ביאור:דברים ט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד (מהדורות נוספות של דברים ט, למהדורה המעומדת)
א שְׁמַע יִשְׂרָאֵל: אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם בקרוב אֶת הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ, עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם עם ביצורים גבוהים עד השמיים. ב עַם גָּדוֹל וָרָם, בְּנֵי עֲנָקִים, אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ 'מִי יִתְיַצֵּב מי יעז לעמוד מולם (שאלה רטורית - ברור שאף אחד לא יעז) לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק?'. ג וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ - הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ, אֵשׁ אֹכְלָה הוא כמו אש ששורפת ואוכלת, הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ; וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאַבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה לָךְ. ד אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף כשיגרש יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר: "בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְהוָה לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת", וּבְרִשְׁעַת אלא ברשעת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְהוָה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ. ה לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם, כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ, וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. ו וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ, כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף סרבן, עקשן אָתָּה. ז זְכֹר, אַל תִּשְׁכַּח, אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה, מַמְרִים מורדים, אנשי מרי הֱיִיתֶם עִם יְהוָה.
ח וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם הכעסתם בחטא העגל אֶת יְהוָה, וַיִּתְאַנַּף כעס מאוד יְהוָה בָּכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם. ט בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים, לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה עִמָּכֶם, וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי. י וַיִּתֵּן יְהוָה אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים במעשה ה' בעצמו, וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, בְּיוֹם הַקָּהָל בו נקהלתם כולכם לרגלי הר סיני. יא וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, נָתַן יְהוָה אֵלַי אֶת שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים, לֻחוֹת הַבְּרִית. יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: "קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה מפה, מהר סיני, כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם, סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם, עָשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה פסל יצוק מתכת (עגל הזהב)". יג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: "רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. יד הֶרֶף מִמֶּנִּי הרפה ממני, אל תמנע ממני וְאַשְׁמִידֵם וְאֶמְחֶה אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי עָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ יותר מעם ישראל". טו וָאֵפֶן פניתי ללכת וָאֵרֵד מִן הָהָר, וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וּשְׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי. טז וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם, עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה, סַרְתֶּם מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶתְכֶם. יז וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת, וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי, וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם. יח וָאֶתְנַפַּל נפלתי בתפילה (שמות לב, ל) לִפְנֵי יְהוָה, כָּרִאשֹׁנָה כפי שכשעליתי לקבל את הלוחות, הייתי בהר 40 יום (לעיל פסוק ט), כך גם עכשיו היה זה 40 יום אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי, עַל כָּל התפללתי שיסלח לכם על כל חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ. יט כִּי יָגֹרְתִּי פחדתי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם, וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא. כ וּבְאַהֲרֹן על כך שהוא עשה לכם את העגל הִתְאַנַּף כעס יְהוָה מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ, וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִוא. כא וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, אֶת הָעֵגֶל, לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ, וָאֶכֹּת כתשתי אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר, וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר.
כב
וּבְתַבְעֵרָה ראה במדבר יא א וּבְמַסָּה ראה שמות יז א וּבְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה ראה במדבר יא ד, מַקְצִפִים הֱיִיתֶם אֶת יְהוָה.
כג
וּבִשְׁלֹחַ יְהוָה אֶתְכֶם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ ראה דברים א כא לֵאמֹר: "עֲלוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם", וַתַּמְרוּ אֶת פִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם התנהגתם בנאמנות לוֹ, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלוֹ.
כד
מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם יְהוָה מִיּוֹם דַּעְתִּי שהכרתי אֶתְכֶם.
כה
וָאֶתְנַפַּל חוזר על פסוק יח לִפְנֵי יְהוָה אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי, כִּי אָמַר יְהוָה לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם.
כו
וָאֶתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה וָאֹמַר: "אֲדֹנָי יֱהֹוִה, אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגָדְלֶךָ בכוחך הרב, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה.
כז
זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. אַל תֵּפֶן אל תשים לב אֶל קְשִׁי סרבנות, עקשנות הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ.
כח
פֶּן יֹאמְרוּ הָאָרֶץ יושבי ארץ מצרים אֲשֶׁר הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם: 'מִבְּלִי יְכֹלֶת שאין ביכולתו של יְהוָה לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם, וּמִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתָם הוֹצִיאָם לַהֲמִתָם בַּמִּדְבָּר'.
כט
וְהֵם שהרי עם ישראל הוא עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה". {פ}
הבהרה: | ||
---|---|---|
|