה מוזמן לשיחה שלי עם עמנואל באותו נושא, בדף שיחתו של תומאס. ליאור ޖޭ 03:29, 22 באפריל 2008 (IDT)

גורם הגדילה העצבי

מה איתו? לא חבל על הידעת? המגניב שנכתב? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז בניסן ה'תשס"ח • 03:32, 22 באפריל 2008 (IDT)

לא. עברתי לפורטל:גוף האדם/הידעת?/קטעי הידעת עד שאפסיק להיעלב ממך כל שני וחמישי. חג שמח, ליאור ޖޭ 03:41, 22 באפריל 2008 (IDT)

סע לשלום חביבי, דומני שהמיזם ישרוד. לא יודע ממה נעלבת, אבל משיחות אחרות שאתה מנהל אני מתרשם שבידך "האמת האבסולוטית" אז כנראה נפגעת מאיזו הערה שאתה לא תמיד כזה, ואתה לא. חג שמח גם לך. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז בניסן ה'תשס"ח • 03:49, 22 באפריל 2008 (IDT)

אני משוכנע, באמת ובתמים, שלא התכוונת לפגוע בי בדבריך אלה או בדברים ההם. מאחר ובמקרה ההוא, כמו גם בכמה וכמה מקרים קודמים, הצלחת לפגוע בי בשוגג, אני מעדיף שייפרדו דרכינו לשלום. אין בלבי עליך. לילה טוב, ליאור ޖޭ 03:54, 22 באפריל 2008 (IDT)

כנציגו של פורטל גוף האדם, וכמי שפועל בשיתוף עם המיזם המוצלח של הידעת? אני מעדיף לראות אתכם אוכלים חומוס ביחד מאשר לראות תרומות נוספות לפורטל גוף האדם. אם לא לנגב חומוס יחד, אז לפחות להמשיך ולבקר באותה חומוסיה מוצלחת. יוספוס • שיחה 22:36, 22 באפריל 2008 (IDT)

אכן נראה לי קצת ילדותי שליאור "מחרים" את הידעת? כי הוא "נעלב" ממני, ומשאיר ספיחים. מה זה מיזם של הדוד שלי? הוא מעניש אותי? אבל, רצונו כבודו. גם בליבי אין עליו, ועוד יקום לנו גואל לערך. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ח בניסן ה'תשס"ח • 23:21, 22 באפריל 2008 (IDT)

לא יפלא ממך לשמוע שאינך רצוי עוד בדף שיחתי, עד הודעה חדשה. אתה מוזמן לעיין בדף שיחתו של הראל ולהחכים. ליאור ޖޭ 08:24, 23 באפריל 2008 (IDT)

ובאשר לחומוסייה יוספוס, שוב אשוב אליה בבוא מועד. כבר חלף לי איזה קטע או שניים בראש. פשוט המיזם מרתק אותי יותר כרגע ואין לי פנאי לחגי. ליאור ޖޭ 08:36, 23 באפריל 2008 (IDT)

אופס

בוקר אור ליאור!!

מצטער שלא עניתי לגבי המחוזות ששאלתה לגביהם, אין כרגע בויקי ערך עליהם. אך תשמח לדעת שעשיתי הרחבה מרתקת לערך ביתא ישראל בפיסקת תולדות העדה. אליש ޖޭ 04:36, 22 באפריל 2008 (IDT)

אכן מרתק! בספר של ולדמן יש עוד שפע עדויות מהסוג שהוספתי כעת לערך. כשתרצה אותו תגיד (: ליאור ޖޭ 09:24, 22 באפריל 2008 (IDT)

