ונוס – הבדלי גרסאות

ונוס
Venus
תפקיד	אלת האהבה, היופי, התשוקה, המין, הפוריות, השגשוג והניצחון
תרבות	מיתולוגיה רומית
אלים מקבילים	אפרודיטה, Turan
בן או בת זוג	וולקן
צאצאים	איניאס, קופידון

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־05:23, 1 באוגוסט 2024

ערך זה עוסק באלה רומית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ונוס (פירושונים).

ונוס (בלטינית: Venus) היא אלת האהבה, היופי, התשוקה, המין, הפוריות, השגשוג והניצחון במיתולוגיה הרומית. בתקופה הקלאסית היא הוקבלה לאפרודיטה, אלת האהבה והיופי היוונית. בלועזית קרוי כוכב הלכת נוגה על שמה. השם ונוס נובע מן המילה הלטינית Venia שפירושה חסד אלוהי.

בתרבות

ונוס הייתה אחת מתריסר האלים החשובים של רומא הנקראים דיאי קונסטנס: יופיטר, יונו, מינרווה, וסטה, קרס, דיאנה, מרס, מרקוריוס, נפטון, וולקן ואפולו. אלים אלו מקבילים לשנים עשר האלים האולימפיים של יוון העתיקה. למרות הקשר ההדוק ליוון היו האלים הרומים שונים למדי ממקביליהם היוונים, בייחוד לפני התקופה הקלאסית. ונוס, למשל, הייתה אלת אביב, גינות, כרמים ובוסתנים ולא הייתה קשורה ליופי, אהבה ומיניות. היא הייתה במקורה רוח המשגיחה על הירקות ומבטיחה את פריונם, ונהפכה לאלה של ממש רק עם זיהויה עם האלה היוונית אפרודיטה.^[1]

הרומאים חגגו לכבוד ונוס שלוש חגיגות יין (וינליה (אנ')) בשנה: וינליה רוסטיקה ("פסטיבל היין הכפרי"), וינליה אורבנה ("פסטיבל היין העירוני") וכן וינליה פריורה ("פסטיבל היין הראשון", נקרא כך משום שנערך מוקדם בשנה, באפריל). חגיגה חשובה נוספת לכבודה של ונוס נקראה ונרליה (אנ').

על פי האיניאדה של ורגיליוס, ונוס היא אמו של הגיבור איניאס, הנחשב לאבי הרומאים. משום כך נחשבה ונוס לאם הרומאים ולפטרונית העיר רומא. נבנו לכבודה מקדשים בכל רחבי רומא. המפורסמים שבהם ניצבו בגבעת הקפיטולין ובקולוסיאום. יוליוס קיסר קרא לה "ונוס ויקטריקס", כלומר "ונוס המנצחת" וערך לכבודה חגיגה שנתית, מפני שהאמין שהיא מסייעת לניצחונות האימפריה במלחמותיה. גם קיסרים אחרים כמו אוגוסטוס וכמו אדריאנוס אימצו אותה כאלה הפטרונית שלהם.

באמנות של תקופת הרנסאנס, שניסתה להחיות מוטיבים וערכים קלאסיים, מתוארת ונוס בדמותה של מקבילתה היוונית אפרודיטה, כלומר כאלת האהבה. גם בתקופה הרומנטית ניתן למצוא ציורים ופסלים רבים מספור של ונוס, המציגים למעשה את המיתוסים של אפרודיטה. המוטיב האמנותי הנפוץ ביותר בהקשר זה הוא לידתה של ונוס מן הים.

משמה נגזר הביטוי "מחלות ונריות" לציון מחלות מין.

במיתולוגיה ובספרות

כמו ברוב האלים והאלות הגדולים במיתולוגיה הרומית, המושג הספרותי של ונוס מעוצב בהשאלות מבד שלם מהמיתולוגיה היוונית הספרותית של מקבילתה, אפרודיטה, אך עם חריגים משמעותיים. במיתולוגיה לטינית כלשהי, קופידון היה בנם של ונוס ומרס, אל המלחמה. בזמנים אחרים, או במיתוסים ותאולוגיות מקבילות, ונוס נחשבה כבת זוגו של וולקן או כאמו של "הקופידון השני", אביו של מרקוריוס.^[א] ורגיליוס, כמחמאה לפטרונו אוגוסטוס וליוליים, מייפה קשר קיים בין ונוס, שיוליוס קיסר אימץ תמונה שלה למגן שלו, לבין הנסיך הטרויאני איניאס, פליט מהשמדתה של טרויה ובסופו של דבר אביו הקדמון של העם הרומי. איניאס של ורגיליוס מודרך ללאטיום על ידי ונוס בצורתה השמימית, כוכב הבוקר, זורח לפניו בבהירות בשמי אור היום; הרבה יותר מאוחר, היא מרימה את נשמתו של קיסר לגן עדן.^[ב] ב"פסטיבלים" של אובידיוס הגיעה ונוס לרומא כי היא "העדיפה להעריץ אותה בעיר צאצאיה". בתיאור הפואטי של ורגיליוס על ניצחונו של אוקטביאנוס בקרב אקטיום, הקיסר העתידי קשור לונוס, נפטון ומינרווה. יריביו של אוקטביאנוס, אנטוניוס, קלאופטרה והמצרים, בסיוע אלים מצריים מוזרים ולא מועילים כמו אנוביס "הנובח", מפסידים בקרב.^[2]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ונוס בוויקישיתוף

ונוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
משה גלעד, יום הולדת לוונוס ממילו, נכס תרבות עולמי ואלת הפורנו הראשונה, באתר הארץ, 7 באפריל 2020
ונוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

ביאורים

^ קיקרו, על טבע האלים, 3.59 - 3.60; "ונוס הראשונה היא בתם של השמיים והיום; ראיתי את המקדש שלה באליס. השנייה נוצרה מקצף הים, וכפי שמספרים לנו הפכה לאימו על ידי מרקוריוס של קופידון השני. השלישית היא בתם של יופיטר ודיונה, שהתחתנו עם וולקן, אך נאמר כי היא הייתה אמו של אנטורוס על ידי מרס.
^ ונוס כמדריכה ומגנה על איניאס וצאצאיו הוא מוטיב נפוץ באינאיס.

הערות שוליים

^ ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, פרק טז: הדת הרומית, עמ' 316.
^ ורגיליוס, איניאדה, כרך 8, עמ' 696–700

[2] קיקרו, על טבע האלים, 3.59 - 3.60; "ונוס הראשונה היא בתם של השמיים והיום; ראיתי את המקדש שלה באליס. השנייה נוצרה מקצף הים, וכפי שמספרים לנו הפכה לאימו על ידי מרקוריוס של קופידון השני. השלישית היא בתם של יופיטר ודיונה, שהתחתנו עם וולקן, אך נאמר כי היא הייתה אמו של אנטורוס על ידי מרס.

[3] ונוס כמדריכה ומגנה על איניאס וצאצאיו הוא מוטיב נפוץ באינאיס.

[1] ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, פרק טז: הדת הרומית, עמ' 316.

[4] ורגיליוס, איניאדה, כרך 8, עמ' 696–700

[1]

[א]

