לדלג לתוכן

בלוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "בלוגר" מפנה לכאן. לערך העוסק בכלי של גוגל ליצירת בלוג, ראו Blogger.

בְּלוֹגאנגלית Blog, בעברית: יוֹמַן רֶשֶׁת או רְשׁוּמוֹן) הוא חלק מאתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, לעיונם של גולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. המילה "בלוג" היא הלחם של המילים מאנגלית: Web (רשת) ו-Log (יומן).

מבחינה מבנית, כלומר בהקשר של מבנה או ארכיטקטורה של אתרי אינטרנט, אתר-בלוג לרוב כולל גם דפים נוספים, מלבד דף הבלוג והרשומות, למשל דף "אודות", דף "צור קשר", ועוד דפים משניים אחרים, אך הדף העיקרי בו הוא דף הרשומות, בו מסודרות הרשומות. כמו כן, בלוגים רבים כוללים גם דפי קטגוריות ודפי תגיות בהם קישורים לרשומות מאותן קטגוריות או תגיות. עם זאת, לעיתים בלוג הוא רק חלק משני מאתר גדול מאוד הכולל בלוג, ואין מדובר באתר-בלוג (כלומר, אתר שייעודי בעיקר לבלוג). במקרה בו מדובר באתר-בלוג ייעודי, ניתן להקימו במהירות יחסית בעזרת אחת ממערכות ניהול התוכן החינמיות השונות המיועדות לבלוגים (כמו בלוגר או וורדפרס). במקרים בהם מדובר באתר שבלוג הוא אך חלק משני ממנו, ייתכן שייבנה האתר במערכת ניהול תוכן המיועדת לבניית אתרים בקנה-מידה רחב יותר, כמו ג'ומלה, דרופל, או מג'נטו החינמיות, או מערכות מסחריות שונות.

בעל בלוג נקרא בלוגר או בְּלוֹגַאי,[1] וקהילת בלוגרים נקראת בלוגוספירה (לעיתים המילה משמשת כביטוי למכלול הבלוגים באינטרנט, לעיתים גם נעשה שימוש במונחים "בלוגטופיה", "בלוגספייס" ו"בלוגיסטן").

הבלוג הוא אחד ממאפייניה של תרבות האינטרנט. יש שראו בו סוג של יומן אישי השונה מזה שנכתב בתקופה שקדמה לעידן האינטרנט, בפומביות ההתקשרות עם העולם שהוא מציע. בעידן ה-ווב 2.0 נוצרה הפרדה בין יומן-רשת, שהוא הבלוג, לבין יומן רשת אישי (Web Journal). כיום שולטת מגמת כתיבת בלוגים של אנשי עסקים, בלוגים של פוליטיקאים ידועי שם (דוגמת הילרי קלינטון), ובלוגים של יוצרים ואנשי אקדמיה המשמשים פלטפורמה לפרסום יצירות אמנותיות וספרותיות, מאמרי דעה וביקורת ומאמרים אקדמיים. מספר הקוראים בבלוג מגיע לעיתים קרובות למספר הקוראים של ספר בזמן קצר מאוד, זוהי הסיבה שבגללה מספר סופרים הולך וגדל כותבים בלוג אישי בידיעה שיצירתם תגיע לקוראים במהירות ויוכלו לקבל מהם משוב. על חשיבותם של בלוגים מסוג זה ניתן ללמוד מהשכיחות הגדלה והולכת שבה מאמרים אקדמיים מצטטים ומתייחסים למאמרים שמופעים בבלוגים של חוקרים וכותבים אקדמיים.

הבלוגים נשמרים באתרים ייעודיים, ניתן להגיב עליהם ואף להיות מנויים על בלוגים פופולריים. בלוגים פופולריים כיום אף מאפשרים תגמול כספי לכותביהם, המתוגמלים בהתאם למספר ה"כניסות" לבלוגים שלהם, או בעזרת אמצעים פרסומיים שונים שהם מאפשרים להופיע בדפי הבלוג. מגמה זו הולכת ומתרחבת ברחבי העולם וגם בישראל.

היסטוריה ומאפייני הבלוג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג Weblog נהגה לראשונה ב-1997 על ידי Jorn Barger, ובא לתאר את התוכן שפרסם באתר שלו, בו ערך רישום (Log) של האינטרנט (Web) על ידי פרסום הפניות לידיעות שפורסמו באתרים אחרים ואת דעותיו לגביהם. ב-1999 החליט הגולש Peter Merholz להגות את המושג כ-Wee Blog, או Blog בקיצור.[2]

כיום נהוג לכנות Blog אתר אינטרנט ובו רשומות (באנגלית Posts) המתארות דעות, קישורים ורישומי יומן אישי המסודרים בסדר כרונולוגי, מהחדש לישן, בסגנון של יומן. את הבלוג ניתן לפתוח במסגרת אתרים המוקדשים לכך (בחינם או בתשלום), או לעשות זאת באופן עצמאי על ידי התקנה תוכנה מיוחדת על גבי שרת. מרבית הבלוגים מאפשרים לקוראים להגיב בתחתית כל רשומה, וכך מאפשרים לקיים שיחה בין כותב עיקרי למספר כותבי משנה המגיבים לרשומות, אשר בתורן נקראות על ידי מספר בלתי מוגבל של קוראים. בנוסף, צורת רישום זו מאפשרת לבלוגרים (Bloggers, כותבי הבלוג) לדווח בזמן אמת על אירועים שונים, בדומה לעיתונאים, וזאת בניגוד לאתרי אינטרנט גדולים הנוטים להיות איטיים יותר בקצב התעדכנות שלהם (Anderson, 2007).

