חסידות סאווראן
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא פירוט-יתר מורכב של הקשרים המשפחתיים, ניסוח.חסידות סאווראן (סאוורן, סוורן) היא חסידות שמקורה בעיירה סאווראן ופעלה באזור ווהלין ופודוליה שבמרחב האוקראיני ובבסרביה ומולדובה שבמרחב הרומני. מייסד החסידות היה רבי משה צבי מסאווראן. במקביל, אחיו רבי אריה לייב מבנדרי גם הקים חצר ושושלת חסידית.
תולדות החסידות
רבי משה צבי מסאווראן
ערך מורחב – משה צבי מסאווראן
רבי משה צבי גוטרמן נולד בשנת תקל"ה (1775) לרבי שמעון שלמה (? – כ"א באייר תק"נ או תקפ"ב), המגיד מסאווראן. רבי משה צבי היה תלמידם של רבי ברוך ממז'יבוז', רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ושל הסבא משפולי. כמו כן נסע לרב מאפטא. היה חתנו של רבי דוד מסטפין. לאחר פטירת הרב מאפטא נחשב ל"זקן האדמו"רים", וחסידיו נמנו באלפים. עמד בראשות כולל ווהלין שבטבריה, והתפרסם בין השאר בשל התנגדותו החריפה לחסידות ברסלב. כיהן כרב בברדיצ'ב וממנה עבר לסוורן שבפודוליה. בסוף ימיו עבר לטיטשלניק. נפטר בכ"ה בטבת תקצ"ח.
דברי תורתו הודפסו בספר "ליקוטי שושנים" על ידי תלמידו רבי עזריאל דב אב בית דין קארסאן. חתנו היה רבי ישראל (חותנם של רבי משולם זוסיא השיל מזינקוב, רבי יוסף אלתר מקוסוב ורבי יהודה אריה מבאהפלי צאצא של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל).
המשך השושלת
בנו היה רבי שמעון שלמה גוטרמן מסאווראן. היה חתנו של רבי אברהם מסקווירא בן רבי אהרן מטיטיוב[1]. כיהן בטיטשלניק. נפטר בח' בתמוז תר"ח בליבוצק.
בני רבי שמעון שלמה היו:
- רבי משה מטיטשלניק, חתן רבי יוחנן מרחמסטריווקא. נפטר בכ"א בחשוון. חתניו היו אחייניו: רבי מנחם נחום מטאלנא טולטשין (בן לאחותו, אשת רבי מרדכי מטולנא) ורבי שמעון שלמה מאליק (בן לאחותו, אשת רבי מרדכי מאליק).
- רבי דוד מסאווראן, נפטר בז' בחשוון תרע"ג והיה האדמו"ר האחרון בסאווראן. היה חתנו של רבי מנחם נחום מלויעב ובזיווג שני חתן קרובו רבי שמעון שלמה מבנדרי. ילדיו היו רבי שלמה שנפטר בחייו, רבי משה מקייב (חתן רבי מרדכי דב מהורניסטייפול), חתנו רבי חיים דב מווסלוי וחתנו רבי משה מאודסה בן רבי מרדכי מרחמסטריווקא.
- רבי ברוך. חתנו בזיווג ראשון של רבי דוד מזבלטוב.
- חתניו היו רבי מרדכי מאליק, רבי מרדכי מטאלנא, רבי דוד מסקווירא, הרב יוסף זילברפרב מרובנה[2] והרב דב מסמילא.
בנו של רבי משה מטיטשלניק היה רבי שמעון שלמה חתן דודו רבי מרדכי מאליק ובזיווג שני חתן האדמו"ר מקוידנוב. נפטר בי"א בסיוון תר"פ.
את מקומו מילאו בניו רבי מרדכי (חתן רבי נחמיה מקוידנוב-ברנוביץ') ורבי ברוך. בנו השלישי רבי ישראל עבר לברשד. רבי מרדכי עבר לאחר מכן לריבניץ. במלחמת העולם השנייה עבר לקזחסטן והתיישב באלמה-אטה שם נפטר בו' בסיוון תש"ו. רבי ברוך נשאר בטיטשלניק שם פעל רבות לצורכי היהודים ולצרכים רוחניים. נפטר בכ"ט בכסלו תשי"א.
שושלת סטנביץ
בנו של רבי ברוך בן רבי שמעון שלמה היה רבי משה צבי הגר אב בית דין סטנביץ. גדל אצל סבו מזבלטוב. היה חתנו של רבי יוסף מטיברוב, בן רבי ישראל מליטשניץ (נכד רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב ורבי יוסף מיאמפולה). היה חסידו של רבי מנחם מנדל הגר, הצמח צדיק מויזנ'יץ. על פי הוראת רבו כיהן באדמו"רות. נפטר בכ"ט בטבת תרנ"ו.
את מקומו מילא בנו רבי יצחק מאיר. נפטר בכ"ז בניסן תרפ"ו. חתנו היה רבי העניך מסאסוב. בן נוסף לרבי משה צבי היה רבי יעקב מפשקאן-יאשי. בן נוסף היה רבי יחיאל ברוך התגורר וכיהן בארה"ב.