[ב]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף}}
+{{אל
-{{אל|תפקיד=אלת האהבה, היופי, התשוקה, המין, הפוריות, השגשוג והניצחון}}
+| שם = ונוס
+| שם בשפת המקור = Venus
+| תפקיד = אלת ה[[אהבה]], ה[[יופי]], ה[[תשוקה]], ה[[מיניות|מין]], ה[[פוריות (ביולוגיה)|פוריות]], השגשוג וה[[ניצחון]]
+| תרבות = [[מיתולוגיה רומית]]
+| אלים מקבילים = [[אפרודיטה]], Turan
+| בן או בת זוג = [[וולקן (מיתולוגיה)|וולקן]]
+| צאצאים = [[איניאס]], [[קופידון]]
+}}
 [[קובץ:Sandro Botticelli - La nascita di Venere - Google Art Project - edited.jpg|שמאל|ממוזער|350px|"[[הולדת ונוס]]" - [[סנדרו בוטיצ'לי]]]]
-'''ונוס''' (ב[[לטינית]]: '''Venus''') היא [[אלה (מיתולוגיה)|אל]]ת ה[[אהבה]], ה[[יופי]], ה[[תשוקה]], המין, הפוריות, השגשוג והניצחון ב[[מיתולוגיה רומית|מיתולוגיה הרומית]]. ב[[העת העתיקה|תקופה הקלאסית]] היא הוקבלה ל[[אפרודיטה]], אלת ה[[אהבה]] וה[[יופי]] ה[[יוונית]]. בלועזית קרוי [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[נוגה]] על שמה. השם ונוס נובע מן המילה הלטינית Venia שפירושה חסד אלוהי.
+'''ונוס''' (ב[[לטינית]]: '''Venus''') היא [[אלה (מיתולוגיה)|אל]]ת ה[[אהבה]], ה[[יופי]], ה[[תשוקה]], ה[[מיניות|מין]], ה[[פוריות (ביולוגיה)|פוריות]], השגשוג וה[[ניצחון]] ב[[מיתולוגיה רומית|מיתולוגיה הרומית]]. ב[[העת העתיקה|תקופה הקלאסית]] היא הוקבלה ל[[אפרודיטה]], אלת ה[[אהבה]] וה[[יופי]] ה[[יוונית]]. בלועזית קרוי [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[נוגה]] על שמה. השם ונוס נובע מן המילה הלטינית Venia שפירושה חסד אלוהי.
 ==בתרבות==
-ונוס הייתה אחת מתריסר האלים החשובים של [[רומא]] הנקראים דיאי קונסטנס: יופיטר, יונו, מינרוה, וסטה, קרס, דיאנה, מרס, מרקורי, נפטון, וולקן ואפולו. אלים אלו מקבילים לשנים עשר [[אלים אולימפיים|האלים האולימפיים]] של יוון העתיקה. למרות הקשר ההדוק ליוון היו האלים הרומים שונים למדי ממקביליהם היוונים, בייחוד לפני התקופה הקלאסית. ונוס, למשל, הייתה אלת אביב, גינות, כרמים ובוסתנים ולא הייתה קשורה ליופי, אהבה ומיניות.
+ונוס הייתה אחת מתריסר האלים החשובים של [[רומא]] הנקראים דיאי קונסטנס: [[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]], [[יונו (מיתולוגיה)|יונו]], [[מינרווה]], [[וסטה]], [[קרס (מיתולוגיה)|קרס]], [[דיאנה (מיתולוגיה)|דיאנה]], [[מרס (מיתולוגיה)|מרס]], [[מרקוריוס]], [[נפטון (מיתולוגיה)|נפטון]], [[וולקן (מיתולוגיה)|וולקן]] ו[[אפולו]]. אלים אלו מקבילים לשנים עשר [[אלים אולימפיים|האלים האולימפיים]] של יוון העתיקה. למרות הקשר ההדוק ליוון היו האלים הרומים שונים למדי ממקביליהם היוונים, בייחוד לפני התקופה הקלאסית. ונוס, למשל, הייתה אלת אביב, גינות, כרמים ובוסתנים ולא הייתה קשורה ליופי, אהבה ומיניות. היא הייתה במקורה רוח המשגיחה על הירקות ומבטיחה את פריונם, ונהפכה לאלה של ממש רק עם זיהויה עם האלה היוונית [[אפרודיטה]].<ref>[[ישראל שצמן]], '''תולדות הרפובליקה הרומית''', פרק טז: הדת הרומית, עמ' 316.</ref>
-היא הייתה במקורה רוח המשגיחה על הירקות ומבטיחה את פריונם, ונהפכה לאלה של ממש רק עם זיהויה עם האלה היוונית [[אפרודיטה]].{{הערה|[[ישראל שצמן]], '''תולדות הרפובליקה הרומית''', פרק טז: הדת הרומית, עמ' 316.}}
 הרומאים חגגו לכבוד ונוס שלוש חגיגות יין ([[וינליה]] {{אנ|Vinalia}}) בשנה: וינליה רוסטיקה ("פסטיבל היין הכפרי"), וינליה אורבנה ("פסטיבל היין העירוני") וכן וינליה פריורה ("פסטיבל היין הראשון", נקרא כך משום שנערך מוקדם בשנה, ב[[אפריל]]). חגיגה חשובה נוספת לכבודה של ונוס נקראה [[ונרליה]] {{אנ|Veneralia}}.
@@ שורה 14: / שורה 21: @@
