צ'אנגג'נג 2C
מראה
ייעוד | משגר לוויינים וחלליות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
משפחה | צ'אנגג'נג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יצרן | תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ארץ ייצור | הרפובליקה העממית של סין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סטטוס | פעיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתרי שיגור |
מרכז שיגור הלוויינים ג'יוצ'ואן כן שיגור LA-2, LA-4 מרכז שיגור הלוויינים טאיואן כן שיגור LA-9, LA-7 מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג כן שיגור LA-3 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שיגורים | 78 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הצלחות | 76 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כישלונות | 1 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שיגור ראשון | 9 בספטמבר 1982 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שיגור אחרון | 22 ביוני 2024 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטען ל־LEO | 3,850 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטען ל־GTO | 1,250 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
צ'אנגג'נג 2C (בסינית: 长征二号丙运载火箭, Long March 2C,Chang Zheng 2C (CZ-2C) "המסע הארוך" – על שם מצעדו המפורסם של מאו דזה־דונג[1]) הוא משגר שפותח בסין על ידי תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין. הפיתוח היה מבוסס על טיל בליסטי לטווח ביניים DF 5 תוך שדרוג דגם "צ'אנגג'נג 2A". השיגור הראשון בוצע בשנת 1982 ושיגורים נמשכים גם בשנת 2024.
השיגורים מבוצעים ב-3 אתרים: מרכז שיגור הלוויינים ג'יוצ'ואן כן שיגור LA-2, LA-4, מרכז שיגור הלוויינים טאיואן כן שיגור LA-9, LA-7, מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג כן שיגור LA-3
במהלך ניצול המשגר בוצעו ממספר שיפורים. לרוב המשגר משוגר עם השלב השלישי מדגמים שונים בהתאם לגודל המטען.
המשגר מנוצל לרוב לשיגור לוויינים סינים למטרות שונות. בשנת 2024 בעזרת המשגר שוגרה גשושית "איינשטיין".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מוכר בתקשורת המערבית כ־Long March