רבקה

רִבְקָה היא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית, השנייה בארבע האמהות של עם ישראל. בתו של בתואל ואחות לבן הארמי, אשתו של יצחק, אם יעקב ועשו. אביה של רבקה היה בנו של נחור אחי אברהם, מכאן שאביה של רבקה היה בן דודו של יצחק.

רבקה

רבקה מאת בנג'מין וסט, 1775
לידה	חרן
פטירה	כנען
מקום קבורה	מערת המכפלה
אב	בתואל
בן או בת זוג	יצחק
צאצאים	עשיו, יעקב
מספר צאצאים	2

וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי.

— בראשית, כ"ד, י"ד

רבקה משקה את עבד אברהם ואת גמליו (אלכסנדר קבנל, 1883)

רבקה אוחזת בחבל ובכד מים. ריפרודוקציה לציור של הנרי רילאנד, 1904–1908

המקור העיקרי לידע על רבקה הוא המסופר בספר בראשית, ומדרשי חז"ל העוסקים בסיפורים אלה. רבקה נזכרת במקרא בשמה 30 פעמים, מספר האזכורים הקטן ביותר מבין האמהות בספר בראשית. לאחר מותה, נקברה רבקה במערת המכפלה, שם נקברו, מלבד רחל, כל אבות ואמהות האומה. לפי האגדה, הייתה רבקה בת 133 שנים במותה.

שמה של רבקה נגזר מלשון 'מרבק', שפירושו מקום פיטום העגלים.

רבקה ועבד אברהם

הִנֵּה-רִבְקָה לְפָנֶיךָ, קַח וָלֵךְ; וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן-אֲדֹנֶיךָ.

— בראשית, כ"ד, נ"א

רבקה ואליעזר ציור מעשה ידי מרצ'לו בצ'ארלי (1772). מוצג בטירה המלכותית בוורשה

ג'יימס טיסו, המפגש בין יצחק לרבקה.

ערך מורחב – מציאת אישה ליצחק

אברהם הזקין ועוד לא מצא אישה לבנו יצחק, לכן שלח את עבדו אל משפחתו בחרן כדי למצוא ליצחק אישה שם ולוודא שלא יישא אשה כנענית. שמו של העבד אינו מצוין, אולם לפי מדרשי חז"ל הוא אליעזר.

עבד אברהם לקח בצידתו מתנות רבות ויקרות כדי להעניק לכלה המיועדת ויצא אל ארם נהריים כדי למלא את מבוקשו של אדונו, עד שהגיע לחרן בשעות הערב. הוא חיפש מקום שבו יוכל ללון, לאכול ולשתות, ולכן חיכה ליד הבאר שמחוץ לעיר. הוא חיכה דווקא שם משום שרצה לראות מי תהיה האשה שתסכים להשקות אותו ואת גמליו, ואותה אשה גומלת חסדים, כך התנה עם האל, היא האשה הראויה שהועיד האל ליצחק בן אברהם גומל החסדים.

טרם כילה לומר את מבוקשו לאלוקיו, הגיעה אל הבאר אשה טובת מראה ושמה רבקה, בת בתואל, אחיינו של אברהם. העבד ביקש ממנה "הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ", והאישה השיבה "שְׁתֵה אֲדֹנִי...גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת". לפני הפגישה התפלל העבד לדעת מיהי האישה המיועדת ליצחק באמצעות בקשתו למים ותגובתה של האישה המיועדת באספקת מים לו ולכל גמליו. אולם כאשר פגש את רבקה וביקש לשתות, השיבה רבקה כי אף תשאב מים עד שישתו כולם, הוא וכל גמליו.

לאחר שקיבל תשובה זו, ידע שזו האישה המתאימה להיות אשתו של יצחק. כאות תודה, הוא נתן לה "נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם".

רבקה ובני ביתה

לאחר שחזרה רבקה לביתה, ראו בני משפחתה את תכשיטי הזהב ושאלו ממי קיבלה זאת. רבקה סיפרה על המפגש עם האדם בבאר, והם ביקשו לדעת היכן הוא נמצא כי חשבו שיש לו עושר רב. הם הזמינו את עבד אברהם ללינה אצלם ונתנו לו כבוד מלכים. אחיה של רבקה, לבן, התבלט בחנפנותו על מנת לקבל זהב ושאר אבנים יקרות.

