סקסארד

סקסארד
**Szekszárd**
סמל סקסארד סמל סקסארד	דגל סקסארד דגל סקסארד
	מבט אווירי
מדינה	הונגריה
חבל	דרום טרנסדנוביה
מחוז	טולנה
נפה	נפת סקסארד
ראש העיר	רז'ה אץ'
שפה רשמית	הונגרית
שטח	96.27 קמ"ר
גובה	83 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	29,707 (1 בינואר 2024)
‑ צפיפות	351.11 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות	46°21′21″N 18°42′14″E / 46.355833333333°N 18.703888888889°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.szekszard.hu
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הונגריה רגילה) בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. סקסארד

סקסארד (בהונגרית: Szekszárd) היא עיר בחלקה הדרום-מערבי של הונגריה, ובירת מחוז טולנה. היא הקטנה ביותר במספר תושביה מבין כל בירות המחוז של הונגריה.

מיקומה

סקסארד נמצאת בנקודת המפגש בין גבעות טרנסדנוביה למישור ההונגרי הגדול.

היסטוריה

מרכז העיר

העיר מוזכרת בפעם הראשונה בשנת 1015. בלה הראשון מלך הונגריה ייסד את המנזר הבנדיקטי של העיר ב-1061.

בתקופת מלכותו של המלך מתיאש, סקסארד הייתה נחלתו של הבישוף יאנוש, שקשר קשר נגד המלך. כתגובה, המלך נתן הוראה להרוס את המצודה של העיר.

ב-1485, סקסארד כבר הוכרה כעיר שדה חשובה ונערכו בה 5 ירידים בשנה, אך בתקופת השלטון הטורקי היא נפגעה קשה וגם המנזר נהרס.

במאה ה-18 העיר קבלה תואר מושב מחוז וגם את סמלה. למרות השרפה בשנת 1794, שפגעה בה קשות, העיר המשיכה להתפתח. במהלך המאה ה-19 נבנו בה בנייני הציבור הראשיים: בית העירייה, בית מועצת המחוז, בית חולים ומספר כנסיות.

באמצע המאה ה-19 מספר התושבים הגיע ל-14,000.

ב-30 באוקטובר 1994 קיבלה סקסארד את תוארה הנוכחי כבירת מחוז טולנה.

נתונים דמוגרפיים

קבוצות אתניות (מפקד אוכלוסין 2011)^[1]

הונגרים – 84.7%
גרמנים – 4.7%
צוענים – 2.0%
אחרים – 1.4%
לא השיבו – 15.1%

דתות (מפקד אוכלוסין 2011)

קתולים – 36.8%
קלויניסטים – 7.0%
לותרנים – 2.4%
אחרים – 1.3%
לא שייכו עצמם לקהילה דתית – 23.6%
לא השיבו – 28.9%

השינויים באוכלוסייה בשנים 1870 – 2015

^[2]^[3]

קהילה יהודית

**השינויים באוכלוסיית היהודים**
שנה	מספר היהודים	% מכלל האוכלוסייה
1840	19	0.2
1869	502	4.5
1880	589	4.9
1890	847	5.9
1900	801	5.7
1910	840	5.6
1920	675	4.8
1930	567	4.0
1941	437	3.0
1946	51	-
1949	121	-
1956	36	-

עד מלחמת העולם ה-2

היהודים הראשונים שהגיעו לסקסארד במחצית הראשונה של המאה ה-19 היו סוחרים ובעלי מלאכה. בנוסף, היו גם בעלי מקצועות חופשיים כרופאים, עורכי דין, פקידים ובעלי רכוש. רוב היהודים, היו במצב כלכלי טוב וחלקם היו חלק מן המעמד הגבוה בעיר.

במהפכת 1848 רבים מהצעירים היהודים התנדבו לצבאו של לאיוש קושוט ושלושה רופאים יהודים אף טפלו בפצועים בחזית במסירות גדולה.

הצלחת היהודים הגבירה את האנטישמיות בקרב אנשי הכנסייה והאצולה המרוששת, והם ניצלו כל הזדמנות לפגוע ביהודים. בשנת 1882 במהלך משפט עלילת הדם של טיסאסלר, הם יצאו בהסתה פרועה נגד היהודים ודרשו לבטל את חוק האמנציפציה ליהודים. ההמון המוסת בזז את חנויות היהודים והשקט חזר על כנו רק לאחר שכל הנאשמים במשפט עלילת הדם זוכו.

הקהילה היהודית התארגנה בשנת 1848. בעקבות הקרע ביהדות הונגריה ב-1869, הקהילה הצטרפה לזרם הנאולוגי. בית הכנסת הגדול נפתח ב-1890.

בית הספר היהודי נוסד ב-1853, ושפת הלימוד בו הייתה גרמנית, בהתאם להוראות המפקח על החינוך של השלטונות האוסטרים. ב-1884, לאחר שמספר התלמידים גדל, נבנה בית ספר גדול יותר ושפת הלימוד שונתה להונגרית, וגם הוחלפו ספרי הלימוד.

נישואי התערובת שהיו בקהילה התקבלו בסובלנות יחסית וגם יהודים שהמירו את דתם לא ניתקו לגמרי את הקשר עם הקהילה. במלחמת העולם הראשונה כ-50 צעירים יהודים התגייסו לצבא. 16 מהם נפלו בחזיתות השונות ושמותיהם חקוקים על לוח זיכרון בבית הכנסת של הקהילה.

ב-1919 פרץ גל אנטישמי בעיר ובפוגרום שביצעה כנופיה אנטישמית שנכנסה לעיר נהרגו 6 יהודים ו-20 נפצעו.

בתקופת השואה

הרישום והגיוס לשירות העבודה במחוז טולנה החל ב-1940 בסקסארד. כל הגברים היהודים עד גיל 45 נלקחו לעבודות כפייה. עד לשנת 1942 הועסקו עובדי הכפייה בסלילת כבישים בסביבת העיר, אך לאחר מכן הם נלקחו בקרונות סגורים לעבודות ביצורים בשדות המוקשים שבחזית האוקראינית. המפקדים שלהם קבלו הוראה סודית לא רשמית שאין להחזירם להונגריה ורבים מהם נרצחו בצורה אכזרית.

עם כניסת הגרמנים להונגריה באביב 1944, סקסארד הייתה עיר המחוז היחידה בהונגריה שבה היהודים לא הוכנסו לגטו. יהודים שעבדו עם נוצרים בעלי השפעה כמעט והצליחו למנוע את גירושם של יהודי סקסארד אך פעיל אנטישמי בשם אנדרה לאסלו הביא לבסוף לגירושם לגטאות בערים סמוכות שבהם רוכזו היהודים לפני שילוחם הסופי למחנות ההשמדה ביולי 1944.