אתיופיה והאיסלם

לא מזמן באוניברסיטה המשודרת בגל"צ היתה סדרת הרצאות על אתיופיה ואחת המרתקות ביותר היתה על היחסים בין אתיופיה לבין האיסלם. היא התחילה בכך שאתיופיה היתה המדינה היחידה שהעניקה למוחמד מקלט בראשית דרכו, ולכן האיסלם אמור לשמור לה חסד נעורים. לאחר-מכן כאשר מוחמד שלח מכתבים לכל המלכים באזור וביקש מהם להתאסלם מלך אתיופיה היה היחיד שהסכים, אך כתוצאה מכך העם האתיופי מרד במלך. מהסיבה הזאת אתיופיה נחשבת גם לכשלון הגדול הראשון של האיסלם (האומה הראשונה שהתאסלמה ולאחר מכן המירה דתה חזה לנצרות). האם במסכת המרשימה שאתה בונה על אתיופיה יש התייחסות לנושאים הללו? (מכיוון שאני רוצה לקרוא על זה יותר). טוקיוני 12:02, 22 באפריל 2008 (IDT)

חג שמח יוני (:

הנושא מרתק ועדיין לא מכוסה היטב אצלנו. נטען כי הכנסייה הקופטית במצרים שרדה את לחץ האיסלם רק בזכות שליטת אתיופיה הנוצרית במקורות הנילוס. ומי ישבו במקור הנילוס הכחול? היחסים היחודיים בין שלוש הדתות המונותאיסטיות באתיופיה קשים להבנה במונחים האירופאיים המודרניים שלנו. אני עדיין תוהה על חוט השני המחבר את האנוס פרו דה קוויליאן עם החלטתו של עלם סגד לסגור את אתיופיה בפני פרנג'ים מכל דת, גזע ומין. על מה הוא ניסה להגן? ליאור ޖޭ 12:15, 22 באפריל 2008 (IDT)

תגובה

ליאור שלום, כתבתי לך תשובה בדף המשתמש של הראל בהמשך לתכתובת שנרשמה שם. אנא עיין בה. אייל המהולל - שיחה 22:26, 22 באפריל 2008 (IDT)

משהוא מרתק

שלום ולילה טוב ליאור (-: !!

ביממה האחרונה שמתי לב ששנינו התחלנו לערוך את ההיסטוריה של העדה לאחר פלישת גראן, אילו רק היה בידי את המקור מוסלמי הספר "כיבושה של אתיופיה" יכולנו אולי לדעת מה היה התפקיד של ביתא ישראל בפילשתו של אחמד גראן. למרות זאת מצאתי מאמר מעניין מאוד של ריצ'רד פאנקהארסט, מאמר שיכול לשפוך אור על ההיסטוריה של ביתא ישראל תחת הקיסרים סרצה דנגל, יעקב - החצי יהודי, זה דנגל וסוסוניוס.

Evidence of an apparent dynastic alliance with a militarily not insignificant population, in the mountainous north-west of the country, is to be found in the relationship between Emperor Sarsa Dengel (1563-1597) and a Falasha, or perhaps more correctly ex-Falasha, woman from Samen, variously called Harago and Haragwe. The Jesuit Pero Paes, who was in the country at the time, refers to her as a "newly converted Christian" of a Judaic background. Believed to have been a sister of Gedewon, the Beta Esra'el ruler of Samen, she is referred to in the royal chronicles by the title Emabat or Tegazanyi, both roughly equivalent to Princess.

Whether the Sarsa Dengel-Harago union was a dynastic one in the normal sense of the word is open to debate. The Jesuits, with their preoccupation with monogamy, regarded Harago as no more than a "concubine," and several later scholars have accordingly dismissed her as a woman of little consequence. Her position as the sister of Gedewon, and hence a daughter of the Beta Esra'el ruling house, would, on the other hand, suggest that she was of significance in her own right. Her importance was moreover later enhanced by the fact that she mothered at least four sons by the Emperor.

The tie between Sarsa Dengel and Harago did not, however, produce peace between the two parties. The Emperor later fought a major campaign against her Falasha kinsmen.3 His association with her may, however, have led him to afford Gedewon some personal protection, as the modern Israeli historian Steven Kaplan has suggested. Suspicion of this arises from a curious passage in the chronicle, which records that the Beta Esra'el leader, at the close of a disastrous battle, escaped with fifteen armed men, and passed, supposedly unobserved, through the Emperor's armies. The chronicler protests, perhaps too emphatically, that if anyone asserted that Gedewon and his party had been allowed to escape, such an allegation was totally false.