בפני בני ביתה של רבקה, סיפר אליעזר כי התפלל בדרך שהנערה המיועדת תאמר "שתה וגם לגמליך אשאב" ואילו רבקה ענתה לו "שתה וגם גמליך אשקה". כלומר, אליעזר מספר שהוא כביכול הגזים בתפילתו וביקש אישה טובת לב מאוד, אך באמת אפילו שהיא רק נתנה לו ולגמליו לשתות הדבר הוכיח שהיא טובת לב וגומלת חסדים. אפשר לנחש שלא רצה לומר שרבקה הלכה לשאוב מים לכל גמליו היות שזה דרש מאמץ גדול וזמן רב, ואם יאמר זאת להוריה הם בוודאי לא ירצו שהיא תינשא ליצחק.

לאחר שהסביר עבד אברהם לבני ביתה של רבקה על אדוניו ומטרת בואו, הם הסכימו לתת את רבקה ליצחק בתנאי שרבקה תסכים, באומרם "נקרא לנערה ונשאל את פיה". רבקה הסכימה להשתדך עם יצחק ולצאת מיד לדרך עם מינקתה. לפני יציאתה, בירכו אותה בני ביתה: "אחותנו את, היי לאלפי רבבה, ויירש זרעך את שער שונאיו".

הגעת רבקה לכנען

לאחר שהגיעו עבד אברהם, רבקה ומינקתה לארץ כנען, ובאו לארץ הנגב אשר שם ישב יצחק, ירדה רבקה מעל הגמל, וכיסתה את ראשה מפני הצניעות, ורק את עיניה גילתה. יצחק הביא אותה לאוהל שבו נפטרה אמו, הלא היא שרה, ושם נשא אותה לאישה.

רבקה ובניה

ערך מורחב – לידת יעקב ועשו

כמו שרה לפניה ורחל אחריה, הייתה בתחילה רבקה עקרה. לאחר שהתפללה לאלוהים, בישר לה: "שני גויים בבטנך, ושני לאומים ממעייך יפרדו" (גויים=עמים). ואכן, רבקה ילדה תאומים, לאחד קראה יעקב, והוא גדל להיות אבי שבטי ישראל, ולשני קראה עשו, והוא גדל להיות אבי האדומים.

האגדה היהודית מספרת על רבקה בעת הריונה: ”בשעה שהייתה עומדת על בתי כנסיות ובתי מדרשיות, יעקב מפרכס לצאת; ובשעה שהייתה עוברת על בתי עבודת כוכבים, עשו רץ ומפרכס לצאת.” (בראשית רבה, ס"ג)

רבקה מנחה את יעקב מול יצחק

לאחר שגדלו בניה של רבקה, היא אהבה יותר את יעקב, משום שהיה "איש תם יושב אוהלים", ואילו יצחק אהב יותר את עשו, "כי ציד בפיו".

גנבת הברכות

ערך מורחב – גנבת הברכות

רבקה לא הסתפקה בכך שיעקב קנה את הבכורה מעשו בנזיד העדשים, אלא רצתה שהוא יקבל גם את הברכה של יצחק, שתיכנן לתת אותה לעשו, בנו הגדול. כאשר חש יצחק שהוא עומד למות, ביקש מעשו: "הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואוכלה ואברככה לפני ה'". כאשר רבקה שמעה זאת, היא אמרה ליעקב, על אף חששותיו, שיתחפש לעשו, והיא בינתיים שחטה למענו גדי עזים, והכינה לאביו מטעמים שהוא אוהב.

כאשר יעקב העמיד פנים שהוא עשו (בעת שעשו הלך לצוד טרף לאביו), הצליח, חרף ניסיונותיו של יצחק לגלות האם הוא יעקב, לקבל את הברכה של עשו. לאחר שעשו חזר, כעס מאוד ותיכנן להורגו, ולכן רבקה שלחה את יעקב ללבן אחיה, כדי שיסתתר שם.

