חזון אחרית הימים (ישעיהו) – הבדלי גרסאות

תחילת ישעיהו פרק ב'
	ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם.; ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ‍ִם.; ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־18:08, 7 ביוני 2023

חזון אחרית הימים היא נבואה המופיעה בספר ישעיהו, פרק ב', פסוקים ב'–ד', לפיה באחרית הימים יכירו עמים רבים באלוהי ישראל, ושבעולם ישרור שלום כללי, שיהפוך את כלי הנשק למיותרים. נוסח דומה לנבואה זו מופיע בספר מיכה, פרק ד', פסוקים א'–ה'.

פרשנות

בקרב אלה המחלקים את ספר ישעיהו לשני נביאים, יש המייחסים את חזון אחרית הימים ל"ישעיהו השני", אף שנבואה זו נמצאת בפרקים המיוחסים ל"ישעיהו הראשון". אחרים סבורים שנבואה זו של ישעיהו נשאלה ממיכה. חוקר המקרא יאיר זקוביץ שולל דעות אלה ומציין: "דעתנו כדעת הטוענים כי מיכה הוא המצטט מספר ישעיה ולא מצאנו טעם כלשהו להפקיע את הנבואה מחזקתו של ישעיהו בן אמוץ."^[1]

לכאורה עוסקת נבואה קצרה זו בשני נושאים נפרדים: הכרה של הגויים באלוהי ישראל וחזון השלום. עמוס חכם, בפירוש "דעת מקרא" לספר ישעיהו, קושר בין שני נושאים אלה:

הנבואה כורכת את השלום שבין העמים בנכונותם של העמים לקבל עליהם את מרותו של ה' אלהי ישראל, בהסכמתם ללכת בדרכיו ובהכרתם, שתורת האמת יוצאת מאת ה' אלהי ישראל, השוכן במקדשו אשר בהר ציון. כל זמן שאין הגויים מודים בכל אלה השלום שהם עושים אינו שלום של קיימא.^[2]

יאיר זקוביץ רואה את פסוק ה', ”בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'” כחלק בלתי נפרד מחזון אחרית הימים. בעוד שהחזון מדבר על עתיד רחוק, "אחרית הימים", שבו יאמרו הגויים ”וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו”, הרי בפסוק זה פונה הנביא לעם ישראל ללכת בדרך זו כבר בהווה. זקוביץ מנמק זאת: "הפנייה לבני ישראל נגזרת מקל וחומר: אם הגויים עתידים להכיר באדנותו של אלוהי יעקב, אף יחפצו להלך בדרכיו, ראוי להם לבני ישראל להקדים ולעשות כן, ויתרה מזו: בהליכתם בדרכי ה' יתוו בני ישראל לגויים את הדרך אשר ילכו בה".^[3]

יואל מציג נבואה הפוכה מזו של ישעיהו: ”כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים”.^[4] מיכה מציג חזון דומה מאוד לזה של ישעיהו, אך לדברי יאיר זקוביץ "עיקר טעם העתקת הנבואה בספר מיכה הוא רצונו של הנביא להתפלמס עִמה" – ישעיהו מציג תפיסה אוניברסלית ואילו מיכה מציג תפיסה בדלנית – אלוהי ישראל לעם ישראל."^[5]

בהלכה

במשנה במסכת שבת נאמר, על כלי נשק שאין לצאת אתם בשבת: ”לֹא יֵצֵא הָאִישׁ לֹא בְסַיִף, וְלֹא בְקֶשֶׁת, וְלֹא בִתְרִיס, וְלֹא בְאַלָּה, וְלֹא בְרֹמַח. וְאִם יָצָא, חַיָּב חַטָּאת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תַּכְשִׁיטִין הֵן לוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָן אֶלָּא לִגְנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".”^[6]

בברייתא^[7] מובא כי שאלו החכמים את רבי אליעזר, אם כלי הנשק הם נוי, מדוע לא יהיו קיימים בימות המשיח כמו שכתוב "וכתתו חרבותם לאיתים"? השיב רבי אליעזר, כי בימות המשיח כלי הנשק יהיו מיותרים, ולכן לא יהיו קיימים, ולא מפני שהם נחשבים לכלים מכוערים. אביי הוסיף והסביר את כוונתו של רבי אליעזר, בכך שכאשר הכלים יהיו מיותרים ולא יהיה בהם עוד שימוש, לא יהיה להם ערך גם כנוי, כמו שנר נחשב לחפץ מכובד ומלכותי בלילה, כאשר הוא מאיר את החשכה, ולא ביום לאור השמש.

