אטביזם
המונח אטביזם (שמקורו במילה הלטינית atavus ומשמעותו; אב-קדמון) מציין נטייה לחזור אחורה לתכונה של אבות קדמונים. אטביזם הוא נסיגה אבולוציונית, ממשית או משוערת, כגון תכונות שמופיעות מחדש לאחר שנעלמו לפני דורות. אטביזם מתרחש משום שגנים של תכונות פנוטיפיות שהיו קיימות בעבר נשמרים לעיתים קרובות ב-DNA, למרות שאינם באים לידי ביטוי בחלק או ברוב האורגניזמים שניחנו בהם.[1]
מבחינה אבולוציונית, תכונות שנעלמו באופן פנוטיפי, אינן בהכרח נעלמות מה-DNA של האורגניזם. רצף הגנים נשאר לעיתים קרובות, אך אינו פעיל, עקב שינוי בבקרה גנטית. גן כזה שאינו בשימוש עשוי להישאר בגנום במשך דורות רבים. כל עוד הגן נשאר שלם, תקלה בבקרה הגנטית המדכאת את הגן עלולה להוביל לכך שהוא יתבטא שוב. לפעמים, הביטוי של גנים רדומים יכול להיות מושרה על ידי גירוי מלאכותי.
אטביזם נצפו בבני אדם, כמו תינוקות שנולדו עם זנבות שרידיים. ניתן לראות את האטביזם גם בבני אדם שיש להם שיניים גדולות, כמו אלו של פרימטים אחרים. בנוסף, מקרה של "לב נחש", נוכחות של "מחזור הדם הכלילי וארכיטקטורת שריר הלב [שדומה מאוד לאלו של הלב הזוחל", דווח גם בספרות הרפואית. אטביזם נגרם לאחרונה גם בעוברים של עופות (ציפור) כדי לבטא מאפיינים רדומים של דינוזאורים שהם אבות העופות - כמו התפתחות של שיניים במקום מקור.
דוגמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוגמאות שנצפו כוללות:
- גפיים אחוריות בלווייתנים ובדולפינים
- בהונות עודפות בסוסים, בדומה לאלו אצל סוסים קדומים
- הופעה נשנית של התרבות מינית אצל צמח הפילוסלה והקרוטונידיאה.
אטביזם נצפה גם אצל בני אדם. לדוגמה, אצל תינוקות שנולדו עם זנב קטן. אפשר גם לראות לכך עדות בבני אדם בעלי שיניים גדולות בדומה לאלו של קופים אחרים.
אטביזם בהיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך פרק הזמן שבין קבלת האבולוציה והופעת ההבנה המודרנית של גנטיקה, אטביזם שימש בהסברת חזרתה של תכונה מסוימת באינדיבידואל אחרי מספר דורות של היעדרותה. מקרה כזה שמתגלה באינדיבידואל מכונה לעיתים קרובות "נסיגה". במונח זה משתמשים בדרך-כלל בהקשר להופעתן מחדש של תכונות פרימיטיביות באורגניזמים באופן בלתי צפוי.
המושג אטביזם נשמע רבות מפיהם של דרוויניסטים חברתיים, אשר טענו כי גזעים נחותים הפגינו תכונות אטביסטיות, וייצגו תכונות פרימיטיביות יותר מאשר אלו של בני גזעם. הן המונח אטביזם, והן תאוריית החוק הביוגנטי של הקל, רווים מושגים של אבולוציה במשמעות של התקדמות, של צעידה לקראת מורכבות גדולה יותר ויכולת גבוהה יותר.
הקרימינולוג האיטלקי צ'זארה לומברוזו השתמש במושג אטביזם כחלק מההסבר האינדיבידואליסטי של הגורמים להידרדרות לפשיעה, בשנות השבעים של המאה ה-19. הוא ניסה לזהות תכונות נפוצות בקרב פושעים ותייג את אלו שמצא כאטביסטיות, תכונות "נסיגה" אשר קבעו התנהגות פושעת "פרימיטיבית". עדותו הסטטיסטית והסברה שתכונות פיזיות קובעות פשיעה בלתי-נמנעת (רעיון זה קרוב בהשקפתו לאאוגניקה) הופרכו זה מכבר, אולם הרעיון שתכונות פיזיות עשויות להשפיע על הסבירות להתנהגות פושעת עדיין רווח בחוגים מסוימים.
