האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים

מרכז הסטודנט על שם פרנק סינטרה בהר הצופים ומגדל התצפית מאחוריו. משמאל, האנדרטה לזכר חללי הפיגוע באוניברסיטה, בצורת עץ נטוי ברחבה המרכזית של הקמפוס.
מרכז הסטודנט על שם פרנק סינטרה בהר הצופים ומגדל התצפית מאחוריו. משמאל, האנדרטה לזכר חללי הפיגוע באוניברסיטה, בצורת עץ נטוי ברחבה המרכזית של הקמפוס.
אוניברסיטה
תקופת הפעילות	24 ביולי 1918 (הנחת אבן פינה) 1 באפריל 1925 (פתיחת קמפוס הר הצופים) – הווה
קמפוס	הר הצופים, אדמונד י' ספרא (גבעת רם), עין כרם; אילת; רחובות; בית דגן
בעלי תפקידים
נשיא	פרופ' אשר כהן
סגן נשיא	פרופ' אהרון פלמון (מחקר ופיתוח) פרופ' אורון שגריר (בינלאומיות) פרופ' מונא חורי (אסטרטגיה ומגוון) יוסי גל (קשרי חוץ) ישי פרנקל (מנכ"ל)
נגיד	פרופ' מנחם בן-ששון
רקטור	פרופ' תמיר שפר
מנכ"ל	ישי פרנקל
צוות	6,000
סגל אקדמי בכיר	1,200
סטודנטים
כלל הסטודנטים	20,898
סטודנטים לתואר ראשון	12,081
סטודנטים לתואר שני	6,323
סטודנטים לתואר שלישי	2,338
סטודנטים מתוקצבים	18,157
מיקום
מדינה
קואורדינטות	31°46′33″N 35°12′00″E
new.huji.ac.il
(למפת ירושלים מוגדלת)   האוניברסיטה העברית בירושלים (למפת ירושלים רגילה)   האוניברסיטה העברית בירושלים (למפת הרי ירושלים רגילה)   האוניברסיטה העברית בירושלים (למפת הרי ירושלים מוגדלת)   האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות פרופסורים ומדענים ידועים, ואף חתני פרסי נובל. האוניברסיטה מדורגת על פי מדד שנגחאי במקום השני במדינת ישראל, ובמקום ה-86 בעולם.

לאוניברסיטה שישה קמפוסים:

• קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים – משמש את מרבית הפקולטות העיוניות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה. בנוסף מכיל קמפוס זה את ספריית הר הצופים למדעי הרוח והחברה ע"ש בלומפילד.
• קמפוס אדמונד י' ספרא בגבעת רם – משמש את הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, את בית הספר להנדסה ומדעי המחשב, את מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וכן, חלק ממשרדי המנהל כגון הרשות למחקר ופיתוח. כמו כן, מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון הספרייה הלאומית ומרכז ארצי לבחינות ולהערכה ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול.
• קמפוס עין כרם (בשיתוף עם בית החולים הדסה עין כרם) – משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד.
• קמפוס רחובות, שבה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט
• קמפוס מכון וולקני משמש את בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי
• מעבדה לביולוגיה ימית באילת

תולדות האוניברסיטה

הקמת האוניברסיטה

הקמת אוניברסיטה בארץ ישראל הייתה חלק מהחזון הציוני, וההצעה לעשות זאת עלתה כבר בשנת 1884 בוועידת קטוביץ. בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבזל בשנת 1897, התקיים דיון על רעיון הקמת האוניברסיטה, בעקבות הצעתו של צבי הרמן שפירא.

במרץ 1914 רכש המשרד הארץ ישראלי את האחוזה של סר ג'ון גריי היל ואשתו קרוליין אמילי גריי היל על פסגת הר הצופים, במטרה להקים במקום את "בית מדרש התורה והעבודה". התוכנית המקורית לבניין האוניברסיטה תוכננה על ידי האדריכל הבריטי סר פטריק גדס, שמתוכה נבנה רק בניין הספרייה הלאומית, כיום ספריית הפקולטה למשפטים. גדס תכנן מבנה בעל מאפיינים אוריינטליים, ובמרכזו כיפת ענק, דמוית כיפת הסלע. בסוף שנות העשרֵה ותחילת שנות ה-20 נוצרו יצירות ופריטי "בצלאל" רבים – ציורים, תבליטי נחושת והדפסי אבן של מבנה האוניברסיטה המקורי של גדס, והם שימשו כקישוטי קיר.

בט"ו באב ה'תרע"ח (24 ביולי 1918), נערך בהר הצופים טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים, בהשתתפות הגנרל אלנבי, זאב ז'בוטינסקי וד"ר חיים ויצמן, שנאם את הנאום המרכזי. בטקס נכחו קרוב ל-6,000 אורחים. הונחו 13 אבני יסוד באוהל גדול מקושט פרחים: ויצמן (שהוסע אל הטקס במכוניתו של אלנבי) הניח אבן "בשם הציונות" ואבן נוספת "בשם הצבא העברי" (אם כי אלנבי סירב להתיר לחיילי הגדוד העברי להשתתף בטקס). יחד עם רבני ירושלים, הניחו המופתי של ירושלים (כאמל אל-חוסייני) והבישוף האנגליקני אבן יסוד "בשם ירושלים". יתר האבנים ייצגו את הברון רוטשילד ואת י"ל גולדברג, שתרם את הכסף לרכישת המגרש, ואת העיר יפו ואת המושבות החקלאיות, את ועד החינוך והמורים, את האקדמאים והסופרים, את האומנים, את הפועלים ואת הדור הבא, שיוצג על ידי כמה עשרות ילדים. בסוף הטקס שרו סביב שורת האבנים את "התקווה" ואת "אל מלך נצור".

בראשית 1923 ביקר אלברט איינשטיין בארץ ישראל, ביקור שנועד לסייע לחיים ויצמן לקדם את הקמת האוניברסיטה העברית. באחד החדרים של הבית היחיד שעמד לרשות האוניברסיטה על הר הצופים, השמיע איינשטיין הרצאה בצרפתית על תורת היחסות. בפתח דבריו קרא כמה מילים בעברית. חלק מהשטח על הר הצופים שעליו נבנתה האוניברסיטה, נמכר בשנת 1924 על ידי ראע'ב נשאשיבי. עד לפתיחה הרשמית של האוניברסיטה, היו לה שני מכונים, לכימיה ולמדעי היהדות, מחלקה אחת למיקרוביולוגיה וספרייה. הסגל כלל 7 פרופסורים ועוד כ-30 מורים. במרץ 1925, לקראת טקס הפתיחה, הכריזו ערביי ארץ ישראל שביתה כללית. בשכונות ובערים הערביות ננעלו החנויות ועל הבתים הונפו במחאה דגלים שחורים.

לורד בלפור נואם בטקס פתיחת האוניברסיטה

הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים, 1918

הרב קוק בעת נאומו בטקס פתיחת האוניברסיטה, 1925

ב-1 באפריל 1925 (ז' בניסן ה'תרפ"ה) נערך טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית באמפיתיאטרון שנבנה בהר הצופים. בטקס נאמו הלורד בלפור, חיים ויצמן, הרב קוק, הרברט סמואל וחיים נחמן ביאליק. בשנים הראשונות עסקה האוניברסיטה במחקר בלבד, והוראה פורמלית התחילה רק בשנת 1928. בתקופת המנדט הבריטי התקיימו לימודים לתואר שני ושלישי בלבד.

חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית היה היושב ראש הראשון של חבר-הנאמנים, המוסד המנהל העליון של האוניברסיטה, וכן השתתפו בו גדולי הדור וביניהם אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד ומרטין בובר. חבר-הנאמנים בחר בד"ר יהודה לייב מאגנס לתפקיד קנצלר (נגיד) האוניברסיטה, התואר לבעל סמכויות בתחום האקדמי וגם בתחום המנהלי, מעין שילוב של מנכ"ל, רקטור ונשיא, תפקיד שבו החזיק עשר שנים, עד שפוצל ומאגנס מונה לנשיא האוניברסיטה.

בשנת 1930 התמנה הד"ר משה בן דוד למזכיר הכללי של האוניברסיטה העברית. בן דוד החל לתכנן את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית, הרבה לבקר במוסדות אקדמאים ובמכונים רפואיים באירופה ובארצות הברית, וכבר אז מונה עוזר דקאן בבית הספר לרפואה שיפתח בעתיד בהר הצופים. בן דוד נרצח בשיירת הדסה.