בתלמוד^[7] הובאה גרסה אחרת, ולפיה רבי אליעזר השיב לחכמים שגם בימות המשיח לא יתבטלו כלי הזין משימוש. התלמוד מביא כי דעה זו של רבי אליעזר מתאימה עם אמרתו של שמואל שפסק "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד גלויות בלבד" כלומר החידוש היחיד בהנהגת העולם בימות המשיח יהיה בכך שעם ישראל לא יהיו משועבדים לאומות העולם ויוכלו לעסוק בתורה ומצוות במנוחה, אבל העולם ינהג הלאה כמנהגו, ואילו הפסוק "לא ישא" כו' נסוב על תקופה מאוחרת יותר המכונה בתלמוד "העולם הבא". דעה זו מנוגדת לזו של רבי חייא בר אבא, שקבע כי "כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא - עין לא ראתך אלהים זולתך", שכן לפי רבי חייא בר אבא הפסוק "לא ישא" כו' נסוב על ביאת המשיח שבו לא יהיו מלחמות. לעומת זאת לפי הגרסה הראשונה, דעתו של רבי אליעזר מתאימה עם זו של רבי חייא בר אבא וחלוקה על זו של שמואל.

הרמב"ם פוסק כשמואל כי: "ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד".^[8]

בתרבות ימינו

חזון אחרית הימים הוא הבסיס לפיו יצר מרדכי ארדון את חלונות ארדון - חלונות זכוכית צבעוניים (ויטראז') אדירי ממדים (17X6.5 מטר), המעטרים את קיר המבואה בספרייה הלאומית בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים.
בפארק ראלף באנץ' בניו יורק, הסמוך למטה האומות המאוחדות, הוקם קיר שעליו חקוקה הכתובת (באנגלית) "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
באנדרטת השלום, פסל מאת האמן הישראלי יגאל תומרקין הניצב בירושלים, חקוקה הכתובת "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
הפסוק ”כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר אֲדֹנָי מִירוּשָׁלָיִם”^[9] הולחן פעמים אחדות, וכך גם הפסוק ”וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים ...”.^[10]
שמו של המושב חרב לאת שבעמק חפר נלקח מתוך חזון אחרית הימים של ישעיהו.

ראו גם

וגר זאב עם כבש

לקריאה נוספת

י' פלג, "שתי קריאות בחזון אחרית הימים (ישעיה ב' 2–5, מיכה ג' 5-1)", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ, תש"ע, עמ' 27–50.
מ' סיסטר, "והיה באחרית הימים (ישעיה ב' 1–5)", ספר שילה, 1960, עמ' 117–132.
יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ד, הפרק "מתן תורה בירושלים (ישעיה ב ב-ה)", עמ' 145–166.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וכתתו חרבותם לאתים בוויקישיתוף

ספר ישעיהו, פרק ב', באתר ויקיטקסט
ספר ישעיהו פרק ב'‏, באתר מקראות גדולות הכתר
ספר ישעיהו פרק ב, באתר "תורת אמת"
חיים גבריהו, שתי הנוסחאות של "והיה באחרית הימים", מחניים קכ"ד, באתר "דעת"
רבקה בן חורין, נבואת ישעיהו – ישעיהו ב' 1–5, 2012, באתר "מקראנט"
מירי שליסל, ישעיהו פרק ב' - נבואה לימים ההם ולדורות, באתר "תנך הרצוג"

