דממה דקה

דְּמָמָה דַּקָּה

[עממי] דממה מאוד חזקה שקט מוחלט, בעיקר אחרי רעש וסערה.
- {{צט/שיר|אף אחד לא ידע מה זה ועל מה זה לא, אף אחד אף פעם עוד לא שמע דבר כזה דממה דקה| (דממה דקה אהוד בנאי)

הביטוי השלם מופיע פעם אחת במקרא קול דממה דקה ”וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה' לֹא בָרוּחַ ה' וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ ה' אַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה' וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה“ (מלכים א׳ יט, פסוק יב)

רש"י: קל דמשבחין בחשאי אבל בנביאי א"ה אומר ”דממה וקול אשמע“ (איוב ד, פסוק טז) דממה היתה לשבח, ואני שמעתי קול הבא מתוך הדממה דטינטישמנ"ט בלעז ואין שומעין הקול ממש
רלב"ג: ר"ל קול נמוך מהש"י כאילו הוא מורכב מהקול והשתיקה
מצודות: ר"ל קול חשאי כאלו הית מורכבת מקול משתיקה ולתוספת ביאור אמר שהקול היה דקה ותרגומו קול דמשבחין בחשאי (התואר דקה מתייחס לקול ולא לדממה)