ביאור:יהושע ח
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
יהושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד (מהדורות נוספות של יהושע ח)
| המתקפה על העי (ישראל בשחור ובני העי באדום) |
א
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת. קַח עִמְּךָ אֵת כָּל עַם הַמִּלְחָמָה וְקוּם עֲלֵה הָעָי. רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת מֶלֶךְ הָעַי וְאֶת עַמּוֹ וְאֶת עִירוֹ וְאֶת אַרְצוֹ.
ב
וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ, רַק חוץ מדבר אחד שהיה חרם ביריחו ופה מותר שְׁלָלָהּ וּבְהֶמְתָּהּ תָּבֹזּוּ לָכֶם. שִׂים לְךָ אֹרֵב מארב לָעִיר מֵאַחֲרֶיהָ מצד מערב".
ג
וַיָּקָם יְהוֹשֻׁעַ וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה לַעֲלוֹת הָעָי, וַיִּבְחַר יְהוֹשֻׁעַ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ גִּבּוֹרֵי הַחַיִל וַיִּשְׁלָחֵם לָיְלָה.
ד
וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר: "רְאוּ, אַתֶּם אֹרְבִים לָעִיר מֵאַחֲרֵי הָעִיר, אַל תַּרְחִיקוּ מִן הָעִיר מְאֹד, וִהְיִיתֶם כֻּלְּכֶם נְכֹנִים מוכנים לצאת בכל רגע להתקפה.
ה
וַאֲנִי וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי נִקְרַב אֶל הָעִיר, וְהָיָה כִּי יֵצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה כמו שקרה בפעם הקודמת וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם.
ו
וְיָצְאוּ אַחֲרֵינוּ עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם שניגרום להם להיות מנותקים מִן הָעִיר, כִּי יֹאמְרוּ 'נָסִים לְפָנֵינוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה', וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם.
ז
וְאַתֶּם תָּקֻמוּ מֵהָאוֹרֵב וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָעִיר, וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם.
ח
וְהָיָה כְּתָפְשְׂכֶם אֶת הָעִיר תַּצִּיתוּ אֶת הָעִיר בָּאֵשׁ, כִּדְבַר יְהוָה תַּעֲשׂוּ, רְאוּ שימו לב, צִוִּיתִי אֶתְכֶם".
ט
וַיִּשְׁלָחֵם יְהוֹשֻׁעַ, וַיֵּלְכוּ אֶל הַמַּאְרָב, וַיֵּשְׁבוּ בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעַי מִיָּם ממערב לָעָי, וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעָם יחד עם אנשי המלחמה.
י
וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּפְקֹד אֶת הָעָם, וַיַּעַל הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הָעָם הָעָי ללכת אל העי.
יא
וְכָל הָעָם הַמִּלְחָמָה עם המלחמה, הלוחמים אֲשֶׁר אִתּוֹ עָלוּ וַיִּגְּשׁוּ וַיָּבֹאוּ נֶגֶד הָעִיר, וַיַּחֲנוּ מִצְּפוֹן לָעַי וְהַגַּי גיא, עמק בֵּינָו בינם וּבֵין הָעָי.
יב
וַיִּקַּח כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, וַיָּשֶׂם אוֹתָם אֹרֵב למארב (נוסף על המארב של ה30,000 איש ששלח בלילה) בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעַי, מִיָּם לָעִיר.
יג
וַיָּשִׂימוּ יהושע והזקנים שמו את הָעָם, אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר מִצְּפוֹן לָעִיר, וְאֶת עֲקֵבוֹ המארב השני מִיָּם לָעִיר, וַיֵּלֶךְ פיקח על ההכנות ותידרך את הלוחמים (לא ישן כמו בלילה הקודם) יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעֵמֶק.
יד
וַיְהִי כִּרְאוֹת כאשר ראה את ישראל מתכוננים להתקיף שוב את העיר מֶלֶךְ הָעַי, וַיְמַהֲרוּ וַיַּשְׁכִּימוּ וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה, הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמּוֹעֵד למקום המיועד למחמה, לִפְנֵי הָעֲרָבָה אל מול פני ערבות יריחו, וְהוּא לֹא יָדַע כִּי אֹרֵב לוֹ מֵאַחֲרֵי הָעִיר.
טו
וַיִּנָּגְעוּ עשו עצמם כנגועים, מוכים יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵיהֶם, וַיָּנֻסוּ דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר.
טז
וַיִּזָּעֲקוּ זעקו וקראו אחד לשני כָּל הָעָם אֲשֶׁר (בעיר) בָּעַי לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַיִּנָּתְקוּ מִן הָעִיר.