 באמנות של תקופת ה[[רנסאנס]], שניסתה להחיות מוטיבים וערכים [[קלאסי]]ים, מתוארת ונוס בדמותה של מקבילתה היוונית [[אפרודיטה]], כלומר כאלת האהבה. גם ב[[הזרם הרומנטי באמנות|תקופה הרומנטית]] ניתן למצוא ציורים ופסלים רבים מספור של ונוס, המציגים למעשה את המיתוסים של אפרודיטה. המוטיב האמנותי הנפוץ ביותר בהקשר זה הוא לידתה של ונוס מן הים.
-משמה נגזר הביטוי "מחלות ונריות" לציון [[מחלת מין|מחלות מין]].
+משמה נגזר הביטוי "מחלות ונריות" לציון [[מחלות מין]].
+== במיתולוגיה ובספרות ==
+כמו ברוב האלים והאלות הגדולים ב[[מיתולוגיה רומית|מיתולוגיה הרומית]], המושג הספרותי של ונוס מעוצב בהשאלות מבד שלם מ[[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]] הספרותית של מקבילתה, [[אפרודיטה]], אך עם חריגים משמעותיים. במיתולוגיה לטינית כלשהי, [[קופידון]] היה בנם של ונוס ו[[מרס (מיתולוגיה)|מרס]], אל המלחמה. בזמנים אחרים, או במיתוסים ותאולוגיות מקבילות, ונוס נחשבה כבת זוגו של [[וולקן (מיתולוגיה)|וולקן]] או כאמו של "הקופידון השני", אביו של [[מרקוריוס]].{{ביאור|[[מרקוס טוליוס קיקרו|קיקרו]], '''[[על טבע האלים]]''', 3.59 - 3.60; "ונוס הראשונה היא בתם של השמיים והיום; ראיתי את המקדש שלה באליס. השנייה נוצרה מקצף הים, וכפי שמספרים לנו הפכה לאימו על ידי מרקוריוס של קופידון השני. השלישית היא בתם של יופיטר ודיונה, שהתחתנו עם וולקן, אך נאמר כי היא הייתה אמו של אנטורוס על ידי מרס.}} [[ורגיליוס]], כמחמאה לפטרונו [[אוגוסטוס קיסר|אוגוסטוס]] ול[[יוליים]], מייפה קשר קיים בין ונוס, ש[[יוליוס קיסר]] אימץ תמונה שלה למגן שלו, לבין הנסיך הטרויאני [[איניאס]], פליט מ[[מלחמת טרויה|השמדתה]] של [[טרויה]] ובסופו של דבר אביו הקדמון של [[רומא העתיקה|העם הרומי]]. איניאס של ורגיליוס מודרך ל[[לאטיום]] על ידי ונוס בצורתה השמימית, [[נוגה|כוכב הבוקר]], זורח לפניו בבהירות בשמי אור היום; הרבה יותר מאוחר, היא מרימה את נשמתו של קיסר לגן עדן.{{ביאור|ונוס כמדריכה ומגנה על איניאס וצאצאיו הוא מוטיב נפוץ ב[[אינאיס]].}} ב"[[פסטיבלים]]" של [[אובידיוס]] הגיעה ונוס לרומא כי היא "העדיפה להעריץ אותה בעיר צאצאיה". בתיאור הפואטי של ורגיליוס על ניצחונו של אוקטביאנוס ב[[קרב אקטיום]], הקיסר העתידי קשור לונוס, [[נפטון (מיתולוגיה)|נפטון]] ו[[מינרווה]]. יריביו של [[אוגוסטוס קיסר|אוקטביאנוס]], [[מרקוס אנטוניוס|אנטוניוס]], [[קלאופטרה]] ו[[היסטוריה של מצרים העתיקה#תקופה הלניסטית: שלטון בית תלמי|המצרים]], בסיוע אלים מצריים מוזרים ולא מועילים כמו [[אנוביס]] "הנובח", מפסידים בקרב.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[ורגיליוס]]|שם=[[אינאיס|איניאדה]]|עמ=696–700|כרך=8}}</ref>
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 20: / שורה 30: @@
 * {{בריטניקה}}
 * {{הארץ|משה גלעד|יום הולדת לוונוס ממילו, נכס תרבות עולמי ואלת הפורנו הראשונה|1.8743582|7 באפריל 2020}}
+* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}
+== ביאורים ==
+{{ביאורים}}
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 26: / שורה 40: @@
 {{המיתולוגיה הרומית}}
 {{בקרת זהויות}}
-{{קצרמר|מיתולוגיה}}
 [[קטגוריה:ונוס]]
 [[קטגוריה:יופי]]
@@ שורה 33: / שורה 45: @@
 [[קטגוריה:אלות אהבה]]
 [[קטגוריה:אלות פריון]]
+[[קטגוריה:מיניות ברומא העתיקה]]

המיתולוגיה הרומית ודת רומא העתיקה
אלים עיקריים	אפולו • דיאנה • וולקן • ויקטוריה • ונוס • יונו • יופיטר • לארס • מינרווה • מרס • מרקוריוס • נפטון • סול אינוויקטוס • פורטונה • פלוטו • קווירינוס • קרס
אלים משניים	אדראנוס • אוורונקי • אוורונקוס • אורקוס • איניואוס • בונה דיאה • בלונה • ברומיוס • האדס • וריטאס • טרה • יאנוס • לופרקוס • לימנטינוס • סטורנוס • פאונוס • פבריס • פולגורה • פומונה • פורינה • פרוסרפינה • פריאפוס • קאלוס • קופידון • קליטוני • קסטור ופולוקס • רומא
גיבורים מרכזיים	איניאס • הרקולס • רמוס ורומולוס
נושאי משרה דתית	אוגור • בתולה וסטלית • הרוספקס • פונטיפקס מקסימוס • פלאמן • רקס נומרנסיס