תומאזו קמפנלה
 | |
| לידה |
4 בספטמבר 1568 סטילו, ממלכת נאפולי  |
|---|---|
| פטירה |
21 במאי 1639 (בגיל 70) פריז, ממלכת צרפת |
| שם לידה |
Giovan Domenico Campanella |
| השקפה דתית |
נצרות קתולית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פדובה |
| תחומי עניין |
פילוסופיה |
| עיסוק |
פילוסוף, כותב מדע בדיוני, religious figure, אסטרולוג, סופר, משורר, תאולוג |
| מדינה |
ממלכת נאפולי |
| יצירות ידועות |
Poesie, עיר השמש |
  | |
תומאזו קמפנלה (באיטלקית: Tommaso Campanella ,1568 – 1639), הוטבל בשם ג'ובאני דומניקו קמפנלה, פילוסוף, תאולוג, סופר ונזיר דומיניקני.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קמפנלה נולד בחודש ספטמבר בשנת 1568 בקלבריה שבדרום איטליה, אשר הייתה בתקופה ההיא תחת השלטון הספרדי. קמפנלה נולד למשפחה ענייה ובצעירותו נשלח להתחנך במנזר דומיניקני בסטילו (Stilo) שם השתלם בלימודי פילוסופיה, והתגלה כנער כשרוני ביותר. מסופר כי בזמן שהותו במנזר נגלה אליו זקן בלבוש זר שדיבר עברית ולימד אותו בתוך זמן קצר מפתחות לתורת הסוד, לאלכימיה, אסטרולוגיה ומאגיה.
כשסיים את לימודיו במנזר התקבל למסדר הדומיניקנים ובמשך עשר שנים נסע והרצה את משנתו לאורכה ולרוחבה של איטליה. במסעותיו אלה הכיר גם את גלילאו גליליי. בשל כושר הרצאתו הבהיר ובקיאותו הרבה קנה לו פרסום של מרצה מחונן, אך בד בבד קנה לו אויבים לא מעטים, זאת בשל הזדהותו עם שיטתו של בן הדור הקודם ברנרדינו טלסיו (Bernardino Telesio) שפיתח פילוסופיה המדגישה את גורם הניסיון בניגוד לשיטתו של אריסטו.
בשנת 1600 נאסר והועמד לדין. הסיבה לא ברורה כיום, ואפשר שהייתה על סמך הלשנה של מתנגדי שיטתו הפילוסופית, או בשל השתתפותו הפעילה בקשירת קשר פוליטי להדחת השלטון הספרדי מנאפולי. קמפנלה מתאר את העינויים הקשים אותם עבר על מנת להוציא מפיו הודאה, ללא הועיל. קמפנלה נידון למאסר עולם בתנאים קשים. דרישת האפיפיור פאולוס החמישי, לשחררו, כעבור שבע שנים, נדחתה, אך תנאי מאסרו הוטבו, ומאז הותר לו לשלוח מכתבים ואף לקבל אורחים בתאו. בין המתכתבים איתו ניתן למנות את הפיזיקאי הפילוסוף - פייר גסנדי, ואת ג'יימס הראשון - מלך אנגליה. רק בשנת 1626 לאחר משא ומתן ממושך הועבר תומאסו לבית הסוהר של האינקויזיציה ברומא בהשפעתו של האפיפיור אורבנוס השמיני. בבית הסוהר זה ישב שלוש שנים אך כשהשתחרר יזמו מתנגדיו הפגנות המוניות נגדו, וכך, על פי עצתו של האפיפיור, נמלט כשהוא מחופש, למרסיי שבצרפת שם חי תחת חסותו של לואי השלושה עשר עד שמת בשנת 1639 במנזר של הדומיניקנים ושם נקבר.
הגותו ומשנתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]התחושה והניסיון כמקור התבונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדעת קמפנלה קיימים שני מקורות לידע – האמונה והפילוסופיה. האמונה נלמדת מתוך כתבי הקודש ואילו הפילוסופיה נלמדת אך ורק מן החושים ומן הניסיון. אולם המונח תחושה, לדעתו, כולל בתוכו גם את המושגים המשפטים וההיסקים שהם למעשה צורות מסובכות של התחושה. בעקבות הרחבת מושג התחושה, קמפנלה שומר לעצמו את האפשרות להשתמש בצורות חשיבה שלא היה יכול להשתמש בהם אילו היה רואה בתחושות, בצורתן המקובלת, את המקור היחיד לפילוסופיה. העולם והטבע הם כעין אור חוזר של האספקלריה האלוהית, בעוד כתבי הקודש מתארים התגלות חד פעמית של אלוהים, הטבע מגלם בתוכו התגלות נצחית ועכשווית של אלוהים, ומכאן חשיבותן הגדולה של החושים והניסיון המאפשרים ללמוד את הטבע באופן בלתי אמצעי, ולא מתוך ספרים.
ודאות הקיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]ודאות הקיום, עקרון הנישא בפי כל בשמו של דקארט, נמצא כבר במשנתו של קמפנלה אך בתוספת משמעותית. כמו דקארט גם קמפנלה מניח שנקודת המוצא לכל ידיעה היא וודאות האני. אולם קמפנלה מוסיף שאין אנחנו מסוגלים לתפוס את העולם ואת התופעות בכלל אלא באופן אמצעי, כלומר רק באופן שהאני מתפעל מהם (עקרון שגם קאנט מלמד). נמצא שהאני על פי קמפנלה הוא ישות סגורה, ואין לו כל יכולת למידה אובייקטיבית על העולם, רעיון זה זהה עם רעיון המונאדה של לייבניץ. אלא שקמפנלה נחלץ מהתוצאות של רעיון זה, שמשמעותו למעשה אי יכולת למידה על העולם, על ידי קביעתו שהאדם הוא עולם קטן, והיכולת ללמוד על העולם הגדול מתאפשרת על ידי התבוננות האדם בעולמו הקטן.
