לדלג לתוכן

Neo Geo Pocket Color

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Neo Geo Pocket Color
יצרן SNK
דור שישי
יצא לראשונה

JP: March 19, 1999 NA: August 6, 1999

EU: October 1, 1999
הפסקת הייצור

NA: June 13, 2000 EU: June 13, 2000

JP: October 30, 2001
מעבד

Toshiba TLCS900H core (16-bit) @ 6.144 MHz

Zilog Z80 @ 3.072 MHz for sound
אחסון מחסניות משחק
תאימות לאחור Neo Geo Pocket
מודל קודם Neo Geo Pocket
מודל אחריו Neo-Geo X עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Neo Geo Pocket Color‏ (NGPC) היא קונסולת משחקי ווידאו ניידת בעלת תצוגה של 16 סיביות שפותחה על ידי SNK. היא קונסולת הדור הבא אחרי Neo Geo Pocket של SNK אשר שוחררה בשנת 1998 ביפן.

ה-NGPC שוחררה ב-19 במרץ 1999 ביפן, ב-6 באוגוסט 1999 בצפון אמריקה וב-1 באוקטובר 1999 באירופה, הקונסולה נכנסה לשווקים שנשלטו באותה תקופה על ידי נינטנדו, והתחרתה בעיקר ב־Game Boy Color.

בתחילת השיווק סך המכירות היו טובות הן בארצות הברית והן ביפן, עם 14 כותרים בזמן ההשקה (שיא לזמנו). לאחר מכן בגלל תמיכה קמעונאית נמוכה בארצות הברית,[1] וכן בגלל חוסר תקשורת עם מפתחי צד שלישי על ידי ההנהלה האמריקאית של SNK,[2] הפופולריות של זיכיון ה"פוקימון" של נינטנדו והציפייה ל־Game Boy Advance.[3] ותחרות חזקה מצד WonderSwan של Bandai ביפן, הובילו לירידה במחירות.[4]

באותה תקופה, SNK הייתה בבעיה כלכלית במשך שנה לפחות, החברה קרסה במהרה, ונרכשה על ידי החברה האמריקאית Aruze בינואר 2000. עם זאת, Aruze לא תמכה מספיק בעסקי משחקי הווידאו של SNK, מה שהוביל לכך שהמייסד המקורי של SNK ומספר עובדים נוספים עזבו כדי להקים חברה חדשה, BrezzaSoft.

בסופו של דבר, ב-13 ביוני 2000, החליטה Aruze לנטוש כליל את השווקים בצפון אמריקה ואירופה, מה שסימן את סוף הפעילות של SNK ברחבי העולם ואת הפסקת שיווק ומכירת החומרה והתוכנה של Neo Geo שם. ה-NGPC (ומוצרי SNK אחרים) החזיקו מעמד עד 2001 ביפן. זו הייתה קונסולת משחקי הווידאו האחרונה של SNK, שכן החברה פשטה רגל ב-30 באוקטובר 2001.

למרות הכישלון הפיננסי שלה, ה-NGPC נחשבת למערכת משפיעה. משחקים רבים ששוחררו עבור המערכת זכו לשבחים רבים, כגון SNK vs. Capcom: The Match of the Millennium, King of Fighters R-2, וכותרי ארקייד איכותיים אחרים שיובאו מה-MVS וה-AES של SNK, כמו מטאל סלאג[3] הוא גם הציג ג'ויסטיק מסוג 'מקל לחיץ', שזכה לשבחים על הדיוק שלו והיותו מתאים למשחקי לחימה.[3] גם תצוגת המערכת וחיי סוללה של עד 40 שעות משחק זכו לשבחים.[3]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחרור ושיווק בארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה האמריקאית של ה-NGPC הושקה בלעדית באתר eToys בשנת 1999. eToys מכרה גם את כותרי ההשקה הראשוניים במארזי מותאמים מפלסטיק. המערכת הופיעה לראשונה בארצות הברית עם שישה כותרי השקה (עשרים הובטחו עד סוף אותה שנה) ומחיר קמעונאי של 69.95 דולר. המערכת הייתה זמינה בשישה צבעים שונים: כחול, שחור, לבן קריסטל, כחול פלטינה, כסף פלטינה וכחול אבן. בחודשיים הראשונים שלה, NGPC מכרה 25,000 יחידות.