• 
  טקס פתיחת האוניברסיטה, 1925
• 
  טקס פתיחת האוניברסיטה בציורו של ליאופולד פיליכובסקי, 1925. מוצג במבואת בניין המנהלה בהר הצופים
• 
  עשור לאוניברסיטה העברית, הר הצופים
• 
  טקס 25 שנה לאוניברסיטה העברית, בנוכחות דוד בן-גוריון, דב יוסף ומשה שרת

אנשי מפתח ומבנה האוניברסיטה

המנון האוניברסיטה הושמע בטקס הפתיחה ב-1 באפריל 1925
” צְאוּ וָרֹנּוּ, קָטָן, רָב, // כִּי קָם, כִּי קָם הַדְּבִיר! אִם גָּלָה כָּבוֹד, – הִנֵּה שָׁב! // לֹא אָבַד לָנוּ נִיר. עַל הַר-הַצּוֹפִים מִגְדַּל אוֹר, // וְנִשְׁקָף הוּא בָּרוֹם. אֶל נָגְהוֹ נִכְסָף דּוֹר וָדוֹר, // הִתְפַּלֵּל אֵלָיו דֹּם. לְמוּל הַמִּדְבָּר, מוּל הַיָּם, // לְנֹכַח הַר נְבוֹ – בֵּית-מִקְדָּשׁ הוֹד יִתְנוֹסֵס שָׁם, // הַמַּדָּע יִנְוֶה בוֹ. לְזִמְרַת תּוֹרָה יַעַן קוֹל – // קוֹל מַעְדֵּר, פַּטִּישׁ, סְדָן. וְשֶׁמֶשׁ תִּצְהַל עַל-פְּנֵי כֹּל: // כָּךְ עוֹבֵד עַם וְרָן. ” מילים: יוסף הפטמן; לחן: אברהם צבי דוידוביץ'

האוניברסיטה העברית, 1937/1938

בעשור הראשון לקיומה של האוניברסיטה היה ד"ר יהודה לייב מאגנס הדמות המרכזית והמשפיעה ביותר על עיצוב דרכה. בסוף 1933 פעלה ועדת חקירה על ארגונה של האוניברסיטה העברית, שכונתה "ועדת הרטוג". הוועדה, בראשות פיליפ הרטוג ובהשתתפות לוי גינצבורג ורדקליף סלמן, חקרה את מצב הפקולטות השונות באוניברסיטה, ובמסקנותיה מתחה ביקורת על הדרך שבה ניהל אותה מאגנס, והציעה שינויים מקיפים במבנה הארגוני והניהולי שלה. בשנת 1935 נערכה, בעקבות מסקנות הוועדה, רפורמה מבנית באוניברסיטה. מאגנס המשיך אמנם לכהן בתפקיד הנשיא עד יום מותו (1948), אך רוב סמכויות הניהול האקדמי עברו לרקטור האוניברסיטה הראשון פרופ' שמואל הוגו ברגמן ורוב סמכויות הניהול המנהלי הועברו למנכ"ל הראשון, שלמה גינוסר.

בשנות ה-30 של המאה ה-20 קלטה האוניברסיטה אנשי מדע שעלו לארץ ישראל ממרכז אירופה בעקבות עליית הנאצים לשלטון, בהם יעקב פולוצקי, שהצטרף לאוניברסיטה העברית בשנת 1934 והקים את החוג לבלשנות, לדיסלאוס פרקש שעלה ב-1935 והקים את המחלקה לכימיה פיזיקלית, ברנרד צונדק שמונה לפרופסור לגינקולוגיה, חנוך אלבק, שמונה לפרופסור ולאחר מכן לראש המחלקה לתלמוד, מרטין בובר, שנקלט ב-1938 ואחרים. עם סיום מלחמת העולם השנייה ב-1945, נחתם הסכם בין האוניברסיטה העברית וההסתדרות הציונית הדסה לפיו הסכימו שני הגופים להקים את בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה על הר הצופים, סמוך לבית החולים הדסה הר הצופים שנחנך ב-1939, כאשר האחריות לחלק הפרה-קליני חלה על האוניברסיטה העברית וההוראה הקלינית באחריות הדסה.

עד שנת 1947 התקיימו באוניברסיטה שתי פקולטות: הפקולטה למדעי הרוח והפקולטה למדעי המתמטיקה והטבע. בעקבות פרסום תוכנית החלוקה, דנו אנשי האוניברסיטה בשאלה האם על האוניברסיטה להישאר כולה בירושלים מחוץ לגבולות המדינה העברית המוצעת, או שעליה לעבור לפתוח שלוחה בגבולות המדינה המוצעת. בנוסף, שקלו אנשי האוניברסיטה את השלמת מגוון הפקולטות של האוניברסיטה, כדי לספק את צורכי המדינה שעתידה לקום. בפברואר 1948 החליט הוועד הפועל שיש להרחיב את האוניברסיטה ולכונן שלוחות וכיתות הוראה בעיר ירושלים.

לאחר הקמת המדינה

בתום מלחמת העצמאות, קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים נותר אמנם בשליטת מדינת ישראל, אך בלא רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים. האוניברסיטה נאלצה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר. כך, חלק מן הפקולטות ו"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי", מוקמו בבניין קולג' טרה סנטה, המעבדות נדדו לשכונת ממילא, המחלקה למתמטיקה השתכנה במבנה של מלון המלך דוד, המחלקה לסטטיסטיקה – בבניין רטיסבון ואילו בתי-הספר לרפואה ולרפואת שיניים התמקמו במגרש הרוסים. ב-1953 הוחל בהקמת קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם. עם הקמתו, הועברו אליו מרבית הפקולטות של האוניברסיטה, לבד מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה שעבר ב-1964 לקמפוס בית החולים הדסה עין כרם, והפקולטה לחקלאות שעברה לקמפוס בעיר רחובות. לאחר הקמת המדינה נפתחו תוכניות לימוד חדשות רבות ובהן הפקולטה למשפטים שפתחה את שעריה בשנת הלימודים ה'תש"י 1950, והוחל במתן תארים לתלמידי תואר ראשון. האוניברסיטה העברית שימשה מודל לאוניברסיטאות החדשות שקמו בישראל בשנות החמישים והשישים של המאה.

בול "האוניברסיטה" שהונפק ב-9 במאי 1950 ובו ציור של המבנה שבו שכנה הספרייה הלאומית (כיום משמש את הפקולטה למשפטים)

עד שנת 1969 הונהג סינון בקבלה ללימודים רק בפקולטות למדעי הטבע ורפואה ובשאר הפקולטות התקבלו כל מי שעמד בדרישות הסף. אך עם הגידול במספר הסטודנטים הוחלט על סינון הסטודנטים למדעי החברה משנת 1970.

עם איחוד ירושלים, בעקבות מלחמת ששת הימים, הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובקמפוס גבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, האקדמיה ללשון העברית ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (בהמשך הספרייה הלאומית). באותה השנה הוקם בקמפוס גבעת רם "מרכז ארצי לבחינות ולהערכה" המפעיל מבחנים לחיזוי הצלחה בלימודים האקדמיים, בהם הבחינה הפסיכומטרית.

בשנת 1975 הפך בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית להיות חלק מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה.

בשנת 1990 למדו לראשונה באוניברסיטה יותר מעשרים אלף סטודנטים.

האוניברסיטה העברית קיבלה בירושה מאלברט איינשטיין את כל כתבי היד שלו, והקימה את "ארכיון איינשטיין" שמכיל את כתביו. כמו כן העביר איינשטיין את זכויות היוצרים על כל כתביו לרשות האוניברסיטה. בבעלות האוניברסיטה חברת יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, אשר עושה שימוש בידע ובהמצאות של סגל האוניברסיטה.

בשנת 2002 אירע פיגוע טרור בקפיטריית "פרנק סינטרה" במרכזו של קמפוס הר הצופים שבו נרצחו תשעה בני אדם.

בשנת 2006 למדו באוניברסיטה העברית למעלה מ-24,000 סטודנטים. עד לשנת 2003 העניקה האוניברסיטה כ-90,000 תארים אקדמיים.

