אדמונד אדולף דה רוטשילד – הבדלי גרסאות

אדמונד אדולף דה רוטשילד
Edmond de Rothschild
לידה	30 בספטמבר 1926; פריז, צרפת
פטירה	2 בנובמבר 1997 (בגיל 71); Pregny-Chambésy, שווייץ
מדינה	צרפת
השכלה	אוניברסיטת ז'נבה
בן או בת זוג	Veselinka Vladova Gueorguieva (1958–?); בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
פרסים והוקרה	לגיון הכבוד

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־23:32, 30 באוגוסט 2024

אדמונד אדולף מוריס ז'ול ז'אק דה רוטשילד (30 בספטמבר 1926, פריז, צרפת – 2 בנובמבר 1997, ז'נבה, שווייץ) היה בנקאי יהודי, צאצא של הענף הצרפתי של משפחת רוטשילד^[1].

ביוגרפיה

הוריו של הברון אדמונד אדולף דה רוטשילד היו הברון מוריס דה רוטשילד והברונית השווייצרית נעמי הלפן, שהתגרשו עוד בילדותו. אמו הייתה נכדתו של איש הכספים יוג'ין פרייר ממשפחת פרייר, משפחת בנקאים יהודית צרפתית ממוצא ספרדי, שהיו גם יריבים עסקיים בתחומי הבנקאות והרכבות של הרוטשילדים. סבו מצד אביו היה אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, "הנדיב הידוע". בשנת 1940 נלקח כילד על ידי אמו לבית משפחתם, שאטו דה פרגני בפרגני-צ'מבי, בשווייץ הנייטרלית, לאחר שאביו, שהיה חבר הסנאט בצרפת, סירב לתמוך במשטר וישי הפרו-נאצי בזמן מלחמת העולם השנייה, ואזרחותו הצרפתית בוטלה. כפליטים יהודים עשירים, תגובת המקומיים בשווייץ הייתה כה עוינת עד שאדמונד לא יכול היה ללכת לבית הספר המקומי, במקום זאת למד בבית ספר בינלאומי בז'נבה. אביו שב לפרגני לאחר מלחמת העולם השנייה לאחר שירש הון משלושה מראשי הענפים של נאפולי, פרנקפורט ופריז של הבנק המשפחתי.

אביו נפטר בשנת 1957 והוריש לבנו כמיליארד פרנק (כ-200 מיליון דולר). בשנת 1958 הוא התחתן עם וסלינקה ולדובה גאורגויבה הבולגרית, אולם הזוג נפרד לאחר שנתיים. בשנת 1963 התחתן עם נדין נלי ז'נט ל'הופיטלייר, שחקנית צרפתית בת מעמד הפועלים, שהייתה ידועה בשם הבמה נדין טלייה^[2]. היא הייתה קתולית, אך התגיירה. בהמשך היא הצהירה: "לא היה ניתן לקבל את השם רוטשילד ולהיות קתולי ... וגם לא זה נכון שבנו של רוטשילד יהיה יהודי-חצי וקתולי-חצי". נולד להם בן אחד, בנז'אמן דה רוטשילד, זמן קצר לאחר נישואיהם.

לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת ז'נבה ותואר במשפטים בפריז, החל משנת 1950 עבד בבנק דה רוטשילד פרייר, של הענף הצרפתי של משפחת רוטשילד. בשנת 1953 עזב את הבנק והקים בנק השקעות משלו, קבוצת אדמונד דה רוטשילד. בשנות השישים הוא רכש את בנק שהתמחה בבנקאות פרטית בז'נבה, הפך אותו לסניף השווייצרי של הבנק שלו. בשנת 1973 רכש מניות בבנק בקליפורניה^[3], ובשנת 1984 מכר את מניותיו ברווח ניכר. בשנת 1974 רכש את יקב "Château Clarke" בחבל בורדו ושם גם בחר להיקבר.

בשנת 1975 רכשו בני הדודים אלי וגאי דה רוטשילד, ששלטו בבנק "רוטשילד פרייר" (האחים רוטשילד) בצרפת, 10% מהבנק של אדמונד. והוא מצידו רכש מניות בבנק שלהם (שהפך אחר כך לרוטשילד ושות'). עד אז היה היה לאדמונד הסכם עם קרובי משפחתו לא לפעול בצרפת, אך לאחר רכישת המניות ההדדית החל קבוצת אדמונד דה רוטשילד לפעול גם בצרפת^[4].

