אמיל ארטין

אמיל ארטין
Emil Artin

לידה	3 במרץ 1898 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	20 בדצמבר 1962 (בגיל 64) המבורג, גרמניה המערבית
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	אוסטריה ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות אולסדורף
מקום לימודים	אוניברסיטת וינה (1917) אוניברסיטת לייפציג (1921) אוניברסיטת גטינגן (1922)
מנחה לדוקטורט	אוטו הלדר, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
מוסדות	אוניברסיטת פרינסטון (1946–1958) אוניברסיטת נוטרדאם (1937–1938) אוניברסיטת אינדיאנה (1938–1946) אוניברסיטת המבורג (1958–1962) אוניברסיטת המבורג (1922–1937) הצבא האוסטרו-הונגרי (1917–1918)
תלמידי דוקטורט	Iain T. A. C. Adamson, Shianghaw Wang, Abraham P. Hillman, Donald Watson Blackett, William H. Mills, Walther Landherr, Margaret S. Matchett, Hans Kurt Heinrich Rothgiesser, Richard James Semple, אוטו שרייר, O. Timothy O'Meara, K. G. Ramanathan, Armin Peter Thedy, Bernard Dwork, Nesmith Ankeny, Karel deLeeuw, ג'ון טייט, Josef Beller, Kate Hey, Heinz Söhngen, Harold Nathaniel Shapiro, Alexander Murray MacBeath, Hans Zassenhaus, David Gilbarg, Karl Henke, Arthur Mattuck, David Kent Harrison, Evar Dare Nering, Harald Nehrkorn, Hans Wilhelm Praetorius, Johannes Weissinger, Robert Earl MacKenzie, מקס אוגוסט צורן, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרסים והוקרה	פרס לזכר אקרמן-טאובנר (1932) עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
בן או בת זוג	נטשה ארטין (29 באוגוסט 1929–1959) Hel Braun (1959–1962)
צאצאים	מייקל ארטין, Thomas Artin

אמיל ארטין (בגרמנית: Emil Artin, ‏3 במרץ 1898 - 20 בדצמבר 1962) היה מתמטיקאי אוסטרי-אמריקאי.

ביוגרפיה

ארטין נולד בווינה לאמה מאריה, זמרת אופרה שהופיעה ברחבי אוסטריה וגרמניה. אביו, אמיל הדוקדוס מריה ארטין, יליד אוסטריה וממוצא אוסטרי וארמני. מסמכים מסוימים, ובכללם תעודת הלידה של ארטין מזכירים את אביו כזמר אופרה בעוד באחרים הוא מוזכר כסוחר אמנות.

אביו סבל מתסמינים של עגבת מתקדמת מה שהביא לערעור נפשי ואשפוז במוסד פסיכיאטרי. אמיל ארטין האב נפטר ממחלתו במוסד כשאמיל ארטין הבן היה רק בן שמונה. אימו נישאה לסוחר גרמני והם גרו ברייכנברג, כיום ליברץ, בצ'כיה. ב-1907 החל ללמוד בבית הספר העממי בסטרובניץ (Strobnitz), עיירה צ'כית על גבול אוסטריה. באותה שנה התגורר בחווה מקומית. שנה לאחר מכן החל ללמוד בבית ספר תיכון ברייכנברג, שם החלה חברותו ארוכת השנים עם ארתור בר, לימים אסטרונום באוניברסיטת קיימברידג'. שני הנערים התעניינו באסטרונומיה עוד באותם ימים. ב-1916 סיים את לימודי התיכון והחל תואר במתמטיקה באוניברסיטת וינה. ב-1918 הופסקו לימודיו עקב גיוסו לצבא אוסטריה, הוא הוצב בגבול איטליה כמתורגמן, על אף בורותו בשפה האיטלקית. עוד באותה שנה השתחרר מן הצבא וחזר לאוניברסיטה. ב-1919 עבר לאוניברסיטת לייפציג וב-1921 קיבל שם תואר דוקטור בשל עבודת תזה ומבחנים בעל פה שעבר בהצטיינות. בסתיו 1921 החל פוסט-דוקטורט באוניברסיטת גטינגן שהייתה ידועה כמוקד עלייה לרגל עבור מתמטיקאים. הוא למד שם אצל ריצ'רד קוראנט ודויד הילברט ועבד יחד עם אמי נתר והלמוט הס.

באוקטובר 1922 החל ללמד באוניברסיטת המבורג וב-1923 השלים עבודת הביליטציה וקודם לדרגת "Privatdozent" הנהוגה באוניברסיטאות דוברות גרמנית.