לפני רכישת SNK על ידי Aruze, ה-NGPC פורסם בטלוויזיה בארצות הברית ויחידות נמכרו בפריסה ארצית ב־Wal-Mart, Best Buy, Toys "R" Us ורשתות קמעונאיות גדולות אחרות. עבור עונת חג המולד בשנת 1999, SNK הוציאה 4 מיליון דולר על פרסומות בטלוויזיה ששודרו בערוצים כולל MTV, Comedy Central, Cartoon Network וניקלודיאון.[4]

עד מאי 2000, ל-NGPC היה נתח שוק של 2% בשוק קונסולות כף היד האמריקאי; אף על פי שהוא זעיר בהשוואה ל-Game Boy ו־Game Boy Color, זה הספיק כדי להפוך את הקונסולה לרווחית עבור SNK USA.[4]

"צבע כחול Neo Geo Pocket", גרסה שקופה ליפן בלבד
בצבע כסף פלטינה

הפסקת הפעילות במערב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2000 החליטה Aruze (חברת האם של SNK) להפסיק את כל פעילות SNK מחוץ ליפן. כתוצאה מכך, המניות שנותרו נרכשו בחזרה על ידי SNK‏. SNK שמרו את רוב המלאי של מערכות ומשחקים שיוחזרו וימכרו מחדש באסיה, שם המערכת המשיכה להימכר ולהתמך. חלק מהמלאי של החומרה והתוכנה האמריקאית של NGPC החלו לצוץ מחדש בשווקים האמריקאיים והאסיאתיים בשנת 2003. יחידות אלה הופיעו לעיתים קרובות עם שישה משחקים ללא כיסויים ומדריכים מקוריים. שני משחקים שנכללו לעיתים קרובות, Faselei! ו-The Last Blade: Beyond the Destiny מעולם לא שוחררו בעבר בארצות הברית, ולא היה להם קופסה או מדריך כתובות בארצות הברית עם זאת, כותרים אלו אכן קיבלו שחרור לשוק האירופי, הכולל תרגום לאנגלית.

לאחר פשיטת הרגל של SNK ב-30 באוקטובר 2001, הועברו זכויות הקניין הרוחני ביחד לחברת היורשת SNK Playmore (לימים הדור השני של SNK), אך הפיתוח של NGPC הופסק לאחר פשיטת רגל.

מאפיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצוב ה-NGPC, דומה לקודמו, כולל שני לחצני פנים בצד ימין של המערכת, ומשטח D דיגיטלי בעל שמונה כיוונים משמאל. הוא מעוצב בצורה אופקית כמו ה־Game Gear, בניגוד לצורה האנכית של הגיימבוי.

בדומה ל-גיימבוי וממשיכיו, ל-NGPC אין מסך עם תאורה אחורית, וניתן לשחק במשחקים רק באזור מואר היטב. NGPC משתמש בסוללת CR2032 כדי לשמור על זיכרון גיבוי ולשמור על השעון פעיל, כמו גם בסוללות AA הרגילות כדי להפעיל את המערכת במהלך השימוש. ל-NGPC אין נעילה אזורית .

כבל הקישור לחיבור מערכות יחד

למערכת יש הגדרת שפה מובנית, והמשחקים מציגים טקסט בשפה שנבחרה (בתנאי שהמחסנית תומכת בשפה זו). הגדרות אחרות כוללות זמן ותאריך, המערכת יכולה לספק הורוסקופים מותאמים אישית כאשר המשתמש את תאריך הלידה של האדם. לקונסולה הייתה אפשרות להתחבר עם כבלים למספר קונסולות נוספות ולשחק במשחקים התומכים באפשרות זו, כמו גם כבל לחיבור ה-NGPC וה- Dreamcast, כחלק משותפות בין SNK לסגה. משחקים שהציגו אפשרות זו כוללים את:

  • King of Fighters R-2 (קישורים עם King of Fighters '99 Dream Match ו-King of Fighters Evolution);
  • SNK vs. Capcom: Match of the Millennium (קישורים עם Capcom vs. SNK);
  • SNK נגד Capcom: Card Fighters Clash (קישורים עם King of Fighters Evolution);
  • SNK נגד Capcom: Card Fighters 2 Clash Expand Edition (קישורים עם Capcom vs SNK)
  • Cool Cool Jam (קישורים עם Cool Cool Toon).

