אדריכלות הפורטיקו של בולוניה
פורטיקו אופייניים | |||
אתר מורשת עולמית | |||
---|---|---|---|
| |||
מידע כללי | |||
סוג | אתר מורשת, מכלול מבנים | ||
מיקום | בולוניה | ||
מדינה | איטליה | ||
מידות | |||
שטח | 52.18 הקטאר | ||
קואורדינטות | 44°29′29″N 11°19′58″E / 44.491388888889°N 11.332777777778°E | ||
אדריכלות הפורטיקו בבולוניה (איטלקית Portici di Bologna) היא מאפיין תרבותי ואדריכלי חשוב של בולוניה, והפורטיקו נחשבים - יחד עם המגדלים הרבים שמתנשאים בה - לסמל של העיר. במרכז ההיסטורי של העיר לבדו, ישנם 40 קילומטרים של פורטיקו, ובעיר כולה עומד נתון זה על 62 קילומטרים[1]. בשל חשיבותם האומנותית והתרבותית הוכרזו 12 פורטיקו כאתר מורשת עולמית בשנת 2021.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העדות הראשונה למבנה עם פורטיקו בחזיתו היא משנת 1041[2]. היה זה בית קטן בסטראדה מג'ורה, ופורטיקו זה כמו יתר הפורטיקו בשלב הראשון היה עשוי מעץ. בניגוד להתפתחות הפורטיקו בעולם היווני-רומי, בבולניה התפתחו הפורטיקו באופן ספונטני וכדי לענות על צורך בהגדלת הבתים. בתחילה בלטו הקומות העליונות באופן שלא חייב תמיכה נוספת, אך עם הזמן נדרשה הקמת שורת עמודים תומכת. הרחבתו של המבנה בקומותיו העליונות והצורך לתמוך בהרחבות אלה גלשו אל מעל לרחובות. התופעה העלתה שאלות באשר לזכות הבעלות בקרקע עליה ניצבו הפורטיקו, והתעורר צורך לקבוע את דרך הטיפול בפורטיקו בלתי חוקיים. בעוד שערים אחרות חוקקו חוקים שדרשו את חיסול הפורטיקו בתחומן, בולוניה הסדירה אותם, וב-1288 חוקק חוק אשר חייב את בנייתם בבתים חדשים ואת הוספתם בבתים קיימים. תחזוקת הפורטיקו הוטלה על בעלי הבתים ועל חשבונם.
במאה ה-15 החלו עמודי הפורטיקו להבנות באבן במקום עץ, והתפשטה אופנה של בניית קיר בין המעבר המקורה והרחוב. קיר זה העמיק לתוך האדמה ושימש גם כקירו החיצוני של המרתף שבלט גם הוא מקו החזית של הבניין עצמו אל מתחת לפורטיקו. כך, אף על פי שהמעבר המקורה נועד לשימוש ציבורי, הקומות שמעל לפורטיקו ומתחתיו נחשבו לרכוש פרטי. ב-1567 חייבה חקיקה להחליף את עמודי העץ בעמודי אבן או לבנים (אף שמספר מבני עץ שרדו), דבר שתרם להקמת פורטיקו ארוכים שנבנו מחומרים עמידים. שינוי זה הביא לכך שלפורטיקו נוצר תפקיד חדש של הגנה על הפעילות המסחרית שהתקיימה בקומת המסד.
כך, הפורטיקו שזכו תחילה להתנגדות בשל הצרת הרחובות, הפרעה לתנועה ובשל דאגות הגייניות, הפכו עם הזמן למחסה מפני פגעי מזג האוויר, שטחים מועדפים למסחר ולמעברים מקורים. במאה ה-20 החל חודר השימוש בבטון והחלפת עמודי חלק מהפורטיקו בחומר זה. הבטון פתח פתח לאפשרויות בנייה חדשות ולשפה אדריכלית מעודכנת של הפורטיקו.
פורטיקו די סן לוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורטיקו די סן לוקה (ראו להלן מס' 6 בטבלה) הוא הפורטיקו הארוך ביותר בעיר ובעולם כולו. אורכו 3,976 מטרים והוא מוליך לאורך 664 מדרגות, משער סרגוצה של העיר העתיקה במעלה גבעת המשמר עד להיכל המדונה של לוקאס הקדוש. הפורטיקו נבנה בין השנים 1674-1739[3], ומדי שנה הוא משמש תהלוכה דתית הנושאת איקונין ביזנטי של המדונה והילד המיוחס ללוקאס כותב הבשורה, כמו גם דרך עולי רגל.
הפורטיקו המוכרזים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]