גירעון תקציבי וקבלת סיוע מהמדינה

בעשור השני של המאה ה-21 הכריזה האוניברסיטה העברית על משבר פיננסי ובשנת 2016 הכריזה על השבתת הלימודים בגלל מצבה הכלכלי, אשר החריף במשך כ-15 שנה מבלי שנעשה דבר על מנת לתקן אותו. המשבר הכלכלי באוניברסיטה נבע בעיקר מתפיחת התחייבות האוניברסיטה לפנסיות תקציביות של עובדיה בכלל ושל חברי הסגל שלה בפרט, וממתן הטבות שניתנו לאנשי הסגל לאורך השנים. בנוסף, לאוניברסיטה יש קושי מבני בהתנהלות על פני שישה קמפוסים הפזורים ברחבי הארץ.

בשנת 2018 סיכמה הנהלת האוניברסיטה על הסכם חילוץ מול משרד האוצר והמועצה להשכלה גבוהה. במסגרת ההסכם הוחלט כי בעשר השנים הקרובות תעביר המדינה כ-700 מיליון שקל לקופת האוניברסיטה, בנוסף לתקציב השנתי הרגיל, וזאת בתמורה ליישום תוכנית התייעלות מצד האוניברסיטה הכוללת מכירת נדל"ן, קיצוצי שכר וקיצוצי משרות. לפי ההסכם, יבוטלו בהדרגה כ-80 משרות של חברי סגל מנהלי ועל כל העובדים יחולו קיצוצי שכר.

עם זאת, ההסכם בין האוניברסיטה למדינה לא מטפל בחוב האקטוארי של האוניברסיטה לפנסיות תקציביות, והוא אמור רק להקל על ההתנהלות השוטפת של האוניברסיטה בשנים הקרובות, בזמן שאלה תגענה לשיאן. נכון ליום ההסכם לאוניברסיטה חוב אקטוארי של 13 מיליארד שקל בגין פנסיות תקציביות, גירעון בהון של 1.8 מיליארד שקל והיא מתקשה להגיע לאיזון בתקציבה השוטף.

סמל האוניברסיטה

סמל האוניברסיטה העברית המקורי עוצב על ידי זליג סגל בשנת 1954, כשעוד היה סטודנט בבצלאל ולימים ראש המחלקה לצורפות בה. אף שהסמל של סגל לא הוגש על פי דרישות התקנון, בחר צוות השופטים בהצעתו והסמל אושר. את הכתוביות סביב הסמל הוסיף הגרפיקאי הירושלמי נחום מרון. הסמל מורכב מהאותיות אל"ף ועי"ן, ראשי תיבות של "אוניברסיטה עברית". בנוסף, הלהבה שמופיעה מעל האות עי"ן מסמלת את לפיד ההשכלה.

ב-1 באפריל 2015 השיקה האוניברסיטה סמל מעודכן המבוסס על הסמל המקורי, שעוצב על ידי אריאל שקל מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית פרופ' עדי שטרן. שינוי הסמל נעשה כחלק מעיצוב חזותי שכלל גם עיצוב גופן חדש שעיצב שטרן והתבסס על גופן "אוניברסאל" שהופיע בשילוט מראשית האוניברסיטה.

קמפוס הר הצופים

ערך מורחב – קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים

הקמפוס בשנות ה-30

צילום אוויר של קמפוס הר הצופים שנת 1990

פקולטות ובתי ספר

• • הפקולטה למדעי הרוח (אתר הפקולטה)
  • הפקולטה למדעי החברה (אתר הפקולטה)
  • הפקולטה למשפטים והמכון לקרימינולוגיה (אתר הפקולטה)
  • בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית (אתר הפקולטה)
  • בית הספר למדיניות ציבורית (אתר בית הספר)
  • בית הספר לחינוך (אתר בית הספר)
  • בית הספר לריפוי בעיסוק (אתר בית הספר)
  • בית הספר למנהל עסקים (אתר בית הספר)
  • המכון ללימודים עירוניים ואזוריים (אתר המכון)
  • בית הספר לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג (אתר בית הספר)
  • המכון לארכאולוגיה (אתר המכון)

היסטוריה

קמפוס הר הצופים, שהוא הקמפוס הראשון של האוניברסיטה, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.

הקמפוס נבנה סביב אחוזתו הגדולה של ג'ון גריי היל, עורך דין פרוטסטנטי מליברפול שהיה אוהד מושבע של הציונות. לפני מותו בשנת 1914 חתם היל הסכם עם חיים ויצמן וראשי הציונות על מסמך העברת אחוזתו ואדמותיה לידיהם לצורך הקמת הקמפוס. בתום המלחמה כיבדה אלמנתו את ההסכם, וכבר ביולי 1918 הונחה אבן פינה לקמפוס. ב-1924 נפתח המכון ללימודי היהדות, וב-1 באפריל 1925 התקיים טקס חנוכת האוניברסיטה בנוכחותם של הלורד ארתור ג'יימס בלפור, הרבנים הראשיים ובהם הרב קוק, נציגי מדינות, ארגוני צדקה ואנשי דת רבים.

באפריל 1930 נחנך בית דוד וולפסון, ובו שוכנו הספרייה הלאומית והפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, ובה החוג לכימיה (בראשותו של חיים ויצמן), החוג למיקרוביולוגיה והחוג למתמטיקה. החוג לכימיה נפתח בבית האחוזה של ג'ון גריי-היל, ושאר מבני העזר שימשו את שאר המחלקות עד הקמת מבני הקבע שלהם.

בינואר 1932 הוענקו לראשונה תעודות הסמכה מטעם האוניברסיטה ל-13 בוגרים במדעי הרוח בהתמחויות ספרות עברית, תלמוד, פילוסופיה, ותולדות האסלאם.

עם פרוץ מלחמת העצמאות עזבו סגל ההוראה, המנהל והסטודנטים את הקמפוס בגלל צליפות יושבי הכפרים הערבים שבאזור. לאחר הסכמי שביתת הנשק בירושלים ב-30 בנובמבר 1948 נותר הר הצופים כמובלעת ישראלית בתוך שטח ירדן. במשך 19 שנה עד מלחמת ששת הימים. מחלקות האוניברסיטה העברית, ובית החולים הדסה, המשיכו לפעול במבנים אחרים בעיר, כמו בניין קולג' טרה סנטה (אליו עברה הספרייה הלאומית), מנזר נוטרדאם דה ז'רוזלם ועוד. כעבור כמה שנים, עם השלמת בניית הקמפוס בגבעת רם, הועברו הכיתות אליו. הקמפוס בהר הצופים אוכלס בחיילים ישראלים שאבטחו אותו. הם הוחלפו פעם בשבועיים על ידי שיירת משוריינים ישנים, בהתאם לנקבע בהסכמים בין ישראל וירדן.

עם איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. כל המבנים המקוריים השתמרו, למעט מבנה המכון לכימיה שהוסר כולו בשל מצבו הרעוע. מלאכת תכנון הקמפוס הופקדה בידי צוות האדריכלים דוד רזניק, שמואל שקד, רם כרמי וחיים קצף. בקצהו המזרחי של הקמפוס הוקם מערך בניינים שיועד בתחילה למחלקה למדעי הטבע (כיום אולמות הרצאות ואגף בבניין בית ספר בצלאל) ולמגדל מים בתכנונם של האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון צפור. בסופו של דבר הושארו מחלקות מדעי הטבע בקמפוס בגבעת רם, ואילו האחרות הועתקו להר הצופים. חלקים מהקמפוס נבנו בצורה הדומה למצודה סגורה ומבוצרת. האקדמיה הלאומית לאומנויות – "בצלאל" עברה אל קמפוס הר הצופים בשנת 1980 כשנה לאחר מכן עברו הפקולטות למדעי הרוח ומדעי החברה, ובתי הספר לחינוך ולעבודה סוציאלית אל קמפוס הר הצופים.

מבנים בעלי חשיבות בקמפוס

• • בית הכנסת ע"ש הכט
  • ארכיון ומוזיאון לתיאטרון ע"ש ישראל גור
  • מוזיאון בית אלברט איינשטיין (בהקמה)

הגנים הלאומיים בהר הצופים

מדרום לקמפוס הר הצופים נמצא הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק שבו מצויים: המצפור ע"ש גליק, המצפור ע"ש הלברט, רחבת כיכר החיים, ובית הקברות של המושבה האמריקאית בהר הצופים ובסמוך אליו בית הקברות של משפחת בנטוויץ'. מצפון לקמפוס מצוי הגן הבוטני הלאומי ע"ש מונטגיו למפורט ובו נמצאת "מערת ניקנור" שבה קבורים מנחם אוסישקין, ויהודה לייב פינסקר. את הגן הלאומי חוצה מנהרת הר הצופים. בכל הגנים הלאומיים בשטח הר הצופים ישנם מערות קבורה עתיקות מתקופת בית שני.