היבטים טכנולוגיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרשומות השונות מוסיפים לרוב תגים (Tag – מילת מפתח המתארת את התוכן של פריט מידע כלשהו באינטרנט; התג יכול להיות בן מילה אחת או יותר, ולכל רשומה ניתן להגדיר מספר בלתי מוגבל של תגים) המאפשרים לסווג אותן לקטגוריות שונות באופן אוטומטי ולהציג רשומות אחרות שעסקו באותו נושא על ידי לחיצה על אחד מאותם תגים (Anderson, 2007).

היבט חשוב נוסף של בלוגים הוא נושא הקישוריות, המאפשרת אחזור והצלבת מידע ממספר מקורות, בדמות בלוגים אחרים. הקישוריות באה לידי ביטוי בשלוש טכנולוגיות עיקריות (Anderson, 2007):

  • Permalink – קישור ישיר וקבוע לרשומה בתוך הבלוג, המאפשר גישה ישירה אליה מכל מקום, בתוך הבלוג או מחוצה לו, כמו ממנוע חיפוש, גם אם מקומה במסד הנתונים של הבלוג השתנה (לצורכי העברה לארכיון למשל), או אם הכותרת של הרשומה או תוכנה השתנו. קישור זה אינו כולל בתוכו אפשרות לגישה לגרסאות שונות של הרשומה (אם היא עברה עדכון).
  • Trackback – מערכת המאפשרת ליצור קישור אוטומטי לרשומה בבלוג אחר (ב') אשר מכיל אזכור כלשהו לרשומה בבלוג הנוכחי (א'), כך שהמפעיל של בלוג א', וגם כל הגולשים שקוראים את הבלוג, יוכל לגשת ישירות מתוך הרשומה לאזכור המופיע בבלוג ב'. חסרונה של מערכת זו הוא בכך שהיא מאפשרת לשולחי תגובות זבל (בדומה לדואר זבל, תגובות המכילות הפניה למוצר צרכני או לאתר אחר שעלול להזיק בצורה כלשהי לגולשים אליו) להציף את הבלוג בתגובות.
  • Blogroll – רשימה של קישורים לבלוגים אחרים אותם קורא מחבר הבלוג בו מופיעה הרשימה.

מרבית הבלוגים עושים גם שימוש בטכנולוגיות לסינדיקציה של התוכן אותו הם מפרסמים בבלוג, כמו RSS או Atom, המייצרות קובץ הנקרא באופן אוטומטי על ידי תוכנות ייעודיות (וגם דפדפנים) ואשר מכיל מידע על העדכונים בזמן אמת. העדכון יכול להכיל רק את כותרת הרשומה, מספר שורות ממנה ואף את הרשומה כולה. כך שלמעשה אין צורך לגלוש לבלוג עצמו על מנת לקרוא את תוכנו (Anderson, 2007).

עם הגידול במספר העוסקים בכתיבת הבלוגים נוצר מושג חדש המתאר את העולם והסביבה בו הם פועלים – Blogosphere (בלוגוספירה). עם התפתחות הבלוגים, הם אינם מורכבים עוד מטקסט וקישורים בלבד, אלא כוללים גם תמונות וסרטוני וידאו במקום רשומות (Photo-blogs ו-Video blogs או vlogs, בהתאמה). כמו כן ניתן לעדכן את הבלוג גם כאשר אין גישה למחשב, אלא ישירות דרך הטלפון הסלולרי (Mob-blogging, מלשון Mobile phone) (Anderson, 2007).

הבלוג אינו נכתב בהכרח על ידי אדם אחד, וישנם גם בלוגים קבוצתיים בהם מספר אנשים מעלים רשומות אליו.

סוג נוסף של בלוגים שהפך לפופולרי הוא ה-MicroBlog. מדובר במספר אתרים, הפופולרי שבהם הוא "טוויטר", המאפשרים לפרסם עדכוני טקסט קצרים המוגבלים למספר משפטים בודדים ואף פחות מכך (טוויטר מוגבל ל-280 תווים בלבד). את העדכונים לבלוג ניתן לשלוח במגוון דרכים, כולל באמצעות מסרונים (SMS) מהטלפון הסלולרי (Java, Song, Finin, & Tseng, 2007).

Audio Blog ו-Podcasting

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, בלוגים אינם מוגבלים אך ורק לכתיבה, וקיימים גם בלוגים קוליים. בלוגים מסוג זה מורכבים למעשה מקבצים בהם ניתן לשמוע אדם אחד או יותר הדן בנושא מסוים, אם בפורמט של ראיון או כל פורמט דומה. לרוב נעשה שימוש בקבצים בפורמט MP3 (פורמט נפוץ לשמירת קובצי אודיו בנפח קטן תוך שמירה על איכות שמע גבוהה) המופצים בטכנולוגיית ה-RSS על מנת שהמאזינים יוכלו להוריד אותם באופן אוטומטי למחשב או לנגן המוזיקה שלהם. כאשר במרבית המקרים ניתן להאזין לתוכן גם ישירות מאתר הבלוג (Anderson, 2007).