פעילות בישראל

הברון אדמונד אדולף דה רוטשילד היה מעורב בפעילות עסקית ופילנתרופית רבה בישראל. בשנת 1958 הקים את החברה לפיתוח קיסריה על אדמות חברת פיק"א שרכש סבו^[5], ואת קרן אדמונד דה רוטשילד בישראל^[6]. בשנת 1959, מימן את הקמת קו צינור הנפט אילת-חיפה^[7], שהקמתו החלה בשנת 1956^[8], אך קשיים תקציבים עיכבו את הקמתו^[9]. בשנת 1961, מימן את הקמת מפעל התרופות "פלנטקס" בנתניה^[10]. פלנטקס היה מפעל התרופות הראשון בישראל שקיבל אישור של מנהל המזון והתרופות האמריקאי, לשיווק תוצרתו בארצות הברית^[11]^[12]. בשנת 1965, רכש את בנק כללי לישראל^[13]. בשנת 1968, היה בין מייסדי החברה לישראל^[14].

כמו-כן מימן וליווה מקרוב את הקמת תיכון אליאנס בתל אביב.

פעילותו הפילנתרופית כללה בין השאר, הקמת קרן מלגות לסטודנטים באוניברסיטה העברית^[15], תרומה להקמת ביתן צרפתי במוזיאון ישראל^[16] ותרומה להקמת הטלוויזיה החינוכית הישראלית בשנת 1966. בנוסף עמד בראש ארגון הבונדס באירופה^[17]. אשתו הברונית נדין דה רוטשילד כיהנה כנשיאת ארגון ויצו בצרפת^[18].

בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים שלח מכתב ברכה לרמטכ"ל יצחק רבין^[19], אך מיד גם פעל להקמת גוף בינלאומי שיפעל לפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים^[20]. בשנת 1981 ביקר את מדיניות ממשלת ישראל להקמת התנחלויות בשטחים, ועל חקיקת חוק ירושלים^[21].

אילן יוחסין

מאיר אנשל
רוטשילד
1743–1812

ג'יימס (פריז)
1792–1868

בטי סלומון
1805–1886

סלומון (וינה)
1774–1855

קארל (אנ') (נאפולי)
1788–1855

אנשל (פרנקפורט)
1773–1855

נתן (לונדון)
1777–1836

אדמונד
1845–1934
"הנדיב הידוע"

גוסטב (אנ')
1829–1911

אלפונס
1827–1905

שמעון זאב
1828–1910

נתנאל (אנ')
1812–1870

ליונל נתן
1808–1879

מוריס (אנ')
1857–1881

ג'יימס
1878–1957
נישא לדורותי

רוברט (אנ')
1880–1946

אדוארד (אנ')
1868–1949

נתן
1844–1881

ליאופולד
1845–1917

נתן מאיר
1840–1915

אדמונד
1926–1997

אלאן (אנ')
1910–1982

אלי (אנ')
1917–2007

הנרי
1872–1946

אנתוני גוסטב
1887–1961

ליונל
1882–1942

אוולין אקיל
1886–1917

צ'ארלס (אנ')
1877–1923

וולטר
1868–1937

בנז'אמן
1963–2021
נישא לאריאן

אריק
1940–

גאי (אנ')
1909–2007

בת שבע
1914–1999

פיליפ
1902–1988

אוולין רוברט (אנ')
1931–2022

אדמונד ליאופולד
1916–2009

מרים רוטשילד
1908–2005

ויקטור
1910–1990

פאנוניקה דה קניגסווארטר
1913–1988

דוד (אנ')
1942–

אדוארד
1957–

פיליפין
1933–2014

ג'ייקוב
1936–2024

הערה: אילן יוחסין זה אינו כולל את כל חברי משפחת רוטשילד, אלא מתרכז באישים בולטים בה, בפרט בענפים הצרפתי והבריטי.

