אמבראר
אמבראר (Embraer, ראשי תיבות של Empresa Brasileira de Aeronáutica S.A) הוא קונצרן אווירונאוטיקה ברזילאי.
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה ציבורית |
בורסה |
|
מייסדים | הממשלה הפדרלית של ברזיל |
תקופת הפעילות | 1969–הווה (כ־55 שנים) |
מיקום המטה | סאו ז'וזה דוס קמפוס, מדינת סאו פאולו, ברזיל |
ענפי תעשייה | תעשיית הנשק, יצרן תעופה וחלל, בניית כלי טיס |
מוצרים עיקריים | מטוסי נוסעים, מטוסי מנהלים, מטוסי אימונים ומטוסי קרב |
שווי שוק | 6.93 מיליארד דולר (9 בנובמבר 2024) |
הכנסות | 950,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2017) |
רווח | 879,000,000 (נכון ל־2015) |
עובדים | 19,131 (נכון ל־2014) |
www | |
היסטוריה
עריכהממשלת ברזיל, כבר בתקופתו של הנשיא ז'טוליו ורגאס בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20, ביקשה לפתח תעשיית מטוסים מקומית. עם זאת, רק בשנת 1969, לאחר עלייתה לשלטון של החונטה הצבאית בהפיכת 1964, הוקמה אמבראר כתאגיד בבעלות ממשלתית. נשיאה הראשון של החברה, אוזיירס סילבה, מונה על ידי הממשלה, והחברה ייצרה בתחילה רק מטוס נוסעים קטן עם מנוע טורבופרופ, ה-Embraer EMB 110 Bandeirante.
ממשלת ברזיל תרמה לצמיחה המוקדמת של החברה על ידי מתן חוזי ייצור למטוסים. החברה מכרה אך ורק לשוק המקומי עד 1975. במהלך שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, עסקה בעיקר בייצור מטוסים צבאיים, בעיקר מטוסי אימון, כולל ה-Embraer AT-26 Xavante ו-Embraer EMB 312 Tucano. בשנת 1974 החלה החברה לייצר מטוסים קלים של חברת פייפר איירקראפט ברישיון[1]. תחילה הרכיבה ערכות שייצרו במפעל פייפר בארצות הברית כדי לשווק את המטוסים בברזיל ובאמריקה הלטינית. עד שנת 1978, רוב החלקים והרכיבים ייצורו עבר באופן מקומי בברזיל. בין 1974 ל-2000, יוצרו על ידי החברה כמעט 2,500 מטוסי פייפר ברישיון.
בשנת 1985 החל ייצור המטוס Embraer EMB 120 Brasilia, מטוס ראשון בסדרה של מטוסי נוסעים לטיסות קצרות מצליחים במיוחד, שנבנה לייצוא לשוק הבינלאומי. בסלון האווירי בפארנבורו שנערך בשנת 1989 הכריזה על כוונתה לייצר מטוס גדול יותר שיחליף את ה-EMB 120, ה-ERJ 145, סדרת מטוסי נוסעים אזוריים, שכוללה את הדגמים: ERJ 135 המכיל 37 נוסעים, ERJ 140 המכיל 44 נוסעים, ERJ 145 המכיל 50 נוסעים, מטוס המנהלים לגסי 600, והמטוס הצבאי R-99. טיסת הבכורה של המטוס התקיימה ב-11 באוגוסט 1995, והוא נכנס לשירות בדצמבר 1996. המטוס הוצג בסלון האווירי בפריז ב-1997 והעיתונות המקצועית יצאה בביקורות נלהבות. חברות התעופה האזוריות בארצות הברית התלהבו מהאיכות ומהמחיר הנמוך של המטוס, והוא זכה להזמנות ל-133 מטוסים עם השקתו. המטוס הכניס את חברת אמבראר בהצלחה לתחום מטוסי הנוסעים הסילוניים[2].
בשנת 1992, החל תהליך ההפרטה של החברה, על פי המדיניות הכלכלית הליברלית של נשיא ברזיל איתמר פרנקו. החברה נמכרה למשקיעים פרטיים ב-7 בדצמבר 1994, מהלך שעזר לה להימנע מסכנה של פשיטת רגל. ממשלת ברזיל שמרה על האינטרס שלה בחברה באמצעות החזקת מניית זהב. אמבראר המשיכה לזכות בחוזים ממשלתיים לאורך השנים גם לאחר ההפרטה[3].
השלב הבא בהתפתחות החברה היה השקת המטוסים מסדרת E-Jets, מטוסי נוסעים סילוניים בעלי גוף צר, דו מנועיים, לטווח טיסה בינוני, הכוללים עד 122 מושבים. מטוסים אלה הוצגו לראשונה בסלון האווירי בפריז ב-1999, ויצורם החל בשנת 2002[4]. פיתוח, ייצור, שיווק וקליטת המטוס אצל הלקוחות נחל הצלחה רבה. נכון ל-2020, סופקו 1,564 מטוסים מסדרה זו. בסוף 1999 ארבע חברות תעשייה אווירית צרפתיות רכושו במשותף נתח של 10% בחברה. ביניהם דאסו תעופה וקבוצת תאלס. בשנת 2000 ביצע הנפקה ראשונה לציבור ומניות החלו להיסחר בבורסת סאו פאולו (Bovespa), וגם בבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE).