הערות שוליים

^ יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ד, עמ' 148
^ ספר ישעיהו מפורש בידי עמוס חכם, הוצאת מוסד הרב קוק, 1984, עמ' 27
^ יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ד, עמ' 157
^ ספר יואל, פרק ד', פסוק י'
^ יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ד, עמ' 159
^ משנה, מסכת שבת, פרק ו', משנה ד'
^ ¹ ² תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס"ג, עמוד א'
^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ט', הלכה ב'
^ מילות השיר "כי מציון תצא תורה" והאזנה לו, באתר זמרשת
כי מציון תצא תורה בביצוע מייק בורשטיין, באתר YouTube
^ מילות השיר "וכיתתו חרבותם לאתים" והאזנה לו, באתר זמרשת, שירה: כרמלה בר-נץ
וכיתתו חרבותם לאתים, לחן: דוד זהבי, שירה: דפנה זהבי, באתר הספרייה הלאומית

[1] יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ד, עמ' 148

[2] ספר ישעיהו מפורש בידי עמוס חכם, הוצאת מוסד הרב קוק, 1984, עמ' 27

[3] יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ד, עמ' 157

[4] ספר יואל, פרק ד', פסוק י'

[5] יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ד, עמ' 159

[6] משנה, מסכת שבת, פרק ו', משנה ד'

[שבת-7] ¹ ² תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס"ג, עמוד א'

[8] משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ט', הלכה ב'

[9] מילות השיר "כי מציון תצא תורה" והאזנה לו, באתר זמרשת
כי מציון תצא תורה בביצוע מייק בורשטיין, באתר YouTube

[10] מילות השיר "וכיתתו חרבותם לאתים" והאזנה לו, באתר זמרשת, שירה: כרמלה בר-נץ
וכיתתו חרבותם לאתים, לחן: דוד זהבי, שירה: דפנה זהבי, באתר הספרייה הלאומית

