תל השומר
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
רמת גן  |
| תאריך ייסוד |
1934 |
| קואורדינטות | 32°02′31″N 34°51′22″E / 32.04195°N 34.856227777778°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   תל השומר  מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון | |
  | |
תל השומר הוא אזור בבקעת אונו השייך מוניציפלית לרמת גן. במקום נמצאים שני מוסדות חשובים: המרכז הרפואי שיבא ומחנה דורי (המכונה גם בסיס תל השומר) של צה"ל. האזור קרוי על שם אגודת השומר שהיה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל בשנים 1909–1920. אזור תל השומר גובל בקריית אונו ובכפר אז"ר מצפון, באור יהודה מדרום וברמת אפעל ממערב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת המושבה תל ליטווינסקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תל ליטוינסקי
בשנת 1934 הוקמה במקום על ידי משה ליטוינסקי ואחיו אמיל המושבה "תל ליטווינסקי". המושבה תוכננה כעיר גנים על ידי בכיר האדריכלים בארץ ישראל באותה העת, ריכרד קאופמן.
כיבוש המקום במלחמת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת העולם השנייה הוקם במקום בסיס צבאי בריטי. לקראת סיום המנדט הבריטי בארץ (אפריל-מאי 1948) עלה החשש שמא ישתלטו הערבים על המקום: מקומו היווה נקודת-מפתח חיונית על כביש יפו-לוד (כיום כביש 461 משכונת התקווה לצומת הטייסים בבני עטרות), ששימש כעורק תחבורה עיקרי לכפרים הערביים מדרום-מזרח לתל אביב, והיה ממוקם בלב היישובים היהודיים באזור: רמת גן, בני ברק, כפר אז"ר, קיבוץ אפעל, המושבה תל ליטווינסקי וכפר אונו. העברתו של המחנה מידי הבריטים אל הערבים או תפיסתו על-ידם עלול היה להפוך אותו לבסיס אידיאלי להתקפה על יישובי האזור בגוש דן, ואיום ממשי עליהם.
עקב תחילת ההשתלטות הערבית החמושה על המחנה (במסווה של עובדים) הוחלט לכבוש את המחנה על ידי כוחות חטיבת אלכסנדרוני. בתחילה נשלח סיור מוסווה של גדוד 33, וב-15 באפריל 1948 פרצו שתי פלוגות מגדודים 33 ו-32 אל המחנה. המחנה הגדול נכבש עד סופו של אותו היום, פרט למובלעת צרה בדרום שנכבשה במהלך מבצע חמץ, כשבועיים מאוחר יותר. בסופו של הקרב נמנו לכוחות אלכסנדרוני שלושה הרוגים, לעומת עשרות ערבים שנהרגו במהלך הקרב ובמהלך ניסיון להתקפת-נגד.
הקמת בית החולים והמחנה הצבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 1948 הוקם במקום בית החולים הצבאי מס' 5 על ידי השירות הרפואי (ש"ר) של צה"ל. בתחילה היו בבית החולים כ-600 מיטות, מספר שהפך אותו לבית החולים הצבאי הגדול ביותר באותו הזמן. מחלקות בית החולים שוכנו בביתנים נטושים של המחנה הבריטי, ובשאר המחנה התיישבו יחידות צה"ל אחרות, כולל חטיבה 8. בתחילה הובאה הצעה לבן-גוריון שבית החולים תל ליטווינסקי ייקרא על שמו. ד"ר חיים שיבא חשב שבדרך זו יבטיח את קיומו ותקציבו של בית החולים, אבל בן-גוריון התנגד והציע לקרוא לבית החולים על שם אגודת השומר[1].
ב-1953 הפך בית החולים למרכז רפואי אזרחי - בית חולים תל השומר, וב-1971 נקרא "המרכז הרפואי שיבא", על-שמו של ד"ר חיים שיבא - ראש השירות הרפואי במלחמת העצמאות, קצין רפואה ראשי הראשון ומנהלו הראשון של בית-החולים, שנפטר באותה שנה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה נקדימון, העיר האבודה של תל השומר, באתר ynet, 6 ביוני 2006
- כיבוש מחנה תל ליטוינסקי (תל השומר) באתר חטיבת אלכסנדרוני
- שיבא - ההיסטוריה שלנו באתר המרכז הרפואי ע"ש שיבא
- עדינה חכם, לגור ליד רופאים וקצינים: ביקור בקריית קריניצי, באתר ynet, 30 באוגוסט 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רות בונדי, שיבא-רופא לכל אדם, הוצאת זמורה ביתן מודן, עמ' 118, 1981
