גן שמואל
גַּן שְׁמוּאֵל הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן במחוז חיפה מזרחית לחדרה ושייך למועצה אזורית מנשה, בה הוא מהווה היישוב המערבי ביותר. הקיבוץ נקרא על שם הרב שמואל מוהליבר ממבשרי הציונות.
| |
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | מנשה |
| גובה ממוצע[1] | 26 מטר |
| תאריך ייסוד | 1913 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 964 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.7% בשנה |
(למפת הכרמל רגילה)   גן שמואל  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
3 מתוך 10 |
| www.ganshmuel.org.il | |
היסטוריה
עריכה
מהקמת הקיבוץ ועד קום המדינה
עריכהיעקב הינדין[3], גיסו[4] של הרב שמואל מוהליבר, תרם ב-1895, לציון יום הולדתו ה-70 של מוהליבר, 50 דונם מתוך 5,000 הדונמים שרכש מפעילי תנועת חובבי ציון בארץ ישראל לטובת נטיעת פרדס אתרוגים על שמו של מוהליבר. את ההצעה לכך העלה אברהם יעקב סלוצקי באספת חובבי ציון שהתקיימה בקיץ תרנ"ג בדרוסניק. מייסדי חדרה שנטעו את הפרדס קראו את שמו "גן שמואל". ד"ר זליג סוסקין ניהל את עבודות הכשרת הקרקע לנטיעת הפרדס. לצד הפרדס נבנה בית ובו שתי קומות, הקומה הראשונה שימשה לאחסון כלי עבודה וכאכסניית בעלי חיים והקומה השנייה נמסרה לשימושו של מנהל הפרדס.
בגלל החשש שאתרוג מורכב אינו כשר לברכה, לא הרכיבו בפרדס את ענפי האתרוג על כנות עמידות וכתוצאה היה יבול האתרוגים דל והאתרוגים לא היו יפים מספיק לייצוא ולכן לא החזיק הפרדס את עצמו מבחינה כלכלית וניטש.
לאחר מכן, הועברו אדמות גן שמואל לידי הקרן הקיימת לישראל. ליד הפרדס היה מטע זיתים שלא הצליח, והאחים גולדברג תרמו גם אותו לקרן הקיימת.
ב-1913 קבלה קבוצת חלוצים קטנה את עיבוד הקרקעות (הפרדס ומטע הזיתים), והתגוררה בבית הקומתיים. החלוצים קיימו חיי קבוצה. קבוצת המייסדים היציבה התגבשה שנה לאחר מכן, וכללה עולים מרוסיה, פולין ואוסטריה. בשנת 1921 הוכר גן שמואל כקבוצה, בשנות ה-30, עם הגידול במספר החברים הפכה הקבוצה לקיבוץ ורק בשנת 1935 הצטרף הקיבוץ לתנועת הקיבוץ הארצי.
ב-1925 נרכשו עבור הקיבוץ אדמות "שטח החמרה" בהיקף של 472 דונם. שנה לאחר מכן, הוקם צריף ששימש כחדר האוכל הראשון. בסוף 1928 נמנו בגן שמואל 53 נפשות[5].
בשנים ראשונות עסקו חברי הקיבוץ בפרדסנות, ותפוזי גן שמואל זכו לשבחים בתערוכה חקלאית שנערכה ב-1929. בשנת 1930 הצטרפה לקיבוץ קבוצת חלוצים בשם: "בני ישראל" מרומניה. בשנת 1933 הצטרפה לקיבוץ קבוצת "בנימינה", שהתפלגה מקיבוץ עין שמר והייתה מורכבת מבוגרי תנועת השומר הצעיר בפולין. באותה שנה, הוקם הסילו, שהוא מחסן התבואה, ובשנה לאחריה נקנה הטרקטור הראשון. על "הבנימינאים" נמנו פייגה אילנית, שהייתה מאוחר יותר חברת כנסת ובעלה, שלמה אילן.