תולדות רבקה

לתולדות רבקה יש שתי גרסאות:

1. לפי רש"י: "בן ארבעים שנה - שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקידה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים הייתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלוש שנים ונשאה:".
2. סדר עולם רבא רבה, פרקים א' וב': יצחק אבינו נשא את רבקה בהיותה בת ארבע עשרה שנה.

המאורע	המועד והמקום	פירוש רש"י	סדר עולם רבא
לידת רבקה	"שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה" (רש"י כ"ה, כ')
נישואיה של רבקה	"וַיְהִי יִצְחָק בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה" ("ה, כ')	רבקה בת 3	רבקה בת 14
לידת יעקב ועשו	"שבתשרי נולדו אבות" (מסכת ראש השנה, י"א, א)	בת 23	בת 34
מכירת הבכורה	ביום פטירת אברהם	בת 38	בת 49
הברכה ליעקב ולעשו	"אמר רבי יהושע בן קרחה: אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן, ויצחק היה בן מאה עשרים ושלש" (רש"י, כ"ז, ב')	בת 86	בת 97
מיתת רבקה	לפי יום פטירתה של דבורה מנקת רבקה, ואילו הכתוב אינו מציין את יום מותה של רבקה אימנו. חז"ל מציינים שדבורה ורבקה אימנו נפטרו באותו יום	בת 122	בת 133

לפי דעה אחרת, רבקה הייתה בת 10 בעת נישואיה.

עץ משפחה

תרח

קטורה

הגר

אברהם

שרה

נחור

הרן

זמרן

יקשן

ישמעאל

מילכה

לוט

בתואל

מדן

מדין

יצחק

רבקה

לבן

ישבק

שוח

עשו

יעקב (ישראל)

לאה

רחל

בלהה

זלפה

ראובן

שמעון

יוסף

בנימין

דן

גד

לוי

יהודה

מנשה

אפרים

נפתלי

אשר

יששכר

זבולון

דינה

ראו גם

• עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
• אליעזר ורבקה (1929-1906) תבליט מאת משה מורו

לקריאה נוספת

• מנחם פרי, "רבקה וחתנה העבד, והקואליציה של אלוהים עם הנשים בסיפור המקראי", אלפיים, קובץ 29, 2005.
• נורית גוברין, "ו'יתרוצצו הבנים בקרבה': רבקה בתנ"ך ובספרות", 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ג', הוצאת כרמל, 2008.
• עדין שטיינזלץ, ‏נשים במקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1983, פרק ג' - "רבקה - הכבשה הלבנה במשפחה"
• גלפז-פלר, פנינה, ויולד –יחסי הורים בסיפור ובחוק המקראי . ירושלים: כרמל, 2006.עמ' 153–159.
• יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך. תל אביב: ידיעות ספרים, 2004. עמ' 138-144,212-218.
• יאירה אמית, ולמה נתעקרו האימהות. בתוך רביצקי, רות (עורכת), קוראות מבראשית - נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית, תל אביב: משכל, 2008. עמ' 127–137.
• עליזה שנהר-אלרעי, קוראת במקור: על אגדות עתיקות וחדשות, הוצאת פרדס, 2016, הפרק "נקרא לנערה ונשאלה את פיה", עמ' 11–45.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבקה בוויקישיתוף

• ד"ר מלכה זייגר-סימקוביץ', דמותה של רבקה, באתר התורה
• עבי קלדרון, "רבקה - מבט אישי נועז", בתוך: ד"ר לאה מזור: על מקרא הוראה וחינוך
• נתן אביעזר, "ויאהב יצחק את עשו... ורבקה אֹהבת את יעקב", באתר של אוניברסיטת בר-אילן
• ד"ר דן אלבו, "תפילת רבקה" (אורכב 27.10.2012 בארכיון Wayback Machine), באתר של אוניברסיטת בר-אילן
• יעל שמש, "רבקה - אישה חזקה ללא כוח רשמי", באתר פרשת השבוע של אוניברסיטת בר-אילן
• יעל שמש, "בחירתה של רבקה", מסכת יג (תשע"ז-תשע"ח), עמ' 11–35.
• פנינה גלפז פלר, "שני צעיפים" - בין בראשית כד לבראשית כח אתר מקראנט