הרעיון שבאופן כלשהו ניתן להביא לידי אטביזם באופן מצטבר על ידי רבייה סלקטיבית, הוביל לשחזור גזעים שנכחדו כגון שור הבר. גזע זה פותח מגזעים קדמונים בעלי תכונות פרימיטיביות נבחרות, בניסיון "להחיות" את שור הבר הנכחד.
אזכורים תרבותיים לאטביזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח אטביזם מאוזכר לעיתים אף בדיונים על תרבות. מקצת מהמדענים החברתיים מתארים את חזרתן של נטיות ישנות, "פרימיטיביות יותר" (לדוגמה, דעות לוחמניות, הזדהות שבטית, וכדומה – כל דבר המרמז על אווירה חברתית ופוליטית, אשר אופיינית לתקופה שלפני אלפי שנים) כ"אטביסטית". "אטביזם חוזר ונשנה" הוא כינוי נפוץ לאמונה, שאנשים בעידן המודרני מתחילים לחזור לצורות חשיבה וצורות התנהגות שנחשבות נסיגה לזמנים עברו. בייחוד משתמשים בזה הסוציולוגים בהקשר לאלימות. מרקסיסטים מתייחסים למעמדות הפרה-קפיטליסטים (כגון מעמד האיכרים, אריסטוקרטיה והמעמד הבורגני-זעיר) כ"אטביסטיים" על מנת לציין, שאינם מתאימים לחלוקת המעמד הדו-קוטבית (בורגנים/פרולטריון) של החברה הקפיטליסטית המודרנית. על-כן, מרקסיסטים רואים בהם כוח ראקציונרי שינסה לעצור לא רק את הסוציאליזם, אלא אף את תהליך הבורגנות עצמו.
תת-התרבות הנאו-פגאנית משתמשת גם היא באותה טרמינולוגיה ("אטביזם" או "אטביזם חוזר ונשנה") על מנת לתאר כיצד מדינות מערביות, מודרניות חוות את שקיעתה של הנצרות ועליית תנועות דתיות, ששואבות השראה מדתות פגאניות, אשר היו קיימות לפני מאות שנים. יש המציינים לשבח את הופעת התנועה לאיכות הסביבה, את המחקר המדעי, ואת הליברליזם החברתי, אשר תורמים באופן הולך וגדל לחברה חילונית, כזו שהרגשות הדתיים בה נקשרים לעיתים קרובות יותר עם הבעת הערכה לעולם הפיזי ולא יוצאים נגדו. לעיתים קרובות, שימוש במונחים אלו בהקשר לרוחניות אלטרנטיבית או בהקשר מיסטי מרמז על שימוש באלימות על מנת להביע את ההשקפות הדתיות המשתנות – לדוגמה, בספר "אדוני הכאוס" גל של שריפת כנסיות ברחבי סקנדינביה תואר כחלק ממגמה זו, משום שרוב מבצעי העבירה הגדירו עצמם "פגאנים" אשר מבקשים למגר את מה שהם מכנים דיכוי דתי של מאות שנים על ידי הנצרות.
אטביזם הוא מונח מפתח בהסבר של ג'וזף שומפטר למלחמת העולם הראשונה במאה ה-20 של אירופה הליברלית. הוא תומך בגישה הליברלית של יחסים בינלאומיים אשר גורסת כי קהילה בינלאומית אשר מושתתת על מסחר תימנע ממלחמה בשל ההרסנות והעלות היחסית שלה. הסיבה שלו למלחמת עולם ראשונה נעוצה ב"אטביזם", ובעטיו, כך הוא טוען, שרידי הממשל באירופה (הקיסרות הגרמנית, האימפריה הרוסית, האימפריה העות'מאנית, והאימפריה האוסטרו-הונגרית) דחפו את אירופה הליברלית למלחמה, ולא המבנה הליברלי של היבשת גרם לזה. הוא השתמש ברעיון זה על מנת לומר כי ליברליזם ומסחר ימשיכו להוות השפעה משככת ביחסים בין מדינות, וכי מלחמה לא תעמוד על הפרק בין אומות שבנויות על קשרי מסחר.
פול ג'ונסון בספרו "היסטוריה של יהודים" רואה את האטביזם בעלייתם של החשמונאים לשלטון בקרב היהודים במאה ה-2 לפנה"ס במסגרתה החזירו החשמונאים אמונות והתייחסות מקודשת לבית המקדש ולכל מה שקשור אליו.[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהלי אוזן, מילים ומחשבות בעקבות הקורונה בתערוכה החדשה אטבזים, באתר באר שבע נט, NaN בundefined NaN
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המונח "אטביזם" באתר מילוג
- ^ היסטוריה של היהודים, עמוד 105