יחסו למהפכה הקופרניקאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קמפנלה החזיק בעמדה בינונית ביחס למהפכה הקופרניקאית. לדעתו כוכבי הלכת מסתובבים סביב השמש כדעתו של קופרניקוס, אך השמש מסתובבת סביב כדור הארץ. דעה זו מנעה אותו מעימות חזיתי מול הכנסייה הקתולית. יש לציין שקמפנלה צידד בשיטתו של גלילאו כאשר פרצה המחלוקת סביב תורתו בשנים הראשונות של המאה השבע עשרה.
ספרו האוטופי: עיר השמש
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עיר השמש
בזמן שהותו במאסר עסק בכתיבה של ספר המתאר מציאות דמיונית אוטופית הקרוי 'עיר השמש' או 'מדינת השמש' ('La Citta del Sole'). הספר, הכתוב בצורה דיאלוגית פואטית, השפיע השפעה רבה על הוגי דעות חברתיים רבים, בעיקר סוציאליסטים. בעקבות ספרו נחשב קמפנלה לאחד מהאבות הרעיוניים של הסוציאליזם. קמפנלה, מצידו, ראה בספרו כממשיך רעיונותיהם של אפלטון בדיאלוג המדינה, ושל תומאס מור בספרו אוטופיה.
בספרו רב חובל מגלה באחד ממסעותיו את 'עיר השמש', הקרויה כך על שום שבראשה עומד כהן ושמו 'שמש' (Metaphysicus) אותו כהן הוא הסמכות העליונה במדינה השולט שלטון ללא מצרים וללא הגבלות כל שהם. המנהיג בעיר השמש חייב להיות בקי בתולדות העמים, חוקיהם ודיניהם, לדעת את כל המלאכות ידיעה טובה, גם אם לא ברמה של בעל המלאכה עצמו. בנוסף עליו לקנות ידע נרחב במדעי הפיזיקה המתמטיקה האסטרונומיה, ובעיקר ידע במטאפיזיקה ותאולוגיה כדי לדעת את רצון הבורא. גם ידיעה באסטרולוגיה חשובה מאוד בעיר השמש.
כל פקידי העיר בעיר השמש קרויים בשם המידה הטובה אותה הם מייצגים.
החינוך בעיר זו מושג בדרך מקורית. על חומות העיר מצוירים תמונות ותרשימים המציגים, למעשה, את רעיונות המדע ומסקנותיו. בצורה זו הילדים למדים את המדעים השונים בלי לדעת שהם לומדים ידיעות מדעיות, והידע נקנה להם בצורה טבעית.
בעיר השמש אין קניין פרטי היות שהקניין הפרטי מהווה את הגורם העיקרי לפילוג החברה. בנקודה זו קמפנלה מסתמך על שיטתם של סוקרטס ואפלטון. כמו כן אין עבדות בעיר השמש, והחובה לעבוד מוטלת על כולם בשווה. אולם זמן העבודה מוגבל לארבע שעות בלבד, ובשאר הזמן האזרחים עוסקים בלימוד, טיולים ואימון הגוף והנפש.
גם המשפחה נתפסת כחלק מהקניין הפרטי, ולכן בעיר השמש אין לה מקום. למעשה, החוק בעיר הוא הקובע מי יתאחד ועם איזו אישה, כאשר טובת הכלל, כלומר השבחת הצאצאים, היא הגורם המכריע בעניין זה. גם עיתוי הזיווג נקבע על ידי האסטרולוגים בזמן המתאים ביותר להולדת הצאצאים המוכשרים ביותר. לעיר עצמה יש זכות על הילדים יותר מהוריהם. במקרה שאדם מתאהב באשה, או להפך, מותר להם לשוחח לשחק יחד או לתת מתנות אחד לשני וכדומה, אך זיווגם מסור בידי רשויות החוק, ואם יתברר כי זיווגם לא יעלה יפה, זיווגם נאסר אלא אם כן האישה הרה או עקרה. בחוקים אלו באה לידי ביטוי ההתערבות הקיצונית ביותר של המדינה בחיי הפרט.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תומאזו קמפנלה, עיר השמש. תרגם: ארנו בר, אחרית דבר: פרופ' מירי אליאב-פלדון, נהר ספרים 2007
- שמואל הוגו ברגמן, תולדות הפילוסופיה החדשה - מניקולאוס קוזאנוס עד תקופת ההשכלה, מוסד ביאליק, ירושלים.
- קרל קאוטסקי, פול לפראג ומ' הילקווית, מבשרי הסוציאליזם בזמן החדש: קמפנלה, מורוס, אואן, פורייה, מרחביה: ספריית פועלים, 1951
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קטע מתוך הספר עיר השמש באתר טקסט
- תומאזו קמפנלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי תומאזו קמפנלה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
טומזו קמפנלה (1568-1639), דף שער בספרייה הלאומית
תומאזו קמפנלה, באתר Discogs (באנגלית)
