קטגוריה:נחמיה ח טו
נוסח המקרא
ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב
וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב.
וַאֲשֶׁ֣ר יַשְׁמִ֗יעוּ וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכׇל־עָרֵיהֶם֮ וּבִירוּשָׁלַ֣͏ִם לֵאמֹר֒ צְא֣וּ הָהָ֗ר וְהָבִ֙יאוּ֙ עֲלֵי־זַ֙יִת֙ וַעֲלֵי־עֵ֣ץ שֶׁ֔מֶן וַעֲלֵ֤י הֲדַס֙ וַעֲלֵ֣י תְמָרִ֔ים וַעֲלֵ֖י עֵ֣ץ עָבֹ֑ת לַעֲשֹׂ֥ת סֻכֹּ֖ת כַּכָּתֽוּב׃
וַ/אֲשֶׁ֣ר יַשְׁמִ֗יעוּ וְ/יַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּ/כָל־עָרֵי/הֶם֮ וּ/בִ/ירוּשָׁלַ֣͏ִם לֵ/אמֹר֒ צְא֣וּ הָ/הָ֗ר וְ/הָבִ֙יאוּ֙ עֲלֵי־זַ֙יִת֙ וַ/עֲלֵי־עֵ֣ץ שֶׁ֔מֶן וַ/עֲלֵ֤י הֲדַס֙ וַ/עֲלֵ֣י תְמָרִ֔ים וַ/עֲלֵ֖י עֵ֣ץ עָבֹ֑ת לַ/עֲשֹׂ֥ת סֻכֹּ֖ת כַּ/כָּתֽוּב׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"ועלי הדס" - מפורש במסכת סוכה זה הדס שוטה שאינו ראוי ללולב כי אם לעשות סוכה
"ועלי תמרים" - ללולב
"ועלי עץ עבות" - זה הדס הראוי ללולב כמפורש במסכת סוכהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ויעבירו קול" - הוא ענין הכרזה כמו ויעבירו קול במחנה (שמות ל"ו)
"עבות" - מלשון עב ור"ל מרובה בעלים וקלועים זה על זה וכן שתי עבותות הזהב (שם כ"ח)
מצודת דוד
"ואשר ישמיעו" - הוא מקרא קצר וכאלו נאמר וצוו אשר ישמיעו וגו'
"עלי זית" - ענפים כשהם עם העלים
"עץ שמן" - הוא מין אילן סרק
"ועלי הדס" - ארז"ל שהוא הדס שוטה שאין כשר ללולב וצוו להביאו לסכך בהם את הסוכה עם עלי זית ועלי עץ שמן
"ועלי תמרים" - זה לולב
"עץ עבות" - זה ההדס אשר עליו קלועים זה בזה הכשר ללולב וה"ה שצוו להביא האתרוג וערבי נחל ולא זכרם לקצר בדבר המובן
"לעשות סוכות" - לסכך בהם את הסוכות ומוסב על עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדסתולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
- (סוכה יב.): "כל דבר שמקבל טומאה [ואין גידולו מן הארץ - אין מסככין בו; וכל דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ - מסככין בו]: מנהני מילי?... רב חסדא אמר: מהכא: צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת...; היינו הֲדַס היינו עֵץ עָבֹת? אמר רב חסדא: הדס שוטה – לסוכה, ועץ עבות - ללולב."
- (סוכה לז.): "תניא [ספרא אמור פרשתא יב פרק יז הלכה י]: (ויקרא כג מב) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ... - סוכה של כל דבר, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב; והדין נותן: ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעת מינין, סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין?!
אמרו לו:
- כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין: לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל!
- והתורה אמרה בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים - סוכה של כל דבר!
- וכן בעזרא אומר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב!
ורבי יהודה סבר: הני לדפנות, עלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לסכך..."
- (ירושלמי סוכה פרק ג הלכה ד): "אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם... לא היא הדס ולא היא עץ עבות. אלא הדס לסוכה ועץ עבות ללולב"
- (ירושלמי פסחים פרק ב הלכה א): "היה ר' יודה אומר הדין נותן שלא תהא הסוכה באה אלא מארבעת המינין. מה אם לולב שאינו נוהג בלילות כבימים אינו בא אלא מארבעת המינין סוכה שהיא נוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תבוא אלא מארבעת המינין. אמרו לו לר' יודה כל דין שאתה דן שתחילתו להחמיר וסופו להקל אינו דין. הא לא מצא מארבעת המינין ישב לו בלא סוכה ואמרה תורה תשבו בסוכות. סוכת של כל דבר וכן עזרא אמר ואשר ישמיעון ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר..."
- פרשנות מודרנית:
חמשת המינים בימי נחמיה
בימי עזרא ונחמיה חגגו בני ישראל את חג הסוכות, ובין השאר: (נחמיה ח טו): "ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר: 'צאו ההר, והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת , לעשת סכת ככתוב".
עץ שמן הוא עץ אורן .
