אליזבת, נסיכת הפפאלץ
 | |
| לידה |
26 בדצמבר 1618 היידלברג, נסיכות הבוחר מפפאלץ, האימפריה הרומית הקדושה  |
|---|---|
| פטירה |
11 בפברואר 1680 (בגיל 61) Herford Abbey, Lower Rhenish–Westphalian Circle, האימפריה הרומית הקדושה |
| מדינה |
נסיכות הבוחר מפפאלץ |
| מקום קבורה |
Herforder Münster |
  | |
אליזבת, נסיכת הפפאלץ (בגרמנית: Elisabeth von der Pfalz; 26 בנובמבר 1618 – 11 בפברואר 1680) הייתה בתו השלישית של פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ, ולאחר מכן מלך בוהמיה (לתקופה קצרה). אליזבת הייתה מלומדת, פילוסופית ואם מנזר. היא מפורסמת בעיקר בזכות התכתבותה עם הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנסיכה אליזבת הייתה בתם השלישית של פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ מבית ויטלסבאך, ושל אליזבת סטיוארט, נסיכת אנגליה וסקוטלנד, בתו של ג'יימס הראשון, מלך אנגליה. היא נולדה בהיידלברג שבגרמניה, אך בעקבות מלחמת שלושים השנים גלתה עם משפחתה להולנד. הנסיכה הצעירה רכשה ידע נרחב באמנות, שפות, מתמטיקה, פילוסופיה, אסטרונומיה ומדעים.
בין השנים 1636-1633 יועדה להינשא למלך פולין, ולדיסלאב הרביעי. אך הנישואים לא יצאו אל הפועל, בשל סירובה של אליזבת להמיר את דתה מפרוטסטנטיות לקתוליות.
בין הנסיכה לדקארט נוצר קשר מכתבים. ההתכתבות התחילה ב-1643 על ידי אליזבת, בעקבות קריאתה את ספרו הגיונות על הפילוסופיה הראשונית, ונמשכה עד מותו של דקארט ב-1650. חמשת המכתבים הראשונים מבין המצויים בידינו עוסקים בבעיית הגוף־נפש, שלושת הבאים בגאומטריה, והאחרים בפיזיקה, אתיקה, מדיניות, פילוסופיה, וגם בנושאים אישיים יותר. במהלך ההתכתבות הקשר בין השניים הלך והעמיק, מתוך הערכה הדדית. דקארט אף הקדיש לאליזבת את ספריו הבאים, עקרונות הפילוסופיה ורגשות הנפש - כשהאחרון נכתב למענה.
כעשר שנים לאחר מותו של דקארט עברה אליזבת למנזר לותרני בווסטפאליה, ומילאה תפקיד חשוב בהפצת ההגות הקרטזיאנית בגרמניה. היא סיימה את חייה כאם המנזר, ששימש בהנהגתה כמפלט עבור הסובלים מרדיפות דתיות. גם בתפקידה זה המשיכה אליזבת בפעילותה האינטלקטואלית: בין השאר התכתבה קצרות עם הפילוסוף הצרפתי ניקולא מלבראנש, והייתה בקשר עם האלכימאי והרופא פרנסיס ואן הלמונט ועם הפילוסוף הגרמני לייבניץ.
ההתכתבות עם דקארט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיית הגוף נפש
[עריכת קוד מקור | עריכה]את המכתב הראשון שלחה אליזבת לדקארט במאי 1643, בעקבות קריאת ההגיונות. בהגיונות ביסס דקארט את השקפתו הדואליסטית, לפיה הנפש והגוף הם שני עצמים נבדלים ומובחנים: הנפש היא עצם לא-חומרי וחושב (במובן הרחב - מטיל ספק, שולל, מחייב, מרגיש וכדומה); ואילו הגוף הוא עצם חומרי ולא חושב - כלומר עצם שיש לו רק אורך, גובה, רוחב ויכולת לנוע.
אליזבת שואלת את דקארט כיצד הנפש, בהיותה לא חומרית, יכולה להניע את הגוף. שאלה זו נודעה בהמשך בפילוסופיה כבעיית הגוף-נפש. לשאלה זו התייחס דקארט רק במכתביו (לאליזבת ולאחרים), ולא בספריו. תשובתו של דקארט לא סיפקה את אליזבת, אך יש בה כדי להעמיד באור שלם יותר את תפיסתו של דקארט בנושא.
גאומטריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשלושת המכתבים הבאים מבין המצויים בידינו, הציג דקארט לאליזבת את בעיית שלושת המשיקים: מציאת מעגל שהיקפו משיק לשלושה מעגלים אחרים נתונים. אליזבת פתרה את הבעיה לפני דקרט, אם כי הפתרון שלו היה אלגנטי וחסכוני יותר.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Lisa Shapiro, The Correspondence between Princess Elisabeth of Bohemia and René Descartes, University of Chicago, 2007
