שרון קנטור (גולשת)
 | ||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
28 בינואר 2003 (בת 21) אביחיל, ישראל  | |||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | ||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |
 ישראל | |||||||||||||||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | שיט | |||||||||||||||||||||||||
| תת-ענף | גלישת רוח | |||||||||||||||||||||||||
| דגם גלשן | iQFoil | |||||||||||||||||||||||||
| מועדון | מועדון השיט מכמורת עמק חפר | |||||||||||||||||||||||||
| מאמן | שחר צוברי | |||||||||||||||||||||||||
| הישגים | ||||||||||||||||||||||||||
| פרסים והוקרה |
מדליית כסף אולימפית | |||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||||||
שרון קנטור (נולדה ב-28 בינואר 2003) היא גולשת רוח ישראלית, סגנית האלופה האולימפית (פריז 2024),[1] אלופת העולם (2024) וסגנית אלופת אירופה (2023) בדגם iQFOiL.[2]
ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנטור גדלה במושב אביחיל שבמועצה האזורית עמק חפר.[3] אביה סטיבן, שעלה מדרום אפריקה, היה שחקן סקווש וכיהן כיו"ר איגוד הסקווש בישראל, ואמה נורית היא וטרינרית. קנטור היא האמצעית מבין חמישה אחים ואחיות. בילדותה התאמנה במספר ענפי ספורט שונים. בגיל 9 החלה להתאמן בגלישה במועדון השיט מכמורת עמק חפר,[4] ובנערותה התמקדה בענף גלישת הרוח והחלה להשתתף בתחרויות בינלאומיות. היא למדה בבית הספר התיכון רמות ים במכמורת, ושירתה בצה"ל בבסיס חיפה במעמד של ספורטאי מצטיין.[5]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הדרך
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנטור החלה להתאמן בענף השיט בגיל 9[4] וכבר בגילאי נוער החלה להשתתף בתחרויות בינלאומיות בתחום גלישת הרוח. כשהייתה בת 13 התחרתה באליפות אירופה הראשונה שלה, אליפות עד גיל 15, וסיימה במקום השלישי עם מדליית הארד.[3] בשנת 2018 היא זכתה באליפות אירופה עד גילאי 17.
בשנת 2021 השתתפה קנטור לראשונה באליפות העולם לבוגרים, וסיימה במקום התשיעי באליפות הראשונה תחת דגם ה-IQFOiL החדש.
פריצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנת 2023 היוותה את שנת הפריצה שלה כאשר בינואר היא זכתה במדליה הראשונה שלה בתחרויות בוגרים כאשר זכתה במדליית ארד בתחרות מהסבב העולמי שנערכה באי לנסרוטה שבספרד. בחודש מאי היא זכתה במדליית הכסף באליפות אירופה לאחר שהובילה ברוב שלבי התחרות.[6][7] היא סיימה את שלבי המוקדמות במקום הראשון והעפילה אוטומטית לגמר שבו סיימה במקום השני אחרי מינה מובק הנורווגית ולפני אמה ווילסון הבריטית. בחודש יולי היא זכתה במדליית הזהב בתחרות הקדם אולימפית שנערכה באתר השייט שבו תיערך התחרות באולימפיאדת פריז ודימתה את תנאי התחרות האולימפית.[8] עוד באותה השנה היא זכתה במדליית זהב נוספת בתחרות מהסבב העולמי שנערכה בדצמבר, בתחרות האחרונה לשנה זו, כאשר הקדימה את חברותיה לנבחרת הישראלית תמר שטיינברג וקטי ספיצ'קוב שזכו בכסף ובארד.[9] את אותה השנה היא סיימה כמדורגת ראשונה בדירוג העולמי.[10]
זהב באליפות העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות העולם 2024 שנערכה בלנסרוטה, האיים הקנריים, היא זכתה במדליית הזהב כשסיימה לפני אמה וילסון מבריטניה (כסף) וקטי ספיצ'קוב מישראל (ארד), והפכה לישראלית הרביעית שזוכה בתואר העולמי בגלישת רוח אחרי גל פרידמן, לי קורזיץ ושחר טיבי. בתום 20 שיוטי מוקדמות היא סיימה במקום הרביעי הכללי שהעלה אותה לשלב רבע הגמר. ברבע הגמר היא סיימה במקום הראשון ועלתה לשלב חצי הגמר שגם אותו סיימה ראשונה, ובתוך כך עלתה לגמר והבטיחה מדליה. בגמר, לאחר שהגולשת הבריטית פסלה ונאלצה לזנק בעיכוב של כמה שניות, קנטור הובילה כבר מהזינוק ועברה ראשונה את המצוף הראשון. את המצוף השני היא עברה שנייה אך מיד לאחר מכן עקפה את קטי ספיצ'קוב וחזרה להוביל. קנטור עקפה ראשונה את המצוף השלישי והרביעי ושמרה על ההובלה עד הסיום.[11] בעקבות זכייתה, היא נבחרה לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בפריז.