הדס הוא השיח שנקרא בימינו "הדס שוטה" (הדס פשוט), והעלים שלו מסודרים בזוגות (ע"פ רב חסדא, תלמוד בבלי, סוכה יב.) ;
עץ עבות הוא השיח שנקרא בימינו "הדס משולש", והעלים שלו מסודרים בשלשות, דבר שנותן לו מראה עבה יותר.
ויש אומרים ש" עץ שמן " הוא סוג של עץ זית: " "הבחנה בין עלי עץ שמן לבין עלי עץ זית מצינו בביכורים. במשנה בביכורים (פ"א מ"ג) נאמר: "אין מביאים ביכורים חוץ משבעת המינים. לא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים ולא מזיתי שמן שאינם מן המובחר". בירושלמי בביכורים (פ"א ה"ג) מוסבר הדבר: זית שמן - זה אגורי. ולמה נקרא שמו אגורי? שהוא אוגר שמנו לתוכו וכל הזיתים מאבדין את שמנן. אמר ר' חנינא כל הזיתים הגשמים יורדים עליהן והן פולטין את שמנן, וזה הגשמים יורדין עליו והוא אוגר את שמנו. וע"ע בבבלי ברכות (לט ע"א). בפירוש מלאכת שלמה (ביכורים פ"א מ"ג) מסביר, שהמשנה למדה מלשון התורה "ארץ זית שמן" (דברים ח, ח) שהזיתים אינם מן המובחר; מכאן שעץ שמן הוא המובחר לביכורים, ואילו עץ זית סתם איננו ראוי. (הבחנה נוספת בין עץ זית לעץ שמן מצינו במשנה בתמיד פ"ב מ"ג ביחס לשימושם בעצי מערכה. עץ זית פסול עץ שמן כשר. עי' בראש השנה כג ע"א, תוד"ה עץ שמן, ובר"ן שם, הלומדים מהפסוק בנחמיה שאלו הם שני מינים שונים.)" ". לפי זה, יש כאן שני זוגות של צמחים מאותה משפחה: הדס ועץ עבות , זית ועץ שמן (הרב יהודה זולדן, אמונת עתיך 19 ) .
למה שימשו חמשת המינים בימי נחמיה?
1. חמשת המינים שימשו לבניית הסוכה, ובייחוד לעשיית הסכך (ע"פ תלמוד בבלי, סוכה לז. ) . ישנן כמה ראיות לכך:
- בפסוק כתוב בפירוש: "והביאו... לעשות סוכות ככתוב".
- הפסוק מדגיש שיש לקחת את העלים - " עלי זית ועלי עץ שמן..." ולא מדבר על ענפים, כיון שהסיכוך והצל נעשה ע"י העלים, אם יורידו את העלים מהענפים לא יהיה צל (אלא אם כן ישימו הרבה ענפים), הענפים רק מחזיקים את העלים שלא יפלו.
2. בתורה נאמר שיש לקחת בחג הסוכות ארבעה מינים, מתוכם שניים דומים לאלו שנזכרים בפסוקנו: (ויקרא כג מ): "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל, ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים"; לפי זה, יש שפירשו, שרק העלים של הזית, עץ השמן וההדס שימשו לבניית הסוכה (דפנות או סכך), אך העלים של עץ העבות והתמרים שימשו למצוות ארבעת המינים שבתורה: " "הדס שוטה - לסוכה, ו עץ עבות - ללולב" (רב חסדא, תלמוד בבלי, סוכה יב.; ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי, תלמוד ירושלמי סוכה ג ד) . לגבי החסרון של שני מינים מבין הארבעה - אתרוג וערבה, ניתן לפרש שהם היו מצויים בכל מקום, ולכן לא היה צריך לצוות את עם ישראל באופן מיוחד להביא אותם. לולב והדס היו מצויים בהרים, ולכן ציוו לצאת להביא משם (הרד"צ הופמן על ויקרא ח"ב עמ' קצח-רא, דעת מקרא על פסוקנו) . ניתן גם לפרש שבאותה שנה הם לא הצליחו למצוא ערבות ואתרוגים, אולי משום שלא היתה להם גישה לאיזור החוף ולנחלים שבהם צומחות ערבות (פרופ' יהודה פליקס, טבע וארץ בתנ"ך, עמ' 377-379) .
- אולם, אילו זו הייתה הכוונה, היה ראוי לכתוב כאן כמו בתורה " ענף עץ עבות" ו" כפת תמרים"; הדגש על עלים מוכיח שהכוונה לסכך.
- ועוד, הפסוק בתורה אינו מדבר על עשיית הסוכה אלא על מצוה בפני עצמה - לקחת את ארבעת המינים הללו ולשמוח איתם לפני ה'; לכן גם לא מדובר שם על עלים (המשמשים לסיכוך) אלא על כפת תמרים ו ענף עץ עבות ( פירוט ).
אם כך, מדוע לא מסופר בספר נחמיה שלקחו גם את ארבעת המינים שבתורה, והרי הפסוק המדבר על מצוות ארבעת המינים מופיע רק שני פסוקים לפני הפסוק המדבר על מצוות ישיבה בסוכה?