ראו גם

קרן אדמונד דה רוטשילד

קישורים חיצוניים

אדמונד דה רוטשילד (1926-1997), דף שער בספרייה הלאומית

הברון רוטשילד הגיע לבדיקת עסקיו, קול העם, 31 במאי 1959
יוסף עברון, הנכד הממשיך במסורת סבו, הַבֹּקֶר, 26 באוגוסט 1960
בארון רוטשילד מציע להקים חברת השקעות, דבר, 1 בספטמבר 1960

הערות שוליים

^ אורנה רביב, ‏נפטר הברון אדמונד דה-רוטשילד, באתר גלובס, 4 בנובמבר 1997
^ מאיה נסטלבאום, פריז, ‏נדין דה רוטשילד: "אדם יכול להיות הדיפלומט הכי גדול, אבל בלי נימוסים הוא יהיה סתם עוד נובוריש", באתר גלובס, 3 ביוני 2009
^ הברון רוטשילד שותף לבנק בקליפורניה, דבר, 14 ביוני 1973
^ רוטשילד גבר על מישפחתו, "העולם הזה", גיליון 1975 מ-9 ביולי 1975, עמוד 40
^ הוקמה חברה לפיתוח קיסריה בשותפות רוטשילד והממשלה, למרחב, 16 באוקטובר 1958
^ אבי וקסמן, ליאור דטל, במערכת ההשכלה הגבוהה מצפים שקרן קיסריה תעביר עד 800 מיליון שקל בקרוב, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2018
^ מכינים הסכם על צינור הנפט, הארץ, 3 ביוני 1959
הזכיון על צינור הנפט לקבוצת רוטשילד הונח על שולחן הכנסת, קול העם, 21 ביולי 1959
^ צינור הנפט לאילת, למרחב, 23 בדצמבר 1956
הנחת צינור הנפט בקצב של ק"מ ליום, דבר, 13 בדצמבר 1956
^ צינור הנפט חיפה-אילת יונח גם אם לא יימצאו מקורות־הון זרים, למרחב, 27 במרץ 1957
^ הופעל ביהח"ר "פלנטקס" בנתניה, למרחב, 12 בינואר 1961
חמש שנים לביח"ר "פלנטקס" בנתניה, דבר, 18 בינואר 1966
^ יצוא ראשון של "פלנטקס" לארצות הברית, הַבֹּקֶר, 3 במאי 1961
^ ב-1973 עבר המפעל לשליטת קונצרן כור - "פלנטקס" עבר לניהול "כור", דבר, 27 ביוני 1973
אחר כך עבר לשליטת חברת טבע ונסגר ב-2018
גלי וינרב, ‏טבע סוגרת את מפעל פלנטקס בנתניה; 220 עובדים יפוטרו, באתר גלובס, 15 בפברואר 2018
^ בנק כללי לישראל עבר לקבוצת רוטשילד, קול העם, 5 באוקטובר 1965
^ שלושה אוחזים במניות הגרמנים ב"חברה לישראל", מעריב, 10 בדצמבר 1980
^ קרן סטיפנדיות לסטודנטים, על המשמר, 25 בנובמבר 1962
^ ביתן צרפתי יוקם במוזיאון ישראל, על המשמר, 30 במאי 1965
^ הבונדס מצליחים באירופה, מעריב, 11 באוקטובר 1964
^ אריה יאס, סינדרלה לבית רוטשילד, מעריב, 3 באוגוסט 1984
^ מכתב הערכה מהברון רוטשילד לרמטכ"ל, למרחב, 31 ביולי 1967
^ מתנהלות שיחות על הקמת גוו* לפתרון בעית הפליטים, דבר, 6 ביולי 1967
^ שרי רובר, אדמונד דה רוטשילד: "אני מתנגד לחוק ירושלים", מעריב, 9 באוקטובר 1980

[1] אורנה רביב, ‏נפטר הברון אדמונד דה-רוטשילד, באתר גלובס, 4 בנובמבר 1997

[2] מאיה נסטלבאום, פריז, ‏נדין דה רוטשילד: "אדם יכול להיות הדיפלומט הכי גדול, אבל בלי נימוסים הוא יהיה סתם עוד נובוריש", באתר גלובס, 3 ביוני 2009

[3] הברון רוטשילד שותף לבנק בקליפורניה, דבר, 14 ביוני 1973

[4] רוטשילד גבר על מישפחתו, "העולם הזה", גיליון 1975 מ-9 ביולי 1975, עמוד 40

[5] הוקמה חברה לפיתוח קיסריה בשותפות רוטשילד והממשלה, למרחב, 16 באוקטובר 1958

[6] אבי וקסמן, ליאור דטל, במערכת ההשכלה הגבוהה מצפים שקרן קיסריה תעביר עד 800 מיליון שקל בקרוב, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2018