המונח Podcasting, שנטבע ב-2004 (Anderson, 2007; Pascu et al., 2007) והפך לשם המוכר לבלוגים המוקלטים, מעלה קונוטציה מוטעית כי ניתן להאזין לבלוגים אלו רק דרך נגן המוזיקה הפופולרי של חברת אפל, ה-אייפוד, אך בפועל אין שום מגבלה שכזו. בישראל, האתר המוביל המספק בלוגים מהסוגה הזאת הוא icast [3] והוא מציע למאזיניו שלל ערוצים במגוון נושאים להאזנה.

(Vlog) ‏Video Blog

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוג וידאו או יומן וידאו (ידוע בעיקר כ-Vlog), הוא בלוג המורכב מסרטוני וידאו קצרים המפורסמים לרוב מדי יום ומצורפים לסדרה של סרטונים כאלה. ביומני וידאו לרוב מופיע היוצר שלהם (לרוב מדובר ביוטיוברים שמתעסקים בתוכן שונה מזה ומעלים יומני וידאו בנוסף כדי ליצור יותר אינטראקציה עם הצופים שלהם) והוא מדבר על מקרים מעניינים שקרו לו ועל חייו. לאחר מספר סרטונים שכאלו, הסרטונים יכולים להיות מצורפים לפלייליסט או פשוט להצפות זה אחר זה, והם מספרים את הסיפור של האדם אשר יצר אותם. רשומות Vlog לעיתים קרובות משלבות וידאו מוטמע (או קישור וידאו) עם טקסט תומך, תמונות ומידע נוסף. רשומות מוקלטות בטייק אחד או בחלקים רבים. קטגוריית ה-vlog פופולרית ביוטיוב.

יומני וידאו (vlogs) לעיתים קרובות מנצלים את הסינדיקציה ברשת, המאפשרת הפצה של וידאו דרך האינטרנט או באמצעות פורמטי הסינדיקציה RSS או Atom, לצבירה אוטומטית והשמעה על התקנים ניידים ומחשבים אישיים (ראה פודקאסט).

יומן וידאו שנוצר בעת רכיבה על אופנוע ידוע כ־motovlog (קיצור של יומן וידאו ואופנוע).

בלוגוספירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוגספירה היא הלחם של המילים "בלוג" ו"ספירה", כלומר סביבה של בלוגים. זהו השם הרווח לקהילת הכותבים ההולכת וגדלה. לכל אכסניה (אתר המאפשר כתיבת בלוגים) יש בלוגספירה משלה, וככלל קהילת הכותבים בעולם כולו משתייכת לבלוגספירה העולמית. לרוב האכסניות השונות אף מספקות פורום ייחודי לטובת כותבי הבלוגים, בו מציעים הכותבים טיפים שונים בנושאי כתיבה, מתייעצים האחד עם השני ואף נעזרים בעניינים טכנולוגיים ועיצוביים.

סוגי בלוגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילום מסך מהבלוג BlogActive

ניתן לסווג את הבלוגים הקיימים לא רק מבחינת המאפיינים הטכנולוגיים שלהם, אלא גם מבחינת הנושאים שבהם הם עוסקים. ניתן למצוא בלוגים שבעליהם מפרסמים מידע אודות החיים הפרטיים שלהם, כאלה העוסקים בחדשות ואקטואליה, בלוגים המסקרים נושאים כמו טכנולוגיה, פוליטיקה או סרטים, ואף בלוגים המתארים את הנעשה בחברה מסחרית ונכתבים על ידי עובדיה. ניתן גם להרוויח מכתיבת בלוגים על ידי שילוב פרסומות או קבלת כסף על מנת לפרסם מוצרים, כך שישנם גם אנשים שכתיבת הבלוג מהווה עבורם משרה חלקית או מלאה (Power to the People: Social Media Tracker Wave 3, 2008; “State of the Blogosphere 2008,” 2008).

בלוג פרטי הוא הסוג הדומה ביותר ל"יומן אישי" ובו כותב כל אדם החפץ בכך את דעותיו, מחשבותיו ורגשותיו, מתאר את סדר היום שלו, ולמעשה כותב את כל העולה על רוחו. בלוגים אלה לרוב יצברו קוראים אם האישיות הכותבת אותם מוכרת או ייחודית, או אם כתיבתה יוצרת עניין מיוחד. גם בלוגים פרטיים נחלקים לקטגוריות שונות על-פי מאפייני גיל, נושאי כתיבה שונים, וכן לפי שיוך קהילתי (בלוגים "גאים", סטודנטים וכו').