That Harago was not Sarsa Dengel's official consort, but only, as the Jesuits claim, a "concubine," was entirely irrelevant to the later question of royal succession. Towards the end of his life Sarsa Dengel, according to Spanish Jesuit Paes, brought Za-Krestos, his son by Harago, to his palace, and showed him many honours. The courtiers, understanding their master's wishes, began praising the young prince as a prelude to accepting him as the heir to the throne. The prince, however, died shortly afterwards. His royal father then considered giving the succession to his nephew Za-Dengel, but the nobles preferred another of Harago's sons, called Ya'qob. Sarsa Dengel, doubtless wearied by continued discussion, declared that they should settle the matter as they wished. After his death, they accordingly assembled, and made Harago's son emperor. The reign of the half-Falasha Emperor was, however, short, for he was killed in battle, in 1606, by the soldiers of Prince Susneyos, the future Emperor of that name.

The significance of the Sarsa Dengel-Harago liaison is enhanced by the fact that Harago had at least two other politically important sons, Kefla Maryam and Matako, both, it appears, by the Emperor. Kefla Maryam, according to Susneyos' chronicle, was one of three "rebels" whom the rebel Gedewon later nominated as a "king." The prince was, however, captured by Susneyos's men, after which he, and Matako, were convicted, and "killed by the sword." Gedawon's support for Kefla Maryam, who would seem to have been his nephew, suggests that the imperial and Beta Esra'el ruling dynasties were, as a result of the association between Sarsa Dengel and Harägo, much more closely connected than might otherwise be supposed.

Despite the cruel fate meted out by Susneyos to Harago's three sons, Ya'qob, Kefla Maryam, and Matako, the idea of a dynastic alliance with the Beta Esra'el rulers of Samen was not dead. It was revived, remarkably enough, by Susneyos's brother, Yamana Krestos, an ambitious prince opposed to his imperial sibling's attempt to convert the country to Roman Catholicism. Yamana Krestos rebelled against his brother, in or around 1617, when, to strengthen his position, he planned a dynastic alliance with Gedewon. This was to be effected by Yamana Krestos giving his daughter, i.e. Emperor Susneyos' niece, to Gedewon's son, Walay.

The rebellion was, however, soon crushed, and Yamana Krestos obliged to surrender. He was charged with various crimes, two of them of direct relevance to relations with the Falashas. One was that, during a campaign by Susneyos against Gedewon, he had failed properly to guard a certain passage-way, and had thereby allowed the Falasha leader to escape. The other charge was that he had wanted to "become related" with Gedewon, by giving his daughter, as we have seen, to the latter's son Walay". Yamana Krestos was duly tried, and found guilty of treason. As the Emperor's brother, he was, however, pardoned, but exiled to Gojjam, and expressly forbidden to carry out the proposed dynastic alliance with Gedewon.

Susneyos's triumph put an end to any further royal dynastic alliance with the Beta Esra'el. The Emperor, unlike his brother, had no need of friendship with the Falashas, for he hoped, as a result of his Catholic conversion, to obtain military help, and fire-arms, from the Portuguese. Encouraged by Paes's fanatical Jesuit successor, Alfonso Mendes, he was moreover committed to a struggle to eradicate Ethiopia's "Judaic practices," among them the Orthodox Saturday Sabbath, and was therefore ideologically opposed to any dealings with the Bétä Esra'él. By the time of the establishment of Gondar as the capital, in 1636, the royal house had moreover almost disappeared. There was therefore no leading Fälasha family with whom the Gondarine emperors could ally.