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''חזון אחרית הימים''' מופיע ב{{תנ"ך|ישעיהו|ב|ב|ד}} וכולל [[נבואה]] לפיה ב[[אחרית הימים]] יכירו עמים רבים ב[[אלוהים (יהדות)|אלוהי ישראל]], ושבעולם ישרור [[שלום]] כללי, שיהפוך את כלי הנשק למיותרים. נוסח דומה לנבואה זו מופיע ב{{תנ"ך|מיכה|ד|א|ה}}.
+'''חזון אחרית הימים''' היא [[נבואה]] המופיעה ב{{תנ"ך|ישעיהו|ב|ב|ד}}, לפיה ב[[אחרית הימים]] יכירו עמים רבים ב[[אלוהים (יהדות)|אלוהי ישראל]], ושבעולם ישרור [[שלום]] כללי, שיהפוך את כלי הנשק למיותרים. נוסח דומה לנבואה זו מופיע ב{{תנ"ך|מיכה|ד|א|ה}}.
 {{חלונית
 |ניקוד=כן
@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 |כותרת=תחילת ישעיהו פרק ב'
 |תוכן=
-ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם.{{ש}}ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ‍ִם.{{ש}}ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
+ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם.{{ש}}ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ‍ִם.{{ש}}ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
 }}
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 :הנבואה כורכת את השלום שבין העמים בנכונותם של העמים לקבל עליהם את מרותו של ה' אלהי ישראל, בהסכמתם ללכת בדרכיו ובהכרתם, שתורת האמת יוצאת מאת ה' אלהי ישראל, השוכן במקדשו אשר בהר ציון. כל זמן שאין הגויים מודים בכל אלה השלום שהם עושים אינו שלום של קיימא.{{הערה|ספר ישעיהו מפורש בידי עמוס חכם, הוצאת [[מוסד הרב קוק]], 1984, עמ' 27}}
-יאיר זקוביץ רואה את פסוק ה', {{ציטוטון|בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה}} כחלק בלתי נפרד מחזון אחרית הימים. בעוד שהחזון מדבר על עתיד רחוק, "אחרית הימים", שבו יאמרו הגויים {{ציטוטון|וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו}}, הרי בפסוק זה פונה הנביא לעם ישראל ללכת בדרך זו כבר בהווה. זקוביץ מנמק זאת: "הפנייה לבני ישראל נגזרת מ[[קל וחומר]]: אם הגויים עתידים להכיר באדנותו של אלוהי יעקב, אף יחפצו להלך בדרכיו, ראוי להם לבני ישראל להקדים ולעשות כן, ויתרה מזו: בהליכתם בדרכי ה' יתוו בני ישראל לגויים את הדרך אשר ילכו בה".{{הערה| יאיר זקוביץ, '''משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים''', הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ד, עמ' 157}}
+יאיר זקוביץ רואה את פסוק ה', {{ציטוטון|בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'}} כחלק בלתי נפרד מחזון אחרית הימים. בעוד שהחזון מדבר על עתיד רחוק, "אחרית הימים", שבו יאמרו הגויים {{ציטוטון|וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו}}, הרי בפסוק זה פונה הנביא לעם ישראל ללכת בדרך זו כבר בהווה. זקוביץ מנמק זאת: "הפנייה לבני ישראל נגזרת מ[[קל וחומר]]: אם הגויים עתידים להכיר באדנותו של אלוהי יעקב, אף יחפצו להלך בדרכיו, ראוי להם לבני ישראל להקדים ולעשות כן, ויתרה מזו: בהליכתם בדרכי ה' יתוו בני ישראל לגויים את הדרך אשר ילכו בה".{{הערה| יאיר זקוביץ, '''משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים''', הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ד, עמ' 157}}
-[[יואל]] מציג נבואה הפוכה מזו של ישעיהו: {{ציטוטון|כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים}}{{הערה|{{תנ"ך|יואל|ד|י}}}}. [[מיכה]] מציג חזון דומה מאוד לזה של ישעיהו, אך לדברי יאיר זקוביץ "עיקר טעם העתקת הנבואה בספר מיכה הוא רצונו של הנביא להתפלמס עִמה" – ישעיהו מציג תפיסה אוניברסלית ואילו מיכה מציג תפיסה בדלנית – אלוהי ישראל לעם ישראל."{{הערה| יאיר זקוביץ, '''משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים''', [[הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה]], תשס"ד, עמ' 159}}