מדליית כסף אולימפית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחרויות השיט באולימפיאדת פריז 2024, היא זכתה במדליית הכסף[12][13] והייתה לראשונה שזוכה במדליה אולימפית עבור ישראל בתחרויות הנשים בענף השיט לאחר שלוש מדליות בתחרויות הגברים בענף. בשקלול 14 שיוטי מוקדמות (מתוכם ניצחה 3), היא סיימה במקום השני הכללי אשר העלה אותה ישירות לשלב חצי הגמר. בחצי הגמר היא עברה את כל ארבעת המצופים במקום הראשון וסיימה במקום הראשון, עלתה לגמר והבטיחה מדליה. בשיוט הגמר היא עברה את שני המצופים הראשונים במקום השני אחרי הבריטית הפייבוריטית. אחרי המצוף השני האיטלקייה שהייתה שלישית עשתה מהלך שהביא אותה בנקודה טובה יותר אל המצוף השלישי וקנטור הגיבה מיד ושמרה על המקום השני. סדר הגולשות נשמר עד הסיום וקנטור חצתה את קו הסיום שנייה אחרי מרתה מאגטי (איטליה) ולפני אמה וילסון (בריטניה).[14]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרון קנטור, ברשת החברתית פייסבוק
שרון קנטור, ברשת החברתית אינסטגרם- שרון קנטור, באתר Sailing.org
- שרון קנטור באתר Sailing.org
- שרון קנטור באתר האינטרנט של איגוד השיט הישראלי
- ערן נבון, כוכבת ים: אחרי רגעי השבירה - שרון קנטור חולמת על מדליה, באתר ישראל היום, 11 באפריל 2024
- נדב צנציפר, צרפת, שרון קנטור: "לייצג את ישראל זה עוצמתי בטירוף, יותר מלהיות אלופת עולם", באתר ynet, 9 באוגוסט 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אדירה: שרון קנטור זכתה במדליית הכסף!, באתר ערוץ הספורט, 3 באוגוסט 2024
- ^ אסי ממן, חזקה מהרוח: הדרך של שרון קנטור להצלחה, באתר ONE, 3 באוגוסט 2024
- ^ 1 2
דותן מלאך, "אני רוצה שיכירו אותי וישמעו יותר על הספורט שלנו", בעיתון מקור ראשון, 6 ביולי 2023
- ^ 1 2 עידו רקובסקי, "באתי ליהנות": שרון קנטור פיצחה את החיים, ועל הדרך הפכה לאלופת עולם, באתר הארץ, 4 בפברואר 2024
- ^ נדב צנציפר, ריאיון מיוחד | אחרי שהוכתרה לאלופת העולם, שרון קנטור בעננים: "מצפה מעצמי להפוך לאלופה אולימפית", באתר ynet, 3 בפברואר 2024
- ^ ליאור ברטל, מדליית כסף לגולשת הרוח שרון קנטור באליפות אירופה בדגם IQ פויל, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 במאי 2023
- ^ "המרוץ לפריז מתחמם - שרון קנטור סגנית אלופת אירופה בגלישת רוח", 16 במאי 2023, אתר איגוד השיט בישראל
- ^ נדב צנציפר, שייט: שרון קנטור זכתה בזהב בתחרות הקדם אולימפית, באתר ynet, 16 ביולי 2023
- ^ "פודיום ישראלי מלא בסבב גלישת הרוח. שרון קנטור זכתה בזהב", 16 בדצמבר 2023, שוונג
- ^ אורן אהרוני, גלישת רוח: שרון קנטור סיימה את השנה במקום הראשון בעולם, באתר ישראל היום, 11 בדצמבר 2023
- ^ רותם פלדברג, שרון קנטור אלופת העולם בגלישת רוח, באתר ערוץ הספורט, 3 בפברואר 2024
- ^ נדב צנציפר, מארסיי, שרון קנטור חגגה מדליה - ולא פוחדת להצהיר: "רוצה להיות אלופה אולימפית ב-2028", באתר ynet, 4 באוגוסט 2024
- ^ אייל לוי, השייטת שעשתה היסטוריה: שרון קנטור זכתה במדליית כסף אולימפית, באתר ישראל היום, 3 באוגוסט 2024
- ^ אדירה: שרון קנטור זכתה במדליית הכסף!, באתר ערוץ הספורט, 3 באוגוסט 2024
| ישראלים זוכי מדליות אולימפיות | ||
|---|---|---|
זוכי מדליית זהב 
|
 גל פרידמן (2004) •  ארטיום דולגופיאט (2020) •  לינוי אשרם (2020) •  תום ראובני (2024)
|
|
זוכי מדליית כסף 
|
 יעל ארד (1992) • ענבר לניר (2024) • רז הרשקו (2024) • שרון קנטור (2024) • ארטיום דולגופיאט (2024) • נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית (2024)
| |
זוכי מדליית ארד 
|
אורן סמדג'ה (1992) • גל פרידמן (1996) • _pictogram.svg){kind=small} מיכאל קולגנוב (2000) •  אריק זאבי (2004) • שחר צוברי (2008) • ירדן ג'רבי (2016) • אורי ששון (2016) •  אבישג סמברג (2020) • נבחרת ישראל בג'ודו (2020) • פיטר פלצ'יק (2024)
| |
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