— אתר אגודת הסטודנטים האתיופית העולמית

הא כן התחלתי לערוך טיוטה לגבי יהודית המלכה כאן - משתמש:אדעולם/יהודית המלכה אתה מוזמן לערוך אותו יחד איתי, בנוסף לכך אני עוקב אחר דף השיחה שלך ושמתי לב שאתה שאול את עצמך מספר שאלות לגבי פרו דה קוויליאן, לגביו אני מציע שתחקור לגבי היישועים והפורטוגזים באתיופיה במיוחד לגבי Alfonso Mendez ,Antonio Fernandes, Pedro Páez, Manuel de Almeida וישועים נוספים שכנראה השפיעו על סוסוניוס בביצוע אינקוויזיציה אתיופית בחבל דאמבייה (ראה כאן סוסוניוס, קיסר אתיופיה#האינקוויזיציה האתיופית). אליש ޖޭ 00:38, 23 באפריל 2008 (IDT)

מגניב! אשתדל לצטט מהספר של ולדמן עוד דיווחים על יהודים שנמלטו מהאינקוויזיציה האתיופית. אותי מדהימה המהירות שבה עלם סגד סיים את האינקוויזיציה וזרק את הישועים קיבינימט. ארחיב בקרוב על עלם סגד, זה הרבה יותר כיף מלכתוב על פקידי "הסוכנות היהודית" (: ליאור ޖޭ 08:20, 23 באפריל 2008 (IDT)

אגב, למה שלא תעביר כמה מהטיוטות שלך לויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יהדות אתיופיה/טיוטות? נמאס לי להתרוצץ שם לבד (: 08:22, 23 באפריל 2008 (IDT)

מה נשמע ליאור? (:

ראה את דף שיחתי בעקבות פנייתך. אליש ޖޭ 20:00, 25 באפריל 2008 (IDT)

דואל

שלחתי לך דואל. דרור - שיחה 10:43, 23 באפריל 2008 (IDT)

תודה, קיבלתי. היורשה לי להשיב לו בחיוב כאן? ליאור ޖޭ 10:44, 23 באפריל 2008 (IDT)

הכנסייה האתיופית

ליאור, אתה יכול לעשות משהו עם הקצרצר הזה? אפילו 2K? ‏Ori‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:27, 23 באפריל 2008 (IDT)

תודה אורי,

יניב הוא כותב טרי אצלנו. אליש ואני מלווים את צעדיו הראשונים. פניתי אליו שעה לפני שפנית אלי והדרכתי אותו בנושא ארגזי חול. הוא עובד על הערך במשתמש:Yaniv1981/ארגז חול ואנחנו נוודא שבשבוע הקרוב יהיה ערך התחלתי סביר על הכנסייה. בוקר טוב, ליאור ޖޭ 05:09, 24 באפריל 2008 (IDT)

או קיי. תודה ‏Ori‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:43, 24 באפריל 2008 (IDT)

אימות עריכה של אנונימי

זה נכון? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:50, 28 באפריל 2008 (IDT)

לא, אך התיקון שאחריו - כן. תודה, ליאור ޖޭ 21:04, 29 באפריל 2008 (IDT)

המיזם פשוט מדהים!

כל כך מפורט ומושקע, אי אפשר שלא להתפעל, כל הכבוד!

אם יש לך מקורות מידע על 'הלכה' ומנהגים ביהדות אתיופיה, זה נשמע לי מעניין לכתוב על זה, וכן להוסיף פסקאות בערכים קיימים. כמו למשל בערך שחיטה, יש לך מושג על מנהגי שחיטה? שמעתי שיש מסורת שונה ביחס למהו בדיוק גיד הנשה. אני בטוח שיש הרבה דברים מעניינים, אבל אין לי גישה לחומר. אם יש לך מושג, אשמח אם תפנה אותי. תודה על הכל

שמעיה - שיחה 02:39, 29 באפריל 2008 (IDT)

תודה רבה שמעיה! כמה וכמה ערכים במיזם ממתינים לכותב עם התמצאות הלכתית כשלך. הטיוטה דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה מסתירה בתוכה מאמר שלם של הרב מנחם ולדמן. צריך לשכתב את הסבריו כדי למנוע הפרת זכויות יוצרים ואיני רוצה לעשות זאת ללא הבנה טובה של היסודות ההלכתיים לפסיקות השונות. בספרו "מעבר לנהרי כוש" מביא הרב ולדמן מובאות נרחבות יותר ממקורות רבים יותר. אם תרצה את הספר או ציטוט מאחת המובאות בו, רק תגיד לי. ברגע שהערך הזה יהיה מוכן, יהיה קל יותר להסביר את פסיקת הרב עובדיה יוסף בדבר יהדות אתיופיה.