מוזיאון בית אלברט איינשטיין

בשנת 2012 החליטו להקים את מוזיאון בית אלברט איינשטיין בקמפוס הר הצופים. המוזיאון מתוכנן לתעד את כתביו של אלברט איינשטיין ויכלול מוצגים נוספים, בנוסף – אמור לכלול המוזיאון פלנטריום חדש שיהיה תחליף לפלנטריום ע"ש משפחת ויליאמס שעומד נטוש ועזוב שנים רבות בקמפוס גבעת רם. המוזיאון אמור להיות התשובה הישראלית למגדל איינשטיין בגרמניה.

מעונות

מעונות מאירסדורף-רזניק, קמפוס הר הצופים, 2022

• כפר הסטודנטים
• מעונות ״ברונפמן״ (״אידלסון״)
• מעונות ״מאירסדורף״ (״רזניק״)

גלריה הר הצופים

• 
  בית הכנסת הר הצופים
• 
  הגן הבוטני הלאומי
• 
  מגדל התצפית ע"ש יעקב סוראסקי בהר הצופים שהפך לסמלו של הקמפוס
• 
  אמפיתיאטרון הר הצופים ע"ש רוטברג
• 
  קונצרט באמפיתיאטרון הר הצופים – שנות השלושים
• 
  האקדמיה הלאומית לאומנויות – "בצלאל" בהר הצופים
• 
  בנין מדעי הרוח בהר הצופים, כיום משמש את הפקולטה למשפטים. נבנה בשנת 1941
• 
  בית דוד וולפסון, 1945
• 
  מבט אל המגדל והתיאטרון בהר הצופים
• 
  "רחבת ננסי רייגן" ומרכז הסטודנטים ע"ש פרנק סינטרה בהר הצופים
• 
  עבודתו של האמן דודו גרשטיין בכניסה לבניין המנהלה בהר הצופים
• 
  הכניסה הראשית לקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית
• 
  בית החולים האוניברסיטאי "הדסה הר הצופים" – 1934
• 
  מערת ניקנור
• 
  מכון איינשטיין למתמטיקה בית ווטנברג (פעל בין השנים 1928–1948), אוקטובר 1937

קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם)

רחבת הכניסה לקמפוס גבעת רם ובניין שפרינצק

פקולטות

• הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע (אתר הפקולטה)
  • מכון איינשטיין למתמטיקה
  • המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן (אתר המכון)
  • המכון למדעי כדור הארץ (אתר המכון)
  • המכון לכימיה (אתר המכון)
  • מרכז קזאלי לכימיה יישומית
  • מכון רקח לפיזיקה (אתר המכון)
• החוג להוראת המדעים
• בית הספר להנדסה ומדעי המחשב (אתר בית הספר)
• מרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח ELSC (אתר המכון)
• המכון הישראלי ללימודים מתקדמים (אתר המכון)
• מחלקת הרכש של כלל האוניברסיטה העברית ממוקמת בקמפוס זה, לצד הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, משום שהרכש עבור פקולטה זו הוא המורכב ביותר.

בשטח הקמפוס מצויים גם מוסדות שאינם חלק מהאוניברסיטה העברית, כמו בניין האקדמיה ללשון העברית, הספרייה הלאומית, האקדמיה למוסיקה ובית ספר תיכון אורט. (בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה ממוקם מחוץ לקמפוס, בצמוד אליו).

היסטוריה

קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם) או קריית אדמונד י' ספרא (גבעת רם) נבנה באזור גבעת רם בירושלים החל משנת 1953. בניית הקמפוס בגבעת רם באותה עת באה לתת מענה למצב שנוצר בתום מלחמת העצמאות. קמפוס הר הצופים היה להלכה בשליטת ישראל, אך בהיעדר רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים לא ניתן היה להשתמש בו, והאוניברסיטה נאלצה למצוא משכן אחר בבתים זמניים בעיר.

קמפוס האוניברסיטה נבנה על פי עקרונות קריית הממשלה הסמוכה – בסגנון "עיר הגנים" האנגלית המורכבת ממבנים פזורים בשטח ירוק שאת כולו מקיף כביש טבעתי. סגנון זה היה אופייני לאוניברסיטאות שנבנו בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 ברחבי העולם. הקמפוס תוכנן על ידי האדריכלים ריכרד קאופמן, היינץ ראו ויוסף קלארווין. הקמת המבנים הושלמה עד שנת 1967, מועד שבו הוחלט על העברת חלק מהפקולטות לקמפוס הר הצופים. מבני הקמפוס בנויים בסגנון המודרני שהיה מקובל בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20 – מבנים קופסתיים שבחזיתם חלונות גדולים המוצלים בתריסי בטון (המכונים "בריס סוליי" – "Brise Soleil").

עם איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים החלה חזרה הדרגתית לפעילות בקמפוס הר הצופים. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובגבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע (מכון רקח לפיזיקה), בית הספר לספרנות ארכיונאות ומידע, האקדמיה ללשון העברית ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

בשנת 2005 שונה שמו של הקמפוס ל"קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם)", על שמו של הנדבן אדמונד י' ספרא.

בשנת 2007 הפכה הספרייה הלאומית לגוף עצמאי במטרה לעבור אל בניין חדש שיבנה בסמוך אל הקמפוס ואל הכנסת. מעבר זה בוצע בשנת 2023. בשנת 2012 הודיעה הממשלה על הפיכתה של האקדמיה ללשון העברית לגוף עצמאי. כחלק מכך, גוף זה יועבר לבניין שייבנה במרכז ירושלים.

מבנים בעלי חשיבות בקמפוס

אצטדיון גבעת רם

• הספרייה הלאומית (אתר הספרייה)
• בניין המנהלה ע"ש שרמן
• האקדמיה ללשון העברית (אתר האקדמיה)
• בית בלגיה
• בית הכנסת ע"ש גולדשטיין
• האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין (אתר האקדמיה)
• הפלנטריום ע"ש משפחת ויליאמס
• מרכז ארצי לבחינות ולהערכה (אתר המרכז)
• האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש גרוסברג
• אמפיתיאטרון גבעת רם ע"ש מונה ברונפמן-שקמן

מעונות

כיום, קיימים שני מרכזי מעונות בקמפוס גבעת רם:

• מעונות "צוויג" ("הקריה") – מגורי סטודנטים לתואר ראשון.
• מעונות "ליברמן" – מגורי סטודנטים לתארים מתקדמים.

בעבר פעלו בגבעת רם גם "מעונות האלף", שהוקמו בשנת 1969 ב-35 מבנים טרומיים חד קומתיים, בפינה הדרומית של הקמפוס. השם "מעונות האלף" ניתן להם מאחר שהכילו אלף מיטות בסך הכל. בשנת 2001 נסגרו מעונות אלו וכיום ממוקם שם "כפר ההייטק" המשמש כחממה לחברות הייטק צעירות שרובן הוקמו על ידי חברי סגל וסטודנטים של האוניברסיטה העברית.

מרכז הספורט גבעת רם

מרכז הספורט ובריכת השחיה המקורה

בשנת 1952 אישר סינט האוניברסיטה מערכת שיעורי חינוך-גופני חובה לסטודנטים (שעה אחת בשבוע במשך שנה). בתחילה הופעלה תוכנית הספורט במתקנים שכורים עד שבשנת 1958 נחנך האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש גרוסברג, שהיה מתקן הספורט הראשון שעמד לרשות האוניברסיטה בקמפוס בגבעת-רם. למתקן זה נוספו אולם ספורט (1964), בריכת השחייה ואולמות סקווש (1968), 5 מגרשי טניס (בין השנים 1958–1968). המרכז תוכנן בידי האדריכל יוסף קלארווין, שתכנן את תוכנית המתאר הכללית (תוכנית פרישת הבניינים וחלוקת האזורים – לא הבניינים עצמם) של קמפוס גבעת רם, כולו. החל משנת 1986 מנהלת את מרכז הספורט "עמותת הספורט על-שם הווארד קוסל".

