לשורש העברי א-ה-ד מקור משותף עם השורש הערבי ه و ي, וו-א-ד, המשמש כתבנית עבור מילים כמו istahwā, סְטָה-וָּו, במשמעות "להִתְמַלֵּא בתשוקה", "ליהפך לנחשק", וגם בפועל בערבית hawwāʾ = هَوَّ במשמעות אהבה או חיבה. הדים מוקדמים לאותו שורש א-ה-ד ניתן למצוא באכדית: אֶהֻם, ewûm\emú "שאר-בשר" ,"להיפך ל-"; באוגריתית: הֲאְוִו - hwy, "לרצות".