בשנת 1935 הצטרף הקיבוץ לתנועת הקיבוץ הארצי; וכן, הגיעה קבוצת חניכי "השומר הצעיר" מצ'כוסלובקיה. הקיבוץ חובר לרשת החשמל, והותקן הטלפון הראשון במשק. בשנת 1936 הצטרפה קבוצה של חברת הנוער מגרמניה ואוסטריה; וכן נרכש הרדיו הראשון והוצב בחדר האוכל. בשנת 1938 נרצח חבר הקיבוץ יצחק גלייכר בעת ששמר על העובדים בשטחי החמרה, על ידי ערבי שהתחזה לידיד. [6] ב-1941 הושלם מבנה הקבע לחדר האוכל. ב-1941 הוקם מפעל תעשייה למוצרי פרי הדר בשם "גן שמואל מזון" שהתפתח לאחד ממפעלי המזון הגדולים בישראל וליצואן המזון המעובד המוביל בישראל. בשנת 2007 רכשה החברה את מפעל "גניר", בעל המותג "פרימור" בתמורה לאחוזים מהחברה המאוחדת. המפעל מייצר מכירות של כ-250 מיליון דולר לשנה, הרוב הגדול ליצוא. הצורך במפעל עלה עקב הקושי למכור את פירות ההדר בחוץ לארץ בשנות מלחמת העולם השנייה. באותה שנה חזרו בני הקיבוץ הראשונים מההכשרה במוסד החינוכי במשמר העמק והצטרפו כחברים לקיבוץ. בשנת 1944 הצטרפו חברים נוספים מחברת הנוער וכן הצטרפו חניכי השומר הצעיר בתל אביב (גדוד "השדה"). שנה לאחר מכן צורפו לקיבוץ קרקעות נוספות, בהיקף של 280 דונם. בשנת 1946 הצטרפו ניצולי השואה מחברת הנוער "איתנים" לקיבוץ, הוקם המתבן, ונרכש מקרן הקולנוע הראשון. ב-1947 הונחה אבן הפינה למוסד החינוכי בקיבוץ.
מקום המדינה ועד סוף שנות ה-80
עריכהבשנת 1948 החל הקיבוץ בגידול בננות ונרכשה מכונת חליבה חדשה, שנה לאחר מכן נפתח סניף דואר בקיבוץ. ב-1950 הצטרפו לקיבוץ חברי הנוער "יסעור" ומשפחות עולים מארגנטינה, שטחי הפלחה הוכפלו, מרפאה חדשה נחנכה וקבוצת הפועל גן-שמואל זכתה באליפות המדינה בכדורעף. בשנה זו הופסק גידול הבננות עקב קפיאתן ושבירת ענפיהן שגרם החורף המושלג. בשנת 1951 הצטרפה קבוצת "ניצנים" למשק, הוקם מגרש ספורט מואר ומרוצף והקיבוץ מסר שטחי פלחה עליהם הוקם המושב תלמי אלעזר. ב-1955 הצטרפה קבוצת נוער עולים מאמריקה הלטינית למוסד החינוכי בשם קבוצה "צאלים". ב-1957 נפתח אולפן ללימוד עברית בקיבוץ. בשנת 1958 הוחל בייצור מוצר מקורי במפעל הקרוי "כתש" שהיה גורם ראשי בהפניית תוצרתו מהשוק המקומי ליצוא, ומהסתמכות על עבודה שכירה לעבודה עצמית שנשמרה בו עד שנות ה-90. בשנת 1959 הוקמו ענף הנשירים, שהתמקד בעיקר בגידול תפוחי עץ וענף הבקר לבשר. ב-1963 הושלמה הקמתו של "בית העם", אולם המופעים של הקיבוץ. בשנת 1964 חוסל ענף הבקר ליצור בשר מחוסר כדאיות כלכלית. שנה לאחר מכן החלה ההגשה העצמית בחדר האוכל.
