וילאייט טרבזון
.svg) | |
.png) | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| עיר בירה | טרבזון |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אסיה |
| היסטוריה | |
| הקמה | חוק הווילאייטים |
| הקמה | 1867 |
| פירוק | הקמת טורקיה |
| פירוק | 1922 |
| ישות קודמת |
 איילט טרבזון |
| ישות יורשת |
 טורקיה |
  | |
וילאייט טרבזון (בטורקית עות'מאנית: ولايت طربزون) היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) בחלק הצפון-מזרחי של האימפריה העות'מאנית וכלל את האזור לאורך קו החוף המזרחי של הים השחור ואת אזור ההר הפנימי של הרי הפונטוס. האזור אוכלס בעיקר על ידי טורקים אתניים במחצית המערבית ומוסלמים דוברי לאז במחצית המזרחית, ולאורך תקופת השלטון העות'מאני הייתה היסטוריה של המרה לאסלאם של יוונים פונטים רבים מהאזור - כאשר אף גולבהאר האטון, אמו של הסולטן סלים הראשון הייתה ממוצא יווני פונטי.
בתחילת המאה ה-20 היה שטח המחוז על פי הדיווחים 12,082 מילים רבועים (31,290 קילומטרים רבועים), בעוד שהתוצאות הראשוניות של המפקד העות'מאני הראשון של 1885 (פורסם בשנת 1908) נתנו לאוכלוסייה 1,047,700 תושבים.[1] דיוק נתוני האוכלוסייה נע בין "משוער" ל"סתם השערה" בהתאם לאזור שממנו נאספו.[1]
לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), הוקם סנג'ק לאזיסטן.[2] ריזה הפכה למרכז המחוז בשל מסירת בתומי, מרכז הסנג'ק לשעבר, לרוסיה. הווילאייט גם כלל אוכלוסייה יוונית ניכרת.[3]
חטיבות מנהליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הווילאייט כלל שלושה סנג'קים (ארבעה אחרי 1889)[4] ו-22 קאזות.[5] הסנג'קים של הווילאייט:
- סנג'ק טרבזון (טרבזון, Ordu, גירסון, Tirebolu, Görele, Vakfıkebir, Sürmene, Of, Akçaabat, מאקה)
- סנג'ק גומוהאן (גומוהאן, Kelkit, Şiran, Torul)
- סנג'ק לאזיסטן (ובמרכזה בתומי בהתחלה עד 1878, לאחר מכן ריזה אחרי 1878) (Rize, Pazar, ארטווין; לפעמים נכללה גם העיר Of)
- סנג'ק קאניק (ובמרכזה סמסון אחרי 1889) (סמסון, Bafra, Ünye, Fatsa, Çarşamba, טרמה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Asia by A. H. Keane, page 459
- ^ Gündüz Ali, Hemşinliler, Dil-Tarih-Kültür, Ardanuj Kültür Yardımlaşma Derneği, Yayın No: 2, Ankara, 2002, s. 61.
- ^ Krikorian, Mesrob K. (1 January 1977), p.49
- ^ Yurt Ansiklopedisi, Rize, s. 6365.
- ^ Yüksel A., Doğu Karadeniz Araştırmaları, Kitabevi, İstanbul, 2005, s.
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}