כפר כמא

כפר כמא
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	זכריא נאבסו
גובה ממוצע	‎209 מטר
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	3,494 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	242
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-1.3% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.01 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	397 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	193
תחום שיפוט	8,800 דונם
- דירוג ארצי	149
	(למפת הגליל העליון רגילה) כפר כמא
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	6 מתוך 10
- דירוג ארצי	97
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3715
- דירוג ארצי	207
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; צ'רקסים: 100%; אחרים: 0%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; צ'רקסים: 100%; אחרים: 0%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	7.6%
גילאי 5 - 9	7.2%
גילאי 10 - 14	7.1%
גילאי 15 - 19	6.7%
גילאי 20 - 29	15.5%
גילאי 30 - 44	21.0%
גילאי 45 - 59	16.4%
גילאי 60 - 64	4.9%
גילאי 65 ומעלה	13.5%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	2
– יסודיים	1
– על-יסודיים	1
תלמידים	423
– יסודי	294
– על-יסודי	129
מספר כיתות	18
ממוצע תלמידים לכיתה	23.8
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל כפר כמא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
	אתר המועצה

אין לבלבל ערך זה, העוסק בכפר צ'רקסי בסמוך לכפר תבור, עם הערך "כפר כנא", העוסק בכפר ערבי בסמוך לנצרת.

כפר כמא (באדיגית (צ'רקסית): Кфар Кама; תעתיק נוסף לשם: כפר-קמה) היא מועצה מקומית צ'רקסית במחוז הצפון שבישראל. הכפר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1950.^[6] כפר כמא הוא אחד מ-2 הכפרים הצ'רקסיים היחידים בישראל, כשהשני הוא כפר ריחאניה שבגליל העליון.

כיכר בכפר כמא. הכתובת "ברוכים הבאים" בעברית ובצ'רקסית באותיות קיריליות

כל תושבי הכפר הם צ'רקסים שמוצאם מהרי הקווקז, ודתם היא האסלאם. תושבי הכפר נמנים עם השפסוגים, אחד מ-12 השבטים הצ'רקסים. כפר כמא שוכן בסמוך לכביש 767 (כביש כפר תבור-כנרת).

היסטוריה

כפר כמא נוסד בשנת 1878. חפירות ארכאולוגיות גילו בסביבות הכפר כנסייה מן המאה ה-6 לספירה, אך המקום לא היה מיושב ברציפות, והכפר באופן בו הוא מוכר היום נוסד בשנת 1876 על ידי צ'רקסים אשר במהלך המלחמה הרוסית-צ'רקסית מולדתם נכבשה על ידי האימפריה הרוסית, כחלק מטיהור אתני שביצעו הרוסים (גלות הצ'רקסים), והצ'רקסים נאלצו לעבור לשטח האימפריה העות'מאנית.

הכפר הוקם כחלק מקבוצה גדולה של יישובים צ'רקסיים שהוקמו בשולי הארץ הנושבת באזור הגולן (עם מרכז בקוניטרה), בירדן (שם יישבו בין השאר את עמאן), בכפר כמא (שגבל באזור התבור שהיה בשליטת השבט הבדואי א-סבייח), בריחאניה, ובשטח שלימים הוקמה בו חדרה.

על פי סקר הכפרים משנת 1945 התגוררו בכפר 660 תושבים ושטחו מנה 8,819 דונמים.

בשנת 1960 חובר הכפר לרשת החשמל הארצית.^[7]

בדצמבר 2022 נכנס הכפר ל"רשימת הכפרים התיירותיים שמומלץ לבקר בהם" של ארגון התיירות העולמי.^[8]

ראשי המועצה

עבדל-רחמן אגוד (1976–1978)
יחיא נפסו (1978–1989)
יחיא תחאוכו (1989–1993)
נאלצ'יק אשמוז (1993–1998)
פשמאף שוגן (1998–2003)
ג'לאל נפסו (2003–2008)
נסים לבאי (2008–2013)
זכריא נאבסו (2013–הווה)

הכפר כיום

המסגד הגדול בכפר, היחיד לעת עתה, משרת את תושבי היישוב. המסגד בולט במראהו ממסגדים אחרים בשל צריחו המתומן ושילוב אבני הבזלת בקירות החיצוניים בשיטת האבלק. מראהו מזכיר במידה רבה את המסגד הצ'רקסי בעמאן (מסגד אבו דרוויש). המסגד הראשון של היישוב בלט גם הוא בזכות צריחו המרובע.

האזור המכונה כיום "הכפר הישן" בנוי בסגנון צ'רקסי ישן בו חצרות הבתים צמודים ובעלי קיר משותף שדלת פנימית מחברת בין החצרות. הבתים נבנו מסביב למסגד והרחובות צרים. סגנון בנייה זה נועד בעיקר למטרות הגנה במקרה של תקיפת היישוב.

בכפר פועל המרכז למורשת הצ'רקסית. החל מראשית עשור השני של המאה ה-21, מדי שנה בחודש יולי מתקיימת בכפר פעילות במסגרת פסטיבל "כפר ביקרתם", בו נחשפים הכפרים הדרוזים והצ'רקסים בארץ.

ביישוב פועלת מרפאה קהילתית של שירותי בריאות כללית. כמו כן, פועלת ביישוב תחנה לבריאות המשפחה.

בכפר 90 בתי עסק. היישוב מהווה מרכז מסחר אזורי בשל מספרן הרב של החנויות הפועלות בו.

חינוך ותרבות

ביישוב פועלים מספר מעוני יום, גני ילדים וכן בית ספר יסודי "תינאל" וחטיבת ביניים "אדיגה". שפת ההוראה בבתי הספר היא עברית, אך במקביל לומדים התלמידים את השפה הצ'רקסית ואת מורשת העם. בנוסף לערבית וללימוד דת האסלאם. בתום הלימודים בחטיבת הבניים, עוברים חלק מהתלמידים ללמוד בתיכון ע"ש כדורי, הסמוך ליישוב. חלק אחר של התלמידים עובר ללמוד בעפולה, בתיכון של רשת "אורט". פחות מ-5% מתלמידי היישוב מתחנכים בבתי ספר דוברי ערבית.^[9]

ביישוב קיים אצטדיון כדורגל היכול לאכלס 600 צופים. ביישוב נמצא גם אולם כדורסל המשמש גם את תלמידי בית הספר היסודי, מתנ"ס המכיל מגרש טניס ומגרש קטרגל ובריכת שחייה המשמשת את תושבי היישוב. לרווחת התושבים פועלים גם מועדון נוער ומועדון קשישים.

להקת המחול "תיפסה", להקת המחול הצ'רקסי הייצוגית של היישוב, מציגה ריקודים אותנטיים מהמסורת הצ'רקסית, ועורכת הופעות ברחבי הארץ.

בשנת 2007 הוקם בכפר המוזיאון הצ'רקסי.

ספורט

בכפר כמא פועלות שתי קבוצות ספורט, קבוצת הכדורגל מועדון ספורט כפר כמא וקבוצת הכדורסל הפועל כפר כמא.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בכפר כמא 3,494 תושבים (מקום 242 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-1.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 72.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,496 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[10] רוב הנשים בכפר יוצאות לעבודה מחוץ למשקי הבית שלהן.