בלוג קהילתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוג קהילתי הוא בלוג שבו כל אחד יכול להביע את דעתו, לפרסם קישורים או מאמרים מעניינים שמצא באינטרנט או להביע דעה בקשר לכתבות שפורסמו. ההבדל המהותי בין בלוג קהילתי לבלוג רגיל (פרטי) הוא שבבלוג כותב רק איש אחד או קבוצת אנשים נבחרת. בבלוג קהילתי כל אחד יכול לכתוב. בלוג קהילתי שובר גבולות בין אנשים ומהווה מקום המפגש למבקריו תוך עידוד דיונים בין הגולשים. כל הפוסטים בבלוג קהילתי מבוקרים על ידי מנהלי המערכת כדי לסנן תכנים לא ראויים כגון: קללות, טרולים וכו'. גם בלוג פרטי הוא קהילתי במובן הזה שהוא פתוח לקהילה ולפעמים גם מקבל תגובות מקוראים, אך בהיבטי עריכה ופרסום תכנים הבלוג הקהילתי משותף למספר עורכים לעומת הבלוג הפרטי.

בלוג בארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך משפחת הבלוגים הארגוניים יש שני סוגים: בלוגים של ארגונים ברשת האינטרנט ובלוגים ארגוניים ברשת האינטראנט. ארגונים רבים מתחילים להשתמש בבלוגים ככלי לעובדי הידע בארגון שבו הם יכולים לכתוב את הידע שלהם, ולשתף אותו עם עמיתים ועם לקוחות. ארגונים רבים מתלבטים בסוגיית איתור הידע הסמוי בראשם של עובדי הידע בארגון וכן בשימוש מושכל בידע סמוי זה. לצורך כך משקיעים ארגונים רבים משאבים בהפעלה ובהטמעה של מערכות ניהול ידע. בלוג, או אתר אישי של עובד ידע בארגון יכול להוות סביבה פתוחה, מזמינה ומעודדת את עובד הידע לשתף בידע שלו, לרכז סביב הבלוג שלו קבוצה של מומחים מאותו התחום ובכך להביא ליצירת ידע חדש כאשר העובד יוזם זאת, בעצמו. על פי רוב, בלוג בארגון יעסוק בתוכן שמטרתו לשווק את השירות שהארגון מציע עבור הגולשים.

ארגונים רבים המאפשרים הפעלת בלוגים בתוך הארגונים מסתייעים בבלוגים לפיתוח מוצרים חדשים, לתקשורת יעילה ובלתי מתווכת עם ציבור הלקוחות ועוד.

הבלוג הממשלתי הרשמי הראשון "IsRealli" הושק לראשונה בשנת 2006.

בלוג אקדמי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוג אקדמי הוא בלוג שנכתב על ידי קבוצת אנשי אקדמיה ונועד לקדם את השיח הציבורי בתחומי מומחיותם, להפוך ידע מקצועי לנגיש יותר לציבור הרחב, לאפשר פרסום תוצאות מחקרים מדעיים, לסייע למומחים לקבל תגובות מיידיות לטיעונים אקדמיים, ולאפשר לאנשי אקדמיה לחוות דעתם על ענייני השעה.

בלוג עיתונאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרחבות השימוש בבלוגים הביאה את אתרי החדשות באינטרנט לפתוח בלוגים לאחדים מהעיתונאים הפועלים בהם (או בעיתון האם). לעיתונאים אלה ישנה הבמה השמרנית שלהם - הטור בעיתון, ובמקביל אליה הם מנהלים בלוג, כאמצעי נוסף לקשר עם הקוראים, אמצעי שבו יפרסמו נושאים הנמצאים פחות ברומו של עולם. דן גילמור, בספרו "אנחנו המדיה", מצביע על סוג חדש של עיתונות עממית המבוססת על טכנולוגיית האינטרנט והתקשורת ובעיקר על שימוש בבלוגים ככלי עיתונאי לנוחות הכותבים והקוראים כאחד.

בלוג חינוכי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוג חינוכי הוא בלוג העוסק בתחום המוגדר כחינוכי או לימודי ובדרך כלל מיועד להפיץ מידע בתחומי החינוך, הדעת והלמידה השונים לאנשי חינוך וצרכני חינוך. לדוגמה: קהילות של מורים, קהילות של תלמידים, קהילות של מורים ותלמידים במשותף, קהילות של באי בית ספר מסוים (מורים, מדריכים, תלמידים וכו'), קהילות של חוקרי חינוך ולמידה וקהילות אחרות של אנשים בעלי עניין משותף בתחומי החינוך, ההוראה והלמידה. בבלוג החינוכי מועברים תכנים לימודיים, הודעות, דיווחים ודוחות על תהליכי חינוך, תהליכי למידה ותהליכי הוראה של תחומי הדעת השונים. בדרך כלל מאפשר הבלוג קבלת תגובות וביקורת לתוכן המופץ בו מצד כל משתתפי הבלוג שהם בעלי העניין בו. לעיתים יאפיינו את הבלוג החינוכי שיתוף ואינטראקציה (על ידי פורום מתאים).

