דמטר

דֵמֵטֵר (ביוונית עתיקה: Δημήτηρ ‏Δημήτηρ^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא אלת התבואה במיתולוגיה היוונית, משתייכת לקבוצת האלים הכתוניים ואחת מ-12 האלים האולימפיים.

דמטר
Δημήτηρ

תרבות	דת יוון העתיקה, מיתולוגיה יוונית
אלים מקבילים	קרס
אב	קרונוס
אם	ריאה
אחים	הסטיה, פוסידון, זאוס, האדס, הרה
בן או בת זוג	קרמנור, זאוס, פוסידון
צאצאים	פרספונה, פלוטוס, אובולאוס, כריסותמיס, פילומלוס, דמיה, דספינה, קליגניה, אריון, אמפיתאוס, הקטה

קרס

מקבילתה הרומית נקראת קרס (בלטינית: Ceres; נקראת גם בהתאמה צ'רס, צרס או סרס בארצות דוברות איטלקית, גרמנית, אנגלית וספרדית), אחותו של יופיטר, ואמה של קורה, המזוהה גם כפרספונה היוונית.

אלת החקלאות התבואה

דמטר הייתה בתם של קרונוס וריה, אחותם של הסטיה, האדס, פוסידון, הרה וזאוס ואמה של פרספונה. בתור אלת התבואה היה לה תפקיד חשוב, שכן היוונים נשענו על חקלאות לקיומם ולפיכך ביטאו את הערצתם לדמטר בפסטיבלים וכיבודים אחרים. הקשר שלה לתבואה הפך אותה בעקיפין גם לאלת הפריון.

מיתוס פרספונה והאדס

המיתוס העיקרי של דמטר קשור לבת שלה ושל זאוס, פרספונה, אשר נחטפה על ידי האדס אשר התאהב בה. המיתוס מספר כי האדס, אל השאול, התאהב בפרספונה, בתה של דמטר וחטף אותה אל השאול. דמטר, שאהבה מאוד את בתה, זעמה על האירוע וכתוצאה מכך - הפסיקה את צמיחת היבול והתבואה והביאה בצורת וקרה על האדמה. בני האדם, שגוועו ברעב, התחננו לאלים שישנו את רוע הגזרה. זאוס פנה לדמטר וזו נתנה את הסכמתה להחזרת הסדר הקיים בכך שיאפשרו לה להתאחד חזרה עם בתה. לפיכך זאוס דרש מהאדס להשיב את פרספונה לאמה.

האדס הסכים בלית ברירה, אך לפני ששחרר את פרספונה, נתן לה לאכול גרעיני רימון, שזרע בלבה געגועים עזים ומייסרים אליו. לאחר שבלעה את הגרעין, לא יכולה הייתה פרספונה לחיות ולו שנה אחת בלי האדס. היא חזרה לאמה, אך בכל שנה, הייתה יורדת למספר חודשים (כמספר גרעיני הרימון שאכלה. המספר משתנה מגרסה לגרסה) לשאול, כדי להיות עם האדס. בחודשים אלו, כאבה של דמטר היה חוזר, ושוב היא הייתה מקפיאה את האדמה, העלים היו נושרים ודבר לא היה צומח. כך נוצרו עונות השנה. בתקופת האבל היו החורף והסתיו. כאשר פרספונה הייתה חוזרת מן השאול, הכול היה מתחיל ללבלב ולצמוח והאנשים היו קוצרים את התבואה, כך נוצרו האביב והקיץ.

פולחן דמטר

שלט טרקוטה מאלאוסיס מהמאה ה-4 לפנה"ס המתאר את פולחן הסוד (תעלומות אלאוסיניות ) : דמטר יושבת וביתה פרספונה (עומדת ומחזיקה לפיד) מקבלות את פני הבאים במוזיאון הארכאולוגי הלאומי באתונה

נהוג היה לקיים שני פולחנים לדמטר ולבתה פרספונה.

הראשון, מיסתירה - פולחן הסוד, התקיים באלאוסיס (קרוב לאתונה). נשים היו יוצאות למסע רגלי של כ-30 ק"מ מאתונה לאלאוסיס, שם היו עורכות טקס לזכר ניסיונה של דמטר להעניק חיי נצח לאנושות באמצעות הכנסת תינוק לאש הבוערת.

הפולחן השני, שנקרא תסמופוריה, נמשך 10 ימים והיה מיועד לנשים נשואות בלבד. אף על פי שהומרוס בהמנוניו קשר כתרים רבים לדמטר, ובמיוחד ייחס לה לימוד החקלאות לבני-האדם, הרי שגברי אתונה לא אהבו את הפולחן הנשי והיו נוהגים לספר בדיחות גסות על המתרחש בו. אחד מהלועגים לו היה אלקיביאדס. המחזאי אריסטופאנס תיאר בהרחבה את פולחן דמטר תוך שהוא מבקר אותו, ו"שלח" אליו גברים מחופשים לנשים ("נשים בחג תסמופוריה").

על שמה נקרא האסטרואיד הראשון וכוכב הלכת הננסי "קרס".

לקריאה נוספת

• אפי זיו, סודות אלי האולימפוס, אור יהודה: כנרת, זמורה, ביתן, 2013, עמ' 311-322, מסת"ב 9789655525694
• רות נצר. המיתוס של דמטר ופרספונה, שחזור פואטי. בתוך: נפש הספרות - מסות על ספרות ושירה במבט יונגיאני. כרמל. 2021.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דמטר בוויקישיתוף

• דמטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דמטר, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה ובנושא יוון העתיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.