שירות הצוללות של הצי המלכותי
פרטים | |
---|---|
כינוי | השירות השקט |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
שיוך | הצי המלכותי |
סוג | לוחמה ימית |
נתוני היחידה | |
כוח אדם |
3,980 משרתים (2018)[1] 10 צוללות (2023) |
פיקוד | |
דרגת המפקד | קומודור |
מפקד נוכחי | פול דאן |
שירות הצוללות של הצי המלכותי (באנגלית: Royal Navy Submarine Service) הוא אחד מחמש הזרועות הלוחמים של הצי המלכותי.
השירות אמון על כלל הצוללות של הצי המלכותי, אלו מתחלקים לצוללות תקיפה גרעיניות (SNN) המיועדים ללוחמה כנגד כלי שיט וצוללת טילים בליסטיים (SSBN) המשמשים ככוח ההרתעה הגרעינית של הממלכה המאוחדת. מפקדת השירות שוכנת בבסיס הצי המלכותי קלייד בסקוטלנד ומפקדה הוא קומודור פול דאן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירות הצוללות הוקם בשנת 1901 עם קליטת הצוללות הראשונות, הולנד 1, בצי המלכותי. ערב מלחמת העולם הראשונה גדל השירות לכדי 60 צוללות ו-1,418 משרתים, במהלכה חמישה מבין 14 צלבי הוויקטוריה שניתנו למשרתי הצי המלכותי הוענקו בשירות הצוללות. בתחילת מלחמת העולם השנייה השירות כלל 60 צוללות ועוד תשעה היו בבנייה, לאורך המלחמה הוכנסו לשירות 178 צוללות נוספות סך הכל, כאשר בתקופה זו אבדו 76 צוללות, רובם בלחימה בחזית הים התיכון.
לאחר המלחמה שירות הצוללות וכן מספר כלי השיט בו צומצם משמעותית, אך עם התגברות המתיחות של המלחמה הקרה וכניסתן לשירות של הצוללות הגריעניות הראשונות בראשית שנות ה-60 הבטיחו את חשיבותו של שירות הצוללות הן ככוח הרתעה בליסטי והן ככוח לחימה ימי. ב-1968 הצוללות הבליסטיות מסדרת רזולושן הוכנסו לשירות כשהן חמושות בטילים בליסטים גרעיניים מסוג פולאריס והפכו למרכיב חשוב בכוח ההרתעה הגרעיני של בריטניה במלחמה הקרה, בהמשך עם הוצאתן משירות של מפציצי ה-V בתחילת שנות ה-80, הן הפכו לכוח ההרתעה היחיד.
בסוף המלחמה הקרה, בשנת 1989, כלל השירות 30 צוללות שהתחלקו לארבעה אסקדרונים; הראשון, השני והשלישי (צוללות צי) והעשירי (צוללות בליסטיות). בתקופה זו השירות פעל משלושה בסיסי הצי המלכותי ובפיקודו עמד אדמירל משנה פרנק גרנייר. במהלך מלחמת קוסובו, צוללות הצי שיגרו טילי שיוט BGM-109 טומהוק לעבר מטרות, כך הפכה צה"מ ספלנדיד (S106) ב-1999 לצוללת הראשונה לשגר את הטיל תוך לחימה. בתחילת המאה ה-21 צוללות מסדרת טרפלגר סייעו למהלך הפלישה במלחמת אפגניסטן (2001) ומלחמת עיראק (2003) על ידי שיגור טילי טומהוק, כך גם במהלך התקיפה הצבאית הבין-לאומית בלוב (2011).
הצוללות הגרעיניות (צוללות בלסטיות) של השירות כיום הן הצוללות מסדרת ואנגארד שהוכנסו לשירות במהלך שנות ה-90, אלו עתידות להיות מוחלפות בצוללות מסדרת דרדנוט שמתוכננות להיכנס לשירות במהלך שנות ה-30. לצידן, צוללות התקיפה (צוללות צי) כוללות את הצוללות מסדרת אסטיוט שעדיין נמצאות בשלבי קליטה והחלפה של סדרת טרפלגר הוותיקה. פרויקט ההחלפה של סדרת אסטיות מתוכנן להיות שיתוף פעולה בין בריטניה, אוסטרליה וארצות הברית, כחלק מברית ההגנה AUKUS, כאשר הסדרה החדשה מתוכננת להיכנס לשירות בשירות הצוללות לקראת סוף שנות ה-30.
צי הצוללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרה | כמות | כניסה לשירות | הערות | |
---|---|---|---|---|
צוללות צי | ||||
סדרת טרפלגר | 1 | 1991 | צה"מ טריומף (S93) | |
סדרת אסטיוט | 5 | 2010-2022 | צוללות תקיפה גרעיניות (SSN) | |
צוללות בליסטיות | ||||
סדרת ואנגארד | 4 | 1993-1999 | צוללת טילים בליסטיים (SSBN) |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צי פני הים של הצי המלכותי
- זרוע האוויר של הצי המלכותי
- חיל הנחתים המלכותי
- שייטת הצוללות - היחידה המקבילה בצה"ל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמוד צי פני הים באתר הצי המלכותי הרשמי.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Positive signs for Royal Navy Submarine manpower, 4 ביולי 2018, Navy Lookout.