בשנת 2011, הקימה אמבראר מיזם משותף עם חברת אלביט מערכות מישראל, ורכשה נתח של 25% בחברת הבת של אלביט בברזיל[5]. החברה המשותפת שהוקמה במסגרת המיזם, עוסקת בייצור ושיווק כלי טיס בלתי מאוישים, אוויוניקה ותמיכה לוגיסטית[6][7].
פעילות
עריכההחברה מייצרת מטוסי נוסעים, מטוסי מנהלים, מטוסי אימונים ומטוסי קרב. בנוסף, מייצרת אמבראר מטוסי שליטה ובקרה והתראה מוקדמת, מטוסים לחישה מרחוק, מטוסים לצורכי חקלאות, וכלי טיס המיועדים להטסתם של אח"מים וראשי מדינות. החברה מספקת גם שירותים נלווים בתחומי האווירונאוטיקה. בשנים 1999–2001 הייתה אמבראר היצואנית המובילה של ברזיל. אמבראר מדורגת שלישית בין יצרניות כלי טיס בעולם (יחד עם בומברדייה ואחרי בואינג ואיירבוס) בשעורי אספקה שנתית של מטוסי נוסעים. אף כוח העבודה שלה הוא השלישי בגודלו בתעשיות האווירונאוטיות בעולם (אחרי בואינג ואיירבוס). יחד עם בומברדייה, שולטת אמבראר בשוק מטוסי הנוסעים לטווח בינוני. כמו כן, היא ספקית מטוסי המנהלים הגדולה בעולם[8].
בין מוצריה של אחת מחברות הבת של אמבראר בברזיל, "נאיווה תעשיות אווירונאוטיות" (Indústria Aeronáutica Neiva), נמנה גם מטוס ריסוס חד-מנועי מסוג "EMB 202A Ipanema", המתודלק באמצעות ביו-דלק אתנול, הראשון מסוגו בעולם. זהו מטוס הריסוס הנמכר ביותר ללקוחות מהמגזר החקלאי הגדול בברזיל, עם נתח שוק של 80%. ב-15 במרץ 2005 מסרה החברה את המטוס ה-1,000 מדגם זה ללקוח.
מטה החברה ממוקם בסאו ז'וזה דוס קמפוס (São José dos Campos), מדינת סאו פאולו. שם נמצאים גם מתקני הייצור הראשיים ומרכזי ההנדסה, התכנון והעיצוב. בגאוויאו פיישוטו (Gavião Peixoto), אף בתחומי מדינת סאו פאולו, מפעילה אמבראר מפעל ייצור נוסף ומתקן ניסויי טיסה. מתקן זה כולל מסלול המראות ונחיתות שאורכו 5,000 מטרים, שלישי באורכו בעולם.
אמבראר מפעילה אתרי תחזוקה ושיווק בארצות הברית. בנוסף, לחברה שלוחות גם בצרפת, בפורטוגל, בסינגפור ובסין (בבייג'ינג ובחרבין שבצפון סין).
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אמבראר (באנגלית, בפורטוגזית ובסינית)
- מידע עסקי על חברת אמבראר באתרים Yahoo! Finance • MarketWatch • CNN Money • Bloomberg Business (באנגלית)
- אמבראר, בגוגל פיננסים
- אמבראר, באתר Crunchbase (באנגלית)
- הנסיקה הגדולה של אמבראר, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2000
- פרופיל החברה (בעברית) - ביזפורטל-וול סטריט
- מתחרה חדש להרקולס - כתבה באתר בטאון חיל האוויר
- רינה רוזנברג קנדל, ארקיע חתמה על הסכם הבנות לרכישת 6 מטוסי אמבראר - בעלות של כ-650 מיליון דולר, באתר TheMarker, 14 ביולי 2016
הערות שוליים
עריכה- ^ משה ארנס, למה התעשייה האווירית לא המריאה, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2013
- ^ ברזיל: המטוס הנכון בזמן הנכון, באתר גלובס, 3 בפברואר 1998
- ^ דיאטת הפלאים של קרדוסו הצליחה, באתר גלובס, 9 ביולי 1997
- ^ סוכנויות הידיעות, ג'ט בלו תרכוש 100 מטוסים של יצרנית המטוסים הברזילאית אמבראר בשווי 3 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 10 ביוני 2003
- ^ ואדים סבידרסקי, אלביט מערכות מתרחבת בברזיל: מקימה מיזם משותף עם אמבראר, באתר TheMarker, 8 בספטמבר 2011
- ^ יובל אזולאי, אלביט מערכות תקים חברה לפיתוח מל"טים, באתר גלובס, 13 באפריל 2011
- ^ שלי אפלברג, אלביט מערכות תספק לחברת המטוסים הברזילאית אמבראר מערכות בשווי 25 מיליון דולר, באתר TheMarker, 26 באוקטובר 2011
- ^ אליהו חסין, יצרנית המטוסים הברזילאית אמבראר, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2004