לדלג לתוכן

מסטקטומיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־14:09, 8 באוגוסט 2023 מאת היידן (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה, ניסוח לא טוב.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה, ניסוח לא טוב.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מסטקטומיה
מיקום אנטומי שדיים עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D008408
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תותבים אותם שמים בחזייה על מנת לשוות לחזה מראה רגיל במקום השדיים שנכרתו

מסטקטומיה או כריתת שד הוא הליך כירורגי לטיפול בסרטן השד. הוא נכנס לשימוש בראשית המאה ה-20.

סרטן שד מתפתח באחת הרקמות הבאות: בבלוטות חלב, בצינורות חלב, ברקמת שומן או ברקמה חיבורית. בכ-15% מן המקרים של חולות בסרטן השד, הסרטן נטוע במקום הימצאו. בערך כשמונה מתוך תשע חולות בסרטן השד חולות בסרטן המתחיל בבלוטות החלב או בצינורות החלב. אם הגידול נטוע במקומו ולא התפשט, ניתן להסירו בניתוח, אך בחלק נכבד של המקרים שלא כל השד הוסר, המטופלת חלתה בסרטן פולשני באותו השד, לכן מסירים את כל השד.

מהלך כריתת השד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריתת שד נחלקת לשתי קבוצות: כריתה שלמה של השד, שבנוסף לשד גם כורתים את בלוטות הלימפה סביבו (בבתי השחי), וגם את שני שרירי החזה הנמצאים בצידיהם של הגוף. שולחים גם את הרקמה הסרטנית, את בלוטות הלימפה ואת שרירי החזה לבדיקה פתולוגית. בלוטות הלימפה משחקות תפקיד חשוב, כי רוב החולים (בקירוב ל-85%) שלא הייתה מחלה בקשרי הלימפה, הבריאו לפחות לעשר שנים. באנשים שחלק ניכר (שניים עד ארבע) מקשרי הלימפה שלהם היה חולה, אחוזי ההבראה ירדו ל-50%. אצל אנשים שהיו להם יותר מארבעה קשרים סיכויי ההישרדות ירדו ל-40%. הכריתה השנייה היא אותה כריתה רק ללא כריתה של שרירי החזה.

במהלך הניתוח מבוצעת בדיקת ביופסיה של בלוטת הזקיף.

לאחר הכריתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום הכריתה ממקמים צינורית לניקוז הנוזל שנשאר לאחר הניתוח. לאחר הכריתה נוהגים להוסיף רדיותרפיה ותרופות כימותרפיות, תרופות שההשפעה שלהן מאוד יעילה נגד סרטן השד הן מיטומיצין C, דוקסורוביצין, ציקלופוספאמיד, פקליטקסל, דוצטקסל ווינורלבין. בגלל סיכון שהמחלה תחזור נעשות בדיקות תקופתיות בין שלושה חודשים לשנה שלמה.

קיים ניתוח לשחזור שד שבו מוצאת התכולה הפנימית של השד ואל החלל שנוצר מוכנסים שתלי סיליקון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסטקטומיה בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.