גלריה קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם)

• 
  כיכר צ'ארלס צ'רקובסקי בכניסה אל הקמפוס
• 
  רחבת חיים ויצמן בכניסה אל הקמפוס
• 
  בניין האקדמיה ללשון העברית
• 
  בניין הספרייה הלאומית
• 
  המוזיאון הפתוח בשדרות מאגנס
• 
  אמפיתיאטרון גבעת רם ע"ש מונה ברונפמן-שקמן
• 
  האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
• 
  בית הכנסת גבעת רם
• 
  פסל קיר מעשה ידי יצחק דנציגר בשערי קמפוס גבעת רם
• 
  בניין המרכז ארצי לבחינות ולהערכה
• 
  הפלנטריום ע"ש משפחת ויליאמס

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

קמפוסים נוספים

קמפוס עין כרם

בניין בית הספר לרפואה, קמפוס בית החולים הדסה עין כרם

קמפוס עין כרם של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה עין כרם נבנו יחדיו, זה לצד זה, באותו הסגנון. חלק ממבניהם משותפים. לאחר מלחמת העצמאות, כשקמפוס הר הצופים הפך קשה לשימוש, תכנון הקריה הרפואית נמסר לאדריכל יוסף נויפלד ובנובמבר 1954 נחתם הסכם עם סולל בונה על בניית בית הספר לאחיות, כשלב ראשון לבניין הקריה. עוד בראשית 1953 החלה מע"ץ בהכנת השטח ובסלילת דרכי גישה. בסוף 1955 פורסם מכרז לבניית בית הספר לרפואה.

פקולטאות

• הפקולטה לרפואה (אתר הפקולטה)
• הפקולטה לרפואת שיניים (אתר הפקולטה)
• בית הספר לסיעוד
• בית הספר לבריאות הציבור (אתר בית הספר)
• בית הספר לרוקחות (אתר בית הספר)
• מסלול צמרת
• מסלול פסגה
• מסלול בינה

קמפוס רחובות

קמפוס הפקולטה לחקלאות ברחובות

• בית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט (אתר בית הספר)
• הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית (אתר הפקולטה)

קמפוס מרכז וולקני (ראשון לציון)

• בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי (אתר בית החולים)

מרכזים, משרדים ויחידות

• הרשות למחקר ולפיתוח
• המזכירות האקדמית, יחידות אקדמיות
• פקולטות ובתי ספר, יחידות אקדמיות
• המכינה הקדם אקדמית, יחידות אקדמיות
• ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג
• ארכיון אלברט איינשטיין (אורכב 11.08.2011 ב WebCite) באתר הספרייה הלאומית
• המכון לחקר הטיפוח בחינוך
• המכון ללימודי אסיה ואפריקה
• המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון
• החוג למדעי הקוגניציה והמוח
• מכון טרומן
• מערכת מידע גאוגרפי של האוניברסיטה העברית
• פורום אירופה באוניברסיטה העברית
• המרכז הבינתחומי לחישוביות עצבית
• המרכז לחקר הרציונליות
• המרכז לחקר הכאב
• המכון לחקר המשפט העברי

מעמדה באקדמיה הבינלאומית

ערך מורחב – דירוג מוסדות להשכלה גבוהה

לאוניברסיטה העברית מוניטין בינלאומי והיא נמנית עם המוסדות הנודעים בעולם להשכלה גבוהה. באוגוסט 2006, למשל, דורגה בשבועון ניוזוויק במקום ה-82 בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם. דירוג ה-Times Higher Education מיקם את האוניברסיטה העברית במקום ה-93 בשנת 2008, במקום הגבוה ביותר בין אוניברסיטאות המזרח התיכון. לפי דירוג שנחאי היא דורגה בשיאה במקום ה-53 בעולם (2012), ונכון לשנת 2019 היא בין 150 האוניברסיטאות הטובות בעולם. האוניברסיטה העברית היא הראשונה מבין האוניברסיטאות בישראל שנכנסה לרשימת המאה. בדירוג זה דורגה האוניברסיטה בשנת 2012 גם:

• בתחום מדעי הטבע ומתמטיקה במקום ה-35 בעולם.
• בתחום מדעי החברה במקום ה-51–75 בעולם.

כמו כן רשמה האוניברסיטה הישגים מרשימים נוספים:

• המחלקה למתמטיקה דורגה במקום ה-16 בעולם.
• בתחום מדעי המחשב דורגה במקום ה-27 בעולם.
• בתחום הפיזיקה דורגה בין 51–75 בעולם.

בשנת 2015 דורגה האוניברסיטה העברית על ידי המרכז לדירוג אוניברסיטאות העולם (CWUR) במקום ה-23 בעולם. בשנת 2019 דורגה האוניברסיטה, על ידי אותו מרכז, במקום ה-62.^{[דרוש מקור]} לפי מדד שנגחאי לשנת 2022, האוניברסיטה העברית עלתה 13 מקומות (בהשוואה לאשתקד) ודורגה השנה במקום ה-77, מבין 100 האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם והראשונה מבין מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. מדד שנגחאי לפי תחומי לימוד לשנת 2022, דורגה האוניברסיטה העברית במקום ה-17 בעולם בתחומי המתמטיקה והתקשורת, במקום ה-30 בעולם בתחום המשפטים וה-48 במדיניות ציבורית.^{[דרוש מקור]}

ספריות האוניברסיטה

ערך מורחב – ספריות האוניברסיטה העברית

מערך הספריות של האוניברסיטה, השוכן בארבעת הקמפוסים שלה, כולל עשר ספריות, שבאוספן (2012) למעלה מ-2.5 מיליון פריטים, עשרות אלפי כותרי כתבי עת (מרביתם אלקטרוניים) ומאות מאגרי מידע אלקטרוניים.

תוכניות לימודים

תוכניות לימודים לתואר ראשון

תוכנית לימודים נוספת המיועדת לתלמידי התואר הראשון היא תוכנית אבני פינה. מדובר בתוכנית העשרה אקדמית נסיונית שהחלה פעילותה בשנת תש"ע, על בסיס תוכניות דומות הנהוגה ברבות מהאוניברסיטאות בארצות הברית, המכירות בחשיבות הרחבת האופקים בתואר הראשון. מטרתה היא להקנות סל ידע בסיסי לכל סטודנט בתואר הראשון נוסף על הידע שהוא רוכש במסגרת חוג בו הוא לומד. התוכנית מחייבת את תלמידי האוניברסיטה העברית להירשם לקורסים נוספים שאינם מתחום לימודיהם, כדי להעשיר ולהרחיב את הדעת.

בראשית שנות התשעים היו תת-מסלולי לימוד במסגרת התואר הראשון בביולוגיה. הן הציעו קורסים עשירים יותר לתלמידי השנה השנייה והשלישית של תוכנית הלימודים הכללית בביולוגיה שרצו להתרכז בתחומים מסוימים יותר של הדיסיפלינה. אולם ניסיון זה לא צלח ותת מסלולי הלימוד האלה בוטלו.

תוכניות מצטיינים לתואר ראשון

באוניברסיטה כמה תוכניות לימוד כלליות לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון, ובהן תוכנית אמירים (רוח), תוכנית לסטודנטים מצטיינים במדעי הרוח; אמירים (טבע), תוכנית לסטודנטים מצטיינים במדעי הטבע; ותוכנית "רביבים" לסטודנטים מצטיינים ללימודי יהדות המתעתדים ללמד יהדות בבתי ספר ממלכתיים. עוד תוכנית מצטיינים היא "עתידים: צוערים למנהל הציבורי-רוחות של שינוי". תוכנית זו מטפחת עתודת מנהיגות צעירה המעוניינת לתרום לשיפור פני החברה באמצעות הצטרפות בוגריה לעמדות מפתח בשירות הציבורי. כל הסטודנטים בתוכניות המצטיינים הכלליות של האוניברסיטה זכאים למלגת שכר לימוד מלאה ולמלגות נוספות.

בנוסף על תוכניות מצטיינים אלה, קיימות תוכניות מצטיינים פקולטאיות וחוגיות בתחומים אלו: התוכנית המשולבת: פילוסופיה, כלכלה ומשפטים – תואר כפול משפטים כלכלה ופילוסופיה, ביולוגיה (תוכנית "אתגר"), כימיה (תוכנית "אתגר"), תוכנית פסיכוביולוגיה המשותפת לפקולטות למדעי החברה ולמתמטיקה ומדעי הטבע, קוגניציה השייכת לפקולטה למדעי הרוח, פכ"ם – התוכנית המשולבת: פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה והיסטוריה.