- - ייתכן שבאותה שנה החליטו להשקיע במיוחד במצוות הישיבה בסוכות, ולכן הדגש בפסוקים הוא על מצוה זו - ראו בפסוק יד ו בפסוק יז . את מצוות ארבעת המינים קיימו באופן רגיל ולא היה צריך לספר עליה.
3. ויש שפירשו, שהעלים של הזית ועץ השמן שימשו לדפנות, ורק העלים של ההדס, עץ העבות והתמרים שימשו לסכך: ""הני לדפנות, עלי הדס ו עלי תמרים ו עלי עץ עבות לסכך"" (רבי יהודה, תלמוד בבלי, סוכה לז.;
- אולם, לא מסתבר שיבנו דפנות דווקא מעלים, שהרי העלים הם דקים ואינם יציבים מספיק; מסתבר יותר שהעלים שימשו כולם לסכך, כדעת שאר החכמים שם.
מדוע נזכרו דווקא חמשת מינים אלו?
אם אין קשר בין חמשת המינים הללו לבין ארבעת המינים שנזכרו בתורה, מדוע הביאו דווקא חמישה מינים אלו, ולמה היה חשוב לציין את שמותם?
1. ייתכן שאלו המינים שעליהם מתאימים ביותר לסיכוך, והמנהיגים פשוט נתנו לאנשים עצה טובה, אלו עלים לקחת.
2. חז"ל למדו מכאן, שמותר לסכך את הסוכה בכל מין צמח, ולא רק בארבעת המינים שנזכרו בתורה, והכריעו כך בויכוח בין רבי מאיר לבין רבי יהודה: ""בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ... - סוכה של כל דבר, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב; והדין נותן: ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעת מינין, סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין?! אמרו לו:... בעזרא אומר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב!..."" (תלמוד בבלי, סוכה לז.). אם כך, ייתכן שהמנהיגים רצו להבהיר לבני ישראל, שמותר להם לקחת עלים מכל עץ שהם מוצאים על ההר, ולא דווקא מהמינים הכתובים בתורה.
3. " "הם מצווים להביא מיני עצים הקשורים לשתי מערכות. ארבעת המינים בחג הסוכות שמצוותם היא במשך כל שבעת ימי חג הסוכות, בהקפה סביב המזבח, ושבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל מהם מביאים ביכורים, אותם מניפים על המזבח. ביכורים זוהי מצוה התלויה בארץ, ואת הפירות יש להביא לבית המקדש ולהניף על המזבח. כיון שמדובר בחודש השביעי, עזרא מצוה אותם להביא עלים מעץ התמר ומעץ הזית , משני המינים האחרונים שמבין שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל - " ארץ זית שמן ודבש " (דברים ח, ח), שראשית גדילתם וצמיחתם היא באותה עת. הזיתים עצמם עדיין לא בשלים לביכורים בחודש תשרי, הם מתבשלים לקראת חודש חשון-כסלו, והם המין האחרון מהם מביאים ביכורים עד חנוכה (ביכורים פ"א מ"ו). אך ניתן להביא ענפים ועלים מהם על מנת לסכך בהם. לעומת זאת התמרים בשלים, וניתן גם להביא מהם ביכורים בתקופה זו. כמו כן בעצי התמר ניתן לסכך, והלולב עצמו נלקח מעץ התמר. עזרא קורא להם להביא עצים ממינים שונים. הוא איננו קורא להם להביא כעת פירות ביכורים, ובוודאי שלא מתמרים, שהרי " אין מביאים ביכורים מתמרים שבהרים " (ביכורים פ"א מ"ג). הוא קורא לבנות את הסוכות ממינים הקשורים לארבעת המינים שעיקר הבאתם במשך שבעת ימי החג הוא למזבח לפני ה', וכן ממינים הקשורים לשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל המובאים למקדש כביכורים...:
- ארבעת המינים ללולב נוהגים גם בחוץ לארץ, אך עיקר גידולם ורעננותם בתקופה זו הוא בארץ ישראל (רמב"ם מורה נבוכים ג, מג). הם ניטלים במדינה יום אחד, ובמקדש שבעה ימים, ובהם מקיפים את המזבח.
- שבעת המינים לביכורים נוהגים רק בארץ ישראל, והם מובאים לבית המקדש ומונפים על המזבח.
- סוכה נוהגת בארץ ובחוץ לארץ במשך שבעה ימי החג, ואין שום ענין מיוחד בבניית סוכה בחצרות בית המקדש.
עזרא ונחמיה מחברים בין כל המערכות, כשהחוט המחבר הוא התמר :
- ליבו של עץ התמר הוא הלולב,
- מפירותיו מביאים ביכורים,
- ומענפיו מסככים את הסוכה,
ואת הכל הם מחברים בחגיגה הגדולה שהם עושים בסוכות הפרטיות, בסוכות הציבוריות ובסוכות של גבוה, בחצר המקדש. כדברי המדרש (בראשית רבה מא, א): " תמרה זו אין בה פסולת - תמריה לאכילה, לולביה להלל, חריות לסיכוך ". התמר הוא העץ היחידי המוזכר בפסוק ללא שם נרדף...." " (הרב יהודה זולדן, אמונת עתיך 19 ) .
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "נחמיה ח טו"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.