סוגי בלוגים חינוכיים:

  • בלוגים שנכתבו על ידי מורים למען מורים אחרים. בלוגים אלו כוללים הצעות לפעילויות חינוכיות או לשיעורים, סיפורים מהשטח במטרה לתת למורים רעיונות להתמודדות במצבים דומים.
  • בלוגים שנכתבו על ידי תלמידים כחלק ממטלות החובה בבית-הספר. בבלוגים אלו התלמידים מציגים תחום לימודי אותו המורה ביקש, מזווית הראיה שלהם, תוך חקר התחום בספרים, אנציקלופדיות ובאינטרנט והצגת סיכומים בבלוג. על ידי הבלוג התלמיד יכול לפתח את הכתיבה שלו ואת יכולת הביטוי העצמי שלו.
  • בלוג בית-ספרי או בלוג כיתתי הנכתבים על ידי מורים או תלמידים. בבלוג בית-ספרי יועברו הודעות בין המורים, רעיונות ודיווחים על הנעשה בבית-הספר בין המורים, כשכל מורה יכול להוסיף תגובות משלו. בלוגים אלו יכולים להיות יומנים מקצועיים ומקור הודעות ממוחשב לעדכון כל סגל המורים. בבלוג כיתתי תהיה אינטראקציה בין התלמידים לגבי תחומים הקשורים לכיתה, העברת הודעות, דיווחים, חוויות ועוד.
  • בלוג מקצועי הנכתב על ידי מורים העוסקים באותו מקצוע/תחום דעת. המורים יוכלו להעביר ביניהם מידע, דעות, רעיונות ועוד ולקבל משוב ואת דעתם של עמיתים בתחום. התלמידים יוכלו גם הם להיות שותפים ולהביע דעתם

יתרונות הבלוג החינוכי:

  • אינטראקטיביות: שיתוף בין המורה לתלמיד ביצירת המשימה החינוכית תוך כדי ביצועה.
  • יתרונות החקרשת (WebQuest) הכוללות העברה מהנה של החומר, מיומנות חיפוש ברשת יוצרת תחושת בילוש מאתגרת אולם להבדיל ממנה בלוג אינו יחידה סגורה המועברת לתלמידים ומאפשר משוב.
  • לבלוג יש מנהל יחיד, שלא כמו בפורום בו כל אחד הוא חבר שווה ערך בהודעות. אמנם, ישנם בלוגים שבשוליהם מנוהל גם פורום, אותו מנהל בדרך כלל הבלוגר.
  • מאפשר שיפור השפה;
  • מסייע לתלמידים בשיפור ביטחונם האישי הם חשים כ"נחשבים", "מועילים".
  • מאפשר לכותב הבלוג ולקוראים אפשרות להגיב להעיר ולהאיר באופן חופשי ללא כל מגבלה (מהווה גם חיסרון).
  • תגובה לבלוג אחר – כאילו הייתה תגובה לעבודה של תלמיד אחר או התייחסות לדברי האחר - סובלנות.

בלוג פיננסי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לבלוג כללי, בלוג פיננסי הוא יומן מקוון (או יומן אינטרנט) המספק חדשות ומידע הקשורים לנושאים כספיים. בלוגים פיננסיים לא מכילים רק חדשות ומידע אלא גם העשרות, מדריכים וידע ספציפיים כדוגמת: חיסכון פנסיוני, ניתוח מניות ועוד. מרבית הבלוגים פיננסיים ניתנים ללא תשלום לציבור הרחב אשר בעליהם מרוויחים כסף מפרסום, שירותי ייעוץ בתחום או הסכמי שותפים עם חברות ושירותים אותם הם סוקרים.

אחת המעלות של קריאת בלוגים פיננסיים היא יכולים להתמקד בנושאים מסוימים נקודתיים שאינם מכוסים תדיר באתרי כלכלה גדולים. לדוגמה, תחומים כמו קרנות גידור מסוקרים באופן חדשותי בלבד באתם הגדולים. בבלוגים לעומת זאת, ניתן למצוא עולם ידע עשיר בקרנות הגידור, החל מחדשות ועד לניתוחים טכניים.

השימוש בבלוגים פיננסיים הפך כלי נהדר למשקיעים לחלוק את המחשבות שלהם על החדשות האחרונות בענף הכלכלה. בלוגים פיננסיים אינם מסופקים רק על ידי אתרי אינטרנט פיננסיים גדולים, אלא בעיקר על ידי אנשים עצמאיים שחלקם עושים זאת מהבית. היתרון הוא מגוון דעות ומחשבות. החסרון לעומת זאת הוא שצריך להיות מאוד זהיר במה שקוראים מכיוון שמרבית הכותבים אינם מקצועיים ואינם בעלי רישיון בתחום (אם צריך). תשומת לב חשובה במיוחד היא בלוגים בנושא המלצות מניות, בהם ייתן שלכותב יש ניגוד אינטרסים בין הכתוב לבין האחזקות האישיות שלו. לדוגמה, כותב שמחזיק מניות מחברה מסוימת יכול לכתוב עליה המלצה ובכך לעלות את ערכה. זה חוקי אבל חייב שיהיה מצוין גילוי נאות בכתבה עצמה.

סוגים אחרים של בלוגים פיננסיים מטפלים בנושא כלכלה ביתית וכלכלת עסק במגוון תחומים, החל מחיסכון בריבית משכנתא ועד ליעילות ההוצאות של העסק הקטן.

