שלמה אסבאג
הרב שלמה אסבאג (מכונה: מהרש"א) (סביב ה'ת"ק, 1740 - ד' סיוון ה'תק"ף, 17 במאי 1820) היה מקובל, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש שבמרוקו בראשית המאה ה-19.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד במרקש לאביו רבי שלום שהיה רב ומקובל בעיר.[1] למד אצל חכמי עירו. נשא את חנינא. בהמשך היה לרב בישיבה, ומתלמידיו ידוע רבי רפאל מסעוד אבן מוחא.[2]
רבנותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמוך לשנת ה'תקכ"ט התמנה לדיין בבית הדין בראשות רבי אברהם קורקוס, רבי יצחק חרוש ורבי אברהם פינטו. לאחר פטירת האחרון, בשנת ה'תקס"ה, נתמנה לאב בית הדין ולרבה של מרקש. בין הדיינים ששימשו בבית דינו נמנים רבי משה בן עטר, רבי יעקב פינטו השני, רבי יוסף חרוש, רבי מוסא בן דוד וחיון ורבי שלמה אוזנקוט. בית דינו הוציאו מאות פסקי דינים שחלקם ניתנו במסגרת משא ומתן הלכתי עם דיינים נוספים ברחבי מרוקו. בין השאר התכתב בית הדין עם רבי שאול ישועה אביטבול רבה של צפרו,[3] ועם רבי רפאל בירדוגו רבה של מקנס,[4] ועם רבי מכלוף אוחיון רבה של אספי,[5] וכן עם חכמי טיטואן[6] ואזמור.[7] פסקי בית דינו התפרסמו ברחבי מרוקו והועתקו מפעם לפעם גם לאחר פטירתו.[8] באופן אישי עמד בקשר עם רבי דוד חסין ואף כתב הסכמה לספרו תהלה לדוד. כמו כן עמד בקשר עם שד"רים.[9]
פטירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נפטר בד' סיוון ה'תק"ף בחולי המגפה בה נפטרו דיינים נוספים.[10] לאחר פטירתו נכתבו קטעי פיוטים לכבודו.[11]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשתו חנינא, נפטרה בחדש טבת שנת ה'תר"ב.[12]
בניו הם: רבי משה ורבי יעקב שנמנו עם חכמי מרקש.
בתו זוהרה נישאה לרבי אלעזר חזן - שכיהן בהמשך כרבה של מרקש.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קונטרס על מנהגי שחיטה וטריפות - מקור המנהגים על פי הפוסקים. לא נדפס.
- ביאורים על הרא"ם - חלקו נדפס בספרים שונים של רבני מרקש.
- פסקי דין - מקבץ מפסקיו יצא לאור בספר 'תשובות חכמי מראכש'. מכון פי ישרים שנת תשפ"ב.
- תקנות - מקבץ מתקנותיו יצא לאור בספר 'תשובות חכמי מראכש'.
- חידושים על השולחן ערוך - מכיל ביאורים ופסקים על השולחן ערוך, חלקם נדפסו בספר ביאור מהרא"ח על חושן משפט.
- הגהות על אוצרות חיים - לא נדפס.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יוסף פרץ והרב יוסף הלל (עורך), קדושי מראכש, "רבי שלמה אסבאג", הוצאת קהילות ישראל, ירושלים ה'תשפ"א.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו מצבות מראכש עמ' 467.
- ^ ראו פרפראות לחכמה עמ' צ"ד: וסחתי הדברים לפני מהרש"א ואמר לי שכן הוא. ובעמ' פ"ד: וקושיא זו הקשיתי אותה להרב כמוה"ר שלמה אסבאג והשיב וכו'. ומביא חידושים ממנו בעמ' פ"ד ועמ' פ"ט. ובפרדס רימונים חו"מ סי' צ"ה: נמצא כתוב בכתב יד הרב מהרש"א זלה"ה דף קס"ב בקונטרס הגדול וכו' ואני הצעיר אבא בעקבות הרב מורינו זלה"ה.
- ^ ראו שו"ת אבני שי"ש חלק סימן צב.
- ^ ראו משפטים ישרים חלק ב סימן ריג.
- ^ ראו שו"ת חפץ נחמד וגנת ורדים סימן ה.
- ^ ראו נר מערבי חלק א סימן קיח.
- ^ ראו משפטים צדיקים חלק א סימן קלג.
- ^ ראו שבילי משפט מונסונייגו (מתנה נ"ה עמ' קפ"ו, הביאו ליצחק ריח סי' לג), כתונת יוסף בירדוגו (אות ח' שורש ו' מדיני חזקה ענף ט"ז, ח"ב דף מ"ט ע"ג), תבואות שמ"ש חו"מ סי' י"ח, ב. יחס דובדו בריש ספר ויחל שלמה דף ה ע"ב.
- ^ ראו קובץ סיני כרך כ"ה עמ' של.
- ^ ראו רשימת הנפטרים ממכנאס ('תקנות חכמי מכנאס' חלק א עמ' תלו).
- ^ ראו ספר מצבות מראכש עמ' לו-ז.
- ^ הספידה נכדה רבי שלמה חזן בס' שלחן הטהור (דרוש י"ג) וז"ל: "מרת זקנתי אם אמי הרבנית אשה יראת ה' חנינא תנצב"ה, אלמנת הרב הגדול נר המערבי סבא דמשפטים כמוהר"ר שלמה אסבאג זלה"ה".
| הקודם: הרב אברהם פינטו |
רבנים ראשיים של מרקש | הבא: הרב משה אסבאג |