הלימודים האקדמיים במסגרת תוכניות המצוינות הצבאיות חבצלות ותלפיות מתקיימים באוניברסיטה העברית.

תוכניות לימודים לתואר שלישי

• הפקולטה למשפטים
• התוכנית לרציונליות
• תוכנית מלגות הנשיא לדוקטורנטים מצטיינים של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית
• פרויקט חברותא לתלמידי מחקר
• התוכנית הישירה לדוקטורט בחישוביות עצבית
• תל"ם יחב"ל במסגרת המכון ע"ש לאונרד דייוויס – התכנית הישירה ללימודי מחקר ביחסים בין-לאומיים.

נשיאי האוניברסיטה העברית

תמונה	שם	שנות כהונה	הערות
	הרב ד"ר יהודה לייב מאגנס	1925–1948	הנשיא הראשון של האוניברסיטה. כיהן במקביל כנגיד האוניברסיטה בשנים 1925–1935
	סר אריה (לאון) סימון	1948–1949	ממלא מקום
	פרופ' זליג ברודצקי	1949–1952
	פרופ' בנימין מזר	1953–1961
	פרופ' יואל רקח	1961–1962	ממלא מקום
	ד"ר אליהו אילת	1962–1968
	ד"ר אברהם הרמן	1968–1983	לימים נגיד האוניברסיטה
	פרופ' דן פטינקין	1983–1986
	פרופ' אמנון פזי	1986–1990
	פרופ' יורם בן פורת	1990–1992
	פרופ' חנוך גוטפרוינד	1992–1997
	פרופ' מנחם מגידור	1997–2009
	פרופ' מנחם בן-ששון	2009–2017	לימים נגיד האוניברסיטה
	פרופ' אשר כהן	2017–	מכהן

נגידי האוניברסיטה העברית

על פי חוקת האוניברסיטה העברית רשאים נשיא האוניברסיטה ויושב ראש חבר הנאמנים להמליץ על מינוי נגיד, שמינויו מאושר על ידי חבר הנאמנים. תפקידו של הנגיד אינו מוגדר, ועל הנשיא להגדירו בעצה אחת עם הנגיד עצמו. בעשור הראשון לקיומה כיהן ד"ר יהודה לייב מאגנס כנגיד, תפקיד שכלל את סמכויות כל שדרת הניהול הבכירה של האוניברסיטה במתכונתה הנוכחית (נשיא, מנכ"ל ורקטור), אך עם שינוי החוקה הוכפף נושא התפקיד לנשיא האוניברסיטה, וכהונתו אינה נמשכת לאחר תום כהונת הנשיא שהמליץ על מינויו (אם כי ניתן למנותו מחדש). מאז פוצל התפקיד מינתה האוניברסיטה שני נגידים בלבד, שניהם מונו עם תום כהונתם כנשיאי האוניברסיטה.

שם	תקופת כהונה	הערות
ד"ר יהודה לייב מאגנס	1925–1935	במקביל לכהונתו כנשיא
ד"ר אברהם הרמן	1983–1992	עד לפטירתו
פרופ' מנחם בן-ששון	2017–	מכהן

רקטורי האוניברסיטה העברית

פרופ' שמואל הוגו ברגמן

שם	תקופת כהונה	הערות
פרופ' שמואל הוגו ברגמן	1935–1938
פרופ' אברהם פרנקל	1938–1940
פרופ' לאון רות	1940–1943
פרופ' ליאו אריה מאיר	1943–1945
פרופ' מיכאל פקטה	1945–1949
פרופ' שמחה אסף	1949–1950
פרופ' משה שוובה	1950–1952
פרופ' בנימין מזר	1952–1961	לימים נשיא האוניברסיטה
פרופ' יואל רקח	1961–1965	לימים נשיא האוניברסיטה
פרופ' נתן רוטנשטרייך	1965–1969
פרופ' יעקב כ"ץ	1969–1972
פרופ' מיכאל רבין	1972–1975
פרופ' גדעון שפסקי	1975–1979
פרופ' רפאל משולם	1979–1982
פרופ' דן פטנקין	1982–1985	לימים נשיא האוניברסיטה
פרופ' אמנון פזי	1985–1987	לימים נשיא האוניברסיטה
פרופ' יורם בן-פורת	1987–1990	לימים נשיא האוניברסיטה
פרופ' חנוך גוטפרוינד	1990–1992	לימים נשיא האוניברסיטה
פרופ' יהושע בן-אריה	1993–1997
פרופ' מנחם בן-ששון	1997–2001	לימים נשיא האוניברסיטה ונגידה
פרופ' חיים רבינוביץ'	2001–2008
פרופ' שרה סטרומזה	2008–2012	האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד
פרופ' אשר כהן	2012–2017	לימים נשיא האוניברסיטה
פרופ' ברק מדינה	2017–2022
פרופ' תמיר שפר	2022–	מכהן

מנכ"לי האוניברסיטה העברית

שם	תקופת כהונה	הערות
שלמה גינוסר	1935–1937	מנכ"ל
דוד ורנר סנטור	1937–1953	סגן נשיא ומנכ"ל
יאיר ארן	1953–1964	סגן נשיא למינהל ומנכ"ל
יוסף הרפז	1967–1975	מנכ"ל
מרדכי מירון	1975–1980	מנכ"ל
ישראל ברגיל	1983–1986	סגן נשיא ומנכ"ל
פרופ' פנחס זוסמן	1986–1987	סגן נשיא ומנכ"ל
פרופ' יואש ועדיה	1987–1991	סגן נשיא ומנכ"ל
אלי גונן	1987–1991	מנכ"ל משותף למינהל
פרופ' יוסף יהב	1991–1993	סגן נשיא ומנכ"ל
אורי ליטוין	1991–1992	מנכ"ל משותף לכספים
משה ויגדור	1992–2004	סגן נשיא ומנכ"ל
אלחנן הכהן	2005–2009	סגן נשיא ומנכ"ל
בילי שפירא	2009–2017	סגן נשיא ומנכ"ל, האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד
ישי פרנקל	2017–	סגן נשיא ומנכ"ל – מכהן

חוקרים ובוגרים נודעים

חוקרי האוניברסיטה העברית ובוגריה ניצבים בקדמת המדע בעולם. דוגמאות אחדות:

• בתחום הפיזיקה ידועים פרופ' יואל רקח ותלמידו פרופ' עמוס דה-שליט.
• דייוויד גרוס היה סטודנט לפיזיקה באוניברסיטה העברית. הוא סיים בה תואר ראשון ותואר שני. בשנת 2004 הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה על מחקרו בקשר לחופש אסימפטוטי של הכוח הגרעיני החזק.
• בראש המחלקה למתמטיקה עמד המתמטיקאי הנודע אברהם הלוי פרנקל שהיה שותף לפיתוח מערכת אקסיומות צרמלו-פרנקל. כמו כן הפרופסור הראשון בחוג למתמטיקה היה אדמונד לנדאו. עוד ראויים לציון במחלקה למתמטיקה, אריה דבורצקי, רות לורנס-נאימרק, שהרן שלח, דוד קשדן, צליל סלע, אלכסנדר לובוצקי, יורם לינדנשטראוס, אילון לינדנשטראוס, חתן מדליית פילדס לשנת 2010 והלל פורסטנברג, חתן פרס אבל לשנת 2020.
• מיכאל רבין מייסד המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה, הוא חתן פרס טיורינג, הפרס הנחשב ביותר בתחום מדעי המחשב. חוקרים בולטים נוספים בבית הספר להנדסה ומדעי המחשב הם נתי ליניאל, דורית אהרונוב וניר פרידמן העומד בחזית המחקר העולמי בביולוגיה חישובית.
• אבי ויגדרזון, חתן פרס נבנלינה, פרס גדל ופרס אבל ופרופסור במכון למחקר מתקדם, היה פרופסור באוניברסיטה במשך 17 שנים וכיהן כראש המכון למדעי המחשב.
• במדע המדינה נמנים עם מורי האוניברסיטה שלושה מן החוקרים המובילים בעולם בתחומם: שלמה אבינרי, יחזקאל דרור וזאב שטרנהל, שלושתם חתני פרס ישראל. פרופ' שלמה אבינרי גם כיהן כמנכ"ל משרד החוץ.
• גרשם שלום היה ממייסדי המחקר המודרני של המיסטיקה היהודית ומגדולי חוקרי הקבלה, כיהן כראש המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.
• באוניברסיטה נמצא המרכז לחקר הרציונליות. זהו מרכז בין-תחומי המחבר חוקרים מדיסיפלינות שונות לחקר היבטים שונים ברציונליות, כלכלה ותורת המשחקים, ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005 הוא חבר סגל המכון. מייסד המכון הוא סרג'יו הרט המכהן כפרופסור במכון עד היום.
• דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה, נמנה במשך 18 שנה עם סגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ואת המחקרים שזיכו אותו בפרס עשה עם עמוס טברסקי מהאוניברסיטה העברית.
• רפאל משולם, פרופסור אמריטוס במחלקה לחומרי טבע בבית הספר לרוקחות שבפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, רקטור האוניברסיטה בשנים 1979–1982, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1994 וחתן פרס ישראל לחקר הכימיה לשנת תש"ס 2000. חוקר תרופות וחומרי טבע, מגלה החומר הפעיל בקנאביס, ה-THC.
• אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר, חתני פרס נובל לכימיה לשנת 2004, קיבלו את תואר הדוקטור לרפואה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.
• רוג'ר קורנברג, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2006 הוא פרופ' עמית במחלקה לכימיה ביולוגית במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, והוא נמצא וחוקר בה ארבעה חודשים בשנה.
• עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, היא בעל תואר בוגר בכימיה ותואר מוסמך בביופיזיקה מטעם האוניברסיטה העברית.
• ג'ושוע אנגריסט, חתן פרס נובל בכלכלה לשנת 2021, היה מרצה בכיר ופרופסור חבר במחלקה לכלכלה.
• אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון, צבר את כל תאריו במשפטים באוניברסיטה העברית, היה פרופסור למשפטים בה וכיהן בתפקיד דיקן הפקולטה למשפטים. גם נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש רכשה את השכלתה המשפטית באוניברסיטה העברית, וכך גם מרבית שופטי בית המשפט העליון המכהנים כיום. עם בוגרי הפקולטה למשפטים גם נמנים היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז, פרקליט המדינה שי ניצן ומבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס.