בלוגים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות הבלוגים פורחת בישראל במישורים השונים. החל בבלוגים מסוג "קמתי-התרחצתי" בהם אנשים מספרים על זוטות מחיי היום יום שלהם, וכלה בבלוגים נושאיים שמתמקדים בתחום מקצועי אחד, למשל בלוגים בנושאי ספורט, תרבות, אומנות ויצירה, כלכלה ועוד. שני סוגי הבלוגים עשויים לשאוב אליהם קהל קוראים קבוע. לעיתים הבלוגרים מקימים מנגנוני עדכון, למשל רשימות תפוצה דרך אימייל שמקבלות הודעה כשפוסט חדש מתפרסם.

חלק מהבלוגים משתמשים במנגנון בניית אתר עצמאי כמו וורדפרס או בפלטפורמת בלוג עצמאי דוגמת בלוגספוט (Blogger). חלק מהבלוגים משתמש באכסניות בעלות אופי קהילתי. בישראל ניתן למצוא קהילות בלוגרים פעילות כמו דה מרקר קפה,[4] הבלוגיה של תפוז, רשת הבלוגרים[5] (The Bloggers), ובאתרים בינלאומיים ישנן הקהילות של לייב-ז'ורנאל[6] ו-Newsvine.

אכסניית בלוגים ייחודית בבלוגוספירה הישראלית היא הבלוגיה ההיברידית פרפרים[7] אשר נותנת במה ושירותים קהילתיים לבלוגים עצמאיים מכל התחומים וללא תלות בבחירת פלטפורמת הכתיבה.

המאפיינים של הבלוגספירה בישראל נחלקים כך שמרבית הכותבים הצעירים הן נשים בגילאי 12–20 הכותבות לרוב בלוגים מהסוגה הפרטית[דרוש מקור], ואילו הקהילה הבוגרת מתאפיינת באחוז גבוה של גברים הכותבים בלוגים אקטואליים, אקדמיים, פוליטיים וכו'. פערים מגדריים אלה רווחים גם בקרב הקהילה העולמית של כותבי הבלוגים, ומהווים בסיס מוצק למחקר האקדמי ההולך ומתפתח בתחום.

בעוד שבעולם המערבי הבלוגים מקבלים חשיבות הולכת וגוברת ונתפסים כמשמעותיים בשדה הפוליטי והחברתי, בארץ נדמה שהפוטנציאל הטמון ביומני הרשת לא מצליח להתממש במבחן השינויים החברתיים האמיתיים, טענה שיש לבחון ביחס להנחות יסוד מה הוא "שינוי חברתי אמיתי". אם יתברר כי הנחה זו לגבי אי מימוש פוטנציאל יומני הרשת בישראל נכונה, הרי שניתן יהיה לטעון כי ההשפעה של בלוגרים על האוכלוסייה בארץ נשארת זניחה.

כמות הבלוגים בעולם ומאפיינים דמוגרפיים ואחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהנתונים הבאים ניתן ללמוד על הפופולריות של השימוש בבלוגים בעולם מצד אחד, אבל גם הקושי הרב בקבלת נתונים אודות השימוש בהם ולמעשה על עצם קיומם.

מנוע החיפוש לבלוגים, Technorati, פרסם בספטמבר 2008 את הדוח אודות מצב הבלוגוספירה לאותה שנה ("State of the Blogosphere 2008," 2008). על פי הדוח, האתר אינדקס החל משנת 2002 133 מיליון בלוגים, כאשר מתוכם, 7.4 מיליון בלוגים עודכנו ב-120 יום האחרונים. הדוח כלל גם נתונים מסקר אקראי שהקיף 1290 איש מ-66 מדינות אשר הסכימו לספק מידע נוסף אודות הפעילות שלהם. מסקר זה עלה כי 66% מהבלוגרים הם גברים, וכי כ-50% מהבלוגרים בגילאים 18 עד 34.

ממחקר ממרץ 2008 שהקיף 17 אלף משתמשים מ-29 מדינות (ביניהן ארצות הברית וסין, אבל לא ישראל) בני 16 עד 54 שנים אשר משתמשים באינטרנט מדי יום, או לפחות פעם ביומיים, עולה כי קיימים בעולם 184 מיליון בלוגרים (Power to the People: Social Media Tracker Wave 3, 2008). 42 מיליון מתוכם הם בסין, מספר שגדול מסך הבלוגרים בארצות הברית ובמערב אירופה גם יחד. אחוז קוראי הבלוגים על פי דוח זה מגיע ל-72.8 אחוז, שהם 346 מיליון איש. בקוריאה הדרומית, יותר מ-90% מהגולשים דיווחו כי הם קוראים בלוגים, וזאת לעומת כ-60 אחוז בארצות הברית. 30% מבעלי הבלוגים מדווחים כי הם מעדכנים אותם פעם בשבוע, כאשר בגרמניה אחוז זה גדל ל-47 מכלל בעלי הבלוגים. עוד עולה מן הדוח כי 36% מהגולשים הסכימו בהחלט או באופן חלקי עם המשפט כי הם רואים באופן חיובי חברות מסחריות המפרסמות בלוגים.