[7] מכינים הסכם על צינור הנפט, הארץ, 3 ביוני 1959
הזכיון על צינור הנפט לקבוצת רוטשילד הונח על שולחן הכנסת, קול העם, 21 ביולי 1959

[8] צינור הנפט לאילת, למרחב, 23 בדצמבר 1956
הנחת צינור הנפט בקצב של ק"מ ליום, דבר, 13 בדצמבר 1956

[9] צינור הנפט חיפה-אילת יונח גם אם לא יימצאו מקורות־הון זרים, למרחב, 27 במרץ 1957

[10] הופעל ביהח"ר "פלנטקס" בנתניה, למרחב, 12 בינואר 1961
חמש שנים לביח"ר "פלנטקס" בנתניה, דבר, 18 בינואר 1966

[11] יצוא ראשון של "פלנטקס" לארצות הברית, הַבֹּקֶר, 3 במאי 1961

[12] ב-1973 עבר המפעל לשליטת קונצרן כור - "פלנטקס" עבר לניהול "כור", דבר, 27 ביוני 1973
אחר כך עבר לשליטת חברת טבע ונסגר ב-2018
גלי וינרב, ‏טבע סוגרת את מפעל פלנטקס בנתניה; 220 עובדים יפוטרו, באתר גלובס, 15 בפברואר 2018

[13] בנק כללי לישראל עבר לקבוצת רוטשילד, קול העם, 5 באוקטובר 1965

[14] שלושה אוחזים במניות הגרמנים ב"חברה לישראל", מעריב, 10 בדצמבר 1980

[15] קרן סטיפנדיות לסטודנטים, על המשמר, 25 בנובמבר 1962

[16] ביתן צרפתי יוקם במוזיאון ישראל, על המשמר, 30 במאי 1965

[17] הבונדס מצליחים באירופה, מעריב, 11 באוקטובר 1964

[18] אריה יאס, סינדרלה לבית רוטשילד, מעריב, 3 באוגוסט 1984

[19] מכתב הערכה מהברון רוטשילד לרמטכ"ל, למרחב, 31 ביולי 1967

[20] מתנהלות שיחות על הקמת גוו* לפתרון בעית הפליטים, דבר, 6 ביולי 1967

[21] שרי רובר, אדמונד דה רוטשילד: "אני מתנגד לחוק ירושלים", מעריב, 9 באוקטובר 1980