ראו גם

• אוניברסיטאות בישראל
• אוניברסיטה ציבורית#ישראל
• הפיגוע באוניברסיטה העברית (2002)
• אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית
• המכינה לעולים באוניברסיטה העברית בירושלים
• ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג
• מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים
• המכון ליהדות זמננו
• המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון
• המכון לחקר המשפט העברי
• הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית – פקולטה של האוניברסיטה העברית השוכנת בעיר רחובות

לקריאה נוספת

ספרים

• אורי כהן, ההר והגבעה – האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה, תל אביב: הוצאת עם עובד, 2006. (הספר בקטלוג ULI)
• אורי כהן, אוניברסיטת-אם: האוניברסיטה העברית בירושלים, 1948–1967, שדה בוקר: הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2019.
• שאול כ"ץ ומיכאל הד (עורכים), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים – שורשים והתחלות, ירושלים: הוצאת מאגנס, 1997. (הספר בקטלוג ULI)
• חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים – התבססות וצמיחה, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2005. (הספר בקטלוג ULI)
• חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים – התעצמות אקדמית תוך מאבק לאומי, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2009. (הספר בקטלוג ULI)
• אסף זלצר (מחבר ועורך), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים – ספר האישים: מייסדים, מעצבים וראשוני הפרופסורים לפני קום המדינה, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2013.
• יפעת וייס, עוזי רבהון (עורכים), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים – מדינת הלאום וההשכלה הגבוהה, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2024.
• דוד קרויאנקר, האוניברסיטה העברית, גבעת רם – תכנון ואדריכלות 1953–2002, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, 2002.

• Yaacov Iram, Curricular and Structural Developments at the Hebrew University, 1928-1948, History of Universities, Vol. 11, 1992, pp. 205–241.
• Research 2000, The Authority for Research and Development, The Hebrew University of Jerusalem 2000

עבודות גמר ודוקטור

• דני יעקובי, בין פרטיקולריות לאוניברסליות, מדעי הרוח הכלליים באוניברסיטה העברית, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2003.
• דני יעקובי, הכשרת מורים והאוניברסיטה העברית בתקופת המנדט, עבודת גמר, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1995.
• דיאנה דולב, האדריכלות של האוניברסיטה העברית 1918–1948, עבודת גמר, אוניברסיטת תל אביב, 1990.

מאמרים

• גילי שולץ, קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים לדורותיו. (2020)
• ארי בראל, לוויתן והאקדמיה: האם היה ניסיון להלאים את האוניברסיטה העברית בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל?, תרבות דמוקרטית, 13, 2011, עמ' 7–59.
• ישראל קולת, האוניברסיטה העברית: בין אוניברסיטה יהודית לאוניברסיטה ארץ-ישראלית, מדעי היהדות 35, תשנ"ה, עמ' 47–59. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• יעקב עירם, השפעת מסורות בחינוך הגבוה על דרכה האקדמית של האוניברסיטה העברית, עיונים בחינוך 18, 1978, עמ' 123–140.
• נחום גרוס, האוניברסיטה העברית ושלוחותיה בתל אביב, 1950–1970, עיונים בתקומת ישראל 19, 2009, עמ' 93–119
• דיאנה דולב, מגדל השן בקריית הלאום: התוכנית האדריכלית לקמפוס בגבעת רם, זמנים 96, סתיו 2006, עמ' 86–93. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• אורי כהן, ‏האוניברסיטה העברית בירושלים במעבר מיישוב למדינה: היבטים ראשונים לצמיחת 'החברה המסמיכה' (The Credential Society) בישראל, הציונות כ"ג, 2002, עמ' 297–329
• אורי כהן (היסטוריון), אסטרטגיות בלימה והתפשטות של האוניברסיטה העברית נוכח הקמתה של האוניברסיטה של תל אביב, 1953–1961, עיונים בתקומת ישראל 12, 2002, עמ' 359–401
• אורי כהן (היסטוריון), 'האינטלקטואל הטהור' בפוליטיקה או אליטה אקדמית במשבר: מעורבות האוניברסיטה העברית בפרשת לבון, עיונים בתקומת ישראל 14, 2004, עמ' 191–229
• אורי כהן, איתן אורקיבי, הפרופסורה והסטודנטים באוניברסיטה העברית, 1967–1972, קתדרה 129, אוקטובר 2008, עמ' 137–164. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• חגית לבסקי, משמעות הקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים ומקומה בחיי העיר בתקופת המנדט, בתוך: יהושע בן אריה (עורך), ירושלים בתקופת המנדט: העשייה והמורשת, הוצאת משכנות שאננים; יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2003, עמ' 335–350.
• אניטה שפירא, האוניברסיטה העברית והיישוב היהודי בארץ ישראל, בתוך: ירושלים בתקופת המנדט: העשייה והמורשת, עמ' 351–354.
• ישראל ברטל, ההר והעיר: האוניברסיטה העברית, מגעים והשפעות, בתוך: ירושלים בתקופת המנדט: העשייה והמורשת, עמ' 354–357.
• חדוה בן-ישראל, ההיבטים הפוליטיים בחיי האוניברסיטה, בתוך: ירושלים בתקופת המנדט: העשייה והמורשת, עמ' 358–362.
• שמואל רזין, מיכאל הד, חנן חלפון, יהושע אריאלי, חדוה בן-ישראל, אניטה שפירא, חגית לבסקי, דיון, בתוך: ירושלים בתקופת המנדט: העשייה והמורשת, עמ' 362–366.
• גרשון נראל, מיסיונרים בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים, עת-מול 282 (מאי 2023), עמ' 20–23.