על פי דוח שהתפרסם בסין בינואר 2009 (China Internet Network Information Center, 2009), מספר בעלי הבלוגים במדינה בסוף 2008 הגיע ל-162 מיליון, שהוא 54.3% מסך התושבים בסין, בני 6 ומעלה, אשר השתמשו באינטרנט בחצי השנה האחרונה בעת ביצוע המחקר. על פי הדוח, חל גידול של יותר 114 אחוזים במספר בעלי הבלוגים שגם עדכנו אותם בחצי השנה האחרונה, ומספרם הגיע ל-105 מיליון בלוגים. כמו צוין כי 81.4% מהסטודנטים בקולג'ים ו-64 אחוז מתלמידי בתי הספר הם בעלי בלוגים.

גישות מרכזיות בספרות המחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להבחין בשלוש גישות מרכזיות, שבאמצעותן נוהגים לתאר ולנתח את הבלוגים (הכט,2005):

  • הבלוג כסוגה ווירטואלית - חוקרים רואים בבלוגים ז'אנר בפני עצמו. הם נוהגים לראות את הבלוגים כטקסט מסוג חדש בעל אפיונים סגנוניים ולשוניים ייחודיים. חוקרים אלה נוהגים לראות את הבלוג כמקרה מבחן בתרבות הרשת שבו משולבים ממדי המולטימדיה (צליל, תמונה), ההיפרטקסט וקוד ייחודי של כתיבה אישית (הבולטת במיוחד בבלוגים האישיים), המעמידה את מחברי הבלוג באופן מודע כדוברים המרכזיים. ההתייחסות לבלוג כאל ז'אנר אף היטיבה לתאר ולייחד את הבלוגים, אך היא מתקשה להסביר את האטרקטיביות שלה, ואת השינויים המתחוללים בה.
  • הבלוג כקבוצת שיח אינקלוסיבית - חוקרים רבים ציינו את הבלוג כערוץ נוסף לשיח ולהחלפת רעיונות. בניגוד לגישות שסברו כי המעבר לתקשורת-מתווכת-המחשב צמצמה את עומק היחסים, החוקרים הללו הדגישו כיצד טכנולוגיות המחשב, ובכללן אתרי הבית, קבוצות הדיון והבלוגים, הרחיבו והעשירו אותה. הבלוגים העיתונאיים, כמו הבלוגים הפוליטיים, מהווים מקרי מבחן המדגימים את יכולתם של הבלוגים בהעברת רעיונות ובגיבושה של קהילה סביב נושאים משותפים, בכך הם נתפסים כסוכני הגישור בין הפרט והחברה. עם זאת, קשה להסביר מדוע החוקרים מדגישים דווקא את הבלוגים כמרחב אינטראקטיבי בעוד מרחבים וטכנולוגיות אחרות (כגון הצ'ט, קבוצת הדיון, הטוקבק או אפילו הדואר האלקטרוני) מהווים מקרי מבחן מובהקים יותר להעמקת התקשורת הבינאישית והדיאלוג החברתי.
  • הבלוג כמקור לביטוי עצמי - לפי גישה זו מהווים הבלוגים ערוץ להבעה סובייקטיבית בעלת חותם אישי להצגת נושאים שונים, הן בתחום האישי והן בתחום הציבורי. ניתן לאפיין ארבעה סוגים של גילויים של ביטוי עצמי:
    • חשיפה עצמית- מאפיין בולט של הבלוגרים הוא שכותביו מאמצים דרגות גבוהות של חשיפה עצמית. במקרים רבים, מגיעה חשיפה זאת עד כדי חשיפת פרטים אינטימיים מחייהם. ההצגה העצמית נוטה להיות הוליסטית, הדגש המושם על הקול האישי יוצר נופך "בלתי רשמי" ואנושי. הבלוג מעודד גם יצירה רפלקסיבית, שבאמצעותה מביע הכותב את תחושותיו ואת אי הוודאות שלו. ניתן לראות בצורה זו של הבעה וכתיבה מקור מעורר הזדהות, אמון ולגיטימציה חברתית.
    • מימוש העצמי - המושג "מימוש עצמי" בשנים האחרונות נעשה לאחד המאפיינים המרכזים בחברה המודרנית. בספרות הסוציולוגית, הזהות העצמית בחברה המודרנית אינה עוד מוצקה ומוכתבת מראש כבעבר. הזהות אינה מולדת ואינה יציבה לאורך חיי הפרט. באינטרנט בכלל, ובבלוגים בפרט, יש שפע של אופציות להצגת הזהות ולביטוי אישי. העובדה היא שהסביבה הווירטואלית מעניקה "חופש" מסוג חדש לזהות של הפרט, ומספקת אזור נטול סנקציות חברתיות. באזור שכזה יכול הפרט להציג רבדים שונים באישיותו ללא חשש מסנקציות חברתיות.
    • חופש וירטואלי - הבלוג נתפס בעיני מחברים רבים כבמה לביטוי חופשי של רעיונותיהם ולהעברת ידע. בספרות ובעיתונות נטען כי חל שינוי מהותי בתפיסת חופש הביטוי בכלל וברשת האינטרנט בפרט. מעורבותו של הפרט במתרחש מתאפשרת גם בהגבה ישירה בכתיבה בבלוג ללא מתווכים מתחום התקשורת או מתחומים אחרים. העיתונאים כותבי הבלוגים נוטשים את ההגבלות שמטילים עליהם העורכים והמו"לים, מבחינה זו, הבלוג משמש כ"אתר מקלט", כדרך מילוט מסמכותו של עורך העיתון. בנוסף, תפיסת החופש ברשת ניכרת לא רק בדברי הבלוגרים עצמם, אלא אף בתפיסותיהם של המגיבים לבלוגים.