באפריל 1925 קודם לדרגת פרופסור חבר. באותה שנה קיבל אזרחות גרמנית. באוקטובר 1926 קודם לדרגה הגבוהה של פרופסורה הנהוגה באוניברסיטה ("ordentlicher Professor"), בכך נעשה לאחד משני הפרופסורים הצעירים ביותר בגרמניה באותה עת.

ב-1932 זכה, יחד עם אמי נתר, בפרס ע"ש המהנדס אלפרד אקרמן טובנר, על סך 500 מארק.

באוגוסט 1929 התחתן עם נטליה (נטשה) נומובנה יאסני, מהגרת מרוסיה שלמדה אצלו מספר קורסים. לזוג נולדו בן (המתמטיקאי מייקל ארטין) ובת (קארין טייט) בשנים 1933–1934. אביה של נטשה היה יהודי, ולכן על פי חוקי נירנברג הוגדרה כמישלינג מדרגה ראשונה. היחס כלפי ארטין ומשפחתו הורע בהדרגה, בין היתר הם זיהו כי מישהו עוקב אחריהם. ביולי 1937 פוטר ארטין ממשרתו באוניברסיטה על רקע החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי. בסיועו של ריצ'רד קוראנט, אז בניו יורק, נמצאה משרה עבורו באוניברסיטת נוטרדאם.

ארטין לימד באוניברסיטת נוטרדאם עד סוף השנה האקדמית ולאחר מכן קיבל תקן קבוע באוניברסיטת אינדיאנה.

ב-1946 עבר לאוניברסיטת פרינסטון. בשנת 1957 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרייבורג ונבחר כחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

ב-1958 עזב את ארצות הברית וחזר ללמד בהמבורג, שנה לאחר מכן התגרש רשמית מאשתו, שנשארה בארצות הברית.

ב-20 בדצמבר 1962 מת בהמבורג מהתקף לב.

מחקר מתמטי

ארטין עסק בעיקר באלגברה, תורת המספרים האלגברית, תורת השדות ותורת גלואה. אסופת מאמריו, שנערכה על ידי סרג' לאנג וג'ון טייט, אמנם הסתכמה בכרך אחד אך השפעתו של ארטין על המתמטיקה הייתה גדולה.

בתורת המספרים האלגברית ובתורת השדות הוא תרם רבות לתורת שדות המחלקה.

ארטין תרם הרבה גם לאלגברה מופשטת ולחקר חוגים, חבורות ושדות. גישתו לטיפול באלגברה מופשטת ובפרט באלגברה קומוטטיבית, תוך שילוב מחקרה של אמי נתר, השפיע רבות על המחקר והלימוד בתחום. אחד המושגים הבולטים הקרויים על שמו הוא חוג ארטיני.

לארטין תרומה חשובה מאוד לצורה שבה מנוסחת, מוצגת ומלומדת כיום תורת גלואה העוסקת בקשר שבין הרחבות של שדות לחבורות (ובפרט לחבורת גלואה) והדרך לאפיין באמצעותן פתירות של משוואות אלגבריות (כלומר, פולינומים).

ארטין גם תרם לפיתוח הגישה של שימוש בקוהומולוגיה של חבורות לטיפול בבעיות מתורת חוגי המחלקה.

ארטין תרם גם לאלגברה גאומטרית וטופולוגיה אלגברית (בפרט ל"תורת הצמות", Braid theory).

ארטין תרם לפתרון 2 בעיות מתוך 23 הבעיות של הילברט.

משפטים ומושגים הנקראים על שמו

• משפט ודרברן-ארטין
• משפט ארטין-צורן
• משפט ארטין-שרייר (שדות סדורים)
• משפט ארטין-שרייר (הרחבות מעגליות)
• חוג ארטיני
• מודול ארטיני
• חבורת ארטין
• אלגברת ארטין
• הפונקציה האקספוננציאלית של ארטין-הסה
• למת ארטין-ריס
• פונקציית L של ארטין
• חוק ההדדיות של ארטין

לקריאה נוספת

• Schoeneberg, Bruno (1970). "Artin, Emil". Dictionary of Scientific Biography 1. New York: Charles Scribner's Sons. pp. 306–308.
• Hans Zassenhaus (1964) "Emil Artin, His Life and Work", Notre Dame Journal of Formal Logic 5:1–9.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אמיל ארטין בוויקישיתוף

• אמיל ארטין, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• אמיל ארטין, באתר MacTutor (באנגלית)
• Fine Hall in its golden age: Remembrances of Princeton in the early fifties באתר אוניברסיטת פרינסטון, מכיל פרק על אמיל ארטין
• פרופיל פרסומים, בבסיס הנתונים "Zentralblatt MATH"
• אמיל ארטין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)