+[[יואל]] מציג נבואה הפוכה מזו של ישעיהו: {{ציטוטון|כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים}}.{{הערה|{{תנ"ך|יואל|ד|י}}}} [[מיכה]] מציג חזון דומה מאוד לזה של ישעיהו, אך לדברי יאיר זקוביץ "עיקר טעם העתקת הנבואה בספר מיכה הוא רצונו של הנביא להתפלמס עִמה" – ישעיהו מציג תפיסה אוניברסלית ואילו מיכה מציג תפיסה בדלנית – אלוהי ישראל לעם ישראל."{{הערה| יאיר זקוביץ, '''משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים''', [[הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה]], תשס"ד, עמ' 159}}
 ==בהלכה==
 ב[[משנה]] במסכת שבת נאמר, על כלי נשק שאין לצאת אתם ב[[שבת]]: {{ציטוטון|לֹא יֵצֵא הָאִישׁ לֹא בְסַיִף, וְלֹא בְקֶשֶׁת, וְלֹא בִתְרִיס, וְלֹא בְאַלָּה, וְלֹא בְרֹמַח. וְאִם יָצָא, חַיָּב [[קורבן חטאת|חַטָּאת]]. [[רבי אליעזר|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר]] אוֹמֵר, תַּכְשִׁיטִין הֵן לוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָן אֶלָּא לִגְנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".}}{{הערה|{{משנה|שבת|ו|ד}}}}
 ב[[ברייתא]]{{הערה|שם=שבת|{{בבלי|שבת|סג|א}}}} מובא כי שאלו החכמים את רבי אליעזר, אם כלי הנשק הם נוי, מדוע לא יהיו קיימים ב[[ימות המשיח]] כמו שכתוב "וכתתו חרבותם לאיתים"? השיב רבי אליעזר, כי בימות המשיח כלי הנשק יהיו מיותרים, ולכן לא יהיו קיימים, ולא מפני שהם נחשבים לכלים מכוערים. [[אביי]] הוסיף והסביר את כוונתו של רבי אליעזר, בכך שכאשר הכלים יהיו מיותרים ולא יהיה בהם עוד שימוש, לא יהיה להם ערך גם כנוי, כמו שנר נחשב לחפץ מכובד ומלכותי בלילה, כאשר הוא מאיר את ה[[חושך|חשכה]], ולא ב[[יום]] לאור [[השמש]].
-ב[[תלמוד]]{{הערה|שם=שבת}} הובאה גרסה אחרת, ולפיה רבי אליעזר השיב לחכמים שגם בימות המשיח לא יתבטלו כלי הזין משימוש. התלמוד מביא כי דעה זו של רבי אליעזר מתאימה עם אמרתו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] שפסק "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד גלויות בלבד" כלומר החידוש היחיד בהנהגת העולם בימות המשיח יהיה בכך ש[[עם ישראל]] לא יהיו משועבדים לאומות העולם ויוכלו לעסוק ב[[תורה]] ו[[מצוות]] במנוחה, אבל העולם ינהג הלאה כמנהגו, ואילו הפסוק "לא ישא" כו' נסוב על תקופה מאוחרת יותר המכונה בתלמוד "העולם הבא". דעה זו מנוגדת לזו של [[רבי חייא בר אבא]], שקבע כי "כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא - עין לא ראתך אלוקים זולתך", שכן לפי רבי חייא בר אבא הפסוק "לא ישא" כו' נסוב על ביאת המשיח שבו לא יהיו מלחמות. לעומת זאת לפי הגרסה הראשונה, דעתו של רבי אליעזר מתאימה עם זו של רבי חייא בר אבא וחלוקה על זו של שמואל.
+ב[[תלמוד]]{{הערה|שם=שבת}} הובאה גרסה אחרת, ולפיה רבי אליעזר השיב לחכמים שגם בימות המשיח לא יתבטלו כלי הזין משימוש. התלמוד מביא כי דעה זו של רבי אליעזר מתאימה עם אמרתו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] שפסק "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד גלויות בלבד" כלומר החידוש היחיד בהנהגת העולם בימות המשיח יהיה בכך ש[[עם ישראל]] לא יהיו משועבדים לאומות העולם ויוכלו לעסוק ב[[תורה]] ו[[מצוות]] במנוחה, אבל העולם ינהג הלאה כמנהגו, ואילו הפסוק "לא ישא" כו' נסוב על תקופה מאוחרת יותר המכונה בתלמוד "העולם הבא". דעה זו מנוגדת לזו של [[רבי חייא בר אבא]], שקבע כי "כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא - עין לא ראתך אלהים זולתך", שכן לפי רבי חייא בר אבא הפסוק "לא ישא" כו' נסוב על [[ביאת המשיח]] שבו לא יהיו מלחמות. לעומת זאת לפי הגרסה הראשונה, דעתו של רבי אליעזר מתאימה עם זו של רבי חייא בר אבא וחלוקה על זו של שמואל.
-הרמב"ם פוסק כשמואל כי: "ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד".{{הערה|{{רמב"ם||תשובה|ט|ב}}}}
+הרמב"ם פוסק כשמואל כי: "ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד".{{הערה|{{רמב"ם|תשובה|ט|ב|ספר=המדע}}}}
 ==בתרבות ימינו==
 [[קובץ:Isaiah Wall.jpg|ממוזער|250px|שמאל|קיר ישעיהו בפארק ראלף באנץ', ניו יורק]]