פתיחת האוניברסיטה ושנים ראשונות

• פאול אברהם אלסברג, מקורות לחקר גיבוש הרעיון לייסוד האוניברסיטה העברית, 1913–1914, דברי הקונגרס העולמי האחד עשר למדעי היהדות, ב' (2), 1993, עמ' 205–212.
• קימי קפלן, חמש תגובות של רבנים אורתודוקסים לייסוד האוניברסיטה העברית בירושלים ולפתיחתה, יהדות זמננו 10, תשנ"ו, עמ' 139–163.
• בצלאל ברשאי, ‏ההכנות לפתיחת האוניברסיטה בירושלים ושנותיה הראשונות, קתדרה 25, ספטמבר 1982, עמ' 65–78
• יהודה ריינהרץ, ‏יסוד לאוניברסיטה עברית בירושלים – חלקו של חיים ויצמן (1913–1914), קתדרה 46, דצמבר 1987, עמ' 123–146
• דורון נידרלנד וזהר קפלן, ‏בית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ו'הדסה' בירושלים – הכנות ושנים ראשונות, קתדרה 48, יוני 1988, עמ' 145–163
• בצלאל ברשאי, ‏האוניברסיטה העברית בירושלים, 1925–1935, קתדרה 53, ספטמבר 1989, עמ' 107–122
• אלק אפשטיין, ‏למען החופש: מאבקיה הציבוריים של הפרופסורה הירושלמית לאחר הקמת המדינה, קתדרה 106, דצמבר 2002, עמ' 139–176
• יאיר פז ואסף זלצר, "לאן נעלמו אבני הפינה של האוניברסיטה העברית? מסע בין ממצאים ארכיוניים ומעט תוצאות בשטח", ארכיון, 17, 2013, עמ' 56–63.

קישורים חיצוניים

• האוניברסיטה העברית בירושלים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• האוניברסיטה העברית בירושלים, דף שער בספרייה הלאומית

• האוניברסיטה העברית בירושלים, ברשת החברתית פייסבוק
• האוניברסיטה העברית בירושלים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• האוניברסיטה העברית בירושלים, ברשת החברתית אינסטגרם
• האוניברסיטה העברית בירושלים, ברשת החברתית LinkedIn
• האוניברסיטה העברית בירושלים, סרטונים בערוץ היוטיוב

• אתר האינטרנט הרשמי של האוניברסיטה העברית בירושלים (בעברית, באנגלית ובערבית)
• אתר האינטרנט הרשמי של האוניברסיטה העברית בירושלים (בסינית)
• מידע על האוניברסיטה העברית בירושלים בקטלוג הספרייה הלאומית
• חברת יישום – החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית
• המרכז לחקר המוזיקה היהודית – קמפוס גבעת רם
• אסף זלצר, על פסגת הר הצופים – סיור היסטורי בקמפוס האוניברסיטה העברית, בהוצאת המחלקה לדוברות, האוניברסיטה העברית בירושלים
• הפנטזיה של המכללה העברית, המחסן של גדעון עפרת
• דיאנה דולב, אדריכלות, חינוך וכוחניות: מבט פמיניסטי על קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, בתוך: חגית גור, מיליטריזם בחינוך, הוצאת ידיעות ספרים, 2005.
• חנוך גוטפרוינד, תורה ואורה לכל העולם הנאור, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך: גליליאו 125, ינואר 2009.
• נורית קירש, חוקרים בעברית חולמים בגרמנית: מדענים יוצאי גרמניה באוניברסיטה העברית בתקופת היישוב, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך: גליליאו 117, מאי 2008.
• מפת קמפוס גבעת רם, האוניברסיטה העברית בירושלים
• ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית – קישור לאתר הבית
• על פעולת הציונים בווילנה למען האוניברסיטה העברית בירושלים בימיה הראשונים, בתוך התערוכה "ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה", באתר יד ושם
• טקס פתיחת האוניברסיטה, באתר המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן, האוניברסיטה העברית
• חיים ויצמן
  • תוכן הנאום של ויצמן בטקס הפתיחה, דואר היום, 2 באפריל 1925
  • חיים ויצמן, הגשמתו של חלום, דבר, 1 באפריל 1965, המשך
• תמונות מימי ראשיתה של האוניברסיטה, באתר המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן, האוניברסיטה העברית
• אורי כהן, דנה כץ, תרבות עירונית וזהות אקדמית: אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בתל אביב, 1933–1940, ישראל 8, 2005, עמ' 1–37
• מנחם מגידור, הבית אשר נפתח עתה על הר הצופים, אקדמיה 7–8, 2000, עמ' 5–6
• אלי ציפורי, ‏פשיטת הרגל של האוניברסיטה העברית: 12.6 מיליארד ש' לפנסיה תקציבית, חבילות פנסיה של 8–10 מ' ש' לבכירים ותמיכה ממשלתית גדולה מהנדרש, באתר גלובס, 13 בנובמבר 2014
• אורי כהן, האוניברסיטה העברית והריבוד המעמדי–עדתי בעשור הראשון, עיונים בתקומת ישראל, חברה וכלכלה בישראל: מבט היסטורי ועכשווי (2005), עמ' 233–262
• ליאור דטל, בדיקת TheMarker | המלכוד של האוניברסיטה העברית: חובות ענק לפנסיות – ונכסים במיליארדי שקלים, באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 2014
• מימי אייזנשטדט, דוד בר-גל,הורתו ולידתו של בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית (1953–1958), חברה ורווחה ל (1), מרץ 2010, עמ' 9–27
• חגי צורף, היחס לשאלת הקמת אוניברסיטה עברית בירושלים בעיתון "האחדות", יולי 1913 – יולי 1914, ארכיון 7, 1994, עמ' 29–47.
• האוניברסיטה העברית, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
• ארכיון אוסף תעודות לתולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, בספרייה הלאומית
• אישים בתקופת היישוב, באתר המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן, האוניברסיטה העברית
• הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית, 24 ביולי 1918
• וינסטון צ'רצ'יל בביקור בהר הצופים 1921. בפמליה: הרברט סמואל, ג'יימס דה רוטשילד, לורנס איש ערב, רונלד סטורס, האמיר עבדאללה, הרב קוק, הרב יעקב מאיר, הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב נסים יהודה דנון, מרדכי עליאש, ארתור רופין, דוד ילין, אליעזר בן-יהודה ונחום סוקולוב
• פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1 באפריל 1925. מתוך סרט של יעקב בן דב 1925
• הלורד בלפור נואם בטקס פתיחת האוניברסיטה העברית, 1925
• נאומו של הראי"ה קוק ז"ל בפתיחת המכללה העברית על הר הצופים בירושלים
• נאומו של ח"נ ביאליק לפתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים
• פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים וביקור הלורד בלפור בארץ ישראל, שנת 1925, מתוך אתר ארכיון שפילברג
• פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1 באפריל 1925, מתוך סרטון בהזמנתו של אלברט קהאן. ברקע מושמע המנון האוניברסיטה, מילים שלום יוסף הפטמן, לחן אברהם צבי דוידוביץ', ביצוע אורה זיטנר
• האוניברסיטה העברית חוגגת עשור, יומני כרמל מאי 1935
• פתיחת הפקולטה לרפואה, יומני כרמל יוני 1949
• האוניברסיטה העברית חוגגת עשרים וחמש שנה, יומני כרמל מאי 1950
• בניית הקמפוס בגבעת רם, יומני כרמל ינואר 1955 (התחלה 4:47)
• מקבץ סרטונים מארכיון ספילברג:

| כי מציון תצא תורה, 1940 | בית הבינה, 1944 | הבית על הגבעה, 1950 | זמן, מרחב והאוניברסיטה, 1955 | ארבעה ימים בגבעת רם, 1958 | הקמפוס החדש בגבעת רם, 1958 | הקמפוס בירושלים, 1960 | השכלה – הדיבר העיקרי, 1961 | הקמפוס בירושלים, 1966 | חוזרים להר הצופים, 1967 | מרצים וסטודנטים מדברים על הימים ההם, 1968 | האוניברסיטה בת חמישים, 1975 | שבילים אל העבר, 1995 |

• Arieh Goren, Sanctifying Scopus: Locating the Hebrew University on Mount Scopus, in Elishiva Carlebach, John M. Efron, David N. Myers (eds.), Jewish History and Jewish Memory: Memory: Essays in Honor of Yosef Hayim Yerushalmi, Hanover and London, 1998, pp. 330–347.
• זכתה לתואר: דירוג מחמיא ב"טיימס" לאוניברסיטה העברית, באתר ישראל היום

הישגים אקדמיים

• שנחאי העולמי דירג את תחומי מנהל עסקים, כלכלה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית בין 50 הטובים בעולם, הודעות לעיתונות, המחלקה לדוברות, באתר האוניברסיטה העברית, 3 בינואר 2011
• העברית מדורגת במקום השני באירופה במספר מענקי המחקר מהאיחוד האירופי, הודעות לעיתונות, המחלקה לדוברות, באתר האוניברסיטה העברית, 21 בינואר 2010
• מיכאל יעקובסון, האדריכל נורמן פוסטר משיק בניין ראשון בארץ: המרכז למדעי המוח, באתר Xnet‏, 24 באוקטובר 2017