מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: שֻלָּח .
הוציא, גרש ממקומו.
”שִׁלְחוּ נָא אֶת זֹאת מֵעָלַי הַחוּצָה וּנְעֹל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ.“ (שמואל ב׳ יג , פסוק יז )
הורה להגיע, עשה שיגיע למקום מסוים במטרה למסור דבר, או לעשות.
”כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִ י אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם. “ (בראשית מה , פסוק ה )
”כִּי אִם כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֶת עֲבָדַי אֵלֶיךָ וְחִפְּשׂוּ אֶת בֵּיתְךָ וְאֵת בָּתֵּי עֲבָדֶיךָ וְהָיָה כָּל מַחְמַד עֵינֶיךָ יָשִׂימוּ בְיָדָם וְלָקָחוּ.“ (מלכים א׳ כ , פסוק ו )
”אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי .“ (ישעיהו ו , פסוק ח )
העביר מסר, דבר, או משהו אל אחר באמצעות צד שלישי.
”כִּי שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ לִי תִתֵּן.“ (מלכים א׳ כ , פסוק ה )
”הִנֵּה שָׁלַחְתִּי הַגְּדִי הַזֶּה“ (בראשית לח , פסוק כג )
”וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם הֲלֹא שָׁלֹחַ שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לִקְרֹא לָךְ לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ אֵלָי“ (במדבר כב , פסוק לז )
1. put out , send away
2. send
3. send
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שלח
שורש וגזרה
שׁ־ל־ח , שלמים
בניין
פִּעֵל
הוציא, פטר, שחרר, הוציא לדרכו.
”לָמָּה כָּכָה רִמִּיתִנִי וַתְּשַׁלְּחִי אֶת אֹיְבִי וַיִּמָּלֵט“ (שמואל א׳ יט , פסוק יז )
”וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ.“ (שמות כא , פסוק כז )
”וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם.“ (דברים טו , פסוק יג )
”שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם“ (דברים כב , פסוק ז )
”וְאַבְנֵר אֵינֶנּוּ עִם דָּוִד בְּחֶבְרוֹן כִּי שִׁלְּחוֹ וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם.“ (שמואל ב׳ ג , פסוק כב )
”וְאֵת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו “ (שופטים ז , פסוק ח )
”צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ.“ (במדבר ה , פסוק ב )
לשון המקרא } גרש את אשתו.
”וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ.“ (דברים כד , פסוק א )
”וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ .“ (שמות יח , פסוק ב )
הורה או הביא להגיע למקום מסוים במטרה למסור דבר, או לעשות.
”וַיְשַׁלַּח אדני בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם.“ (מלכים ב׳ יז , פסוק כה )
”וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. “ (בראשית ח , פסוק ז )
הפיץ, גרם להתפשט.
”וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים“ (שופטים טו , פסוק ה )
”וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם “ (ויקרא כו , פסוק כה )
”וַתְּהִי לְגֶפֶן וַתַּעַשׂ בַּדִּים וַתְּשַׁלַּח פֹּרֹאות.“ (יחזקאל יז , פסוק ו )
הושיט כדי לעשות.
העביר מסר, דבר, או משהו אל אחר באמצעות צד שלישי.
מקרא.במעמד
(2:) ניתן להבחין כי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מן המקרא שונא את ממסד הגירושין (שַׁלַּח) שנוצר בתקופה מאוחרת יחסית כמתן לגטמציה לזנות: ”כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח , אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וְכִסָּה (פַּרַשׂ) חַמֲס עַל לְבוּשׁוֹ“ (מלאכי ב , פסוק טז )
1. sent away , dismiss , send free , release , let go
2. divorce
3. send out , release , bring forth
4. stretch out , put forth , lay hand
5. send
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שלח
הגייה *
she lakh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־ל־ח
דרך תצורה
נטיות
ר׳ שְׁלָחים; שֶׁלַח־, ר׳ שִׁלְחֵי־
לשון המקרא חרב [1] , כלי נשק קר לדקור בו.
”וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת כָּל הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל הַמִּגְדָּלוֹת וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת וַיְחַזֵּק אֶת הַמִּלּוֹא עִיר דָּוִיד; וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב וּמָגִנִּים.“ (דברי הימים ב׳ לב , פסוק ה )
”בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח .“ (נחמיה ד , פסוק יא )
בחשכת הליל בלי קשת ושלח , על סוס קל עין דורה בא שאול המלך. (שאול טשרניחובסקי, עין דור)
אוגריתית: 𐎌𐎍𐎈 (שׁלח) - כידון. ערבית: سِلَاح (סִלַאח) - נשק, שריון.
↑ מהכתובים לא ברור איזה כלי הוא זה, רש"י מפרש סתם "כלי זין", אך מקובל השימוש לפי ראב"ע ורד"ק חרב, סיף. [ 2]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שלח
הגייה *
she lakh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־ל־ח
דרך תצורה
נטיות
ר׳ שְׁלָחים; שֶׁלַח־, ר׳ שִׁלְחֵי־
גן או שדה בהשקאה.
”שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים.“ (שיר השירים ד , פסוק יג )
תעלת מים להשקאה.
2. אכדית: ŝilhitu, תעלת השקייה.
1. irrigated garden or field
2. irrigation ditch
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שלח
הגייה *
she lakh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
ר׳ שְׁלָחים
לשון חז"ל עור שנפשט מבהמה או מבעל חיים.
למילה מקבילות בשפות שמיות נוספות: מארמית: שְׁלַח - עור של בהמה. בארמית הפועל שלח גם משמש בהוראת: הפשטה (של בגדים או של עור).
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שלח
הגייה *
she lakh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־ל־ח
דרך תצורה
נטיות
ר׳ שְׁלָחים; שֶׁלַח־, ר׳ שִׁלְחֵי־
סירת שלחים: סירת כורת המיוצבת על ידי שלח
לשון חז"ל החלק האופקי הבולט של מדרגה.
"ושתים עשרה מעלות היו שם. רום מעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה." (משנה מידות ב ג ) .
עברית חדשה (ימאות ) בול עץ או מצוף, המחובר לגוף סירה צרה וארוכה במקביל לדופן ובמרחק מה ממנה, כדי לייצבה ולמנוע ממנה להתהפך.
2. על יסוד תרגומו של מ"ז ולפובסקי: "על ידי תחבולה פשוטה זו שינו את סירותיהם, המתהפכות על נקלה, ועשו אותן "סירות שלוחות" (outrigger) שכמעט אינן עלולות לטבוע כלל [...]." (ון-לון, ספינות וספנים, 1943. תרגם מאנגלית: מ"ז ולפובסקי )
↑ בעברית מקראית ובאכדית, תיבת מתו (matu) שמשה בהוראת "איש ".לפיכך הוראת השם שמתקבלת היא-"איש-חרב"
↑ יתכן כלי הנשלח למרחקים, דמוי חנית