 * חזון אחרית הימים הוא הבסיס לפיו יצר [[מרדכי ארדון]] את [[חלונות ארדון]] - חלונות זכוכית צבעוניים ([[ויטראז']]) אדירי ממדים (17X6.5 מטר), המעטרים את קיר המבואה ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] בקמפוס [[האוניברסיטה העברית]] ב[[גבעת רם]] ב[[ירושלים]].
-* ב[[פארק ראלף באנץ']] ב[[ניו יורק]], הסמוך ל[[בניין האו"ם]], הוקם קיר שעליו חקוקה הכתובת (באנגלית) "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
+* ב[[פארק ראלף באנץ']] ב[[ניו יורק]], הסמוך ל[[מטה האומות המאוחדות]], הוקם קיר שעליו חקוקה הכתובת (באנגלית) "[[וכתתו חרבותם לאתים]] וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
-* ב[[אנדרטת השלום (ירושלים)|אנדרטת השלום]], [[פסל (יצירה)|פסל]] מאת האמן ה[[ישראל|ישראלי]] [[יגאל תומרקין]] הניצב ב[[ירושלים]], חקוקה הכתובת "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
+* ב[[אנדרטת השלום (ירושלים)|אנדרטת השלום]], [[פסל (יצירה)|פסל]] מאת האמן ה[[ישראלי]] [[יגאל תומרקין]] הניצב ב[[ירושלים]], חקוקה הכתובת "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
 * הפסוק {{ציטוטון|כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר אֲדֹנָי מִירוּשָׁלָיִם}}{{הערה|{{זמרשת שיר|מספר=574|שם=כי מציון תצא תורה}}{{ש}}[https://www.youtube.com/watch?v=0edPD3fb9io כי מציון תצא תורה] בביצוע [[מייק בורשטיין]], באתר [[YouTube]]}} הולחן פעמים אחדות, וכך גם הפסוק {{ציטוטון|וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים ...}}.{{הערה|{{זמרשת שיר|מספר=2722|שם=וכיתתו חרבותם לאתים}}, שירה: כרמלה בר-נץ{{ש}}[http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/BTZ/pages/Song.aspx?songId=Bait_Lazemer003938483&SysNum=003938483#songId=Bait_Lazemer003938483&SysNum=003938483 וכיתתו חרבותם לאתים], לחן: [[דוד זהבי]], שירה: דפנה זהבי, באתר [[הספרייה הלאומית]]}}
+* שמו של המושב [[חרב לאת]] שב[[עמק חפר]] נלקח מתוך חזון אחרית הימים של ישעיהו.
 ==ראו גם==
-* [[‏וגר זאב עם כבש]]
+* [[וגר זאב עם כבש]]
 ==לקריאה נוספת==
-* י' פלג, "שתי קריאות בחזון אחרית הימים (ישעיה ב' 5-2, מיכה ג' 5-1)", '''שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום''' כ, תש"ע, עמ' 50-27.
+* י' פלג, "שתי קריאות בחזון אחרית הימים (ישעיה ב' 2–5, מיכה ג' 5-1)", '''[[שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום]]''' כ, תש"ע, עמ' 27–50.
-* מ' סיסטר, "והיה באחרית הימים (ישעיה ב' 5-1)", '''ספר שילה''', 1960, עמ' 132-117.
+* מ' סיסטר, "והיה באחרית הימים (ישעיה ב' 1–5)", '''ספר שילה''', 1960, עמ' 117–132.
 * [[יאיר זקוביץ]], '''משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים''', [[הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה]], תשס"ד, הפרק "מתן תורה בירושלים (ישעיה ב ב-ה)", עמ' 145–166.
@@ שורה 49: / שורה 50: @@
 * [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01436.html#HtmpReportNum0002_L2 ספר ישעיהו פרק ב], באתר "תורת אמת"
 * [[חיים גבריהו]], [http://www.daat.ac.il/he-il/kitveyet/mahanayim/gvaryahu-shtey.htm שתי הנוסחאות של "והיה באחרית הימים"], '''[[מחניים (כתב עת)|מחניים]]''' קכ"ד, באתר "[[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]"
-* {{מקראנט|רבקה בן חורין|נבואת ישעיהו – ישעיהו ב' 5-1|23595|2012}}
+* {{מקראנט|רבקה בן חורין|נבואת ישעיהו – ישעיהו ב' 1–5|23595|2012}}
 * מירי שליסל, [http://www.hatanakh.com/lessons/%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%91-%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%9D-%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA ישעיהו פרק ב' - נבואה לימים ההם ולדורות], באתר "תנך הרצוג" {{הקלטה}}
@@ שורה 55: / שורה 56: @@
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אסכטולוגיה יהודית]]
-{{קצרמר|תנ"ך}}
-[[קטגוריה:אסכטולוגיה]]
 [[קטגוריה:ספר ישעיהו]]
+[[קטגוריה:שלום]]