ב-1967 נפתחה חנות "דוכן" ליד הכביש הראשי, שמכרה עודפי תוצרת חקלאית לקהל הרחב. בראשית שנות ה-70 הוכנסו במפעל חידושים טכניים וטכנולוגיים רבים שהכפילו את תפוקתו ורווחיו בלי כמעט תוספת כוח אדם והוא הפך לגורם ראשי בכלכלת הקיבוץ. בשנת 1972 נבנתה בריכה לחברי הקיבוץ.
ב-1973 נחשפה פרשת הריגול על ידי אודי אדיב, בן הקיבוץ והייתה לנקודת משבר עמוק עבור הקיבוץ[7] והסעירה המדינה.
ב-1974 חוסל ענף הנשירים מסיבות כלכליות ומחוסר ידיים עובדות. קבוצת הכדורסל של הקיבוץ, הפועל גן-שמואל, עלתה לליגה הלאומית (אז הליגה הראשונה) ב-1975. ב-1978 נחנך חדר אוכל חדש ושנה מאוחר יותר נפתח מפעל הדפסה למבוגרים והחלו לחבר טלפונים למגורי החברים. בשנת 1982 הוקם ענף גידול דגי הנוי "מג-נוי", כמו כן נרכשו עבור הקיבוץ קרקעות בהיקף של 392 דונם. שנה מאוחר יותר החלו ברכישת מקלטי טלוויזיה למגורי החברים. ב-1984 הוקם ענף לגידול תניני הנילוס בשיתוף עם חברת "כלל". התנינים גודלו למכירת עור ולבשר. מפעל המיצים של הקיבוץ זכה בתואר היצואן המצטיין ב-1986. ב-1988 הוקם "בית דורות", בית אבות סיעודי ונחנכו מגרשי טניס חדשים. בשנת 1989 החליט הקיבוץ על מעבר הילדים ללינה משפחתית. בשנה זו נחשפה גם מעילה גדולה ב"דוכן".
משנות ה-90
עריכההחל מ-1991 עברו ילדי הקיבוץ ללמוד בבית הספר היסודי האזורי "רעות". המפעל שהיה קרוי עד אז "חרושת שימורים גן שמואל" והתבסס על עבודה עצמית הפך לחברת "גן-שמואל מזון" שיצאה לבורסה, הנפיקה מניות ב-1993 והרחיבה את העסקת השכירים שהפכו בשנות ה-2000 לרוב עובדיה. בשנה זו חוסל ענף התנינים בשל החורף הקשה שנה קודם, שגרם למותו של חלק גדול מן העדר. ב-1995 הוקמה קרן פנסיה לכל חברי הקיבוץ ושנה מאוחר יותר נפתח הפארק המסחרי בשטח הקיבוץ. החל משנת 1997 עברו תלמידי התיכון חברי המשק ללמוד בבית הספר התיכון האזורי "גוונים".
התפתחות האוכלוסייה
עריכה
| שנה | אוכלוסייה |
|---|---|
| 1927 | 54 |
| 1934 | 84 מבוגרים, 36 ילדים |
| 1940 | 174 |
| 1948 | 456 |
| 1961 | 664 |
| 1972 | 845 |
| 1983 | 990 |
| 1990 | 1,201 |
| 1995 | 949 |
| 2005 | 825 |
| 2023 | 1000[8] |
הקיבוץ כיום
עריכהפעילות חקלאית
עריכה
הקיבוץ כיום עוסק בתחומי הפעילות החקלאית הבאים:
- גן שמואל מזון בע"מ - המפעל עוסק בייצור מיצים ורכז הדרים, הוקם בשנת 1942 ומהווה גב כלכלי לקיבוץ מאז הקמתו. זהו אחד המפעלים הגדולים בתחומו בארץ ומייצא את תוצרתו לעשרות מדינות זרות. מחזיק המותג "פרימור".