יז
וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ בָּעַי וּבֵית אֵל אֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעַזְבוּ אֶת הָעִיר פְּתוּחָה וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}
יח
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "נְטֵה בַּכִּידוֹן הטה את הכידון לסמן למארב להתקיף אֲשֶׁר בְּיָדְךָ אֶל הָעַי, כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנָּה", וַיֵּט יְהוֹשֻׁעַ בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר בְּיָדוֹ אֶל הָעִיר.
יט
וְהָאוֹרֵב קָם מְהֵרָה מִמְּקוֹמוֹ וַיָּרוּצוּ כִּנְטוֹת יָדוֹ, וַיָּבֹאוּ הָעִיר וַיִּלְכְּדוּהָ, וַיְמַהֲרוּ וַיַּצִּיתוּ אֶת הָעִיר בָּאֵשׁ.
כ
וַיִּפְנוּ אַנְשֵׁי הָעַי אַחֲרֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עָלָה עֲשַׁן הָעִיר הַשָּׁמַיְמָה וְלֹא הָיָה בָהֶם יָדַיִם כח לָנוּס הֵנָּה וָהֵנָּה, וְהָעָם הַנָּס הַמִּדְבָּר ישראל שעד אז כאילו ברחו נֶהְפַּךְ הפכו פניהם אֶל הָרוֹדֵף להיות הרודפים.
כא
וִיהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי לָכַד הָאֹרֵב אֶת הָעִיר וְכִי עָלָה עֲשַׁן הָעִיר, וַיָּשֻׁבוּ וַיַּכּוּ אֶת אַנְשֵׁי הָעָי.
כב
וְאֵלֶּה אנשי המארב ששרפו את העיר יָצְאוּ מִן הָעִיר לִקְרָאתָם לקראת אנשי העי הרצים לעירם וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ, אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה, וַיַּכּוּ אוֹתָם עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וּפָלִיט.
כג
וְאֶת מֶלֶךְ הָעַי תָּפְשׂוּ חָי, וַיַּקְרִבוּ אֹתוֹ אֶל יְהוֹשֻׁעַ.
כד
וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִשְׂרָאֵל לַהֲרֹג אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָעַי בַּשָּׂדֶה בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר רְדָפוּם בּוֹ, וַיִּפְּלוּ כֻלָּם לְפִי חֶרֶב עַד תֻּמָּם, וַיָּשֻׁבוּ כָל יִשְׂרָאֵל הָעַי וַיַּכּוּ אֹתָהּ לְפִי חָרֶב.
כה
וַיְהִי כָל הַנֹּפְלִים בַּיּוֹם הַהוּא מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף, כֹּל אַנְשֵׁי הָעָי.
כו
וִיהוֹשֻׁעַ לֹא הֵשִׁיב יָדוֹ לא החזיר את ידו, כלומר לא הפסיק להלחם אֲשֶׁר נָטָה בַּכִּידוֹן, עַד אֲשֶׁר הֶחֱרִים אֵת כָּל יֹשְׁבֵי הָעָי.
כז
רַק הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הָעִיר הַהִיא בָּזְזוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר צִוָּה אֶת יְהוֹשֻׁעַ.
כח
וַיִּשְׂרֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָי, וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם שְׁמָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
כט
וְאֶת מֶלֶךְ הָעַי תָּלָה עַל הָעֵץ עַד עֵת הָעָרֶב, וּכְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּ כפי שכתוב בדברים כא, כג אֶת נִבְלָתוֹ מִן הָעֵץ, וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתָהּ אֶל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר, וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה. {פ}
| שכם בשנת 1999: מבט מהר עיבל, ברקע הר גריזים |
ל אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל. לא כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב דברים יא, כט, דברים כז, ה בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה, מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל, וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה, וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים. לב וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים, אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לג וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים ושוטריו (שוטרים הם המסייעים לזקני העם והשופטים) וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן משני צידי הארון נֶגֶד כאשר פניהם מול הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח גם הגרים (גרי צדק שהתווספו לישראל ביציאת מצריים) יחד עם האזרחים הרגילים, חֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר עֵיבָל, כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת הָעָם יִשְׂרָאֵל בָּרִאשֹׁנָה. לד וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, כְּכָל הַכָּתוּב דברים יא, כט בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה. לה לֹא הָיָה דָבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה, אֲשֶׁר לֹא קָרָא יְהוֹשֻׁעַ נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּר הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- מעמד הר גריזים והר עיבל מתואר באופן קצת שונה כאן (פסוק ל ואילך) ובדברים כז (וראה גם בדברים יא). כבר בתוספתא ישנה מחלוקת לגבי הפרטים, וסיכום של הדעות ניתן למצא במאמר של יוסף סגל באתר דעת.
- בהר עיבל נמצאו ממצאים ארכאולוגיים המתאימים למתואר כאן ובתורה על הטקס שנערך שם - ראה במאמר "ממצאים ארכאולוגים על הר עיבל".
