לא ברור האם שורש המילה הוא ח־ו־ף או ח־פ־ף. רבים צידדו שהשורש הוא ח־פ־ף, בהוראת: כיסוי, מחסה, שהחוף משמש לספינות בתור מחסה מהסערות שבים[1], או בהוראת: חיכוך, שגוררים שם את הספינות בכדי לעגון[2], או משום ששם הוא מקום החיכוך של הים ביבשה. וראו ב'מידע נוסף'.
קיימים מילים דומות בשפות שמיות נוספות; ארמית: חוֹפָא - גבול, שפה. מקבילה בערבית: حَافَة (חָאפַה) - "שָׂפָה".
אם שורש המילה הוא ח־ו־ף, צורת הרבים תהיה: "חוֹפִים" (כמוו צורת הרבים של סוף). אבל אם השורש הוא ח־פ־ף צורת הרבים צריכה להיות "חֻפִּים" (כמו צורת הריבוי של תֹף, דֹב). האקדמיה ללשון הכריעה שצורת הרבים היא "חוֹפִים".
ערך בוויקיפדיה: חוף
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חופים