מפרט טכני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוח ראשי Neo Geo Pocket Color
מעבדים ליבת Toshiba TLCS-900/H (16/32 סיביות CISC מבוסס על Z80), עד 6.144 MHz, Z80 ב-3.072 MHz המוקדש לצליל
RAM 12 KB עבור 900/H, 4 KB עבור Z80 (משותף עם ה-900/H), 4 KB של זיכרון RAM של tilemap, 8 KB של זיכרון RAM של תווים
ROM 64 KB BIOS
ממשקים ערוץ SIO 1 19200 bit/s, יציאה טורית עם 5 פינים
DMA 4 ערוצים, משולבים בליבת TLCS-900/H
צבעים 146 (או 20 במצב מונוכרום) על המסך מתוך 4096
פלטות 16 עבור ספרייטים, 16 לכל מישור גלילה, 8 סטים נוספים של 8 צבעים כל אחד הוקצו ל-6 פלטות מצב מונוכרום (2 עבור ספרייטים, 2 לכל מישור גלילה), רקע וחלון
ספרייטים 64 ספרייטים בגודל 8x8, כל אחד מהם יכול להיות ממוקם מאחורי, בין או מעל מישורי הגלילה, ללא הגבלה שרירותית על קו הסריקה
גְלִילָה 2 מישורי גלילה, מפות אריחים בגודל 32x32 עם אריחי תווים בגודל 8x8
אפקטים מיוחדים היפוך תווים, שרשור ספרייט, קיזוז קואורדינטות ספרייט, חלונות, היפוך צבע
שמע T6W28 (SN76489 משופר עם 3 מחוללי גוונים של גל ריבוע + מחולל רעש אחד, יכולת סטריאו), ממירים דיגיטליים-אנלוגיים כפולים של 8 סיביות
מחסניות משחק מקסימום 4 MB (32 Mbit) עם 4 עד 16 זיכרון פלאש Mbit
סוללות 40 שעות על שתי סוללות AA, סוללת ליתיום CR2032 לזיכרון ושעון

ספריית משחקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה של מחסנית המשחק Faselei!

בסך הכל שוחררו 73 משחקים עבור NGPC. רוב משחקי המערכת פותחו על ידי SNK בעצמם, וכוללים כותרים פופולארים מזיכיונות כגון Fatal Fury, Metal Slug ו־The King of Fighters.[5] גם כמה מפתחי צד שלישי גדולים פיתחו משחקים לקונסולה, הידוע שבהם הוא ה-Sonic the Hedgehog Pocket Adventure של Sega, כותר המבוסס בעיקר על Sonic the Hedgehog 2, שנחשב לאחד המשחקים הגדולים ביותר שהופקו עבור הקונסולה.[6][7][8] חברות גדולות נוספות שפיתחו משחקים עבור הקונוסלה היו taito ו־capcom.

בדומה לקונסולת Neo Geo AES, משחקי NGPC נארזו במארזים שחורים דמויי צדפה גדולים, מצוידים בציורי כיסוי בהירים וצבעוניים עליהם. על מנת להוזיל עלויות, בצפון אמריקה המשחקים נשלחו בקופסאות קרטון, מהלך שהתקבל לרעה בשל איכותם הירודה הכללית. משחקים יפניים שוחררו מאוחר יותר באותן קופסאות קרטון, בעוד שכל המהדורות האירופיות השתמשו במארזי הצדפה.[4][7] לקראת סוף תוחלת החיים הקצרה של המערכת בצפון אמריקה, משחקים נצברו לעיתים קרובות יחד במארזים ונמכרו בחנויות כדי לפנות את המלאי, חלקם אף כללו כותרים שלא פורסמו בעבר כמו Faselei!.[6]

מספר משחקי NGPC שוחררו מחדש לראשונה באמצעות אמולציה ל-Nintendo Switch, החל מ־Samurai Shodown! 2 בשנת 2019 כתמריץ להזמנה מראש עבור Samurai Shodown (2019).[9] מהדורות חוזרות אלו נאספו מאוחר יותר לתוך Neo Geo Pocket Color Selection (2021) חלקים 1 ו-2 (2022), שיצאו גם עבור Windows.[10][11]

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

SNK מכרה למעלה מ-25,000 מערכות NGPC ביפן, ומעל ל-100,000 באירופה עד סוף 1999.[4] עד מאי 2000, ה-NGPC שמר על נתח שוק של 2% בשוק הקונסולות הניידות בצפון אמריקה; שהיווה נתח שוק זעיר בהשוואה ל־Game Boy Color של נינטנדו, אך זה הספיק כדי ליצור רווח עבור SNK America.[4]

