Sealab
SEALAB (תרגום חופשי מאנגלית: מעבדה ימית) היא סדרת ניסויים של הצי האמריקני שבמסגרתם נסיינים שהו וגרו מתחת לפני המים לזמן ממושך, במעונות תת-ימיים, מעין קפסולות, בבידוד מוחלט מהסביבה החיצונית ומאנשים אחרים.
מטרת המחקר הייתה להבין את יכולת הגוף האנושי להתמודד עם תנאי לחץ לא טבעיים, בידוד וריחוק מן החברה, וכמו כן בדיקת אופן פעולת מערכות האדם הכלליות מתחת לפני המים בזמן ממושך.
הידע שהושג ממחקרים אלו עזר לבניית ציוד צלילה ושחייה טובים יותר, ציוד חילוץ תת-מימי מתקדם, וכמו כן להבנת המערכות הפסיכולוגיות והגופניות שבגוף האדם.
SEALAB I
[עריכת קוד מקור | עריכה]
SEALAB I, המתקן הראשון בסדרת שלושת המתקנים, הוכנס אל מתחת לפני המים ליד חוף ברמודה, ב-1964. המתקן הושם בעומק של 58 מטרים מתחת לפני הים. המתקן נבנה מחומרים עמידים והורד מתחת לפני המים על ידי מנוף. במסגרת הניסוי, במתקן שהו ארבעה צוללנים, שהיו אמורים לשהות בו כשלושה שבועות רצופים. כעבור 11 ימים הניסוי הופסק, בעקבות סערה טרופית.
על המתקן פיקד רב החובל ג'ורג פ., שפיתח מאוחר יותר מחקרים חשובים בנושא צלילה וציוד צלילה. SEALAB I היה מתקן בסיסי ביותר, ולא היו בו מכשירים אלמנטריים כגון מקררים או תאורה. בנוסף, SEALAB I היה הניסוי הראשון, ולכן לא בוצעו בו ניסויים רבים שנדרשו לפרויקט. בין השאר בשל כך בוצעו עוד מספר ניסויים.
SEALAB II
[עריכת קוד מקור | עריכה]SEALAB II, המתקן השני, שהושם במים ב-1965, לא דמה כלל למתקן הקודם, וכלל שכלולים והבדלים רבים. בין השאר, הוא כלל מקלחת חמה וקרה, וכן מקרר. המתקן הוכנס למים מחוף קליפורניה, אל עומק של 62 מטרים מתחת לפני הים. ב-28 באוגוסט 1965 נכנס למתקן הצוות הראשון של צוללנים, מתוך שלושה.
כל צוות בילה חמישה עשר יום במתקן התת-ימי, אך האסטרונאוט סקוט קרפטנר, שגם השתתף בפרויקט, נשאר במתקן שלושים ימים.
בנוסף לבחינה גופנית של הצוותים (מתוארת בספר שנכתב על ידי רודולף והאמרליך), הנסיינים בדקו כלים חדשים, שיטות חילוץ, וכן נבדק מצב הרוח והתחושות הנפשיות אצל הנסיינים, ששהו ימים רבים מתחת לפני הים, מבלי לפגוש באדם אחר.
לצוות במתקן סייע דולפין בשם סאפי שאומן בתוכנית היונקים הימיים של הצי האמריקני, אשר העביר לשוהים מים ומזון מפני השטח. נעשה שימוש דווקא בדולפין שיעביר אספקה בגלל שתי סיבות עיקריות: אחת, כדי לבודד עד כמה שניתן את הנסיינים השוהים במתקן מהעולם החיצון, והשנייה, משום שמדובר בעומק רב שקשה להגיע אליו בלי ציוד מתאים, מה גם שזו הייתה הזדמנות לבחון את הדולפינים בתוכנית היונקים הימיים של הצי האמריקני, שאחת ממטרותיה היא העברת ציוד ואספקה.
SEALAB III
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיסה של קפסולת SEALAB III הוא שילדת מבנה SEALAB II, עם שיפוצים ושיפורים רבים, אך היא מוקמה בעומק פי ארבעה מאשר SEALAB II (כ-240 מטרים). לפי התכנון, חמישה צוותים של תשעה צוללנים היו אמורים לשהות כל אחד כ-12 ימים במתקן, לבחון שיטות חילוץ וכן מחקרים בנושא אוקיינוגרפיה ודיג.
ההכנות עבור חלק זה בפרויקט היו רבות, בעיקר בשל העומק הרב שבו הקפסולה אמורה להתמקם. בנוסף להכנות בדמות מחקרים רבים בנושאים פיזיולוגיה, כימיה, וביולוגיה, הנסיינים שנבחרו למשימה היו צוללנים מומחים מיחידה מוושינגטון, וכן הוכנו צוותי הצלה מיוחדים שידעו לפעול בעומקים ובתנאים קיצונים שכאלו.
ב-15 בפברואר 1969, SEALAB III הוכנס אל מתחת לפני המים, לעומק 185 מטרים, בחוף קליפורניה. זמן קצר לאחר הכניסה למים, נפער בקפסולה חור ומים החלו להיכנס אליה, ושישה צוללנים נשלחו במהרה לתקן את הדליפה, אך הם נחלו כישלון. במהלך הניסיון השני לחילוץ השוהים ותיקון הדליפה, מת הצוללן בארי קאנון, משוהי הקפסולה. מאוחר יותר, התברר שבמסכת הנשימה שלו היה חסר ברליים (אנ') - תערובת של סידן הידרוקסילי ובריום הידרוקסילי המשמשת לספיחת פחמן דו-חמצני ממערכת הנשימה. בארי קאנון מת מחנק כתוצאה מהצטברות פחמן דו-חמצני במערכת הנשימה הסגורה.
בזמן שחמשת הצוללנים האחרים ששהו במתקן הובלו לתהליך כבן שבוע להפחתת לחץ הדרגתית בתא לחץ, היו ניסיונות חוזרים ונשנים לפגיעה באספקת החמצן שלהם, על ידי מישהו בסיפון. לבסוף, שומר הוצב ליד תא הלחץ והצוות החלים. חשוד אפשרי זוהה על ידי פסיכיאטר המבצע, אולם הפושע מעולם לא הועמד לדין והסיבה לניסיון ההריגה לא ידועה.
לפי דבריו של ג'ון קרייבן, אחד מבכירי קציני חיל הים האמריקני ומנהל חטיבה שבמסגרתה התנהל פרויקט SEALAB, פרויקט SEALAB III הוא "כישלון מוחלט עם כל התקלות המוזרות והאפשריות".
בעקבות אירועים אלה, פרויקט SEALAB הלך ודעך. למרות שלמחקרים הייתה חשיבות רבה והתקלה בקפסולה תוקנה, לא היה המשך לניסוי. כעבור זמן, הועלו מספר הצעות להמשך הניסויים, אך הן מעולם לא מומשו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Craven, John Piña. The Silent War. Simon and Schuster. ISBN 0684-87213-7
- Radloff, Roland, and Robert Helmreich, Groups Under Stress: Psychological Research in Sealab II, Appleton-Century-Crofts (1968)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על התוכנית
- אתר לא רשמי על התוכנית
- ידיעה על התוכנית
- Sealab, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