- פרדסנות - מן הענפים הוותיקים במשק. מגדלים תפוזים, אשכוליות, פומלית וזני הדרים שונים לתעשייה.
- גידולי שלחין - בעיקר עגבניות, כותנה, בוטנים וחיטה.
- רפת - עוסק בגידול בקר לחלב. מהענפים הוותיקים במשק, יציב ורווחי לאורך שנים.
- ברווזיה - הענף הוקם בראשית ימי הקיבוץ ועוסק בגידול ברווזים לבשר. ענף זה נסגר.
- מטעים - הענף הוקם בשנות ה-80 וכולל אבוקדו, קיווי ומנגו.
- הודים - עוסק בגידול תרנגולי הודו לבשר.
- מדגה - הענף עוסק בגידול דגים למאכל, בעיקר קרפיונים, בורים, אמנון, כסיף ואמור. ענף זה נסגר בשנת 2017.
- "מג נוי" - ענף זה עוסק בגידולם של דגי נוי. אלה משווקים בעיקר לאירופה.
פעילות עסקית
עריכההקיבוץ כיום עוסק בתחומי הפעילות העסקית הבאים:
- דוכן גן שמואל - מרכול, נמצא בתוך הפארק המסחרי
- הפארק המסחרי - עוסק בהשכרת מבנים למסחר
- בריכת השחיה של הקיבוץ - בריכה מקורה, ולידה גם בריכת ילדים
- מפעל הדפסה - עוסק בהדפסת משי על מוצרי טקסטיל שונים
- חברת טריסן - עוסקת בסחר בינלאומי בתחום חומרי גלם לתעשיית ההדרים
- המרכז לרפואה משולבת - מרכז לרפואה משלימה בהשגחה רפואית
- "האולפן של רעיה" - אולפן ללימוד עברית ברמות שונות
- "וידאו גן שמואל" - אולפן להפקת וידאו ותקשורת קהילתית, הוקם בשנת 2000
- קליניקה פסיכולוגית
- מכון לייעוץ פסיכולוגי, חינוכי וקהילתי
- מכון לאבחון דידקטי
- "ניטרו"- הבית של הספורטאים
- Bary שוקולד
הקיבוץ הוא בין הקיבוצים היחידים שנותרו שיתופיים ושלא עברו הפרטה. הודות להצלחתו הכבירה של מפעל המיצים שבו, נמנה כיום הקיבוץ עם הקיבוצים העשירים והמובילים בארץ.
ספורט
עריכהקבוצת הכדורסל של הקיבוץ הופיעה בעבר בליגה הלאומית, והיום נקראת הפועל גן שמואל.
גן שמואל הוא קיבוץ שמארגן בכל שנה תחרות טריאתלון למרחק חצי ארוך.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גן שמואל- אתר חברת "גן שמואל מזון"
- אתר חג הביכורים בקיבוץ גן שמואל
- מרדכי אשל עשיתי לי גנות ופרדסים, גן שמואל מפרדס אתרוגים לקיבוץ קובץ PDF באתר יד יצחק בן צבי
- נדב מן, דבש ניגר כמי זהב: סיפור מתוק על גן שמואל, באתר ynet, 14 בספטמבר 2012
סרטון חג שבועות בגן שמואל 1951, באתר יוטיוב- סרטון חג שבועות בגן שמואל 2016, באתר יוטיוב
גן שמואל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ דוד תדהר (עורך), "יעקב הינדין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4526
- ^ יעקב הינדין היה בעלה של רוזה רבקה, אחותו של מוהליבר
- ^ התפתחות זכרון יעקב והמחוז, הארץ, 10 בדצמבר 1928
- ^ אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל, באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
- ^ רן כהן, סעיד, הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספריית הפועלים, 2016, עמודים 230–233
- ^ קיבוץ גן שמואל, חיפה וחוף הכרמל, באתר www.homee.co.il