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אישיות}}
-'''אדמונד אדולף מוריס ז'ול ז'אק דה רוטשילד''' ([[30 בספטמבר]] [[1926]], [[פריז]], [[צרפת]] - [[2 בנובמבר]] [[1997]], [[ז'נבה]], [[שווייץ]]) היה צאצא של הענף הצרפתי של [[משפחת רוטשילד]]{{הערה|{{גלובס|אורנה רביב|נפטר הברון אדמונד דה-רוטשילד|137890|4 בנובמבר 1997}}}}.
+'''אדמונד אדולף מוריס ז'ול ז'אק דה רוטשילד''' ([[30 בספטמבר]] [[1926]], [[פריז]], [[צרפת]] – [[2 בנובמבר]] [[1997]], [[ז'נבה]], [[שווייץ]]) היה בנקאי יהודי, צאצא של הענף הצרפתי של [[משפחת רוטשילד]]{{הערה|{{גלובס|אורנה רביב|נפטר הברון אדמונד דה-רוטשילד|137890|4 בנובמבר 1997}}}}.
 ==ביוגרפיה==
@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 אביו נפטר בשנת 1957 והוריש לבנו כמיליארד פרנק (כ-200 מיליון דולר). בשנת 1958 הוא התחתן עם וסלינקה ולדובה גאורגויבה הבולגרית, אולם הזוג נפרד לאחר שנתיים. בשנת 1963 התחתן עם נדין נלי ז'נט ל'הופיטלייר, שחקנית צרפתית בת [[מעמד הפועלים]], שהייתה ידועה בשם הבמה נדין טלייה{{הערה|{{גלובס|מאיה נסטלבאום, פריז|נדין דה רוטשילד: "אדם יכול להיות הדיפלומט הכי גדול, אבל בלי נימוסים הוא יהיה סתם עוד נובוריש"|1000455032|3 ביוני 2009}}}}. היא הייתה קתולית, אך התגיירה. בהמשך היא הצהירה: "לא היה ניתן לקבל את השם רוטשילד ולהיות קתולי ... וגם לא זה נכון שבנו של רוטשילד יהיה יהודי-חצי וקתולי-חצי". נולד להם בן אחד, [[בנז'אמן דה רוטשילד]], זמן קצר לאחר נישואיהם.
-לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת ז'נבה ותואר במשפטים בפריז, החל משנת 1950 עבד בבנק דה רוטשילד פרייר, של הענף הצרפתי של משפחת רוטשילד. בשנת 1953 עזב את הבנק והקים בנק השקעות משלו, [[קבוצת אדמונד דה רוטשילד]]. בשנות השישים הוא רכש את בנק שהתמחה בבנקאות פרטית בז'נבה, הפך אותו לסניף השווייצרי של הבנק שלו. בשנת 1973 רכש מניות בבנק ב[[קליפורניה]]{{הערה|{{דבר||הברון רוטשילד שותף לבנק בקליפורניה|1973/06/14|00501}}}}, ובשנת 1984 מכר את מניותיו ברווח ניכר. בשנת 1974 רכש את יקב "Château Clarke" בחבל [[בורדו]] ושם גם בחר להיקבר.
+לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת ז'נבה ותואר במשפטים בפריז, החל משנת 1950 עבד בבנק דה רוטשילד פרייר, של הענף הצרפתי של משפחת רוטשילד. בשנת 1953 עזב את הבנק והקים בנק השקעות משלו, [[קבוצת אדמונד דה רוטשילד]]. בשנות השישים הוא רכש את בנק שהתמחה בבנקאות פרטית בז'נבה, הפך אותו לסניף השווייצרי של הבנק שלו. בשנת 1973 רכש מניות בבנק ב[[קליפורניה]]{{הערה|{{דבר||הברון רוטשילד שותף לבנק בקליפורניה|19730614|67}}}}, ובשנת 1984 מכר את מניותיו ברווח ניכר. בשנת 1974 רכש את יקב "Château Clarke" בחבל [[בורדו]] ושם גם בחר להיקבר.
 בשנת 1975 רכשו בני הדודים אלי וגאי דה רוטשילד, ששלטו בבנק "רוטשילד פרייר" (האחים רוטשילד) בצרפת, 10% מהבנק של אדמונד. והוא מצידו רכש מניות בבנק שלהם (שהפך אחר כך ל[[רוטשילד ושות']]). עד אז היה היה לאדמונד הסכם עם קרובי משפחתו לא לפעול בצרפת, אך לאחר רכישת המניות ההדדית החל קבוצת אדמונד דה רוטשילד לפעול גם בצרפת{{הערה|{{העולם הזה|1975|090775| רוטשילד  גבר על מישפחתו|40}}}}.
 ===פעילות בישראל===
 הברון אדמונד אדולף דה רוטשילד היה מעורב בפעילות עסקית ופילנתרופית רבה בישראל.
