קטגוריה:בראשית מא מב
נוסח המקרא
ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו
וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ.
וַיָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת־טַבַּעְתּוֹ֙ מֵעַ֣ל יָד֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֖הּ עַל־יַ֣ד יוֹסֵ֑ף וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי־שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב עַל־צַוָּארֽוֹ׃
וַ/יָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת־טַבַּעְתּ/וֹ֙ מֵ/עַ֣ל יָד֔/וֹ וַ/יִּתֵּ֥ן אֹתָ֖/הּ עַל־יַ֣ד יוֹסֵ֑ף וַ/יַּלְבֵּ֤שׁ אֹת/וֹ֙ בִּגְדֵי־שֵׁ֔שׁ וַ/יָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַ/זָּהָ֖ב עַל־צַוָּארֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְאַעְדִּי פַרְעֹה יָת עִזְקְתֵיהּ מֵעַל יְדֵיהּ וִיהַב יָתַהּ עַל יְדָא דְּיוֹסֵף וְאַלְבֵּישׁ יָתֵיהּ לְבוּשִׁין דְּבוּץ וְשַׁוִּי מְנִיכָא דְּדַהְבָּא עַל צַוְרֵיהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאַעֲדִי פַּרְעה יַת עִזְקָתֵיהּ מֵעַל יְדֵיהּ וִיהַב יָתָהּ עַל יְדָא דְיוֹסֵף וְאַלְבִּישׁ יָתֵיהּ לְבוּשִׁין דְבוּץ וְשַׁוֵי מְנִיכָא דְדַהֲבָא עַל צַוָורֵיהּ: |
רש"י
"בגדי שש" - דבר חשיבות הוא במצרים
"רביד" - ענק ועל שהוא רצוף בטבעות קרוי רביד וכן (משלי ז) רבדתי ערשי רצפתי ערשי מרצפות בלשון משנה מוקף רובדין של אבן על הרובד שבעזרה והיא רצפהרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בִּגְדֵי שֵׁשׁ – דְּבַר חֲשִׁיבוּת הוּא בְּמִצְרַיִם.
רְבִד – עֲנָק, וְעַל שֶׁהוּא רָצוּף בְּטַבָּעוֹת קָרוּי "רָבִיד". וְכֵן (משלי ז,טז): "מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי", רָצַפְתִּי עַרְשִׂי מַרְצָפוֹת. בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: "מֻקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן" (מדות א,ח), "עַל הָרוֹבֶד שֶׁבָּעֲזָרָה" (יומא מ"ג ע"ב) וְהִיא רִצְפָּה.
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית מא (עריכה)
'(מב). 'בגדי שש: של מצרים חשובים, כדכתיב שש ורקמה ממצרים:
רביד: לשון דבר הפרוש ופשוט על האדם, כמו מרבדים רבדתי ערשי:אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו. יוסף משלו נתנו לו. הפה שלא נשק בעבירה, על פיך ישק כל עמי. צואר שלא דבק בעבירה, וישם רביד הזהב על צוארו. ידים שלא משמשו בעבירה, ויתן אותה על יד יוסף. גוף שלא נדבק בעבירה, וילבש אותו בגדי שש. רגלים שלא פסעו בעבירה יפסעו וירכבו על קרונין, וירכב אותו במרכבת המשנה. מחשבה שלא הרהר בעבירה תבא ותקרא חכמה, ויקראו לפניו אברך, אב בחכמה ורך בשנים. אבל נבוכדנאצר נקרא 'טפסר', טפש בחכמה ושר בשנים.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא מב.
וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף
גם אחשורוש נתן את טבעתו להמן, ופקד עליו להוציא לפועל את פקודת המס שהמן הציע. כמובן כל אחד יכול להתחפש למשנה למלך, במיוחד שהמלך לא יוצא מביתו, ואף אחד לא ראה שהמלך מינה את האיש למשנה למלך, וכך המן דרש כבוד מלכות והמלך לא ידע (ביאור:אסתר ג ב). כאן המלך, בנוכחות כל שריו ועבדיו, ממנה את יוסף למשנה למלך, ונותן לו טבעת וסימני מלכות:
- פרעה הראה את רום מעמדו של יוסף , ככתוב: "וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ".[1]
- אחשורוש לא הורה למרדכי להתלבש כמשנה למלך, ואכן מרדכי חיכה כשבעים יום לפני שהוא החליט להופיע בלבוש מלכות, לאחר שאחשורוש הרשה לו ולאסתר לכתוב להיהודים פקודה הצלה, ככתוב: "וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן" (ביאור:אסתר ח טו).
וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ
הכח האמיתי היה בפרסום פקודות המלך, הן יוסף לא יכול להיות בכל ארץ מצרים ולפקוד ישירות. הטבעת שימשה כהוכחה לכוח הפקודה ועוצמתה, כפי שאחשורוש המלך הסביר לאסתר ומרדכי: "כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ, וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (ביאור:אסתר ח ח).
לפרעה לא היו שתי טבעות כשם שהיו לו שתי מרכבות. הוא נתן את טבעתו שלו. פרעה איבד את היכולת להוציא פקודות ורק יוסף היה יכול לפקוד בשם המלך. כמובן פרעה היה יכול לקחת את הטבעת חזרה כרצונו, ויוסף כיבד מאוד את המלך ונזהר לבקש רשות לכל מעשיו: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וְאֶל בֵּית אָבִיו, אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה, וְאֹמְרָה אֵלָיו" (ביאור:בראשית מו לא).
משנה למלך
העברת הטבעת נעשתה בנוכחות קהל נכבדי המלך, וכולם ידעו מה המשמעות עבורם.
הטבעת היתה על ידו של פרעה. מכאן ניתן להסיק:
- שלפרעה לא היה משנה למלך באותו זמן.
- שפרעה לא הפעיל תוכניות גדולות וחשב שהוא יכול לנהל את המדינה לבדו.
- לפרעה היתה מרכבה, כלומר הוא יצא לרחובות ונראה על ידי עמו. עכשו הוא פטור מהסכנה הזו, וכעס העם יופנה נגד העברי.
- נאמר לפרעה, או שהוא חשב לבד, שחלומו מנבא רעות לו ולעמו, כי הרעות ניצחו. כדי להיות בטוח גם אם פרושו של יוסף אינו נכון, הוא יצר חייץ בינו ובין העולם החיצוני.
- יוסף דיבר בשם אלוהים. כך אלוהי יוסף ישמור גם עליו.
הערות שוליים
- ^ ממצאי תות ענח' אמון ניתן לנו לראות את הופעתו של יוסף: מרכבת המלך, רביד זהב ובגדי משי. אולם יוסף לא קיבל כתר או עטרה או כובע שלבשו הפרעונים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מא מב"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.