שושלת בנדרי
- בנו השני של רבי שמעון שלמה המגיד מסאווראן היה רבי אריה לייב מבנדרי. היה חתנו של רבי אברהם מקוריסטשוב (חתן המאור עיניים) ובזיווג שני חתן רבי יהודה מאיר משפיטובקה. היה תלמידו של רבי ברוך ממז'יבוז' וכן קיבל מגיסו רבי שלום שכנא מפראהביטש. היה מראשוני מפיצי החסידות בבסרביה. נפטר בג' בתמוז תרי"ד.
- בנו רבי שמעון שלמה מבנדרי, חתן רבי חיים משה בן רבי דוד מסטפין. נפטר בכ' באדר ב' תרכ"ד.
- בנו רבי יצחק מבנדרי חתן רבי יוסף מראדוויל. נפטר בג' בסיוון (או ו') תרע"א.
- בנו רבי שמעון שלמה מבנדרי חתן רבי חיים מברזנה. נחשב לרבם של חסידי בסרביה. ביקר בארץ ישראל. נפטר בי"ח בשבט תרפ"ה.
החסידות לאחר השואה
נצר לשושלת, רבי יהודה זונדל הגר (בנו של רבי יצחק מאיר מסטנוביץ) עלה בבחרותו לארץ ישראל וסירב לחזור לאירופה למלא את מקום אביו. היה חתנו של הרב שמואל אהרן ובר. היה תלמידו של רבי יהודה לייב הלוי אשלג. נפטר בט"ז בסיוון תשנ"ג. בין חתניו היו הרב שמואל אלעזר היילפרין רב שכונת בית ישראל בירושלים, הרב משה יוסף מילצקי דיין בבית הדין הרבני בירושלים ורבי אברהם שלמה בידרמן מלעלוב.
בני רבי יהודה זונדל:
- רבי יצחק מאיר הגר (כ' בכסלו תרצ"א - י' בחשוון תשפ"ב[3]) חתנו של הרב משה אדלר רב שיכון הרבנים. שימש כאדמו"ר מסאווראן. חתנו הוא רבי דוד שלמה קליין האדמו"ר מאונגוואר-ישראל.
- רבי ישכר דב הגר (ד' בניסן תרצ"ט - י"ג בתמוז תשע"ג) חתן הרב אברהם לייב קליין. שימש כאב בית דין בית הדין הרבני בירושלים. לאחר פטירת אביו הכתירו אותו לאדמו"ר מסאווראן ובית מדרשו בשכונת הר נוף היה מרכז לתורה וחסידות.
- בנו הגדול רבי מנחם הגר, מכהן כאב"ד בבית הדין הרבני ירושלים ואדמו"ר מסאווראן ובית מדרשו בשכונת נווה צבי בירושלים. בבית מדרשו יש בית הוראה.
- בנו הרב יצחק מאיר הגר, מכהן כדיין בבית הדין 'הישר והטוב' בעיר אשדוד. משמש כאדמו"ר מסאווראן בבית מדרשו בהר נוף.
- בנו הרב פנחס דוד הגר, משמש כאדמו"ר מסאווראן ובית מדרשו בעיר ביתר עילית.
- הרב בן ציון הגר (כ"ג בשבט תש"א-כ' בתשרי תשע"א) חתן הרב אהרן זלצר מחבר הספר ליקוטי זוודא קלילא. כיהן כאדמו"ר מזבלטוב בירושלים. בנו רבי משה לייב, חתן רבי מאיר מטשאקאווא, ממלא את מקומו בבית שמש. בנים נוספים הם הרב יצחק מאיר (חתן הגרא"מ קעניג רב ברסלב צפת) רב קהילת בנין ציון שע"י חניכי הישיבות בבית שמש, הרב ישראל (חתנו של העשיר שלמה פרישווסר) מכהן כראש כולל חושן משפט בלייקווד והרב דוד מנחם מנדל, ראש חבורה בישיבת מיר.
- הרב אברהם יהושע העשיל הגר, מחשובי חסידי חב"ד, בשכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי, חתן הרב משולם זוסיא גרליץ מירושלים.
נצר נוסף מגזע רבי שמעון שלמה מסאווראן-טיטשלניק, רבי מנחם מנדל שטיין (בנו של רבי מרדכי שטיין מפאלטישאן), מכהן כרב בית מדרש סאווראן בוויליאמסבורג.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב, הוצאת מעריב, 1977, עמ' 82–83.
קישורים חיצוניים
- אשכול נרחב אודות השושלת, באתר אידישע וועלט פארומס.
הערות שוליים
- ^ בן רבי צבי בן הבעל שם טוב
- ^ חותנו בזיווג שני של רבי אברהם יהושע השיל מסקווירא
- ^ יעקב מלמד, ברוך דיין האמת: כ"ק האדמו"ר מסאווראן הסתלק במהלך השבת לבית עולמו, באתר JDN, י' בחשוון תשפ"ב
- ^ 1 2 משה ויסברג, במסע הלוויה: שני אדמו"רים חדשים הוכתרו בסאווראן, באתר בחדרי חרדים, 17 באוקטובר 2021