-בשנת 1958 הקים את [[החברה לפיתוח קיסריה]] על אדמות חברת [[פיק"א]] שרכש סבו{{הערה|{{למרחב||הוקמה חברה לפיתוח קיסריה בשותפות רוטשילד והממשלה|1958/10/16|00403}}}}, ואת [[קרן אדמונד דה רוטשילד]] בישראל{{הערה|{{TheMarker|אבי וקסמן, ליאור דטל|במערכת ההשכלה הגבוהה מצפים שקרן קיסריה תעביר עד 800 מיליון שקל בקרוב|1.6194677|19 ביוני 2018}}}}. בשנת 1959, מימן את הקמת קו צינור הנפט אילת-חיפה{{הערה|{{הארץ1||מכינים הסכם על צינור הנפט|1959/06/03|00527}}{{ש}}{{קול העם||הזכיון על צינור הנפט לקבוצת רוטשילד הונח על שולחן הכנסת|1959/07/21|00412}}}}, שהקמתו החלה בשנת 1956{{הערה|{{למרחב||צינור הנפט לאילת|1956/12/23|00215}}{{ש}}{{דבר||הנחת צינור הנפט בקצב של ק"מ ליום|1956/12/13|00403}}}}, אך קשיים תקציבים עיכבו את הקמתו{{הערה|{{למרחב||צינור הנפט חיפה-אילת יונח גם אם לא יימצאו מקורות־הון זרים|1957/03/27|00408}}}}. בשנת 1961, מימן את הקמת מפעל התרופות "פלנטקס" בנתניה{{הערה|{{למרחב||הופעל ביהח"ר "פלנטקס" בנתניה|1961/01/12|00419}}{{ש}}{{דבר||חמש שנים לביח"ר "פלנטקס" בנתניה|1966/01/18|00403}}}}. פלנטקס היה מפעל התרופות הראשון בישראל שקיבל אישור של [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]], לשיווק תוצרתו בארצות הברית{{הערה|{{הבקר||יצוא ראשון של "פלנטקס" לארצות הברית|1961/05/03|00527}}}}{{הערה| ב-1973 עבר המפעל לשליטת [[כור תעשיות|קונצרן כור]] - {{דבר||"פלנטקס" עבר לניהול "כור"|1973/06/27|01004}}{{ש}}אחר כך עבר לשליטת חברת טבע ונסגר ב-2018{{ש}}{{גלובס|גלי וינרב|טבע סוגרת את מפעל פלנטקס בנתניה; 220 עובדים יפוטרו|1001224047|15 בפברואר 2018}}}}. בשנת 1965, רכש את [[בנק כללי לישראל]]{{הערה|{{קול העם||בנק כללי לישראל עבר לקבוצת רוטשילד|1965/10/05|00502}}}}. בשנת 1968, היה בין מייסדי [[החברה לישראל]]{{הערה|{{מעריב||שלושה אוחזים במניות הגרמנים ב"חברה לישראל"|1980/12/10|01702}}}}.
+בשנת 1958 הקים את [[החברה לפיתוח קיסריה]] על אדמות חברת [[פיק"א]] שרכש סבו{{הערה|{{למרחב||הוקמה חברה לפיתוח קיסריה בשותפות רוטשילד והממשלה|19581016|62}}}}, ואת [[קרן אדמונד דה רוטשילד]] בישראל{{הערה|{{TheMarker|אבי וקסמן, ליאור דטל|במערכת ההשכלה הגבוהה מצפים שקרן קיסריה תעביר עד 800 מיליון שקל בקרוב|1.6194677|19 ביוני 2018}}}}. בשנת 1959, מימן את הקמת קו צינור הנפט אילת-חיפה{{הערה|{{הארץ1||מכינים הסכם על צינור הנפט|19590603|91}}{{ש}}{{קול העם||הזכיון על צינור הנפט לקבוצת רוטשילד הונח על שולחן הכנסת|19590721|56}}}}, שהקמתו החלה בשנת 1956{{הערה|{{למרחב||צינור הנפט לאילת|19561223|35}}{{ש}}{{דבר||הנחת צינור הנפט בקצב של ק"מ ליום|19561213|73}}}}, אך קשיים תקציבים עיכבו את הקמתו{{הערה|{{למרחב||צינור הנפט חיפה-אילת יונח גם אם לא יימצאו מקורות־הון זרים|19570327|54}}}}. בשנת 1961, מימן את הקמת מפעל התרופות "פלנטקס" בנתניה{{הערה|{{למרחב||הופעל ביהח"ר "פלנטקס" בנתניה|19610112|72}}{{ש}}{{דבר||חמש שנים לביח"ר "פלנטקס" בנתניה|19660118|49}}}}. פלנטקס היה מפעל התרופות הראשון בישראל שקיבל אישור של [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]], לשיווק תוצרתו בארצות הברית{{הערה|{{הבקר||יצוא ראשון של "פלנטקס" לארצות הברית|1961/05/03|00527}}}}{{הערה| ב-1973 עבר המפעל לשליטת [[כור תעשיות|קונצרן כור]] - {{דבר||"פלנטקס" עבר לניהול "כור"|19730627|98}}{{ש}}אחר כך עבר לשליטת חברת טבע ונסגר ב-2018{{ש}}{{גלובס|גלי וינרב|טבע סוגרת את מפעל פלנטקס בנתניה; 220 עובדים יפוטרו|1001224047|15 בפברואר 2018}}}}. בשנת 1965, רכש את [[בנק כללי לישראל]]{{הערה|{{קול העם||בנק כללי לישראל עבר לקבוצת רוטשילד|19651005|38}}}}. בשנת 1968, היה בין מייסדי [[החברה לישראל]]{{הערה|{{מעריב||שלושה אוחזים במניות הגרמנים ב"חברה לישראל"|19801210|144}}}}.