רוב הביקורות בזמן אמת, וגם לאחר זמן עבור NGPC היו חיוביות. ג'רמי פאריש מהאתר USGamer, מחשיב אותה כאחת מהקונסולות הניידות החשובה והמשפיעה, על היותה "גשר טכנולוגי" בין עידן ה-8 סיביות ניידים ל-Game Boy Advance, ועל כך ש"המקל הקליק" שלו שימש לקונסולות משחקי וידאו מודרניות.[6] הוא שיבח את הספרייה הקטנה של המשחק על האיכות והמבחר הרחב של ז'אנרים, במיוחד כותרים כגון SNK vs. Capcom: Card Fighters Clash, Sonic Pocket Adventure, Magical Drop ו-Pac-Man, ועל כך שאיכות הבנייה של המערכת חזקה וטובה.[6] פאריש האשים את הכישלון המסחרי של המערכת הן בחוסר הגדול של SNK בנוכחות הקמעונאית, והן ברכישת החברה בשנת 2000, וסיכם את המאמר ב: "חייו של Neo Geo Pocket Color אולי היו קצרים עד כאב, אבל הם בכל זאת היו בלתי נשכחים למי שחווה זאת."[6]

ראיין לאמבל מ-Den of Geek סבר שה-NGPC היא היריבה הטובה ביותר ל-Gbc של נינטנדו בשל ספריית המשחקים ה"מבריקה" שלו, העיצוב והאיכות הכללית שלו.[8] למבל הביע צער על התבוסה המוקדמת של המערכת בשוק הקונסולות הניידות, ואמר: "זה היה סוף מוקדם למערכת שאף על פי שנגזר עליה להישאר שנייה לגיים בוי, יכלה ליצור נישה קטנה ומעולה משלה".[8]

דמיאן מקפרן מ-NintendoLife אמר שגם ה-'NGPC' וגם ה-'WonderSwan' היוו "אתגרים מעניינים ביותר כנגד נינטנדו".[7] הוא שיבח את המערכת על ספריית המשחקים וקופסאות הצדפה, יכולות החומרה, חיי הסוללה והמורשת המתמשכת במערכות עתידיות, וכתב: "כמו WonderSwan, ייתכן שה-NGPC לא הצליח במטרה שלו להיאבק בנתח השוק הרחק מנינטנדו, אבל זה לא אומר אוטומטית שזה היה כישלון מעריצים רבים יטענו שהאיכות של התוכנה הזמינה הייתה הרבה לפני זה ב-Game Boy Color, והפקדים הפנטסטיים, חיי הסוללה המדהימים, תכונות ה-PDA המגניבות והמצוינות. שילוב מסך כדי ליצור מערכת שעדיין קשה להניח אותה, גם היום."[7]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Neo Geo Pocket Color בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "The end of an era: a cruel look at what we missed: Part 2". ביוני 2000. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "NeoGeo Pocket Color Feature". נבדק ב-9 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 "Neo Geo Pocket Color 101, A beginner's guide". racket BOY. 4 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 "The History of SNK".
  5. ^ Videgame Hardware Handbook Vol. 1. United Kingdom: Imagine Publishing. 2016. pp. 252–253. ISBN 978-1906078447. נבדק ב-12 בפברואר 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 4 5 Parish, Jeremy (28 באוקטובר 2014). "Neo Geo Pocket Color: The Portable That Changed Everything". USGamer. אורכב מ-המקור ב-6 במאי 2018. נבדק ב-12 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 4 McFerran, Damien (26 במרץ 2014). "Hardware Classics: SNK Neo Geo Pocket Color". Nintendo Life. אורכב מ-המקור ב-25 ביולי 2019. נבדק ב-12 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 Lamble, Ryan (25 בינואר 2012). "The life and times of the Neo Geo Pocket Color". Den of Geek. אורכב מ-המקור ב-21 באוקטובר 2018. נבדק ב-12 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Romano, Sal (28 באוגוסט 2019). "Samurai Shodown for Switch debut trailer, screenshots". Gematsu. נבדק ב-20 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Miller, Zachary (31 במרץ 2021). "NeoGeo Pocket Color Collection Vol. 1 (Switch eShop) Review". NintendoWorldReport. נבדק ב-20 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Massey, Tom (15 בנובמבר 2022). "Neo Geo Pocket Color Selection Vol.2 Review". Nintendo Life. נבדק ב-20 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Neo_Geo_Pocket_Color&oldid=39958813"