לא מצאתי בספרייית ההשאלה של המיזם התייחסות להלכות שחיטה, אך יתכן שפספסתי. כאן מתאר בר-יודא את הוצאת כף הירך כולה בשל חוסר וודאות באשר למיקום גיד הנשה. כאן מתוארות הלכות השחיטה שמסר אלדד הדני ובספר של ולדמן מוקדש לו כמעט פרק שלם. ודאי יש מקורות נוספים ברשת שהחמצתי.

בספר של קורינאלדי מתוארות הלכות חופה וקידושין והלכות שבת, בעוד שהספר של סלמון מתאר את הלכות הסיגד, כתבי האורית ולוח השנה. הספרים של פיטלוביץ' וכהנא מתארים תצפיות על מנהגים שונים, לרבות שמירת שבת ושחיטת קורבן תזכר.

בשנה הראשונה למיזם הקדשנו את מירב תשומת הלב לסקירת תולדות ביתא ישראל. יש עדיין פערים גדולים לסגור, אך לדעתי הגיע הזמן להפנות את תשומת הלב למנהגי העדה והלכותיה. תרומתך לפרקים אלה לא תסולא בפז. שלך, ליאור ޖޭ 19:37, 29 באפריל 2008 (IDT)

בשביל לכתוב על דעת חכמי ישראל, אני חושב שעדיף ליצור ערך מורחב על מוצאם של ביתא ישראל, שיכלול סקירה היסטורית של הדיון (החל מתגובות לסיפורים של אלדד הדני, או אולי יש משהו קודם), ושם להכניס את דעות ופסיקת חכמי ישראל בדבר מוצאם. (כולל החששות של "גיור לחומרא"). השם דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה, בעייתי בגלל שהערך דן בין היתר ביהדותם.

המובאות בטיוטה דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה לא מספיקות בשביל להקיף את הנושא ולכתוב ערך על "דעת חכמי ישראל", אבל להסביר את פסיקת הרב עובדיה, יש די והותר.

ככלל, אני בעד הפרטה של הערך ביתא ישראל. מספיק מבוא קצר לכל נושא והפנייה לערך מורחב. אותי אישית ערכים יחסית קצרים יותר מזמינים, ויותר קל לי להתמצא בנושאי הערך.

את החששות הקשורות לדמיון לקראות ולצדוקיות, וכן את החששות על "טיב הגיטין והקידושין" של בני העדה, אפשר להביא בערך שיסקור את ההבדלים המשמעותיים בהלכה בין ביתא ישראל להלכה המקובלת. (יש לך רעיון לשם הערך?)

מעבר לזה, גילית לי את הספרייה, ואני צריך לעשות איתה הכרות ולראות קודם מה קיים ברשת על הלכה.

יום נעים, שמעיה - שיחה 15:06, 30 באפריל 2008 (IDT)

חן חן שמעיה, אני יודע איך ברצוני להשיב לך אך ייקח לי עוד לפחות שעה להתפנות לכך. בינתיים, האם תוכל להעתיק את הדיון בינינו למקום המיועד לו? בתודה, ליאור ޖޭ 20:57, 30 באפריל 2008 (IDT)

קידום אתרים לכאורה בויקיפדיה

הועבר לויקיפדיה:מזנון#קידום אתרים לכאורה בויקיפדיה. ליאור ޖޭ 21:04, 29 באפריל 2008 (IDT)

כתבתי לך תגובה חדשה במזנון. יום טוב.

סבאים

שלום ליאור. אנא שים לב לשיחה:סבא. מאחר והערך ב"לטיפול דחוף" מוטב שתהיה החלטה על שם מהר ככל האפשר וגם בכדי שנתקן את הקישורים. בברכה, דורית 21:32, 29 באפריל 2008 (IDT)

אהלן דורית, מצטער על התשובה המאוחרת. אשמח לשמוע שם את דעתך על הצעותיי. יום נעים ויום זיכרון קל, ליאור ޖޭ 07:33, 30 באפריל 2008 (IDT)