+כמו-כן מימן וליווה מקרוב את הקמת [[בית הספר אליאנס (תל אביב)|תיכון אליאנס]] ב[[תל אביב]].
-פעילותו הפילנתרופית כללה בין השאר, הקמת קרן מלגות לסטודנטים ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]]{{הערה|{{על המשמר||קרן סטיפנדיות לסטודנטים|19621125|92}}}}, תרומה להקמת ביתן צרפתי ב[[מוזיאון ישראל]]{{הערה|{{על המשמר||ביתן צרפתי יוקם במוזיאון ישראל|19650530|64}}}} ותרומה להקמת [[הטלוויזיה החינוכית הישראלית]] בשנת 1966. בנוסף עמד בראש ארגון [[הבונדס]] באירופה{{הערה|{{מעריב||הבונדס מצליחים באירופה|1964/10/11|00303}}}}. אשתו הברונית נדין דה רוטשילד כיהנה כנשיאת ארגון [[ויצו]] בצרפת{{הערה|{{מעריב|אריה יאס|סינדרלה לבית רוטשילד|1984/08/03|04600}}}}.
+פעילותו הפילנתרופית כללה בין השאר, הקמת קרן מלגות לסטודנטים ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]]{{הערה|{{על המשמר||קרן סטיפנדיות לסטודנטים|19621125|92}}}}, תרומה להקמת ביתן צרפתי ב[[מוזיאון ישראל]]{{הערה|{{על המשמר||ביתן צרפתי יוקם במוזיאון ישראל|19650530|64}}}} ותרומה להקמת [[הטלוויזיה החינוכית הישראלית]] בשנת 1966. בנוסף עמד בראש ארגון [[הבונדס]] באירופה{{הערה|{{מעריב||הבונדס מצליחים באירופה|19641011|21}}}}. אשתו הברונית נדין דה רוטשילד כיהנה כנשיאת ארגון [[ויצו]] בצרפת{{הערה|{{מעריב|אריה יאס|סינדרלה לבית רוטשילד|19840803|190}}}}.
-בעקבות הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]] שלח מכתב ברכה לרמטכ"ל [[יצחק רבין]]{{הערה|{{למרחב||מכתב הערכה מהברון רוטשילד לרמטכ"ל|1967/07/31|00200}}}}, אך מיד גם פעל להקמת גוף בינלאומי שיפעל לפתרון [[בעיית הפליטים הפלסטינים]]{{הערה|{{דבר||מתנהלות שיחות על הקמת גוו* לפתרון בעית הפליטים|1967/07/06|00800}}}}. בשנת 1981 ביקר את מדיניות ממשלת ישראל להקמת התנחלויות בשטחים, ועל חקיקת [[חוק ירושלים]]{{הערה|{{מעריב|שרי רובר|אדמונד דה רוטשילד: "אני מתנגד לחוק ירושלים"|1980/10/09|01501}}}}.
+בעקבות הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]] שלח מכתב ברכה לרמטכ"ל [[יצחק רבין]]{{הערה|{{למרחב||מכתב הערכה מהברון רוטשילד לרמטכ"ל|19670731|29}}}}, אך מיד גם פעל להקמת גוף בינלאומי שיפעל לפתרון [[בעיית הפליטים הפלסטינים]]{{הערה|{{דבר||מתנהלות שיחות על הקמת גוו* לפתרון בעית הפליטים|19670706|100}}}}. בשנת 1981 ביקר את מדיניות ממשלת ישראל להקמת התנחלויות בשטחים, ועל חקיקת [[חוק ירושלים]]{{הערה|{{מעריב|שרי רובר|אדמונד דה רוטשילד: "אני מתנגד לחוק ירושלים"|19801009|109}}}}.
 ==אילן יוחסין==
@@ שורה 25: / שורה 27: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007527105805171|אדמונד דה רוטשילד (1926-1997)}}
-{{ויקישיתוף בשורה}}
-* {{קול העם||הברון רוטשילד הגיע לבדיקת עסקיו|1959/05/31|00413}}
+* {{קול העם||הברון רוטשילד הגיע לבדיקת עסקיו|19590531|57}}
 * {{הבקר|יוסף עברון|הנכד הממשיך במסורת סבו|1960/08/26|00304}}
-* {{דבר||בארון רוטשילד מציע להקים חברת השקעות|1960/09/01|00606}}
+* {{דבר||בארון רוטשילד מציע להקים חברת השקעות|19600901|70}}
 ==הערות שוליים==