תרבות האינטרנט

המונח תרבות האינטרנט או תרבות הסייבר (באנגלית: Cyberculture) מתייחס אל מכלול היבטי התרבות שהתפתחה עם הופעת האינטרנט. המצאה זו שינתה במידה מהפכנית את צורת התקשורת בין בני אדם, ויצרה השפעה תרבותית ניכרת על אוכלוסיית העולם.

מאפייני התרבות החדשה

תרבות האינטרנט היא תרבות דינמית המשתנה ללא הפסק, עקב התפתחות הטכנולוגיה והעלייה במספר הגולשים באינטרנט. עם זאת, ניתן לזהות בה מספר מאפיינים עיקריים:

הגדלת האינטראקציה האנושית ובניית קהילות

החידוש העיקרי מתבטא בהופעת אפשרויות חדשות ליצירת קשרים חברתיים עם מספר רב של בני אדם. קשרים אלו יכולים להתקיים תקופה ממושכת רק באינטרנט, ולעיתים להתפתח למפגש ממשי, חלקם באמצעות אתרי היכרויות ייעודיים. צורות ההתקשרות החדשות כוללות:

• דואר אלקטרוני: משלוח מכתבים באמצעות האינטרנט, כתחליף לתכתובת המסורתית מבוססת הנייר.
• צ'אט: קיום שיחות זוגיות או קבוצתיות באמצעות האינטרנט.
• מסרים מיידיים: תוכנות המאפשרות שיחה בזמן אמת.
• פורומים: אתרי אינטרנט המשמשים לקיום דיונים בנושאים מוגדרים וייעודיים.
• משחק רשת: משחק מחשב מרובה משתתפים, שבו משחקים דרך האינטרנט.
• רשתות חברתיות – אתרים המאפשרים את כל, או את רוב, צורות התקשורת הרשומות מעלה, לצד שיתוף תמונות, קישורים ופעולות נוספות בקרב קהילות משתמשים.

חלק מהאפשרויות הנזכרות, הביא גם לחשיפה עצמית באינטרנט, שהיא תופעה של אנשים החושפים את עצמם באינטרנט, כשהם מוותרים בכך על הזכות לפרטיות ועל האנונימיות המלאה או החלקית שלהם.

עם הגידול בדרכי האינטראקציה החברתית שמאפשר האינטרנט, בפרט בין אנשים הרחוקים זה מזה, הוא מצמצם את הצורך במפגשים פנים אל פנים. מגמה זו, בשלב ראשוני שלה, נרמזת בספרו של דויד גרוסמן, "יש ילדים זיגזג":

בתקופה ההיא הייתי עדיין בחבורה קטנה של ילדים, שיחד עשינו דברים, והייתה לנו סיסמה, ומחבוא, ומיבצעים, ובית על עץ, ומרגל קבוע שהיינו ממררים לו את החיים – שהיה בסך הכול קרמרמן אחד שגר קומה מעלי; בקיצור, חבורה אמיתית. אולי אני צריך להדגיש שבימים הקדומים ההם היו הילדים משחקים זה עם זה ממש, לא רק דרך מוֹדֶם.

— דויד גרוסמן, יש ילדים זיגזג, הספריה החדשה, 1994

הרחבת השפה

צורות התקשורת המפורטות מעלה עודדו הקלדה מהירה וכן חיפוש דרכים חדשות להבעת רגשות והמחשת ייחודיות (לעיתים, תוך שמירה על אנונימיות). עקב כך הופיעו:

• ניק: שימוש בשם עט כתחליף לשם הרשמי, למטרת שמירת אנונימיות או להוספת נופך נוסף לדמות הוירטואלית
• יוזרבאר: הלחם של המילים יוזר=משתמש ובאר=פס, תיבה. זוהי תמונה מלבנית קטנה שמוסיפים לחתימה בפורומים, המעידה על אישיותו או תחביביו של בעליה
• סלנג באינטרנט: התפתחות של סלנג ייחודי, הכולל בין השאר רגשונים, כשאלו משמשים להעשרת השפה הכתובה על ידי שימוש בסמיילים שונים כדרך להבעת רגשות

שיתופי פעולה מקומיים וגלובליים

כן התאפשר ביצוע פרויקטים על ידי מספר גדול של פעילים ללא תלות במקום מגוריהם:

• מיקור המונים: קישור חברות וארגונים הזקוקים לעובדים לצורך ביצוע משימות עם מומחים או חובבים ברחבי העולם המוכנים לבצע את המשימות בצורה אפקטיבית (טובה או זולה מביצוע על ידי עובד מסוים).
• קוד פתוח: מיזמי תוכנה בעלי רישיון שמתיר את הפצתם, שכפולם ושימוש בהם ללא מגבלות מלאכותיות שקיימות בתוכנה קניינית.
• פלאש מוב: שימוש באינטרנט ליצירת פעילות מאורגנת חד-פעמית מחוץ לו.
• חישוב מבוזר קהילתי: שיטה לעריכת חישובים ארוכים או מסובכים, לפרויקטים הזקוקים לעוצמה כזו, באמצעות יצירת קהילה מקוונת.