    • תגובות - ברבים מהבלוגים הולכים ומתמסדים מנגנוני תגובה מתוחכמים, עד כי אורך חיי הבלוג נקבע לא מעט ברייטינג התגובות. מחקרים הדגישו כיצד מהווה הבלוג מסגרת מקוונת להבעה עצמית, אולם, תשומת לב פחותה ניתנה למשמעות של האינטראקציה החברתית המתהווה בבלוג. עם הרחבת תפוצתם של הבלוגים נושא התגובות הפך למשמעותי, שכן המוטיבציה ליצירת הבלוג נבעה במידה רבה מהאינטראקציה החברתית שהיא עודדה. הבלוגרים מצפים להערות של גולשים ושל בלוגרים אחרים, באתרים שונים מקומו של הבלוגר בהירארכיה הבלוגרים נקבעת על פי דברי הפרשנות והלינקים המפנים אל הבלוג שלו.
  • השפעות שליליות - גישות מחקריות חדשות חושפות היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים שונים בהקשר של דימוי עצי וירטואלי בספרה המקוונת, ובכללה בתחום הבלוגים. המחקר בתחום הסוציולוגיה המרושתת הולך וצובר תאוצה ככל שאנו נכנסים לעומק הפוטנציאל המקוון כחברה וכיחידים. יחד עם ההיבטים החיוביים המרובים שקיימים, חוקרים מבינים לאט לאט כי לא הכל ורוד ברשת, וכי לנו כמשתמשים יש גם הרבה מה להפסיד.
    • בידול - אחד הפרמטרים הבולטים במחקר בתחום, הוא העובדה שהמעבר שלנו מהעולם ה"אמיתי" לעולם המרושת, יוצר בידול פיזי משמעותי, ואף מנתק אותנו בצורה משמעותית כפרטים מתוך הקהילה אליה אנחנו שייכים. הקהילות המשמעותיות הופכות להיות אלה שאנו בוחרים בהם באופן מודע ברשת, בהן אנו פועלים, יוצרים תכנים, משתפים מחשבות ורעיונות. קהילות אלה הן לרוב מנוטרלות מ"איומים" רעיוניים. אנו בוחרים מול מי להיחשף ועד כמה, ובאופן טבעי אנו נמשכים לקהילות שדומות לדפוסים העצמיים שלנו. אין התנגשות רעיונית, אין החלפת דעות. בקהילות שכאלה, רעיונות הופכים מוקצנים מהר מאוד, שכן הם "שוחים" בתוך סביבה שמטפחת אותם עד כדי הקצנה. אנחנו הופכים אט אט לפרטים המנותקים מהאוכלוסייה המיידית האנושית שלנו, ומחוברים לקהילה המרושתת בה אנו שואפים להימצא.
    • נוער ובלוגים - לצד התמורות החיוביות בפיתוח ומימוש הפרט הצעיר בתוך הסביבה של בלוגים, ישנן גם סכנות שאין להתעלם מהן. מרבית הכותבים הצעירים הן למעשה כותבות. בלוגים של נערות מאופיינים בהתאם לסטריאוטיפים מגדריים מובהקים, ועוסקים לרוב באופנה, ברזון, בדימוי עצמי ועוד. תופעה מדאיגה אחת בהקשר הזה מכונה "פרו-אנה" וצוברת תאוצה בקרב בלוגים של נערות. מדובר בעידוד של הפרעות אכילה, שמתבצע באמצעות ההיחשפות לבלוגים של נערות חולות, תגובות של חברותיהן והכל בשם הרזון. בלוגים של בני-נוער מנותקים למעשה מ"עולם המבוגרים", ובהם יכולים הכותבים לדבר על כל העולה על רוחם ללא פיקוח. אפשרות זו היא משחררת מצד אחד, אך מסוכנת מצד שני שכן התגובות בבלוגים הללו מסופקות אף הן על ידי נוער שלא תמיד יש לו הכלים להתמודד עם מה שנכתב בבלוג.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הכט, י' (2005). הביטוי העצמי המקוון: המקרה של הבלוג. איגוד האינטרנט הישראלי.
  • Anderson, P. (2007). What is Web 2.0? Ideas, technologies and implications for education. JISC Technology and Standards Watch, 2-64

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תחדיש האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ “It's the links, stupid,” 2006; Pascu, Osimo, Ulbrich, Turlea, & Burgelman, 2007; Wortham, 2007
  3. ^ iCast
  4. ^ דה מרקר קפה
  5. ^ קהילת בלוגרים בישראל - הבלוגרים, באתר הבלוגרים - The Bloggers
  6. ^ לייב-ז'ורנאל
  7. ^ קהילת פרפרים - הבלוגוספרה שלנו, באתר isra-parparim.blogspot.com