המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"כסף אשם וכסף חטאות" - המפריש מעות לחטאתו ולאשמו ולקח את הבהמה ונותר מן המעות
"לא יובא בית ה'" - לבדק הבית
"לכהנים יהיו" - והם לוקחים מהם עולות קיץ למזבח הבשר לעולה והעורות שלהם כך שנינו (בתמורה כג ב) זה מדרש דרש יהוידע הכהן כל הבא ממותר חטאת וממותר אשם ילקח בהן עולות
"כסף אשם וגו'" - מי שהיה מפריש ממון לאשמו או לחטאתו וקנה הקרבן והותיר מן הממון הנה המותר הזה לא בא לבדק הבית כי אם לכהנים יהיו לקחת מהם עולות והיה הבשר כליל והעורות לכהנים כן דרשו רבותינו ז"ל (שקלים יח א)
"כסף אשם". כי היה ג"כ ארון מיוחד למותר חטאת ומותר אשם, ודרש יהוידע הכהן שזה אינו מיוחד לה' לבד, כי מצא שני כתובים, בא' כתוב אשם לה' ובא' כתוב לכהן, וכתוב מכריע, והוא שיקחו בהם עולות לקיץ המזבח והעור לכהן ויקוים שניהם, וכמו שבארתי בחבורי התו"ה (ויקרא סי' שסט):
