צ'אנגג'נג 4B

צ'אנגג'נג 4B
长征四号乙火箭

ייעוד	משגר לוויינים וחלליות
משפחה	צ'אנגג'נג
יצרן	תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין
ארץ ייצור
היסטוריית שיגורים
סטטוס	פעיל
אתרי שיגור	מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג כן שיגור LA-3. מרכז שיגור הלוויינים טאיואן כן שיגור LA-7, LA-9. מרכז שיגור הלוויינים ג'יוצ'ואן כן שיגור LA-4
שיגורים	51
הצלחות	50
כישלונות	1
שיגור ראשון	10 במאי 1999
שיגור אחרון	3 בספטמבר 2024
יכולת
מטען ל־LEO	4,200 ק"ג
מטען ל־GTO	1,500 ק"ג
מידע נוסף גובה 44 מ' קוטר 3.35 מ' משקל 249,200 ק"ג שלבים 3 שלב ראשון מספר מנועים 4 סוג מנוע YF-21C דחף 2,961 קילו ניוטון דלק דלק נוזלי שלב שני מספר מנועים 1 סוג מנוע YF-24C דחף 789 קילו ניוטון דלק דלק נוזלי שלב שלישי מספר מנועים 2 סוג מנוע YF-40 דחף 100.85 קילו ניוטון דלק דלק נוזלי

צ'אנגג'נג 4B (בסינית: 长征四号乙火箭‏, Long March 4B,Chang Zheng 4B (CZ-4B) "המסע הארוך" – על שם מצעדו המפורסם של מאו דזה־דונג) היה משגר שפותח בסין על ידי אקדמיית החלל בשנחאי הפיתוח היה מבוסס על טיל בליסטי לטווח ביניים דונגפנג 5 תוך שדרוג דגם קודם של סדרת משגרים "צ'אנגג'נג".

היסטורייה

כאשר לפי החלטת הממשל הוחלט לפתח סדרת משגרים צ'אנגג'נג 2, לאחר סיום השלב הראשון הוחלט להמשיך עם הצעה שפותחה בתאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין. לאחר מספר שנים הוחלט לחדש את התכנון שהסתיים בשיגור בעזרת משגר "צ'אנגג'נג 4A" בשנת 1988 ושיגור נוסף בשנת 1990. לאחר השיגור הראשון, השלב השלישי של המשגר התפוצץ בחלל וגרם לכ-100 חלקי פסולת חלל. כתוצא המכך הוחלט לעצר את השיגורים ולבצע שינויים תכנוניים.

השיגור הראשון בוצע בשנת 1999 והשתיים בהצלחה.

השיגורים מבוצעים ממרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג כן שיגור LA-3, מרכז שיגור הלוויינים טאיואן כן שיגור LA-7, LA-9., מרכז שיגור הלוויינים ג'יוצ'ואן כן שיגור LA-4 .

עד לספטמבר 2024 בוצעו 51 שיגורים מהם 50 היו מוצלחים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צ'אנגג'נג 4B בוויקישיתוף

• רשימת שיגורים
• תיאור המשגר