שינוי יחסי הגומלין בין ספקי התוכן והצופים

בנוסף חלוקת התפקידים לסוחר וצרכן התערערה וגולשים (להבדיל מגופים מסחריים) החלו ביצירת תוכן עבור גולשים אחרים, במה שהיום מכונה וב 2.0. דוגמאות לאתרים כאלו:

• בלוג: התפתחות של היומן האישי, שבעליו כותב בו בכל נושא בו הוא מתעניין. כיום קיימים גם בלוגים מסחריים של חברות וארגונים ובלוגים בעלי אג'נדה פוליטית
• טוקבק: מנגנון לתגובות הגולשים, המופעל באתרי חדשות, באתרי בלוגים ובאתרים נוספים
• ויקי: תוכנה המאפשרת עריכה משותפת של מידע, במיזמים כמו ויקיפדיה בנושאים כללים ובמיזמים אחרים דוגמת מיזמי קוד פתוח בנושא מסוים דוגמת מדריכים לתוכנת מחשב
• שיתוף קבצים: שיתוף של קובצי מחשב באמצעות תוכנות ייעודיות על ידי הורדה ישירה ממחשבים של משתמשים אחרים בתוכנה
• מסחר אלקטרוני: מסחר וביצוע עסקאות דרך רשת האינטרנט, כאשר הן המוכרים והן המוצרים אינם שייכים בהכרח לעולם העסקי המסורתי. כך, למשל, אנשים פרטיים המוכרים מגוון עצום של סחורות באי ביי
• קניה חברתית: התארגנות לצורך רכישת מוצרים ושירותים בהנחות
• תופעת אינטרנט: הקלות בה ניתן להעביר סרטונים, בדיחות וכיוצא בזה, מובילה לפופולריות עצומה, גם אם לזמן קצר, לאנשים ותופעות לה לא היו זוכים במבנה התקשורת המסורתי, קלות זאת עלולה לגרום לביוש (שיימינג) במהירות רבה.

עבריינות מקוונת

לצד תרבות האינטרנט נוצרה תת-תרבות הנעה על הסקאלה שבין הטרדה ופשע חמור. זו מתבטאת ב:

• טרוליות: כינוי למשתמשים המפריעים למהלך הדיון התקין בפורום באינטרנט
• התחזות: שימוש בניק בדרך כלל למטרה רעה – הפצת דואר זבל, גנבה ספרותית, וכדומה
• דואר זבל: ניצול לרעה של פלטפורמת הדוא"ל להפצת מידע שיווקי לא רצוי.
• ונדאליזם: חדירה לאתרים ללא הרשאה (האקינג), איתור פרצות אבטחת מידע, ולעיתים ניצולן בזדון, הפצת תוכנות וירוס מחשב ורוגלה הפוגעות במחשבים אחרים, ועוד
• דיג מקוון: צורה מיוחדת של הונאה וגנבת זהות ברשת האינטרנט
• ספאמינג: כתיבת הודעה מסוימת מספר רב של פעמים, בדרך כלל ללא כל קשר למקום בו הופיעה

בישראל

המדור קפטן אינטרנט, שהופיע בעיתון "הארץ", יכול להחשב כאחד המייצגים הראשונים של תרבות האינטרנט. כמוהו אתרי תוכן כמו: IOL, מוניטור וקורקינט.

ראו גם

• תרבות דיגיטלית
• סינון תכנים באינטרנט
• תופעת אינטרנט – מם שכל פרסומו (או חלקו המכריע) הוא באינטרנט
• מימון המונים
• אוריינות מדיה
• הצהרת העצמאות של הסייברספייס

לקריאה נוספת

• אהרון בן-זאב, אהבה ברשת, 2004.
• ערן קמחי, האינטרנט – מה חדש בהופעת החדש?, הוצאת רסלינג, 2010.
• אמנדה פאלמר: האמנות לבקש – על תרבות האינטרנט ומוזיקה חופשית. הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
• יאיר עמיחי-המבורגר, הטוב, הרע והמכוער באינטרנט: הפסיכולוגיה של החיים ברשת, תל אביב: הוצאת מטר, 2013.
• יובל דרור, קוד סמוי: כל מה שלא רוצים שתדעו ואתם חייבים לדעת על החיים בעידן הדיגיטלי, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2018.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תרבות האינטרנט בוויקישיתוף

• אתרה של שרית פרקול, הסוקרת תרבות אינטרנטית
• שיזף רפאלי, אוסף מאמרים (אורכב 18.07.2006 בארכיון Wayback Machine)
• קהילת ידע על תרבות האינטרנט
• איתי להט, דיגיטמבלים? מה באמת עושה הטכנולוגיה למוח האנושי, באתר כלכליסט, 5 באוגוסט 2010
• גבריאל רוונה, "כניסת האינטרנט לחברה הדתית והחרדית", צהר, כז (כסלו תשס"ז), עמ' 55–68, באתר ספריית אסיף
• אורי פסובסקי, "גן העדן של האינטרנט לא עובד עבור הרבה מאוד אנשים", באתר כלכליסט, 10 במרץ 2011
• סיני גז, מכורים: 75% מהצעירים לא יכולים בלי אינטרנט, באתר nrg‏, 18 באוקטובר 2009
• גולשים ושומרים על עצמנו ברשת – סרטון של המשרד לביטחון הפנים ומשרד החינוך, העוסק בגלישה בטוחה וזהירה באינטרנט.
• עידו קינן, ג'וני זילבר, שלום לך רשת נהדרת, באתר הארץ, 7 במרץ 2014